אשתי התחילה לעשות דרמות אִימַלֶ'הההה וצִ'יק צַ'אק עצרתי בשול הדרך

מאת: מענדי ויזל

האוטו שלי טיפס בכבדות במעלות הרי ירושלים, וכשאני אומר האוטו שלי הכוונה למַזְדַה החבוטה שנולדה עוד לפני הבן הבכור שלי שכבר עשה בר מצווה…

פתאום נדלק לי אור אדום והתחלתי להרגיש ריח שרוף, אשתי התחילה לעשות דרמות אִימַלֶ'הההה וצִ'יק צַ'אק עצרתי בשול הדרך כיביתי מנוע, שמתי ווסט צהוב ומשולש אדום, וזהו אני תקוע פה לשעות הקרובות.

הגיעו המתנדבים היקרים של ארגון 'ידידים', והגיעה משטרה, והגיעו חברים לעזור,

ככה עשינו שם חתונה שלימה עד אמצע הלילה שאז הגיע בוריס עם המשאית גרר הארוכה שלו, העמיס את המַזְדַה הקטנה והמסכנה שלי, ובזה נעלנו את האירוע.

נסעתי הביתה בטרמפים קצת מבולבל, שוכב על המיטה מנסה לישון, אבל כל הזמן המוח שלי משחזר בראש שיחה אחת שהיתה לי במהלך הלילה עם מאיר המוסכני'ק שלי.

מאיר, שאני אוהב לקרוא לו רבי מאיר בעל הנס, הוא חבר יקר ואיש טוב, והוא גם המוסכניק של האוטו שלי,

למה בכל מה שקשור לרכבים מאיר הוא אחד האלופים, והכל ביושר ובאמונה בלי חלטורות.

אז כשנתקעתי עם האוטו באמצע כביש 1 הדבר הראשון שעשיתי כמובן זה להתקשר למי שמכיר את הקרביים של האוטו יותר טוב ממני

למה הוא כבר ראה את האוטו למעלה על הלִיפְט יותר מידי פעמים בשנים האחרונות, ואז מה אומר לי מאיר אחרי שתים שלוש שאלות בירור,

"ידידי היקר צר לי לבשר לך אבל הלך הראש מנוע"…

ואני כאילו מה??? ראש מנוע? ומאיר אומר לי "כן כן, מאד מבאס אבל שכחת לשים מים באוטו והמנוע התחמם מאד והתפוצץ, ותגיד תודה לבורא עולם שלא נשרף האוטו".

במצבים כאלו אני תמיד אוהב להגיד איזה משפט הדיוטי…

אז אני אומר למאיר "טוב, כנראה שהייתי צריך ללמוד את השיעור הזה בדרך הקשה… עכשיו אשלם שכר לימוד יקר ולהבא אני אזכור תמיד למלאות מים לאוטו.

וזה כבר התחיל להרגיז את מאיר הסבלני בדרך כלל שהתחיל לצעוק עלי

"יַא זאַלאַמֶע, אבל אני הרי לימדתי אותך בלי כסף שלא יוצאים לנסיעה אם אין מים באוטו, אם אין דלק לאוטו זה לא נורא מקסימום תעמוד בצד אבל אם אין מים הלך האוטו!, המנוע חם רותח והוא צמא הוא מתייבש, צריך כל הזמן לתת לו לשתות קצת מים לקרר אותו, אתה חייב להבין את זה ידידי הרחפן…"

קִיצֶר, זה בערך תמצית השיחה עם מאיר שלא נתנה לי מנוח בלילה…

כי פתאום התחלתי לחשוב שהאוטו הוא מכונה קטנה ונחמדה שהיא רק חיקוי עלוב למכונה הפלאית והעוצמתית שזה אנחנו בני האדם…

אנחנו גם מורכבים מארבעה יסודות אש מים רוח ועפר, הלב שלנו זה מנוע טורבו שבוער, וחייבים לאזן אותו עם קצת מים, עם קצת שכל, "אין מים אלא תורה".

אם לא נותנים קצת ללב טיפות מים לשתות אז הוא נהיה צמא… ואז הוא גולה – מה שנקרא – למקום המים הרעים ומחפש שם מרגוע, אבל זה לא מה שירגיע אותו כי המים האלו זה כמו נפט שמדליק אותו עוד יותר והאש שורפת ומכלה כל מה שבדרכה…

אז לכן יש לנו את העצה לאזן את הלב שלנו, את התשוקות והרגשות שלנו,  עם איזה שיעור תורה מרב שמלמד השקפה בהירה, עם איזה קצת משניות שנלמד, עם קצת שכל ישר ואובייקטיבי, כי זה כמו "מים קרים על נפש עייפה", לא רק לספר לעצמי סיפורים ולמצוא שבע עשרה אלף סיבות למה מגיע לי כל מה שבא לי כאן ואתמול… אלא גם קצת לדחות סיפוקים, להתאפק קצת, למשוך צינור של מי עדן קרירים ונעימים לתוך הלב שלנו שלא ישרף הראש מנוע למה אז כל האוטו ילך טוטַאלוס…

וזהו זה. מסתבר שגם כשאני באוטובוס משועמם כי האוטו שלי במוסך בסוף אני מגיע ליעד…

אוהב אתכם (:

 

השאלה של הבת שלי באמצע קילוף הירקות שהכניסה אותי לסבך

השאלה של הבת שלי באמצע קילוף הירקות שהכניסה אותי לסבך

 

יש שיחות עם הילדים שנצרבות לנצח בזיכרון. בתור הורה בעל תשובה, השיחות

האלה הן התחלה של כדור שלג, כזה שמתגלגל במדרון, תופס תאוצה ועלול לדרוס

עוברי אורח תמימים בדרכו רבת העוצמה.

עם הראשון למלכות זו הייתה שיחה אקראית לחלוטין, בדרך חזרה מגן סיגל. שיחה

שהחלה כך: "אמא, אני חושב שהגיע הזמן שתלכי עם כיסוי ראש". בום. כמובן שתגובתי

ההגיונית והמתונה הייתה כמעט להתנגש ברכב שלפניי. האינסטינקט היה להתווכח עם

הקטקט, אבל הוא היה נחוש בדעתו ונימק היטב את משנתו. תארו לכם את הבלגן ואת

מאבקי הפנימי בנושא הרגיש, את השיחות עם בעלי לתוך הלילה בעקבות ההסבר המלומד

מפי בן השלוש וחצי על אימהות צדיקות ולבושן הצנוע. קל זה לא היה. את התוצאה אתם

מכירים. עם השני זו הייתה שיחה אגב שניצל ומג'דרה: "אמא, שתדעי שאם לא היית חוזרת

בתשובה, הייתי אומר לה' שלא להוריד אותי לבטן שלך". בום. השניצל, על אף היותו עסיסי,

נתקע בגרון. ההבנה הייתה אותה הבנה. לילדים שלי יש כלים גדולים משל הוריהם, בעלי

התשובה ההססנים, לחיות תחת שרביטו של הבורא, לחיות בעולמו ללא הסתר.

 

בלי פלפולים

 

עכשיו הגיעה השיחה הזאת, הפעם עם בת השש.

היא: אמא, מה יותר חשוב, תפילה או תורה?

אני, בתגובה, נחתכת מהקולפן בעת מילוי תפקידי כבעלת הפונדק הביתי. הילדה

בת שש. מאיפה היא הביאה שיחה על פילוסופיית השקפה יהודית באמצע היום?

אני: מה זאת אומרת מה יותר חשוב? (קבלו טריק אימהי עתיק – אם אתם נתקעים

עם שאלה ואתם לא יודעים מה לענות, תחזירו את השאלה בחזרה לילדים לביאור

נוסף. כך תרוויחו זמן ובדרך כלל תקבלו הבהרה למה הייתה כוונתם).

היא: מה יותר חשוב? תפילה או תורה?

אני: את מתכוונת למה שרבי נחמן אמר, לעשות מהתורות תפילות? שמעת את זה מאבא?

היא: מה?

אני: לזה את מתכוונת?

היא: לא אמא. מה יותר חשוב? תפילה או תורה?

אני: מה את חושבת?

היא: תורה?

אני: תפילה לא יכולה להתקיים בלי תורה, ותורה לא יכולה להתקיים בלי תפילה.

מתי קוראים בתורה? בתפילה.

היא: די אמא, מה יותר חשוב?

אני: נגיד שאני אומרת תורה. התורה כתובה בספר התורה. הספר יושב בתוך ארון

הקודש בבית הכנסת. אבל בזמן הקורונה למשל, לא יכולנו ללכת לבית הכנסת, והתורה

הייתה צריכה להישאר סגורה בארון. לא קראו בה. היא ישבה וחיכתה. תפילה, לעומת

זאת, יכולנו להתפלל כל הזמן. התפילה לא עצרה. אז מה יותר חשוב?

