פורל או קרפיון – איזה דג הכי בריא?

דגים הם מאכל בריאותי, אבל לא כל הדגים שווים זה לזה בערכם התזונתי גב' פרדבוש מדווחת:

בדקנו ודירגנו מהו הדג שיתרום הכי הרבה לבריאותכם ועד לזה שיעשה את זה קצת פחות טוב 

ולמה הסלמון בכלל לא נכנס לרשימה?

מבין כל המאכלים מהחי, דגים תמיד נחשבו למאכל הבריא ביותר. לעומת עוף ובשר,

הם מכילים כמות גדולה של שומן בריא (בלתי רווי) במקביל לכמות נמוכה מאוד

של שומן רווי שתורם פחות לבריאות.

בגדול, כל הדגים בריאים, אבל לא כולם שווים זה לזה בערכם התזונתי וההבדלים ביניהם

יכולים להיות משמעותיים. חלק מהדגים מכילים כמות משמעותית של חומצות השומן אומגה 3

וחלקם כמות נמוכה. בנוסף, חלק מהדגים מספקים את מלוא כמות 12B המומלצת ליום,

ואחרים מספקים כמות נדיבה של ויטמין D. לפניכם הדירוג:

בורי – הבורי הוא בעל איכות תזונתית גבוהה לעומת שאר הדגים. הוא עשיר במיוחד באומגה 3

– 2,020 מ"ג ב-100 גרם. אכילת מנת דג בורי (200 גרם לפני בישול) תספק 4,040 מ"ג אומגה 3.

כמות כזאת מוגדרת כטיפולית ומסייעת בהפחתת רמת הטריגליצרידים בדם, בשיפור גמישות כלי הדם,

בהפחתת תהליכים דלקתיים ובהגנה על תפקודי המוח.

בנוסף, הבורי מספק ויטמין B12 בכמות המומלצת ליום, וכמו נדיבה של אשלגן שתורם לאיזון

לחץ הדם, ומכיל 11.8% שומן מהסוג הבריא וכמות קטנה יחסית של שומן רווי – 3.9%.

החיסרון שלו הוא כמות קלורויות נדיבה – 366 קלוריות ל-200 גרם (לפני בישול).

 

לברק – הלברק מדורג שני באיכותו התזונתית. הוא מכיל כמות גבוהה של אומגה 3 – 1,120 מ"ג

ב-100 גרם, כלומר 2,240 במנת דג. כמו כן הוא מכיל כמות נמוכה של נתרן לעומת אשלגן.

 

פורל – כמות האומגה 3 בו גבוהה יחסית – 760 מ"ג ב-100 גרם, כלומר 1,520 מ"ג במנת דג.

בדומה לבורי, גם מנת פורל מכילה את הכמות היומית המומלצת של ויטמין 12B. היתרון שלו

הוא כמות החלבון הגבוהה ביותר לעומת שאר הדגים הישראליים. יתרון נוסף לפורל הוא התכולה

הכי גבוהה של אשלגן לעומת דגים אחרים וכמות נמוכה של נתרן.

 

ברמונדי – היתרון של הברמונדי הוא תכולה נמוכה יחסית של קלוריות – רק 124 ל-100 גרם.

הוא דל בשומן, רק 5.9% שומן שמתוכם שומן רווי נמוך במיוחד – 1.7 גרם ל-100 גרם.

כמות האומגה 3 בו היא בינונית – 450 מ"ג ל-100 גרם, כלומר 900 מ"ג במנה.

 

אמנון – האמנון מכיל מעט קלוריות יחסית, 127 קלוריות ל-100 גרם, וכמות נאה של חלבון

– 40 גרם במנת דג של 200 גרם. כמות השומן בו נמוכה וכמות השומן הרווי נמוכה עוד יותר

1.2 גרם ל-100 גרם.

 

מוסר – דל קלוריות – רק 100 קלוריות ל-100 גרם, ומכיל 40 גרם חלבון למנה של 200 גרם.

כמות האומגה 3 בו נמוכה יחסית – רק 480 מ"ג למנה ,אבל כמות הוויטמין 12B במנה מספקת

את כל כמות הוויטמין המומלצת ליום.

 

קרפיון –  הדג שממנו מכינים בחגים היהודיים את מנת הדגל ה'געפילטע פיש', הוא אותו קרפיון

שממנו הכינה סבתא את המתכון. התזונה שקרפיון מקבל כיום מכינה יותר חלבון. הוא מכיל כמות

נמוכה יחסית של אומגה 3, אבל מספק את כמות ה-12B המומלצת ליום, כמות נדיבה של אשלגן

וכמות דלה של נתרון.

