כך הושפעו התמונות מהמזרח הרחוק מ…מלאכת בורר

משה ויטמן

ערימת התמונות האדירה אותה פיתח דורון מיד לאחר נחיתתו מהטיול במזרח הרחוק, ממתינה לו מזה זמן רב בחדרו בבית, בסבלנות אילמת לרגע בו יקנה כבר אלבום מספיק גדול כדי לסדר בו את כל התמונות. השבוע ביום שישי הוא מצא סוף סוף באחת החנויות בקצה השדרה אלבום שנחשב בעיניו למספיק מכובד כדי לאכסן בו את התיעוד המצולם לטיול הגדול הזה ובליבו נפלה ההחלטה: השבת, מיד לאחר הסעודה, כשיהיה לי מספיק זמן פנוי להיות עם עצמי, אשב על התמונות ואסדר אותן אחת לאחת.

"אבל דורון חכה רגע" אמר לו חברו יניב ששמע על התוכנית "זה לא בוירר"?

"'בוי' מה?"…

"בוירר. מלאכת בורר. תבדוק טוב, אולי אסור לך למיין את התמונות על פי סדר ונושא בשבת כי זה בעצם מלאכת בורר"?

"מה זה בורר ואיך זה קשור לתמונות שלי"? דרש דורון להבין.

"תקשיב דורון. כפי שאתה כבר בוודאי יודע, המלאכות האסורות בשבת לא נקבעו מתוך סברות חכמינו ז"ל ואף לא על פי פסוקי התורה, אלא מתוך השוואה למלאכות אותן עשו בני ישראל בעת בניית והקמת המשכן – בית המקדש הארעי שהיה להם בעת שהותם במדבר, השוואה, אותה קבעה התורה, האומרת כי כל מלאכה שנמצאה בהקמת המשכן אסור לעשותה בשבת לעומת מלאכה שלא עסקו בה בעת בניית המשכן שתהיה מותרת בשבת".

"נו, זה הבנתי אבל איך זה קשור אלי"

"נמשיך. חכמים גילו כי לצורך צביעת היריעות ששימשו כמחיצות באוהל המשכן, גידלו ישראל גידולים ייחודיים אותם היה צורך לעבד ולהכינם לצביעה בפעולות שונות, ביניהן ברירה בין הפסולת שבצמח לבין החלק השימושי בו והפרדתם, בכדי שהחלק השימושי יהיה מוכן לשימוש. מכאן הסיקו חכמים כי פעולת ברירה תהיה אסורה לביצוע בשבת וקבעו את שמה "מלאכת בורר".

חשוב לדעת כי חשיבות עצומה העניקו חכמים לדיוק המקסימאלי בהגדרת הפעולה האסורה, בכדי לקבוע אילו פעולות נוספות תהיינה אסורות בשבת משום שהן דומות למלאכת בורר ואילו תהיינה מותרות כי הן שונות ממנה אפילו במעט. את ההגדרה קבעו חכמים על פי הצורה המדויקת בה נעשתה בהקמת המשכן וכך תהיה לדבריהם הגדרת מלאכת בורר:

"מלאכת בורר היא ביצוע בשני דברים המעורבים יחד פעולת הפרדה שנועדה לברירה"

נשים לב כי הגדרה זו מכיל את כל המאפיינים של המלאכה האסורה וכאשר אפילו אחד מהם בלבד חסר, הפעולה מותרת.

תנאי ראשון: ברירה בין שני דברים שונים. כלומר כשהתערובת מכילה דברים שונים זה מזה ולא יחידות רבות של אותו חפץ כמו למשל ערימת סכינים או ערימת מזלגות, שאז מותר לבוררם זה מזה, בדיוק כמו שבמשכן השתמשו במלאכה כדי להפריד בין שני דברים שונים – הפסולת והעיקר.

התנאי השני לאיסור הפעולה: שהם יהיו מעורבים יחד. שני דברים המונחים זה לצד זה ללא תערובת ביניהם, מותר למיין לברור או להפריד ביניהם, אולם יש לשים לב כי הם אכן לא מעורבים כלל אפילו במעט. לכן מותר להפריד בין שני מאכלים המונחים על מגש אחד אולם אם הם נוגעים זה בזה במעט, תהיה בעיה של בורר. כנ"ל גם שני דברים השונים לחלוטין שגם כשהם מעורבים הם ניכרים ובולטים, או מוצק גדול בתוך נוזל, אין בברירתם איסור.

התנאי השלישי: שהפעולה תהיה פעולת הפרדה, ממש כמו שעשו בבניית המשכן ולכן אם מטרת הברירה והמיון אינה להפריד בין שני החפצים/המאכלים אלא כדי למצוא אחד מהם ולהשתמש בו כך, כמו למשל חיפוש מפתח ספציפי בתוך צרור המפתחות, אין בו איסור בורר בגלל סיבה זו.

והתנאי הרביעי והאחרון, שמכוחו ניתן למצוא את הדרך המותרת כמעט לכל פעולה שיש בה בעיית בורר, הוא: שפעולת ההפרדה או המיון תיעשה לצורך אכסון או שימוש עתידי כמו שהיא נעשתה במשכן ולא כחלק מהאכילה או השימוש במאכל או בחפץ".

"איך אני יכול לדעת אם הפעולה היא חלק מהאכילה"? שאל דורון.

"די פשוט. יש לכך שלושה פרמטרים, שאם שלושתם ביחד התקיימו הפעולה מותרת. והם: ברירת האוכל (החלק הרצוי לך) מתוך הפסולת ולא הפסולת מתוך האוכל. ברירה ביד ולא בכלי וברירה בסמיכות לאכילה או לשימוש ולא לצורך שימוש מאוחר יותר".

"עכשיו הבנתי. רק תגיד לי, בשורה התחתונה, מותר לי או אסור לי למיין את התמונות"?

נו, ומה אתה אומרים?

לתשומת לב: המאמר נועד להעניק סקירה כללית על מלאכת בורר ולא פסיקה פרטנית למקרה ספציפי.