היא: תורה? לא. תפילה? רגע. מה?

 

אז מה אני עונה? נתקעתי. הילדה שלי צריכה תשובה ניצחת. חד־משמעית.

לא מעניינת אותה תשובת הא בהא תליא מפולפלת. מי כמוני יודעת שהתורה

יכולה להיות הדבר הכי רחוק מהלב. איך אני אמורה להסביר לה? הרי רוב חיי

עברו עליי כשהתורה רחוקה ממני שנות אור וכמה חדרים בבית. סדרת ספרי

התנ"ך בצבע ירוק מנטה, עם פירוש קאסוטו, הייתה תקועה במחסן של אמא

שלי ויצאה לנשום אוויר צח רק יום לפני המבחן. אין לתאר את האימה שמתעוררת

בילדה נטולת זיקה וזיכרון לקראת מבחן שבוודאות כולל את השאלה האלמותית

"מי אמר למי ובאיזה פסוק?". השאלה מעולה ושיטה בטוחה אם בא לך להשניא

את התורה על ילדים חילונים. שאלה פחות מוצלחת אם רוצים שילדים יהודים, מכל

קצוות האמונה וגם כאלו שלא יודעים שקיים דבר כזה ששמו אמונה, יתחברו אליה.

 

ליבי vs תמר

 

אז מה לענות? האם אני אומרת לילדה שלי שהתפילה זה הדבר הכי חשוב שיש?

הרי היא גם מכניסה את ה' יתברך פנימה, ללב, לראש, לדמעות, וגם מוציאה את

הכיסופים מהלב החוצה ומעלה אותם ישירות אל כיסא הכבוד. אם לא התפילה,

באמצע הלילה ברגעי משבר, מתי הייתי תוהה אם מישהו בשמיים מאזין לי? אם

לא הדמעות שזולגות ומורחות את הדיו בסידור, איך בכלל אפשר להרגיש חיבור

אל האבא הקשוב ביותר שיש, זה שברא את התפילה? איך אני אומרת את מחשבותיי

בלי להוריד ולו בפסיק מקדושת התורה?

ואולי התורה, שכתוב בה הכול, מראש ועד סוף, כולל כמיהותיי הפרטיות, היא בעלת

החשיבות הגדולה ביותר? היא הייתה קיימת תתקע"ד דורות לפני שכל העסק נברא.

הכול מתחיל ממנה, מכל אות ופסיק קדושים שהיו כתובים בה באש. פשוט שהיא

החשובה ביותר. כמה יצר הרע יש עליה, לאהוב אותה, להתחבר אליה, לחיות אותה.

כמה זילות יש כלפי הלומדים אותה. כמה העם שלנו הושפל, הובס ונרצח רק כדי

להמשיך ולקיים את שכתוב בה. כמה מסירות נפש, בימים ההם ובזמן הזה, צריך

בשביל לתת לה לעטוף כל צעד בחיינו. ואם היא החשובה, איך אני מחברת אליה

ילדה בת שש עם עיניים גדולות וחומות שבוהות בי כרגע?

 

אני: אהובה, אין תשובה אחת. תורה תלויה בתפילה. אנחנו הופכים את התורה לשלנו

[באמצעות התפילה. והתפילה תלויה בתורה. כי אם לא היה כתוב בתורה על מה ואיך

להתפלל, מה היינו עושים?

היא (בעיניים גדולות, חומות וכרגע גם מעט מיואשות בהבנה שהן לא מקבלות את

התשובה הנכונה): אמא, מה יותר חשוב? אני חייבת תשובה.

אני: תסבירי לי למה? למדתן על זה בכיתה?

היא (צוחקת במבוכה): כי לי קוראים ליבי, והייתה לי שיחה עם ילדה בשם תמר מהכיתה.

היא אמרה שהשם שלה יותר קדוש כי הוא נמצא בפרשה. ואני אמרתי שהשם שלי קדוש

כי הוא בתפילה. אז מה יותר חשוב?

מסתבר שהייתי צריכה לשמוע לעצתי שלי. מהשיחה הזאת יצאתי חומוס. עכשיו אני רק

מתפללת להיות זבוב על הקיר בשיחת המסקנות של ליבי מהתפילה ותמר מהתורה.

('באדיבות 'ערוץ 7)

הרב שיושב בבני ברק ויודע בדיוק מה הולך במשרדי משטרת רומניה

הצדיקים שולטים על מערכות השמים והארץ בכח התורה. מובא בספרים הקדושים מחכמי ישראל, שצדיקים הלומדים תורה לשמה, יכולים לשלוט בטבע ושליטתם מעל מערכות הטבע! באופן כזה, צדיק יכול לגזור רפואה בריאות פרנסה ואפילו גם ראינו שחכמי הגמרא יכלו גם להחיות מתים!, מדהים.

הכח והסמכות שניתנו לגדולי התורה אינם רק הלכתיים. אכן ניתנה ביד גדולי ישראל סמכויות הלכתיות רבות, הם קובעים מתי יהיה לנו שנה עם שני חודשי אדר, הם גם יקבעו בכל דור מתחדש מה מותר ומה אסור לעשות בשבת עם התפתחות הטכנולוגיה, אלא שעל ידי קביעה זו בכוחם לשנות את מערכות הטבע והבריאה. הן בהלכה והן בטבעי העולם

הרב שנתקע ברומניה

אני מכיר יהודי, יליד רומניה, שרצה לעלות עם בני משפחתו ארצה. הוא שמע שהשלטונות נותנים, ביתר קלות, אשרות יציאה לרבנים. לפיכך, על אף שהיה בן תשע עשרה בלבד, הוא הצהיר כי הוא מוסמך לרבנות. אלא שהתוצאה היתה הפוכה משציפה. השלטונות נתנו אשרות לכל בני משפחתו מלבדו. הם טענו שיש צורך שישארו רבנים ברומניה. וכך הוא נותר שם לבדו, תקוע, חודש אחר חודש, ולא ידע מה ביכולתו לעשות. היה לו גיס, תושב בני ברק שהלך כמעט כל יום לצדיק הדור דאז הלא הוא הרב ישעיהו קרליץ המכונה ה"חזון איש". וביקש ממנו שיפעל למען שחרורו.

יום אחד פנה ה"חזון איש" אל גיסו של הבחור שנתקע ברומניה, ואמר לו: דע לך כי הדרכון של גיסך כבר מוכן במשטרה כבר למעלה מחודש. אך ישנה בעיה, הם מחפשים אותו כדי למסור לו את הדרכון, אבל הוא רואה שהמשטרה מחפשת אחריו ובורח ממנה… שלח לו הודעה שלא יפחד, אלא יגיע למשטרה כדי לקחת את הדרכון"…

האיש הזדרז להודיע לגיסו את תוכן דברי ה"חזון איש". ואכן כאשר הבחור הגיע למשטרה, אמרו לו: "היכן היית? אנחנו מחפשים אותך כבר כמה ימים כדי לתת לך את הפספורט"…

ואני שואל: מהיכן אמור ה"חזון איש" לדעת שהפספורט של אותו יהודי כבר מוכן? האם יש לו קשר סמוי במשטרת רומניה?! אלא שזה כח התורה!

"שצווה בורא עולם על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה, ולעשות כל אשר יגזרו עליהם"!

 

 

 כוחם של גדולי ישראל

רבי שלום שבדרון סיפר לי שכשהיו באים אל הרב מבעלז, ומספרים לו על חולה, הוא היה מתאים לכל איבר את המצווה השייכת לו, ואומר לפונים: "אם כואב לחולה איבר פלוני, תלמדו היטב את הלכות מצוה פלונית. למשל אם כואב לו עיניים שילמדו את מצוות שמירת העיניים, אם כואב השיניים שילמדו את מצוות והלכות אכילה כשרה ודיבורים כשרים, וכן הלאה על זה הדרך, וכשכל בני המשפחה ילמדו את ההלכות, תהיה רפואה לאותו איבר חולה!".

זהו כח התורה שפועל ביולוגית על גוף האדם – חיות האיברים נקבעת לפי התורה.

סיפר לי יהודי שגר בשכונת רוממה בירושלים, שבשנת תשל"ז (1977), בהיותו בחור ישיבה, הוא סבל מבעיות גב קשות. לאחר כל מיני ניסיונות טיפול שלא עזרו במאומה, הוא הלך להתיעץ עם רופא מומחה, שקבע כי עליו לעבור ניתוח בחוט השדרה באופן דחוף ביותר, והעניין דחוף ומסכן נפשות. הרופא המומחה הציע לבצע את הניתוח בעצמו, באופן פרטי, תמורת סכום לא מבוטל של עשרת אלפים דולר!

