רשימת מוצרים שלא צריך לשרוף לפני פסח

רשימת מוצרים שלא צריך לשרוף לפני פסח או לזרוק

ערמות זבל ענקיות מתגבהות להן באתרי הזבל, ומה הן מכילות? מה לא…

אריזות שלמות של מאכלים שונים ומשונים, שלעיתים הקשר בינן ובין חמץ – מקרי בלבד.

אך מי יהין להסתכן ולהשאיר בביתו מוצרי מזון שאולי ושמא מכילים הם רכיבי חמץ? וכך,

עומדות להם נשות ישראל הכשרות והיראות, ומפנות ארונות שלמים היישר אל הצפרדע

השכונתית, מתוך להט של קדושה במגמה של –כמה שיותר נזרוק – יותר טוב!

למה? מי קבע?

 

ובכן, הגיע הזמן לערוך סדר, עוד לפני ליל הסדר, ולהפחית במעט את גלי ה"בל תשחית"

בארונות ובארנקים. ננסה להשאיר בבית את כל מה שאין סיבה לזרוק, ונשרוף רק את

החמץ האמיתי.

לצורך כך, פגשנו את הרב יוסף זריצקי שליט"א, מומחה הכשרות הידוע והמפורסם,

שיבהיר לנו מעט את הטעון ביאור והבהרה, בכל הנוגע לנקיון – חיפזון הלזה.

"ראשית כל, נתבקשתי ע"י מספר רבנים להתריע: ישנם אנשים שלא מוכרים את החמץ.

ופתאום, אחרי פסח הם נזכרים לבדוק אם המוצרים שנותרו בבית מכילים חמץ או לא…

לפני כמה שנים אמר לי הרב וואזנר זצ"ל שאדם שהולך לחנות בבעלות חילונית, ורואה

ע"ג הקיר תעודה ומסמכים המאשרים שבחנות זו החמץ נמכר כדין, מותר לכתחילה לקנות

אצלו חמץ גם אחרי פסח, זהו לא חמץ שעבר עליו הפסח.

חמץ שעבר עליו הפסח, פרושו לחם, ביסקוויטים, עוגיות, בייגלה וכדומה שלא מכרתי במכירת

חמץ! אך כל דבר שנמכר במכירת החמץ – מותר לכתחילה באכילה לאחר הפסח. גם לאנשים

שלא סומכים על מכירת חמץ במזון – מומלץ מאוד למכור את החמץ בביתם לפחות בשביל

התרופות, הויטמנים, או מוצרי ניקוי שונים שיתכן והכילו רכיבי חמץ…

בשטר מכירת החמץ יופיעו כל המוצרים שנמכרו.

אני שב וממליץ בכל פה לכל יהודי באשר הוא – למכור את החמץ שאולי קיים בביתו!"

ומה באשר לשאר המוצרים בבית?

 

לפי ההלכה, מחדד לנו הרב זריצקי, דבר שהוא לא חמץ אלא תערובת חמץ:

א. מותר למכור אותו במכירת חמץ – גם לדעת האוסרים,

ב. אני יכול להשאיר אותו בבית.

את החמץ הגמור, העשוי מחיטה, נשתדל לסיים עד לחג הפסח, ולא נמכור אותו

במכירה רגילה. אך ישנם עוד מאות מוצרים שאינם מכילים כלל חמץ, אותם נשמור

בארון סגור ומרוחק עד לאחר הפסח.

כמובן שבפסח עצמו נקפיד לאכול אך ורק מוצרי מזון בכשרות מעולה שבמעולה,

שעברו השגחה מדוקדקת ביותר המתאימה לציבור היראים ושלמים בפסח!!!

את כל סוגי המוצרים, מסדר לנו הרב זריצקי לפי סדר הא'-ב':

 

אגוזים –  כל סוגי האגוזים אינם צריכים כשרות ואין בהם שום בעיה, בין באריזה

סגורה ובין באריזה פתוחה. נדאג לבדוק בחנויות שמוכרים אגוזים, שהכף תהיה נקיה,

שהשק הוא שק חדש ושהמוכר לא משתמש באותה כף למספר דברים, כגון לשבולת

שועל ולאגוזים.

אגוזים ושקדים – מותר לקנות בכל מקום!