 

דניס – הדניס מכין רק 210 קלוריות למנה של 200 גרם וקרוב ל-40 גרם חלבון. הוא דל בשומן

מכל סוגי ומספק את כל כמות ה-12B המומלצת ליום.

 

סלמון – הסלמון נחשב עד לא מזמן למלך הדגים, בעיקר בזכות תכולה גבוהה במיוחד של חומצות

שומן אומגה 3. אלא שלאחרונה פורסמו ממצאים, לפיהם הדג הזה איננו בריא, הוא עשיר בחלבון

ובאומגה אבל גם בחומרי הדברה ובתרכובות כימיות מסוכנות.

 

אחד החששות מאכילת דגים היא הימצאות של מתכות כבדות וכספית. אך רוב הדגים הטריים

שנמכרים בישראל הם דגי בריכה, וככל הידוע הם נקיים ממתכות כבדות. מאחר שאין צורך להכשיר

דגים במלח, כפי שעושים בעוף ובבשר, הדגים נשארים דלים בנתרן ובשילוב עם כמות האשלגן

שבהם יכולים להשיג שיפור באיזון לחץ הדם.

 

(מתוך המודיע י"ח אייר תשפג)

מעשה באדם, שלא היה כל כך שומר תורה ומצוות, שהזדמן לשיעור תורה ושמע מהרב שעל כל דבר שקונה לשבת יאמר: "לכבוד שבת קדש" לפי שהדיבור פועל הרבה בקדושה והוא קיבל על עצמו לנהוג כך.

ביום חמישי נכנס האיש לחנות וקנה מוצר לשבת. כשהגביהו קרא בקול רם: "לכבוד שבת קדש". האמת ניתנת להיאמר, שכל האנשים שעמדו לידו נבהלו, וגם הוא בעצמו התבייש, אך כל זאת לא מנע ממנו להמשיך בקבלה שקיבל על עצמו.

למחרת נכנס לחנות דגים גדולה בשוק, ולאחר שבחר דג שמן וטוב, הגביהו וקרא בקול רעש גדול: "לכבוד שבת קדש"… האנשים מסביבו הביטו בו בתמיהה, והוא לא ידע היכן לטמון את ראשו מרוב בושה. הוא מיהר לשלם את הכסף ולעזוב את החנות.

ביום ראשון הזדמן שוב לאיזשהו שיעור תורה, ושמע את הרב – שאותו לא הכיר – אומר לציבור שדרך ארץ קדמה לתורה נאמר גם לגבי קיום מצוות, ועל האדם לקיים מצוות בצורה נינוחה, שלא תזיק לבריות, ושלא תגרום חילול השם.

כדוגמא לדברים, הביא הרב, שביום ששי האחרון, הוא היה בחנות דגים בשוק, ולפתע הגיע אדם לקנות דג, והחל לקרוא בקולי קולות: "לכבוד שבת קדש", בצורה שהבהילה מאד את הלקוחות שהיו בחנות.

"כך לא מקיימים מצוות", הדגיש הרב. "זהו שיבוש גמור", הוסיף ואמר. "דרך ארץ קדמה לתורה".

הלה שמע את הדברים, ולבו התכווץ. הוא מיהר לביתו וסיפר לאשתו: "אין לך מושג איך הרב דיבר כנגדי בשיעור. אמנם אף אחד מהשומעים לא הבין שהכוונה אלי, ומכל מקום לפי דבריו לא עשיתי טוב, ואני אנה אני בא? בסך הכל התכוונתי לעשות מצוה".

האשה רצתה לנחמו ולעודד את רוחו, והחליטה לצאת אתו לטיול רגלי. בהיותם מהלכים בדרך, עברו ליד מסעדה של דגים, וריח הדגים התפשט לרחוב. היא ביקשה מבעלה להיכנס למסעדה ולהזמין להם מנה קטנה, הבעל מצא בכיסו שטר של עשרים שקלים, ותו לא. נכנס עם אשתו למסעדה וביקש מבעל המסעדה שיביא להם חתיכת דג קטנה – בשווי עשרים שקלים ולא יותר – רק כדי להשיב את דעתה של אשתו המעוברת.