הפגישה נערכה בשעת ערב מאוחרת בקליניקה של הרופא באחד מבתי החולים בירושלים. הבחור שמע את הבשורה הקשה, והחליט לנסוע באופן מידי לצדיק הדור באותו זמן הרב יעקב ישראל קנייבסקי המכונה ה'סטייפלר' (על שם עיירת הולדתו) ולשטוח בפניו את הדברים. בסמיכות לשעה שתים עשרה בלילה, הגיע הבחור לסטייפלר, וחזר בפניו על דברי הרופא. "ניתוח דחוף, פיקוח נפש"… הסטייפלר שמע את הדברים ואמר: "סע עכשיו חזרה לירושלים, ותאמר לרופא: 'לא ניתוח, לא דחוף ולא סכנת נפשות!.' מה שכן דחוף הם עשרת אלפי הדולר שהוא צריך כדי לצאת לטיול בחוץ לארץ עם אשתו… את זה הוא רוצה לעשות על הגב שלך… אבל בכל מה שנוגע לניתוח, אפשר להמתין עוד חצי שנה ולראות מה יהיה המצב".

הבחור היה המום "איך אמצא עכשיו רכב הנוסע לירושלים? וגם אם אמצא רכב, מן הסתם הרופא כבר לא ימצא בבית החולים. וגם אם אמצא אותו, איך אעז לומר לו דברים כה חריפים?!".

אך הסטייפלר האיץ בו: "וכי אין לך אמונת חכמים?!".

הבחור צעד לעבר התחנה בתקוה לתפוס את האוטובוס האחרון, כאשר לפתע עצרה לידו מכונית ונהגה הציע לו טרמפ לירושלים… כשהגיעו לכניסה לעיר, שאל אותו הנהג להיכן הוא צריך להגיע, ובאורח פלא התברר כי גם פניו מועדות לאותו כיוון. וכך הוא הביא את הבחור עד פתח בית החולים. הבחור שאל את האחיות, האם הרופא עדין נמצא בבית החולים, והופתע לשמוע כי במקרה התבצע ניתוח דחוף, שהרופא היה חייב להיות נוכח בו, ובעוד דקות ספורות הוא אמור לצאת מחדר הניתוחים.

בשעה שלוש לפנות בוקר, יצא הרופא מחדר הניתוח, ונדהם לראות את הפציינט שלו יושב וממתין. "מה אתה עושה כאן בשעה כזאת?" שאל בפליאה.

הבחור אזר אומץ, וחזר באזני הרופא על דברי הסטייפלר מילה במילה. הרופא היה המום, טפח על ראשו וקרא: "אוי ואבוי לי, אוי ואבוי לי, חזור בבקשה לסטייפלר, ואמור לו כי אני מבטיח שלא אעשה זאת שוב. ולהבא אשתדל לקבל החלטות נכונות, אך ורק מתוך שיקול דעת מקצועי, ולא מתוך נגיעות אישיות"…

 

(מתוך הספר 'אריה שאג')

 

 

שיטות להתייעצות ע"י דפדוף בתורה ולעצור על איזה דף

שאלה

אשמח לעזרה

ראיתי פעם באחד האתרים שתי שיטות להתייעצות משהו בסגנון של לדפדף בתורה ולעצור על איזה דף

זכור לי שאפילו באיזו מלחמה או תקרית ביטחונית השתמשו בזה

מקווה שהסברתי את עצמי נכון

תודה על העזרה

 

תשובה

שלום וברכה

הסברת את עצמך מעולה, שיטה זו קרויה גורל הגר"א, יש בה תנאים רבים, והוא מצריך ידע רב כיצד לעשות זאת, אחד התנאים הוא שהגורל יעשה ע"י אדם גדול.

אחד המקרים המפורסמים שבו נערך גורל הגר"א היה כאשר הובאו לקבורה חללי הקרבות בגוש עציון, מתוכם 12 חללים לא היה ניתן לזהותם, לבקשת המשפחות הסכים הגאון רבי אריה לוין שהיה ידוע כבקיא גדול בעריכת גורל הגר"א לערוך את הגורל, והמדהים שכל 11 הפסוקים שעלו בגורל כללו שם של אחד החללים שעדיין לא פוענח. [לאחר שפוענח 11 חללים הבינו שהאחרון שייך לנעדר האחרון, ולא ערכו גורל נוסף].

יש ספר מקיף על הנושא מאת הרב זאב גרינוולד, שבו הוא ריכז עשרות סיפורים על גורלות שנערכו ע"י רבנים שונים.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה עדיף, ללמוד תורה או להתפלל?

שאלה:

מה עדיף, ללמוד תורה או להתפלל?

תשובה:

התורה והתפילה הן שתי מצוות שקשורות זו לזו והולכות בד בבד. כדי להיות יהודי טוב ההולך בדרך הנכונה, יש למצוא את הזמן גם ללימוד תורה וגם לתפילה.

 אם לומדים תורה ולא מתפללים, לא רק שמפסידים את מצות התפילה, אלא גם הלימוד תורה נפגם. וכן הפוך, אם מתפללים אך לא לומדים תורה, התפילה מאבדת הרבה מכוחה.

 וכך כתב ה"חזון איש" זצ"ל: "הלימוד והתפילה קשורים זה בזה. עמל הלימוד עוזר לאור התפילה, והתפילה עוזרת את הלימוד. תפילה בבחינת קבע (דהיינו שמרגיש שהתפילה היא חוק קבוע, ועליו להתפלל רק לצאת ידי חובתו, ולפי פירוש אחר הכוונה שאינו אומרה בלשון תחנונים – ע"פ הגמרא בברכות כ"ט ע"ב ורש"י שם) מרחיקה את הלימוד, והלימוד בעצלתיים מונע תפילה". (קובץ אגרות, חלק א', ב')

 שלמה המלך עליו השלום אומר: "מסיר אזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה" (משלי כ"ח, ט'). מאידך, על הלומדים תורה, אומרת הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט ע"א): "כל תלמיד חכם העוסק בתורה מתוך הדחק, תפילתו נשמעת".

 ובגמרא במסכת שבת (דף י' ע"א) מסופר: " רבא חזייה (ראה) לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה (שמאריך בתפלתו), אמר מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. והוא סבר זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד".

 גם אדם שצריך ללכת לבית כנסת ואין לו הרבה זמן ללמוד תורה, עליו לנצל את הזמן המועט שבידו, וללמוד בזמן הזה תורה, וכפי שכתוב בספר "אורחות צדיקים" (שער הזריזות), וזה לשונו: "אל יאמר אדם עת ערב הוא כבר, אם אלך ללמוד אצטרך לעמוד מיד להתפלל. כי טובה שעה אחת ללמוד, ואפילו דיבור אחד, מכל דברים שבעולם. ועל זה נאמר 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה'".

 את הקשר שיש בין לימוד תורה ותפילה, ניתן לראות גם מכך שבגמרא כתוב שהאמוראים נהגו להתפלל באותו מקום בו הם למדו תורה, כמובא במסכת ברכות (דף ח' ע"א): "אמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא (בתחילה הייתי לומד בתוך הבית ומתפלל בבית כנסת), כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא 'מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד', לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא (לא הייתי מתפלל אלא במקום שהייתי לומד)".

ובהמשך הגמרא שם נאמר: "רבי אמי ורבי אסי, אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא (למרות שהיו להם שלוש עשרה בתי כנסיות בטבריה), לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי (לא היו מתפללים אלא בין העמודים במקום שהם היו לומדים)".

למה צריך ללמוד גמרא? ומה המקור?

למה צריך ללמוד גמרא? ומה המקור?

 

שאלה

למה צריך ללמוד גמרא? ומה המקור? יש לי ולחבר שלי עבודה בגמרא ואנחנו מנסים למצוא מקורות ואנחנו לא מוצאים

 

תשובה

שלום יונתן!

 כבר דורות רבים שהלימוד בו משקיעים עם ישראל הכי הרבה הוא לימוד גמרא.

 על פי דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף כ"ד ע"א ישנה מעלה ללימוד הגמרא,

התלמוד בבלי, משום שהכל בלול (כלול) בו, גם המקרא, גם המשנה וגם הגמרא,

כשלומדים גמרא, יוצאים ידי חובת לימוד שלושת דברים אלו. דבר זה מבואר שם

בפירוש התוספות.

 בנוסף, גדולי הפוסקים הראשונים, קבעו על פסקי ההלכות שלהם ע"פ מה שיצא

להם מתוך לימוד הגמרא, ועל כן כשלומדים גמרא, לומדים את יסודות ההלכות

שנפסקו ב"שולחן ערוך" המבוסס על פסקי הראשונים. כך ניתן להיות הרבה יותר

 בקיאים בעומק ההלכות.