אבקות כביסה – אבקות כביסה, סבונים, כל סוגי השמפו – לגוף, לכלים, למדיחי כלים

אין שום צורך בכשרות מיוחדת לפסח. ראיתי פרסומת של אקונומיקה – כשר לפסח, פרווה.

המפעלים עושים כסף ופרסומת על חשבון הצרכן התמים. אפשר להשאיר את חומרי

הניקוי והסבונים של כל השנה גם לפסח, וכשקונים חדש – אין צורך בכשרות מיוחדת לפסח.

יש מחמירים שאינם משתמשים במוצרים שעמדו במטבח של חמץ, אך גם כאן – אין צורך

לזרוק, אפשר לשמור בארון צדדי עד לאחר הפסח.

אבקת אפיה – עלול להכיל קטניות, אך לא חמץ, ולכן אפשר לשמור לאחר הפסח.

אבקת אפיה שקונים בשביל פסח יש לחפש רק בכשרות מהודרת של עדה חרדית.

יש אבקת אפיה שנקראת 'תערובת לעוגה' וגם היא כשרה לפסח.

אבקת מרק – לא כל אבקות המרק מכילות חמץ, ויותר מכך, גם כאשר הן מכילות

קמח, לא ברור שזה חמץ. חלילה לא נשתמש באבקת מרק בפסח אם היא לא בכשרות

מהדרין לפסח, כי באבקת מרק יש קמח כל השנה, וברגע שזה נוגע במים זה הופך לחמץ ודאי.

אורז על כל סוגיו ודאי שאינו חמץ, וכבר ראיתי אנשים שזורקים אורז בשרפת

חמץ. והלא  יש מעדות המזרח שנוהגים לאכול קטניות, והם אוכלים כשר למהדרין.

ולכן אנחנו יכולים להשתמש באורז עד פסח, נסגור אותו בארון ונוציא אותו לאחר הפסח.

* אינסטנט פודינג – אין בו חשש חמץ.

במבה לכל סוגיה – אין בה חמץ, היא מכילה אך ורק קמח תירס, שמן, חמאת

בוטנים ומלח, ארבעה מוצרים בלבד, ולכן היא כשרה למהדרין. לספרדים שאוכלים

קטניות יש במבה כשרה לפסח בהכשר הבית יוסף, אבל האשכנזים שלא אוכלים

קטניות הבמבה נשארת בבית סגורה בארון, בשום אופן לא לזרוק.

ג'לי – על כל סוגיו אינו חמץ.

גלידות – בכשרות של עדה החרדית באריזות של 2 ליטר, שלא מכילות ופלה,

קסטה, או מיני סוגים של גביעי גלידה עלולות להכיל קטניות, וכמובן לא נשתמש

בהן בפסח, אבל אין צורך לזרוק! ההמלצה היא לסיים אותן לפני פסח.

גרעינים ופיצוחים – במקומות רבים מרטיבים את הגרעין ומצפים אותו במלח

מעורב בקמח, וזהו חמץ, אך מאחר שאין כזית חמץ במקום אחד – מותר לפי ההלכה

לשמור ולסגור בארון, ואין צורך לזרוק את זה.

גרעיני חיטה ופרחים שונים המורכבים מחיטה צבועה – ישנו פסק ידוע של הגאון

רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שמותר להשאיר בבית, ואין בזה שום בעיה. החיטה

היא לא חמץ, הרי בפסח אנחנו אוכלים מצות העשויות מחיטה שלא נגעה במים.

דבש – כשר לפסח. ויש להיזהר בדבש של כל השנה שלא הצטברו בו פירורי חמץ,

אך כיון שאין בו כזית במקום אחד וממילא מוכרים את החמץ – מותר להשאיר אותו

בבית ולסגור בארון צדדי.

דגים – יש עדות שמקפידים לא לאכול דגים בפסח, כיון שבעבר היו שמים לעיתים

את הדגים באלכוהול. כיום, הדגים שאני מכיר אין בהם אפילו גרם אחד של חמץ, גם

לא בדגים הקפואים. כמובן שלא נקנה דגים קפואים בפסח אלא בהשגחה מהודרת.

לפי החוק, הדגים בימינו מגיעים מבריכות בארץ. יומיים – שלושה לפני הדייג האחרון –

מרעיבים את הדגים כדי לרוקן את מעיהם ממזון,  על מנת שלא יסריחו ולא ירקיבו.

בנוסף, אין צורך לחשוש להזרקות בנסיכת הנילוס וכדומה.