"אין כל בעיה. הסר דאגה מלבך", השיב בעל המסעדה, "שבו כאן, ובעוד דקות ספורות, אגיש לפניכם את המנה שביקשתם".

כעבור כמה דקות הגיע בעל המסעדה ובידיו מגש עמוס בדגים.

"הדגשתי לך מראש שאין לי יותר מעשרים שקל", קרא לעברו הבעל ההמום.

"אמרתי לך להסיר כל דאגה מלבך", השיב לו בעל המסעדה. "תאכלו בהנאה, לבריאות, וכשתסיימו אספר לכם מדוע הגשתי לפניכם את המגש הזה".

לאחר שסיימו, החל הלה לספר:

"הייתי אדם מסורתי. השתדלתי לשמור שבת וללכת לתפילות. דא עקא, השקעתי את ראשי בעסקים ואט אט עזבתי גם את המעט שקיימתי. התקיים בי מקרא שכתוב (דברים לב, טו): 'וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ'.

"והנה לאחרונה אשתי החלה לדבר על לבי לשוב לכל הפחות לְמַה שֶׁהָיִינוּ בתחילה, ולשמור שבת. ואני השבתי לה: 'אם הקב"ה ישלח לי סימן מן השמים – אקבל על עצמי לשמור שבת!'

"היות ויש לי מסעדת דגים, הלכתי ביום ששי האחרון לבדוק כמה חנויות דגים בשוק. סקרן אותי איך הולך שם המכירות. נכנסתי לאחת מהחנויות, ולפתע נכנס לשם יהודי וקנה דג, וצעק בקול גדול: 'לכבוד שבת קדש'. הלקוחות אמנם נבהלו, וחלק מהם החלו לנוס מהחנות, אבל אני הבנתי את הסימן שהקב"ה שלח לי כבקשתי. את השבת האחרונה כבר שמרתי.

"מיד כשנכנסת למסעדה זיהיתי אותך. אתה האיש שֶׁלּוֹ אני חייב את חיי! בזכותך שבתי לשמור שבת, ובע"ה להוסיף ולהתחזק עוד ועוד!"

"מה הוא, אפוא, מגש דגים לעומת מה שאני חייב לך"? סיים בעל המסעדה את סיפורו.

תמים תהיה עם ה' אלוקיך. ה' אוהב את התמימות הזאת.

אותו יהודי תמים, שקיים את ההלכה ששמע מהרב הראשון בתמימות ובלי להתבייש, זכה לחזק יהודי אחר בשמירת שבת, וברית ידידות נרקמה בין השניים שהוסיפו לחזק זה את זה, ביתר שאת וביתר עֹז, לשמור תורה ומצוות.

ולגופה של הלכה, שאלו את אחד הפוסקים איך כדאי לנהוג? והוא השיב שכל אחד יעשה כרצונו, יאמר בקול רם או בלחש, ובלבד שיכוון לבו לשמים. וכשכוונתו לשם שמים – מעשהו רצוי לפני בוראו, והשי"ת יצליח דרכו.

 

(מתוך הספר 'משכני אחריך)

כשרות דגים

השאלה:

שלום כבוד הרב,

איזה דגים נחשבים כשרים ואיזה נחשבים כלא כשרים?

 

הרב של האינטרנט עונה:

שלום רב.

נאמר בתורה (ויקרא פרק יא) 'את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו.

וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת, בימים ובנחלים, מכל שרץ המים, ומכל נפש החיה אשר במים, שקץ הם לכם.

ושקץ יהיו לכם, מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו. כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים, שקץ הוא לכם'.

מפסוקים אלו אנו למדים כי "סנפיר וקשקשת" הם הסימנים המובהקים של דגים טהורים ובמשנה נאמר כי כל דג שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר.

מהם סנפיר וקשקשת? 'סנפיר' הם אלו ששט בהם, 'קשקשת' אלו הקליפות הקבועים בו.

למעשה כדאי לרכוש דגים עם כשרות מפני שדגים שהסירו מהם את העור יש צורך בחותמת כשרות בכדי שנוכל לדעת שלפני הסרת העור והקשקשת ווידא משגיח כי הדג היה עם קשקשת.

קיימים גם דגים בהם יש חשש טפילים, בדגים אלו לא מספיקה נוכחות קשקשת ויש צורך בידיעה שאין בהם טפילים.

בהצלחה רבה.

אם גם לך יש שאלה תוכל ללחוץ כאן ו'הרב של האינטרנט' ישמח לענות לך!