 יתרון נוסף שיש בלימוד גמרא, הוא שלימוד זה הוא כידוע לימוד עמוק אשר מצריך

עמל רב ויגיעה רבה בכדי לרדת לעומק הדברים ולהבינם על בוריים. לכן יש לעמל

בלימוד זה כוח מיוחד להעלות את הדרגה הרוחנית של האדם ולהביאו לידי יותר

קדושה וטהרה, ובכלל להביא לו יותר ברכה לחיים.

בנוסף לכך, חלק גדול מהגמרא עוסק בידיעה של שורשי המצוות וההלכות, ובלי ללמוד

את הגמרא, לא ניתן להבין לעומק את ההלכות הרבות המצויות. בגמרא ישנם גם הרבה

דברי מוסר וחיזוק מחז"ל הקדושים, שכמובן הלימוד שלהם יכול להועיל לנו מאד.

 

בברכה

יעקב

 

 

אז במי כדאי לבחור?

אז במי כדאי לבחור?

כשמדברים על בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, על כל אחד לנהוג כפי הוראת רבו

הדומה בעיניו כמלאך ה' צבקות, כפי שלימדונו חז"ל: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (פרק אבות פרק א', ט"ז).

אכן, יש עוד סוג של בחירות, ישנה בחירה בה מוטל על כולנו לבחור באופן זהה.

טעות גדולה ואף קריטית תהיה, אם נבחר שם חלילה שלא כנדרש.

בחירה זו נקראת בחירה בחיים, כשהכוונה היא על בחירה בחיים האמיתיים והטובים.

על אותה בחירה נכתב בתורה (דברים ל'): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע.

אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את ה' אלקיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו.

וחיית ורבית וברכך ה' אלקיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה… העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ,

החיים והמות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך,

לאהבה את ה' אלקיך לשמע בקלו ולדבקה בו וגו'".

למרות שבאופן תאורטי גם בבחירה יש לנו יכולת לבחור חלילה בצד השקר, מכל מקום הקדוש ברוך הוא

ציוה אותנו לבחור בדרך האמת לתועלתנו ולטובתנו. רש"י שם מבאר זאת באופן הבא:

"אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי,

ומעמידו על חלק היפה, ואומר לו את זה ברור לך, ועל זה נאמר 'ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי' (תהלים ט"ז, ה') –

הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך".

חשוב להוסיף, שאם כולנו נבחר בצד האמת, לא יהיה צורך יותר בבחירות של המדינה,

משום שהשלטון של המדינה יתבטל, ובמקומו יהיה כאן שלטון של מלך המשיח,

שלטון שכולו טהרה וקדושה, דבקות אלוקית, אמת עד קצה הגבול, הטבה על בלי די ותענוג אין סופי.

יהי רצון שיתקיים בנו בקרוב מה שנאמר בתפילה: "השיבה שופטנו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה",

ומה שנאמר שם: "ותמלוך אתה הוא ה' אלוקינו מהרה לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך",

במהרה בימינו, אמן!

בשביל מה הבאתי אותי עד לכאן מהצפון הרחוק? בזבזנו יום עבודה, בזבזנו כסף על נסיעות, וביקשת ממני לשלם לרב..

כֹּחַ הַצַּדִּיקִים לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק

הַקָּבָּ"ה נָטַל אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, וְגָנַז אוֹתוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר יוּכְלוּ לִזְכּוֹת בּוֹ עַל יְדֵי עֲמָלָם הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

אָמְנָם מְעַטִּים הֵם אֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הַזֶּה. כְּבָר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (סֻכָּה מה ע"ב): "רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּה וְהֵם מוּעָטִים". אוּלָם אוֹתָם צַדִּיקִים, מוּעָטִים, שֶׁזָּכוּ לוֹ, אָכֵן יְכוֹלִים לְהַבִּיט וְלִצְפּוֹת בְּעֵינֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מִבְּלִי שֶׁתִּהְיֶינָה לָהֶם מִגְבָּלוֹת שֶׁל מָקוֹם וּזְמַן.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ זוּג, שֶׁהִתְגּוֹרְרוּ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, אֶל מוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ יֹאמְרוּ לוֹ סִידְנָא רַבִּי יִשְׂרָאֵל אַבּוּחֲצִירָא הַבַּבָּא סַאלִי זִיעָ"א כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּרָכָה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא. הָרַב נָתַן לָהֶם בַּקְבּוּק, וְהוֹרָה לָהֶם לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ, וּבְעֶזְרַת ה' יִפָּקְדוּ. בְּטֶרֶם יָצְאוּ בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ שֶׁיַּנִּיחַ סְכוּם כֶּסֶף עַל הַשֻּׁלְחָן. הַבַּעַל הוֹצִיא מִכִּיסוֹ שְׁטָר שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים, וְהִנִּיחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן.

לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵהַבַּיִת, וְהִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ, הֵחֵל הַבַּעַל לִגְעֹר בְּאִשְׁתּוֹ: "בִּשְׁבִיל מָה הֵבֵאת אוֹתִי עַד לְכָאן מֵהַצָּפוֹן הָרָחוֹק? לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁבִּזְבַּזְנוּ יוֹם עֲבוֹדָה, בִּזְבַּזְנוּ כֶּסֶף עַל נְסִיעוֹת, עוֹד בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנִּי לְשַׁלֵּם לָרַב, וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה נֶאֱלַצְתִּי 'לְהִפָּרֵד' מֵעוֹד מֵאָה שְׁקָלִים… וּבִשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל בַּקְבּוּק מַיִם!? שֶׁבְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת הַשַּׁמָּשׁ מְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּמֵי בֶּרֶז פְּשׁוּטִים?"…

הַבַּבָּא סַאלִי, שֶׁיָּשַׁב בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּבֵיתוֹ, קָרָא לַשַּׁמָּשׁ, וְהוֹרָה לוֹ לָקַחַת אֶת מֵאָה הַשְּׁקָלִים, לְמַהֵר לִתְפֹּס אֶת בְּנֵי הַזּוּג, בְּטֶרֶם יַעֲלוּ לָאוֹטוֹבּוּס, לְהַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת מֵהֶם אֶת הַבַּקְבּוּק…

הַשַּׁמָּשׁ מִהֵר לִדְלֹק אַחֲרֵיהֶם, וְעָשָׂה כְּכָל אֲשֶׁר הוֹרָה לוֹ רַבּוֹ. בְּנֵי הַזּוּג נוֹתְרוּ הֲמוּמִים, פְּעוּרֵי פֶּה, מֵאַיִן יָדַע הָרַב אֶת שִׂיגָם וְשִׂיחָם בַּדֶּרֶךְ?

זֶהוּ הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁזּוֹכֶה לוֹ אָדָם שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי עֲמַל הַתּוֹרָה! עֵינָיו צוֹפוֹת לַמֶּרְחַקִּים, לְלֹא כָּל מִגְבָּלָה!

פַּעַם אַחֶרֶת, הִגִּיעוּ לִפְנֵי הַבַּבָּא סַאלִי זוּג הוֹרִים מִמֶּקְסִיקוֹ, מְבֹהָלִים עַד אֵימָה. הֵם סִפְּרוּ לוֹ שֶׁלִּיסְטִים חָטְפוּ אֶת יַלְדָּם, וְהֵם דּוֹרְשִׁים כֹּפֶר עַל סַךְ עֲשָׂרָה מִילְיוֹן דּוֹלָר, תְּמוּרַת שִׁחְרוּרוֹ. סְכוּם עָתֵק שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתָם לַעֲמֹד בּוֹ, וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשָׁם, אָנָה הֵם בָּאִים?

הַסִּפּוּר הַזֶּה הִתְפַּרְסֵם בִּשְׁעָתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם. הַבַּבָּא סַאלִי הָיָה עָסוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעִנְיָן אַחֵר, שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁרִחֲפָה עַל רֹאשָׁם שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. הוּא הִצִּיעַ לָהֶם לִפְנוֹת לִבְנוֹ, פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים סִידְנָא רַבִּי מֵאִיר אַבּוּחֲצֵירָא זִיעָ"א, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַשְׁדּוֹד. שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְטַפֵּל בְּעִנְיָנָם.