דייאט – יש לשים לב, כי על רב מוצרי הדייאט לפסח אין כלל הכשר, בשל האספרטים

שהם מכילים. אך אין צורך לזרוקאת המשקאות הללו. נשמור בארון, ולפסח נחפש אך

ורק משקאות בכשרות מהודרת ביותר.

דייסת קורנפלור לתינוקות ושאר תמ"ל – אין בהם חמץ כלל. חברות המזון מוציאות

לגמרי את הגלוטן מן המוצרים מחשש שיש תינוקות הרגישים לגלוטן.

והכלל הוא, כפי ששמעתי: אם ע"ג המוצר כתוב שהוא נקי מגלוטן סימן שאין בו שום

דבר מחמשת מיני דגן, ומותר להשאירו בבית. אין צורך לזרוק.

*ויטמינים– ברובם אינם חמץ. כמובן שלא ניטול ויטמינים בפסח, כי לא ברור לנו בדיוק

מה הם מכילים.

מידי שנה, מוציא הרב רוזנברג, רבה של קופת חולים חוברת מורחבת עם שמות של

התרופות מנוקד, וניתן לבדוק בקלות וביעילות איזו תרופה כשרה ואיזו לא.

חולים במחלות כרוניות שנוטלים תרופות קבועות במשך כל השנה – אסור להם לשנות

דבר ללא התוויית רופא, ואין צורך לבדוק או להסתכל, והרי הם מחוייבים ב"ונשמרתם מאוד

לנפשותיכם"…

*חומץ – לכל סוגיו ומיניו אינו חמץ.

*חומצת לימון– אין בזה חמץ.

*חלב ומוצריו– בשום דבר חלבי אין חמץ. חלב תנובה כשר לפסח במשך השנה כולה. מלבד

מוצרים שמכילים חמץ ודאי כמו גרנולה וכדו'.

אם נותרו מוצרי חלב בבית מלפני פסח – נקפיא עד לאחר הפסח.

*חד פעמי – כל סוגי החד פעמי אין בהם חשש חמץ.

על כפפות לטקס שמעתי שהן מכילות קמח, אך זו טעות. במשך שנים בדקתי כעשר

חברות שונות של כפפות, רק אחד מהם הכיל קמח וקטניות, כל השאר זה "מחצב גיר",

החומר שנמצא בלטקס הוא לא חמץ, כך שאין שום בעיה.

* חרדל– בחרדל של היום אין כלל קמח והוא אינו חמץ.

* חומרי ניקיון – כפי שכבר דובר לעיל, אין צורך בכשרות, ניתן לקנות כל סוג בלא חשש,

ובכלל זה גם נייר כסף רגיל, או זה שמצפים איתו את השיש.

במשך שנים בדקתי את כל סוגי הניירות, ה"מנז'טים", דפי הציפוי, כוסות חד פעמיות מנייר,

מקרטון, מצופה ניילון, לא מצופה ניילון – באף אחד מהם לא נמצא אף לו גרם אחד של חמץ.

* טחינה – מכילה קטניות, אין בזה חמץ.

* יינות – כל היינות בארץ מכילים למעלה מ70% יין, ואין בהם כלל חמץ.

ביקבים שבהשגחת העדה החרדית אין לא תמציות ולא סוכר. המתיקות מגיעה בעקבות

ערבוב של זנים מתוקים ופחות מתוקים.

אני שב ומדגיש כי ישבתי זמן רב עם יקב 'יקבי ציון' ויקבים נוספים של העדה החרדית,

כמעט כל היינות מכילים 90%-100% יין, כולל המיץ ענבים.

*ליקרים –לעדה החרדית אין ליקרים כשרים לפסח, אך בכל מקרה הם אינם חמץ.

*מים מינרלים בבקבוקים – אינם צריכים כשרות. מים מינרלים, מי עדן וכל סוגי המים

הקיימים בארץ, אפשר לשתות ללא חותמת כשרות.

* מיונז – אינו חמץ.

* מיץ לימון – בד"כ עשוי ממים, רכז לימון וחומר משמר. לא נשתמש בזה בפסח כי לא

ברור מה מכיל החומר המשמר, אלא אם כן ישנה כשרות מיוחדת לפסח. נשמור לאחרי הפסח.

מרגרינה – עשויה מקטניות, ואין בה חמץ.

לפי האשכנזים – אסור להשתמש, אך אין צורך לזרוק אותה.