הֵם נָסְעוּ מִיָּד לְאַשְׁדּוֹד, סִפְּרוּ לְרַבִּי מֵאִיר אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וּמָסְרוּ לוֹ שֶׁאָבִיו, הַבָּבָּא סַאלִי, בִּקֵּשׁ שֶׁהוּא יְטַפֵּל בָּעִנְיָן. "מָה אֲנִי וּמַה חַיַּי"? הֵשִׁיב הָרַב בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת. "מִיָּמַי לֹא הָיִיתִי בְּמֶקְסִיקוֹ, וְגַם בַּמַּפָּה לֹא רְאִיתִיהָ. אַךְ מָה אֶעֱשֶׂה? שְׁבוּ כָּאן וְהַשֵּׁי"ת יַעֲזֹר"…

הָרַב הוֹצִיא דַּף נְיָר מֵהַמְּגֵרָה, וְהֵחֵל לְשַׂרְטֵט עָלָיו, בְּדִיּוּק מֻפְלָא, אֶת כָּל הָרְחוֹבוֹת שֶׁסָּבִיב לְבֵיתָם. הוּא סִמֵּן – עַל גַּבֵּי הַשִּׂרְטוּט – אֶת אַחַד הַבָּתִּים. "מִתַּחַת לַבַּיִת הַזֶּה יֵשׁ מַרְתֵּף!" אָמַר. "הַיֶּלֶד נִמְצָא שָׁם, חַי וְקַיָּם, וְשָׁלוֹם לוֹ! כָּעֵת הוּא יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק, וְהַלִּיסְטִים מְשַׂחֲקִים לְיָדוֹ בִּקְלָפִים, וְכוֹסוֹת שֶׁל קָפֶה בִּידֵיהֶם".

הַהוֹרִים שָׁלְחוּ מִיָּד טֶלֶגְרָמָה לַמִּשְׁטָרָה בְּמֶקְסִיקוֹ, וְזוֹ כִּתְּרָה אֶת כָּל סְבִיבוֹת הַבַּיִת בְּעַשְׂרוֹת שׁוֹטְרִים. יְחִידָה מֻבְחֶרֶת פָּרְצָה לַמַּרְתֵּף, וּמָצְאָה בּוֹ אֶת הַיֶּלֶד! לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד אַרְצָה מִכָּל מַה שֶּׁיָּצָא מִפִּיו שֶׁל הָרַב! הַיֶּלֶד יָשַׁב בְּפִנָּה אַחַת וְשִׂחֵק, הַלִּיסְטִים יָשְׁבוּ בְּסָמוּךְ סְבִיב שֻׁלְחָן וְכוֹסוֹת הַקָּפֶה מֻנָּחוֹת עָלָיו. הַלִּיסְטִים נֶעֶצְרוּ וְהַיֶּלֶד שָׁב בָּרִיא וְשָׁלֵם לְבֵית הוֹרָיו.

 

מתוך סדרת הספרים הנפלאה 'משכני אחריך' משיחותיו של הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א

כמה מילים יש בתורה?

כמה מילים יש בתורה?

ליקטנו עבורכם כמה נתונים מספריים מעניינים מתורתנו הקדושה:

 

הפרשה הקצרה ביותר בתורה

פרשת "וילך" – המונה 30 פסוקים בלבד

 

הפרק הארוך ביותר בנ"ך

פרק קי"ט בתהלים – המונה 176 פסוקים

 

מבין חמשת חומשי התורה ספר בראשית הארוך ביותר

במנין: 1534 פסוקים, 20,512 מילים ו-78,064 אותיות

 

מבין האותיות הסופיות

האות מ"ם מופיעה הכי הרבה – 10,624

האות ף' – מופיעה הכי פחות – 830

 

הפרשה שמוזכר בה הכי הרבה מצוות

פרשת כי תצא – 74 מצוות.

27 מצוות עשה, ו-47 מצוות לא תעשה

 

המילה הארוכה ביותר בתורה

היא המילה 'ובמשארותיך' (וארא ז' כ"ח)

 

הפרשה הארוכה ביותר בתורה

פרשת "נשא" – המונה 176 פסוקים

 

המסכת הגדולה בתלמוד בבלי

מסכת בבא בתרא – המונה 176 דפים

 

מבין חמשת חומשי התורה ספר ויקרא הקצר ביותר

במניין: 859 פסוקים 1,950 מילים ו-44,790 אותיות

 

האות המופיעה הכי הרבה בתורה

היא האות יו"ד, המופיעה 31,352 פעמים

 

האות המופיעה הכי קצת בתורה

היא האות טי"ת, המופיעה 1,804 פעמים

 

החומש שמוזכר הכי הרבה מצוות

חומש ויקרא – 247 מצוות,

95 מצוות עשה, ו-152 מצוות לא תעשה

 

האם ידעתם שיש בתורה מילה המורכבת מאות אחת בלבד?

המילה הקצרה ביותר בתורה, ובלשון הקודש בכלל, היא בת אות אחת בלבד "ה (לה תגמלו זאת)" הנחשבת לתיבה בפני עצמה. (האזינו ל"ב, ו')

 

מתוך העלון בית מדרש גבוה להלכה למעשה // קיץ תשע"ח עלון מס' 42

 

ראיתי שהוא נחנק… הביאו לו מים והוא נעלם כאילו התנדף

שלום רב,

סבא שלי נפטר לפני כמעט שנתיים, והיום חלמתי שאני נמצאת עם כל המשפחה שלי בבית שכנראה היה שלי אך לא זיהיתי אותו. אנחנו בישלנו לכבודו כי ידענו שאנחנו צריכים להפרד ממנו, סבא שלי שכב במזרון על הרצפה ואני הערתי אותו שיבוא לאכול והוא אמר לי למה את אומרת לי ככה לקום, פעם סבתא שלך הייתה מעירה אותי יפה (הטון דיבור שלו היה נעים הוא לא התעצבן) לאחר שהבנתי שאין לנו מספיק אוכל כי גם לאחי הרווק היחידי הייתה חברה באותו רגע, הלכתי להביא ואחר כך, ראיתי את סבא יושב בשולחן ואוכל ישבתי לידו ואז ראיתי שהוא נחנק והצביע לי על מים, הביאו לו מים ואז הוא פשוט נעלם כאילו התנדף לתוך הכוס מים. ואני נשארתי עם הכוס בידי בוכה בהיסטריה.

הדס

 

שלום וברכה

גדולי ישראל הורו שחלומות בימינו אין בהם ממש, והם רק מהרהורי הלב במשך היום, ונדיר שאדם חולם חלום שיש בו משמעות אמתית.

אם בכל זאת החלום מטריד אותך, צריך לזכור כי נשמות המתים זקוקים למזון רוחני, בעולם הבא יש לנו רק את המזון שהכנו כאן בחיים. מעבר לכך אין אפשרות להשיג בעולם הבא מזון רוחני, מלבד אפשרות אחת, צדקה ותורה הנלמדים או נעשים ע"י כספו ורכושו שהשאיר כאן בעולם, ובפרט צדקה או תורה הנלמדת ע"י יוצאי חלציו. וזהו הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען נשמת יקירנו, ובכך להשיב להם טובה על שטרחנו למעננו בעולם הזה.

הדברים נכונים בלי קשר אם החלום נכון, ולעיתים נדירות יש לאדם זכות מיוחדת לבא מעולם האמת ולבקש מצאצאיו להתאמץ לשלוח לו עוד מזון רוחני, או מים שהוא מסמל את התורה.

גם נשים יכולות לקרוא פרקי תהילים או ללמוד פרקי אבות, או לתמוך בלומדי תורה.

ברכה והצלחה

שבת שלום

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

התורה היא כמו יין מי שמרגיל את עצמו ללמוד מתמכר

התורה היא כמו יין מי שמרגיל את עצמו ללמוד מתמכר

אוהד אטינגר

לא פעם עומד בחור צעיר ושואל את עצמו, 'אולי כדאי שאצטרף לשיעור תורה'. אבל רגע לאחר מכן הוא שואל את עצמו שאלה אחרת: "למה בעצם שאלמד תורה. מה פתאום שאתחיל פתאום להשתתף בשיעורי תורה? הרי אני לא דתי ולא מתכנן להיות דתי גם בעתיד…".
הרב יעקב סירוטה, מרבני 'אחינו', מספק לכם כמה סיבות מעניינות ומקוריות במיוחד:
"קודם כל צריך לדעת שלימוד התורה הוא דבר שכל יהודי צריך לעשות, ויש לזה סיבות רבות, אמיתיות ונכונות. אבל הפעם אני לא רוצה לעסוק בשיבות הללו שבוודאי רבנים רבים אחרים כבר דיברו עליהם ועוסקים בהן בהרחבה. הפעם אני רוצה לדבר דווקא על הסיבות האחרות שלא מדברים עליהן בדרך כלל.
"סיבה ראשונה היא שהתורה היא כמו יין, ולא בחינם אמרו חכמנו זכרונם לברכה שהתורה נמשלה ליין. מה מאפיין את הטעם של יין? שבפעם הראשונה כשאדם טועם יין, הוא לא נהנה מהטעם. רק אחרי שאתה מרגיל את עצמך לטעם, אתה מתחיל ליהנות ממנו, וככל שאתה מתרגל לשתות יותר יין, אתה מתמכר אליו והחיים שלך הופכים תלויים בו.
"גם התורה היא כמו יין. כשתנסה ללמוד גמרא בפעם הראשונה, סביר להניח שלא כל כך תהנה מהלימוד. מעטים האנשים שמתאהבים בתורה כבר אחרי לימוד חד פעמי. אבל כולם מי שמרגיל את עצמו ללמוד תורה, מתמכר אליה, ולא יכול להיפרד ממנה.
"אבל כמו יין,גם את הטעם של התורה אי אפשר להסביר למי שלא טעם. אתה יכול להסביר למישהו שמימיו לא שתה יין, מה הטעם של היין, ומה הם ההבדלים בין יין קברנה ליין מרלו? או מה ההבדל בין יין יבש ליין חצי יבש? בוודאי שלא. כך גם אי אפשר להסביר מה הוא טעמו של לימוד התורה למי שלא חווה זאת בעצמו.
"ויש עוד דימיון בין התורה ליין. כמו היין, גם התורה עוזרת לנו להשכיח מאתנו את הצרות והטרדות האחרות. אנשים שאוהבים את לימוד התורה, יכולים תמיד להשכיח מעצמם כל דבר אחר. אנשים מחפשים מתכון לחיים מאושרים, לוקחים כדורים ומנסים לפנק את עצמם בלי סוף, אבלם כשמגיעים קשיים הם לא מצליחים לברוח מהם. התורה עוזרת גם בתחום הזה, כמו שכתוב בפסוק שאמר דוד המלך עליו השלום: "לולא תורתך שעשועי – אז אבדתי בעוניי".
"תאר לעצמך שמישהו פוגש אותך ברחוב ונותן לך מרשם לתרופה שתמיד תגרום לך לשמוח ולשכוח את כל הצער והטרדה שבעולם. לא תמהר לקחת את המרשם הזה בשמחה רבה? אז זה השמן לקחת את המרשם שנתתי לך עכשיו, ולהתחיל ללמוד תורה – זהו המתכון שנתן לנו בורא עולם להתחמק מכל הצער והכאב שבעולם הזה.

רוצה לערוך מחקר? צא לדרך

"סיבה נוספת ללימוד התורה, היא החלק המרתק שבה, ולו לשם המחקר וההיכרות עם הדבר הנפלא הזה שנקרא תורה:
"אם קראת את כל מה שכתוב במאמר הזה והגעת עד לכאן, סימן הוא שאתה אדם בעל אינטלקט גבוה, סקרן להכיר תופעות מעניינות, ורוצה להבין דברים על העולם הזה ועל האנשים החיים בו. אולי אתה מחפש גם רוחניות ומשמעות לחיים.
"אז לפני שאתה מתחיל לחקור דתות מוזרות במזרח הרחוק, לפני שאתה מתחיל להעמיק בשירה אירופאית קלאסית, יש לי בשבילך מסע מרתק מסוג אחר: מסע על עומק ההוויה של עם ישראל.
"זו הרי התופעה המסקרנת ביותר בהיסטוריה: תורת ישראל. מיליוני אנשים צועדים לאורה לאורך אלפי שנים, זורקים את עצמם לכבשני האש במסעות הצלב ובתקופת האינקוויזיציה, דבקים בה תחת גלות בעשרות מדינות, תחת שלטונות מתחלפים, למרות ניסיונות בלתי פוסקים של אויבים מכל הסוגים ומכל המינים שמבקשים להשמיד את עם ישראל ולמחוק את תורתו מתחת השמים. שרפת התלמוד, גזירת הקנטוניסטים, מסעי הצלב ומסים מיוחדים שהוטלו על יהודים בארצות ערב ובארצות אירופה, כל אלו לא הפרידו בין עם ישראל ובין תורתו.
"בוא נעזוב רגע את ההיסטוריה ונתמקד בהווה: אלפי אנשים לומדים תורה כל היום, ובוחרים לחיות חיים צנועים, מוותרים עלם הרבה מאוד מותרות וגם על דברים בסיסיים, חיים לפעמים בעוני של ממש, והכל רק כדי שיוכלו ללמוד תורה.
"זה לא נראה לך מרתק ומסקרן במיוחד לדעת מה גורם להם לעשות את כל הדברים האלו? מה שונה כל כך בתורת ישראל שהלומדים אותה מסוגלים להפקיר כל דבר אחר שיש להם, ואפילו את החיים עצמם, רק כדי שיוכלו להמשיך לדבוק בתורה ולא לזוז ממנה אפילו סנטימטר אחד?
"על אינטלקטואל מתחיל אמור למצוא בתורה חומר מרתק, שאי אפשר לוותר על ההזדמנות להכיר אותו ולהבין אותו לעומק. גם אתה מוזמן להצטרף, אנחנו בארגון 'אחינו', נמצאים כאן כדי לעזור לך בתחילת הדרך, וגם בהמשך. ברוך הבא".

לאחרונה אני חש שאני חייב לחזור בתשובה

לאחרונה אני חש שאני חייב לחזור בתשובה לאחרונה

לכבוד הרב,
אני חייב לשאול שאלה חשובה
תמיד הייתי יהודי מסורתי, הולך מידי פעם לבית כנסת, אוכל כשר ולא שומר שבת אבל לאחרונה אני חש שאני חייב לחזור בתשובה,
נמאס לי מהחיים הריקניים האלה, אני לא מרגיש סיפוק
רק שלא יודע מה המסלול? עם מי לדבר?
אני לא מתכוון מהר להיות חרדי (אולי בכלל להיות רק דתי לובש כיפה) אבל רוצה לקחת את העניינים לאט לאט ובקצב שלי שהטעם לזה לא יהרס.
הקטע הוא שאם אני ילך לבית כנסת לאיזה תפילה, אין לי באמת עם מי לדבר על זה, כולם שם בשביל להתפלל.

אני מחפש מישהו שיוכל להדריך אותי, או שיש בכלל משהו בשביל אנשים כמוני.

נפלא לשמוע שאתה חש צורך חיוני לחזור בתשובה,
זה אומר שהנשמה שלך מקושרת בתוך תוכה לאמת,
והיא מרגישה שאכן ישנו בורא לעולם, בורא שנתן לעם
שלו, עם ישראל, את התורה הקדושה, ונתן להם לטובתם
ולתועלתם מערכת שלמה ונפלאה של מצוות.

חזרה בתשובה היא לא דבר שעושים בבת אחת, ניתן
אמנם לקבל בפעם אחת החלטה כנה לחזור בתשובה,
אבל להתרגל לדרך חיים החדשה, זהו תהליך הדרגתי,
שבו מתקדמים כל פעם בעוד צעד.

אין גם צורך לחיות הווי חיים כמו של חרדים, העיקר
הוא שלומדים תורה ומקיימים את מה שהתורה רוצה
שנקיים. השכר שאדם יקבל על קיום המצוות הוא עצום
עד מאד, מדובר על מושגים שמעבר למושגים המוכרים
לנו מחיי העולם הזה, ולא ניתן אפילו להבין את קצה גדול
אותו שכר, וכפי שכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה:
"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל
חיי העולם הזה" (פרקי אבות ד', י"ז).

גם בעולם הזה, מי שחי חיי אמונה והתורה והמצוות
מהווים נר לרגליו, החיים שלו הרבה יותר נעלים, מהנים
ואיכותיים, וגם יותר קל לו להתמודד עם כל הדברים
שעוברים עליו.

כדי שיהיה יותר קל לעשות את תהליך ההתחזקות ובכדי
למנוע טעויות בדרך, מומלץ מאד להצטרף לאיזה שיעור
תורה קבוע, שיעור שמיועד לאנשים שמתחזקים. בשיעור
כזה אמור להיות גם רב שיכול לייעץ ולכוון בכל העניינים
שקשורים לתהליך.

ישנם בארץ כמה ארגונים שניתן לקבל דרכם מידע
על שיעורים בארץ למתחזקים ועל רבנים שעוזרים
למתחזקים. גם אצלנו ב"ארגון אחינו, ניתן לקבל מידע
כזה.

בינתיים אתה יכול להתחיל בבוקר עם הנחת תפילין,
תפילין היא מצוה חשובה. אנו מניחים תפילין על היד
כנגד מקום הלב, בכדי לקשר את לבנו לאבינו שבשמים,
ועל הראש כנגד המוח בכדי לקשר את מוחנו לאבינו
שבשמים.

בזמן שאתה מניח תפילין תגיד קריאת שמע, שהיא
בפני עצמה מצוה חשובה, ואם יש לך אפשרות, טוב
להגיד עוד ברכות שמופיעות בסידור: ברכות התורה,
ברכת אלוקי נשמה, ועוד ברכות שמופיעות בסידור
ב"ברכות השחר".

רצוי מאד ליטול ידיים כל בוקר כשאתה קם. עניין
הנטילה בבוקר הוא חשוב, משום שכשקמים משינת
הלילה מצטברת טומאה בידיים, והנטילה הזו מורידה
את הטומאה. כשיש טומאה על הגוף זה לא טוב עבור
האדם.