בשיחה עם משגיח כשרות, נאמר לי כי המרגרינה שמגיעה השנה מחיפה – אין בה שום

מרכיב של חמץ, המרכיב היחידי הוא של קטניות ולכן מי שמשתמש במרגרינה, יוודא שהיא

כשר לפסח.

*משקאות חריפים – הויסקי על כל סוגיו, בירה, וודקה, טקילה – הינם חמץ גמור ואסור

להשתמש בהם כלל. אנשים רבים זורקים את המשקאות הללו לפני פסח.

אלה שזה הפסד כספי גדול עבורם, סוגרים בארון ומוכרים.

המשקאות החריפים שמקורם בארץ, בכשרות של העדה החרדית, הרב רובין, חתם סופר

פ"ת או כל הכשר אחר, אין בהם בעיה של חמץ וניתן לשמור אותם עד לאחר הפסח.

*נייר פרגמנט לאפיה – אין בזה חמץ.

* סוכר ומלח – אפשר להשתמש בסוכר ומלח של כל השנה, ואין צורך בכשרות מיוחדת לפסח.

מדוע, אם כן, נמכרים המוצרים האלו בכשרות מיוחדת לפסח? כיון שברוב המכולות נמכרים

המלח והסוכר ליד הקמח וחוששים שמעט מן הקמח ייכנס למלח או לסוכר, והרי בענין חמץ

אינו בטל אף לא באלף. אך במוצרים עצמם אין צורך בשום הכשר.

*סבוני גוף – כאמור לעיל אין שום בעיה.

*עופות – העופות עצמם הם לא חמץ. יש כאלו שמשאירים את העופות לאחרי פסח, אבל

כל מי ששוטף היטב את העופות, יכול לראות שהם אינם מכילים חמץ. היו מקרים, שמצאו

בעוף גרגירי חיטה, ולכן נשתדל לקנות עופות כשרים לפסח, אך אם שוטפים את העוף

ומנקים היטב, ונמצא שהוא נקי, ניתן להשתמש בו ללא כל חשש.

* פילטרים של מסנני מים – אין צורך להחליפם לפסח.

* פירות יבשים – מובא ברמ"א שנוהגים לא לאכול פירות יבשים בפסח.

אך בזמנו, אמר לי הרב וואזנר זצ"ל, שאם אני יודע על פרי יבש שכשר למהדרין לפסח,

אין שום בעיה לאוכלו. אני מכיר את המפעל "שזיפרון" ממירון, בהשגחת הרב שטרן,

והפירות שמגיעים ממפעל זה כשרים לפסח.

במקרה, שנותרו לאדם פירות יבשים ואינו משתמש בהם בפסח – אין צורך לזרוק כיון

שאינן מכילים חמץ, ניתן לשמור לאחר הפסח.

*פריכיות אורז – הפריכיות הרגילות אינן מכילות חמץ וניתן לשומרן לאחר הפסח, אך

פריכיות שעשויות בתוספת סובין חיטה או סובין שיבולת שועל, מכילות חמץ ואסור

לשמור אותן.

* צבעי מאכל – אין בזה חמץ.

צ'יפס – בכל הסוגים אין חמץ.

קוסמטיקה ואיפור – החברות שבדקתי הן ג'אד, רבלון, וישי ולוריאל- ולא מצאתי בהן שום

רכיב של חמץ. ניתן להשתמש באיפור של כל השנה, מנקים את מוצרי האיפור בעדינות בעזרת

טישיו רך, כדי לוודא שלא נדבקו פירורי חמץ במשך השנה, וניתן להשתמש בהם מלכתחילה.

* קופסאות שימורים – בד"כ אינן מכילות חמץ, למעט קופסאות שימורים של שעועית מה

שנקרא טשולנט/חמין, הן עלולות להכיל חמץ ואכן כתוב עליהן שמכילות קמח. שאר שימורי

המלפפונים, זיתים וכדומה – לא נשתמש בפסח ונשמור אותם בארון סגור לאחרי פסח.

*קטשופ – אינו מכיל חמץ.

קינואה – לא מכילה חמץ.

קמח – כתוב בשו"ע שבמידה ואין להשיג קמח כשר – מותר לאפות מצות מקמח של כל

השנה. בזמן החזו"א היו משרים את החיטים במים, ואמר לי בעל טחנת הקמח "דגן", מר

גיברלטר, שהחזו"א השתמש בחיטים האלו ואמר שזה לא חמץ. אמנם לא לאפיית המצות

אבל השתמשו בקמח הזה. כיום, אין בכלל השריה של קמח בתוך המים, אין בזה התזה

למספר שניות ולכן אין שום בעיה בקמח וניתן לשמור אותו בארון ללא כל חשש עד לאחר הפסח.

כאן המקום לדבר על תופעה ידועה של "קמח שנטחן אחר הפסח", שאין לה שום מקור

בהלכה. ישבתי עם גדולי ישראל ורבנים שונים ודנו היטב בנושא הזה. החזו"א לא הקפיד

על כך. הוא הקפיד על נושא אחר, שלא לקנות את הקמח הראשון שלאחר פסח, כיון ששכב

שבוע שלם בטחנה ובודאי העלה תולעים או חרקים, אך לא משום קמח שנטחן אחר הפסח.

זוהי  המצאה חדשה, ושמעתי כמעט מכל גדולי ישראל שלא מחזיקים מכך. מי שרוצה

להחמיר שיחמיר אך עלינו לדעת שזו חומרה מאד מאד מאד רחוקה, וכדאי לא לקבל

עלינו את החומרה הזו כי זה גורם להרבה מאד צרות ח"ו.

*קיסמי שיניים – כשרים לפסח.

* קפה – כל סוגי הקפה הנמס עם הכשרים טובים – אין בהם כלל בעיה של חמץ.

* קקאו – אינו חמץ.

קטניות – זה לא חמץ.

רוטב סויה – ישנם רטבים המכילים קמח, אך אפשר לשמור.

ריבות – כל סוגי הריבות מתוצרת הארץ אינם חמץ, אך יש להזהר שלא חדרו

פירורי חמץ לריבה במהלך השימוש הרגיל.

קצפת ריץ' – מכיל קטניות ואין צורך לזרוק.

שוקולד על כל סוגיו – אין בזה שום בעיה של חמץ, מלבד השוקולדים שמכילים חמץ,

כמו ופלה, ביסקויטים וכדו', יש לבדוק כל סוג לגופו.

שוקולית (אבקה) – מכילה קטניות ולא חמץ.

שיבולת שועל – כחומר גלם הוא לא חמץ חד משמעי. דיברתי עם הרב וסטהיים

ועם אלו שמייצרים את זה, הם מייבשים, או מוציאים את המרירות עם קיטור. ולכן אין

צורך לזרוק אותו, אפשר למכור אותו במכירת החמץ עד לאחר הפסח.

שלגוני קרח – אין בהם חמץ.

שמרים בין טריים בין יבשים – אין בהם חמץ. אם כי ישנו חשש רחוק בסוג אחד

של שמרים. לפי ההלכה מותר לסגור אותם ולמכור במכירת החמץ.

שמן נבט חיטה – עפ"י תשובה של הרב אלישיב לא נחשב חמץ כי הוא פגום. הוא

עשוי מהנבט, מן העלה המונבט ולא מהחיטה עצמה.

שלווה – דיברתי עם בעל מפעל חרדי לגבי ייצור השלווה. השלווה היבשה היא ודאי לא

חמץ, אין בה כלל מים, ומתפיחים אותה בחום. השלווה המצופה בסוכר יכולה להיות בעיה

עבור המקפידים על שרויה, ובכל מקרה, מותר לאכסן אותה עד לאחר הפסח, ולמכור במכירת החמץ.

שמפו – כאמור אין שום בעיה.

* תבלינים – אין בהם בעיה. כמובן לא נשתמש בתבלינים של כל השנה אבל לא נזרוק אותם,

לגבי הכמון – יש דיון שלם, וכל אחד ייקח מנהג אבותיו בידיו.

תה – אין שום בעיה.

תפוחי עץ ושאר הפירות הטריים – חבל לזרוק זהו ממש איסור של בל תשחית. ניתן לקלף

ולאכול ללא שום בעיה.

 

נסיים בברכת פסח כשר ומאוד שמח.