הדרך ליטול ידיים היא למלא כלי עם מים, לקחת את
הכלי ביד ימין ולהעביר אותו ליד שמאל. אח"כ לשפוך
מים על יד ימין, ואז להעביר את הכלי ליד ימין. אח"כ
לשפוך מים על יד שמאל ולהעביר את הכלי שוב ליד
שמאל. לשפוך מים על יד ימין וכו'. בסך הכל שופכים
6 שפיכות, 3 שפיכות על כל יד לסירוגין.

בהצלחה ובברכה
יעקב

9 אלומות אור לפני שתיכנס לישיבה

9 אלומות אור לפני שתיכנס לישיבה

• ישיבה זה עולם חדש. זו לא מדרשייה למתקדמים, ולא רק מקום שבו לומדים תורה יותר משעתיים ביום. זו הוויה אחרת, מציאות שונה ועולם חדש.
• ישיבה זה לא בית ספר. זה לא מקום שאליו באים כדי ללמוד מקצוע. הישיבה היא מהות שונה לחלוטין, שגם אם לימוד התורה הוא העיסוק העיקרי שבו עוסקים תלמידיה, התרומה שלה רחבה יותר. היא בונה לך אישיות, מעצבת לך זהות ומחשלת אותך מבחינה רוחנית כפי שלא תתחשל בשום מקום אחר.
• בישיבה אין מורים. יש ר"מים או מגידי שיעורים. הם אומנם עוסקים בהוראה ומלמדים אותך את התלמוד הבבלי ועוד ספרי קודש אחרים, אבל הם גם עוטפים אותך בהרבה מאוד מושגים חדשים, נותנים לך דוגמה אישית בעבודת ה', ומאזנים אותך כדי שתוכל למצוא את דרכך בעולם החדש אליו נכנסת.
• ישיבה זה משפחה. החברים לא פוגשים אותך למשחק כדורסל פעמיים בשבוע, ואפילו לא לריצת כושר לילית מדי ערב. הם חיים איתך יומם ולילה. בבוקר אתם מתפלליםיחד, לאחר מכן אוכלים ארוחת בוקר בצוותא, ממשיכים את הלימוד בחברותא, ולאחר מכן יושבים להפסקה קצרה בניחותא, כל היום עובר עליכם יחדיו, והקשר שנוצר בין החברים בישיבה, לא יינתק לעולם.
• ישיבה זה לא מחברת חשבון. לא כל המשבצות הן באותו הגודל. קיים מגוון רחב של ישיבות, ובכל אחת מהן מגוון רחב של תלמידים. כל אחד יכול למצוא את עצמו בישיבה, בין אם הוא אוהב להתפלסף בנושאים שאף אחד אחר לא מתעניין בהם, ובין אם הוא אוהב לימוד רוחבי בצורה קלילה יותר.
• ישיבה זה לא מעבר חציה. לא הכל שחור לבן, וגם הבגדים של תלמידי הישיבה אינם חייבים להיות בצבעים אלו. בישיבות לחוזרים בתשובה מקובל מאוד להתהלך בג'ינס מהוה ובטריקו ירוק, גם אם בישיבות ה'רגילות' לובשים כולם ג'קט שחור על גבי חולצה לבנה.
• ישיבה זה לא רק באמצע השבוע. הישיבות פועלות גם בשבת. ואם תשאל את מי שכבר ניסה וחווה את החוויה הזו מקרוב, לא תחשוב פעמיים לפני שתחליט להישאר שבת בישיבה.
• ישיבה זה לא כלא מוקף חומות. נכון שצריך לשמור על מסגרת מסוימת, אבל זה קורה רק מיוזמת התלמידים. אף אחד אינו עומד ביציאה ומונע ממך לצאת אם אתה מרגיש חנוק מדי. בשלבים הראשונים של תלמיד שהצטרף זה עתה לעולם הישיבות, מקובל מאוד שהוא מקבל 'הנחות' ויכול לצאת הביתה בתדירות גבוהה עד שהוא מסתגל למקום החדש.
• בישיבה לא רק לומדים – אוכלים – ישנים. יש בישיבה הרבה מאוד הווי חברתי, ומדי פעם מוציאים את התלמידים לטיול בחיק הטבע, או לאטרקציה מסעירה שמסייעת לשחרר את הראש ולנקות את המחשבות לאחר תקופת לימודים אינטנסיבית.

"תודה לך השם שנתת לנו את התורה הקדושה"

"תודה לך השם שנתת לנו את התורה הקדושה"

אוהד אטינגר

 

חג השבועות לף עבר, וכעת התפקיד שלנו הוא לראות מה אנחנו לוקחים איתנו מחג מתן תורה.

כיצד החג הזה השפיע על החיים שלנו, ואיך הוא יבוא לידי ביטוי בהתנהגות שלנו בעתיד הקרוב והרחוק.

"אני מכיר אנשים רבים שבחייהם התחולל שינוי של ממש אחרי חג השבועות ואחרי שמחת תורה",

אומר הרב דוד חי שתיאת, מרבני ישיבת 'באר יצחק' במודיעין עילית.

"המשנה במסכת ברכות מספרת לנו על רבי נחוניא בן הקנה, שהיה צדיק גדול מאוד בדור התנאים, ו

שחיבר את תפילת "אבא בכח גדולת ימינך", שאותה אנחנו אומרים עד היום בכל הזדמנות.

"רבי נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה", מספר המשנה,

"אמרו לו חבריו מה מקום לתפילה זו?" מה אתה מתפלל ולמה אתה מתפלל? "אמר להם בכניסתי

אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי".

"התפילה שהתפלל בכניסה לבית המדרש היא שלימוד התורה יתבצע בצורה נכונה, ושהוא לא יפסוק

חלילה הלכה בצורה לא טובה. זאת תפילה חשובה מאוד שראוי לכל אחד להתפלל בכל פעם כשהוא

מתחיל ללמוד תורה, ובכלל, בכל עת כדאי לנו לבקש מהקב"ה שיעזור לנו ויכוון את הצעדים שלנו.

"אבל אני רוצה להתמקד הפעם בתפילה שרבי נחוניא בן הקנה התפלל כשיצא מבית המדרש.

הוא נתן הודאה על חלקו שזכה להיות מלומדי התורה, שזכה לחבוש את ספסלי בית המדרש.

"אנחנו צריכים ללמוד ממנו ולהתנהג כמותו. בכל פעם אנחנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא

שהוא זיכה אותנו להתפלל לפניו. אנחנו צריכים לומר לו תודה ענקית על כך שהוא נתן לנו את הזכות

ללמוד את התורה הקדושה. "במיוחד עכשיו, אחרי חג השבועות, אנחנו צריכים לומר לקדוש ברוך הוא:

אבא, תודה תודה תודה. תודה שנתת לנו את התורה. תורה שנתת לנו אפשרות ללמוד את התורה,

להקשיב בשיעור תורה, ואולי אפילו לחדש חידושים. תודה! "ראיתי בימי חיי הרבה בחורים שאחרי

חג השבועות ואחרי שמחת תורה, עשו מהפך בחיים. הרי חג השבועות בא אחרי תקופה ארוכה של

ציפיה והיערכות. מפורים עד פסח חיכינו לפסח, אח"כ 49 יום של ספירת העומר ואז מגיע חג השבועות!

חג מתן תורה!

איזו זכות עצומה יש לנו שזכינו לכך!

"גם שמחת תורה הוא חג מיוחד שמגיע אחרי ציפיה ממושכת. אחרי 30 ימים של חודש אלול, עשרת ימי תשובה,

ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות ורק בסוף בסוף שמחת תורה. מי שיודע לקחת את זה אתו, להמשיך את

החג גם אחרי שהוא כבר הסתיים, להידבק בתורה, ובעיקר להודות לקב"ה מכל הלב על כך שהוא נתן לנו את

התורה – יכול להפוך את עצמו לאדם אחר. נעלה יותר. הוא יכול להפוך את עצמו לתלמיד חכם אמתי,

לצדיק שברכותיו מתקיימות, ולזכות לדרגות גבוהות בקדושה וברוחניות".

 

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

אני לא מתכנן להיות רב גדול, כמה אני צריך ללמוד?

יעקב לוסטיג

 

לא מעט נערים מתלבטים בשאלה הזאת. מצד אחד הם רוצים להתחזק בשמירת המצוות,

אבל מצד שני, הם לא מבינים למה זה חייב להיוך כרוך בלימוד תורה. הרי הוא לא מתכנן

להיות רב גדול, אז למה צריך לשבת כל יום ליד הספרים וללמוד עוד ועוד? ובכלל, הם שומעים

על אברכים שלומדים בישיבות ובכוללים, ומשקיעים בלימוד התורה את רוב שעות היממה.

למה זה חשוב כל כך, מה שה נותן להם?