לוח זמנים לחג הפסח

עירסוף זמן אכילת חמץ למג"א סוף זמן שריפת חמץ למג''אחצות הלילה - סוף זמן אכילת אפיקומן
אלעד10:0611:2500:43
אשדוד10:0811:2600:44
באר שבע10:0711:2600:44
בית שמש10:0611:2500:43
ביתר עילית10:0611:2400:42
בני ברק10:0711:2500:43
חיפה10:0611:2400:43
טבריה10:0411:2200:41
ירוחם10:1311:2800:43
ירושלים10:0511:2400:42
מודיעין עילית10:0611:2400:43
נתניה10:0611:2500:43
לוד10:0711:2500:43
צפת10:0411:2200:41
קרית מלאכי10:0711:2600:44
רחובות10:0711:2500:44
אופקים10:0811:2600:44

גם בימי הקורונה תוכלו לשרוף חמץ! איך? ככה!

גם בימי הקורונה תוכלו לשרוף חמץ! איך? ככה!

אוהד אטינגר

 

ממשלת ישראל אוסרת בימים אלו כל פעילות במרחב הציבורי.

תכל'ס?

צודקת.

זה באמת מסוכן להתקהל בחוץ. זה מה שיגרום לעוד אנשים להידבק חלילה בקורונה,

ויגרור גלי הדבקה בלתי נגמרים. לכן אנחנו נשארים בבית. לא זזים ממנו, אלא במקרי

חירום או בהתאם לתקנות ולהגבלות.

אבל מה עושים כשחייבים לשרוף את החמץ?

ומה נעשה עם החמץ שנשאר בבית, כשהממשלה אוסרת בתוקף לארגן שריפות חמץ במרחב הציבורי?

מילא מי שיש לו חצר, יכול להקים לעצמו מדורה קטנה בחצר ביתו, אבל מי שגרם בקומה שלישית,

ויש לו בקושי מרפסת קטנטונת, מה יעשה? זה מאוד קל.

בואו נתחיל….

קודם כל, את רוב החמץ זורקים לפח.

כן כן, לפח.

נכון שבאמצע השנה אנחנו לא זורקים אוכל לפח, או לפחות משתדלים מאוד להימנע מכך,

אבל עכשיו זו מצווה. ערב לפני ליל הסדר, מיד אחרי בדיקת חמץ, ואפילו לפניה, זורקים לפח

את כל הוופלים והעוגות, אוזני ההמן שנשארו מפורים ואולי אפילו את השאריות של הסופגניות מחנוכה…

סתם….

קיצור, זורקים הכל לפח ומשאירים רק מה שחייבים.

מה שצריך לארוחת הערב אם עוד לא אכלתם, וגם מה שצריך לארוחת הבוקר של מחר.

זהו.

אה… גם את 'עשרת הפתיתים'.

כן… אותם עשרה פתיתים שכל אחד מהם קטן יותר מ'כזית', שאותם אנחנו מפזרים ברחבי

הבית לפני בדיקת חמץ. רוצים לקרוא על זה קצת יותר ולהחכים בנושא?

בבקשה: כנסו למדריך הלכתי מיוחד על בדיקת חמץ

זהו…

אחרי שבדקתם חמץ, אתם הולכים לישון.

לילה טוב.

בבוקר, כשקמים, מתפללים שחרית, וממהרים לאכול ארוחת בוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ.

לאחר מכן לוקחים את מעט החמץ שנשאר, 'עשרת הפתיתים' והשאריות המועטות מארות

הבוקר וארוחת הערב. יוצאים למרפסת, ומכניסים לקופסת שימורים ריקה מעט צמר גפן או

חתיכת סמרטוט יבש. הוסיפו לזה מעט שמן קנולה, או שמן סויה או כל שמן אחר, והדליקו.

שימו לב לא לשפוך מדי הרבה שמן, גם כי יהיה לכם קשה מאוד להדליק את הסמרטוט הרטוב

אם הוא יהיה ספוג בשמן, וגם כי האש תדלק זמן רב מדי.

קצת שמן מספיק.

לא מומלץ להשתמש בחומרים דליקים במיוחד כמו בנזין או טינר, כי זה מסוכן מדי.

אחרי שהסמרטוט או צמר הגפן דולק היטב, הוסיפו לתוך הקופסה את פתיתי חמץ

המועטים, ובתוך זמן קצר הם יישרפו עד היסוד.

כך קיימתם את מצוות שריפת חמץ בקלות, במהירות, בלי עשן מסריח, ובלי לצאת למרחב הציבורי.

אם קשה לכם, אתם לא יכולים להדליק אש או חוששים, לא נורא.

קחו את מעט החמץ שנשאר לכם, השליכו אל תוך האסלה והורידו את המים.

זו גם דרך לבער את החמץ.

אומנם לפי ההלכה יש הידור מיוחד לשרוף את המץ באש, אבל מי שלא יכול לא חייב, וגם להוריד

את החמץ בשירותים זאת דרך כשרה וטובה לבער את החמץ מהבית.

זהו…

אחרי שסיימתם לבער את החמץ, אל תשכחו לומר את הטקסט הבא, רצוי שלוש פעמים:

כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ
וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:

צריך גם להבין את המילים, ואפשר לומר את הטקסט כולו בעברית כדלהלן בתרגום חופשי:

"כל סוגי ומיני החמץ שיש ברשותי, בין אם ראיתי אותם ובין אם לא ראיתי, בין אם אני
יודע עליהם ובין אם אני לא יודע, בין אם ביערתי אותם ובין אם לא ביערתי, כל סוגי
החמץ שלי, יהיו מבוטלים ויהיו חסרי כל חשיבות כמו עפר הארץ".

הרעיון הוא שאנחנו מפקירים את כל החמץ שלנו, כך שגם אם שכחנו לבער חמץ ויש לנו חבילת

ביסקוויטים במחסן או בתא הכפפות של האוטו, אנחנו לא נעבור על איסור 'בל ימצא לך חמץ',

כי החמץ הזה הפך להיות הפקר, וכבר אינו שייך לנו.

 

הנה, ביערתם את החמץ וקיימתם מצווה חשובה מאוד.

היה שווה.

לא כך?

נוסח ביעור חמץ

נוסח ביעור חמץ

בערב פסח בבוקר משכימין להתפלל. אין אומרים מזמור לתודה, ולמנצח, ואל ארך אפים.

אוכלים עד תחלת השעה הרביעית ושורפין בשעה החמישית. וצריך לחזור ולבטל החמץ

פעם שנית, וטוב לבטלו לאחר ששרף החמץ כדי שיקיים מצות שריפה בחמץ שלו,

 

ויעשה מדורה בפני עצמה וישרפנו ויאמר:
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל שְׂרֵפַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל: ויהי נועם וגו':

בערב פסח לאחר שריפת חמץ יבטלנו, ויאמר:
כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:

תפילה לאחר הביעור:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְבַעֵר חָמֵץ מִבֵּיתִי וּמֵרְשׁוּתִי כַּךְ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהַי אֲבוֹתַי תְּבַעֵר אֶת כָּל הַחִיצוֹנִים וְאֶת רוּחַ הַטּוּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ וְאֶת יִצְרֵנוּ הָרָע תְּבַעֲרֵהוּ מֵאִתָּנוּ וְתִתֶּן לָנוּ לֵב בָּשָׂר וְכָל הַסִטְרָא אַחֲרָא וְכָל הָרִשְׁעָה כְּעָשָׁן תִּכְלֶה וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ וְכָל הַמְעִיקִים לַשְׁכִינָה תְּבַעֲרֵם בְּרוּחַ בָּעֵר וּבְרוּחַ מִשְׁפָּט כְּשֵׁם שֶׁבִּעַרְתָּ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם בַּיָמִים הַהֵם וּבִזְמַן הַזֶּה אָמֵן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

נוסח ביעור חמץ להורדה

 

נוסח ביעור חמץ בערב פסח בבוקר משכימין להתפלל. אין אומרים מזמור לתודה

כך תצילו את החיים שלכם. סרטון של דקה שיהפוך לכם את המחשבה

כך תצילו את החיים שלכם. סרטון של דקה שיהפוך לכם את המחשבה

 

ופתאום הלחמניה והבאגט נהפכו לרעל… מהע ושים

יותר מהכל צריכים להזהר בימי הפסח מחמץ,

אותה לחמניה טעימה במשך השנה
נהפכת לרעל טהור ולמסכנת חיים,

הצילו את חייכם והשמרו מחמץ‬

כנסו לסרטון היחודי, בן דקה שישנה לכם את המחשבה.

מתי ואיך שורפים את החמץ?

לקראת חג הפסח אנו משקיעים זמן רב ומחשבה בקיום מצוות ביעור חמץ, שמשמעותה שלא יהיה בביתנו חמץ במהלך חג הפסח. את קיום המצווה אנחנו מתחילים בניקיון יסודי של כל חלקי הבית בהם עלול להימצא חמץ, בהמשך אנו עוברים למכירת החמץ הנותר לגוי וגם עורכים 'בדיקת חמץ' כדי לוודא שלא נשארו בבית פירורי חמץ שאנחנו לא מודעים לקיומם.

אבל למרות המרדף האינטנסיבי אחרי כל פירור סורר של חמץ, אנחנו עדיין משאירים כמות קטנה של חמץ כדי שיהיה לנו מה לאכול בערב פסח בשעות הבוקר, וכדי שיהיה לנו גם חמץ לשרוף, כדי לקיים את מצוות ביעור חמץ בהידור רב.

אז קודם כל חשוב לדעת שהאיסור לאכול חמץ קיים לא רק מזמן כניסת חג הפסח, אלא כבר בשעות הבוקר של ערב החג – י"ד ניסן שיחול השנה ב-22 באפריל. את החמץ מותר לאכול השנה עד השעה 9:50 בערך. את שריפת החמץ יש לסיים עד השעה 11:15 בערך.

עוד דבר שכדאי מאוד להיזהר בו זה לקנות יום לפני ערב פסח כמות מצומצמת של פיתות שיספיקו לארוחת הבוקר. ארוחת בוקר עם לחם או לחמניה עלולה לגרום לכך שהחמץ יתפורר על הרצפה ותצטרכו שוב לשטוף את כל החדר כדי לוודא שלא נשאר חמץ לפסח חלילה וחס.

  • מתי שורפים חמץ?

אפשר להתחיל לשרוף את החמץ כבר עם אור הבוקר, ויש לדאוג לכך שעד השעה 11:15 הוא כבר יהיה שרוף.

בעיקרון אפשר לבער את החמץ בכל דרך. אפשר לאכול אותו עד תום ולא להשאיר ממנו כלום. אפשר גם לפורר אותו ולזרות אותו ברוח במקום פתוח, אפשר להשליך אותו לים, או לחילופין לזרוק אותו בשירותים ולהדיח אחריו את האסלה.

עם זאת, יש הידור מיוחד בכך שנשרוף את החמץ דווקא באש, ולשם כך מספיק 'כזית של חמץ' – פרוסת לחם אחת, חצי לחמניה, או אפילו חופן של כעכים או בורקסים. את החמץ יש לשרוף במדורה שתהיה קצת גדולה, כדי שהוא יישרף היטב.

אחרי שהחמץ נשרף יש לומר את הנוסח שאמרנו אחרי 'בדיקת חמץ':

"כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא".

מי שאינו מבין ארמית צריך לומר זאת גם בלשון הקודש: "כל חמץ ומחמצת שיש ברשותי, שלא ראיתיו, ולא ביערתי אותו, ולא ידעתי על קיומו, שיתבטל ויהיה הפקר כמו עפר הארץ".

  • חשוב לדעת

אם רוצים לשפוך חומר דליק כמו נפט או טינר לשרפה, כדאי לשפוך אותו לפני שמדליקים את האש משתי סיבות:

  • מדי שנה אנו שומעים על כוויות אנשים שנפגעו במהלך שריפת חמץ וסובלים מכוויות קשות בגלל שפיכת חומרים דליקים לתוך אש בוערת. זה מסוכן מאוד ויש להימנע מכך.
  • אם החומר הדליק ייגע בלחם, הוא מבער אותו באותו הרגע, כי הלחם נפסל לאכילה ושוב אין עליו דין של חמץ. אם כן הפסיד הבעלים של הלחם את ההידור של ביעור החמץ בשריפה, כי הוא ביער את החמץ שלו על ידי שפיכת נפט וכדו'.

אם סיימתם לאכול את כל החמץ ולא נשאר לכם חמץ לשרוף, לא קרה כלום. אומנם הפסדתם את ההידור של ביעור החמץ באש, אבל לא עשיתם בכך שום איסור.

אם נשארה לכם כמות גדולה מדי של חמץ, ואתם לא יכולים להבעיר מדורה גדולה כל כך, אפשר לפסול את החמץ לאכילה ולזרוק אותו למיכל האשפה הציבורי. איך פוסלים אוכל לאכילה בפועל? שופכים עליו אקונומיקה, נפט, או אפילו מרססים אותו עם תרסיס להשמדת נמלים וכדו', ובכך מבטלים אותו ומסירים ממנו את הכינוי "חמץ".