הרב שמואל הורביץ, מרבני 'אחינו', מסביר:

בראש ובראשונה צריך לדעת שהסביה שבשבילה יהודי בא לעולם, היא כדי לקיים מצוות.

לימוד התורה, מעבר לכך שזו מצווה גדולה וחשובה בפני עצמה, זה גם השער לקיום המצוות.

מי שאינו לומד תורה, איך הוא יכול להיזהר שלא לעבור על ההלכה? איך הוא יכול לקיים

מצוות בהידור? קחו לדוגמה אדם שרוצה לקיים מצוות סוכה. הוא בונה סוכה, שם עליה סכך,

מקשט אותה בקישוטים נאים וכו', אבל אם הוא בנה אותה מתחת לגג או מתחת לעץ, זה לא

שווה כלום. מי שלומד תורה יודע שסוכה חייבת להיות תחת כיפת השמים. סוכה זה רק דוגמה

אחת, אפשר להביא עוד אלפי ורבבות דוגמאות לאנשים שרוצים לקיים מצווה, אבל לא יכולים

לקיים אותה כי הם לא יודעים איך עושים את זה בפועל. וכי נעלה על הדעת ללכת ל'רופא' שלא למד

רפואה? האם נוכל לסמוך על טייס שלא למד איך מטיסים מטוס? בוודאי שלא! אותו הדבר גם לגבי

לימוד התורה, כל אחד צריך לדעת לפחות את הבסיס ההלכתי, כדי לקיים את המצוות כמו שצריך.

אבל יש בלימוד התורה עוד חלק, חשוב לא פחות. בואו נתבונן רגע, מה זה התורה. זה הרי חכמה

אלוקית. התורה הקדושה היא דבר שהקדוש ברוך הוא בעצמו כתב, בחכמה עצומה שאנחנו לא מצליחים

אפילו להבין את ההיקף שלה, כי אין לה סוף. כבר אלפי שנים יהודים לומדים תורה ועדיין אפשר לחדש

בה חידושים נפלאים שלא נשמעו מעולם.

כל מה שכתוב בתורה זו אמת מוחלטת. זה לא כמו המדעים האחרים שמשתנים עם השנים.

אם תקחו ספר פסיכולוגיה שלומדים היום באוניברסיטאות, תראו שהוא שונה שינוי עצום מהספרים שכתב פרויד

למשל. פרודי נחשב לאבי תורת הפסיכולוגיה, אבל רוב התיאוריות שלו הופרכו והפכו ללא מקובלות

באקדמיה המודרנית. התורה לא השתנתה. אנחנו לומדים ומאמינים בדיוק כמו שהיו היהודים לפני אלף

ואלפיים שנה. בתורה יש את כל החכמות, יש בה מתמטיקה, יש בה פסיכולוגיה, יש בה אסטרונומיה,

בוטניקה וזאולוגיה. וכל מה שכתוב בה זו אמת מוחלטת. כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו מתחברים לחכמה

האלוקית, אנחנו סופגים מהתורה ערכים נעלים, היא מטהרת את הנפש שלנו, מוציאה את הפסולת

ומכספיגה אותנו בקדושה. יש בה, בתורה, כח סגולי עצום, שהופך אדם אכזר לרחמן, אדם טיפש לחכם,

אדם גס הופך לעדין. לימוד התורה הופך אותנו לאנשים טובים יותר, הוא משביח את האישיות שלנו,

ומקרב אותנו לאבינו שבשמים.

עבדים עם בית, ואפילו רכב וסמארטפון נוצץ.

עבדים עם בית, ואפילו רכב וסמארטפון נוצץ

יעקב א. לוסטיגמן

 

אז אנחנו אנשים חופשיים, או עבדים בסגנון חדש?

נכון, יש לנו בית, משפחה, אפילו רכב וסמארטפון נוצץ, אבל למעשה אנחנו כלואים בתוך קונספט

שלא מאפשר לנו לקחת פסק זמן ולנשום מעט אוויר.

אנחנו חייבים לקום בבוקר השכם כדי להספיק להגיע לעבודה בזמן, אנחנו פוחדים עד מוות מהבוס הקשוח,

מנסים לרצות את המנהל בכל דרך אפשרית, משקיעים את כל הכח והמרץ שלנו בהגברת התפוקה של העבודה,

וכל מעיינינו נתונים במילוי וסיפוק רצונותיהם של אנשים אחרים.

האם אנחנו אכן עבדים? האם גורלנו מר ואומלל כמו של אבותינו שעבדו אצל פרעה במצרים,

וספגו מכות פרגול בכל פעם שלא עמדו במכסת העבודה הנדרשת? בוודאי שלא!

האם אנחנו סובלים כמו שסבלו הסבים והסבתות של רבים מאתנו לפני שבעים שנה

כשהנאצים הצעידו אותם מדי בוקר לעבודת פרך, כשאיום תמידי מפני המוות הקרוב ריחף מעל ראשיהם? בוודאי שלא.

אולי אנחנו לא עבדים במובן הפרימיטיבי של המונח הזה, אבל אנחנו עבדים מודרניים.

אנחנו עובדים אצל ולמען אנשים אחרים, ואחרי כל העמל והיגיעה,

בקושי נותר לנו זמן וכח ליהנות ממה שהשגנו בעבודתנו הקשה.

אבל פסח הוא לא "חג שבו אנחנו לא עבדים", אלא "חג החירות", זהו חג שבו אנחנו אמורים לחגוג את עובדת היותנו בני חורין.

אז מה זה באמת 'בן חורין'?

חכמנו זיכרונם לברכה אמרו משפט מפתיע מאוד: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".

שמעתם? מי שעוסק בתורה, הוא בן חורין. לכאורה זה נשמע בדיוק הפוך מהמציאות.

הרי כל עבד כפוף לאדונו רק כשהאדון רואה אותו ויודע מה מעשיו. אבל בלב הוא יכול להרגיש מה שהוא רוצה.

בראש הוא יכול לחשוב ככל העולה על רוחו. בסתר הוא יכול לעשות כל דבר שאדונו לא ידע עליו מאוחר יותר.

אם תהיה לו הזדמנות לברוח לארץ אחרת, הוא יוכל לנצל אותה ולחזור להיות בן חורין.

לעומת זאת מי שעוסק בתורה משועבד בכל כוחותיו לבורא העולם. הוא עבד אמתי.

הוא לא יכול אפילו לחשוב מה שהקדוש ברוך הוא לא מרשה לו לחשוב,

כי הקדוש ברוך הוא יודע את מחשבותיהם של בני האדם. הוא לא יכול אפילו להרגיש הרגשות שהקדוש ברוך הוא אינו מרשה להרגיש.

כך למשל הוא מצווה אותנו: "לא תשנא את אחיך בלבבך", או "ואהבת לרעך כמוך".

הוא אומר לנו את מי לאהוב ואת מי לא לשנוא, ואנחנו חייבים לציית.

אם היו שואלים אותנו מיהו העבד האמתי, היינו אומרים שמי שעוסק בתורה הוא עבד בהגדרה הכי עמוקה ושורשית של המונח הזה.

אפילו הרצונות והרגשות שלו אינם נתונים בידו.

אז למה חז"ל אומרים שדווקא מי שעוסק בתורה הוא בן חורין?

התשובה ברורה למי שמתעמק בנושא ויורד לשורש הדברים. העבדות היא למעשה מילוי רצונותיהם של אחרים,

ואילו החירות היא המצב שבו אדם חופשי לעשות כרצונו.

ישנן דרגות שונות בעבדות, יש עבד שהאדון שלו מכה בו בפרגול מפורזל כשהוא קצת סוטה מהתלם

וחורש מעט עקום את אדמת הטרשים הצחיחה, ויש עבד שהבוס שלו עלול לפטר אותו מעבודתו כהייטקיסט בכיר,

מה שיגרום לו לאבד את הדירה ואת הרכב, ואולי גם את בת הזוג.

שניהם עבדים, אחד עבד בדרגה מאוד מאוד נמוכה, והאחר עבד עם הרבה מאוד מרחב תמרון.

העבד שעובד בהייטק יכול לבחור לעצמו את הצבע של הרכב, הוא יכול להחליט מתי הוא משדרג את הבלאקברי שלו,

ומתי הוא יוצא לחופש של שבוע באירופה. אבל הוא נשאר עבד.

מתי האדם בן חורין?

כשהוא עושה את מה שהוא אוהב לעשות, בגלל שהוא אוהב לעשות. מי שיש לו נפש אמנותית והוא עוסק באמנות,

אם הוא באמת אוהב אמנות ולא עושה זאת רק כדי להיקרא 'אמן', הוא חי באושר, את עצמו, את החיים שלו.

הוא נהנה מכל משיכת מכחול על גבי בד הקנבס שלו.

מי שאוהב לכתוב ולהתפייט ומתפרנס מכתיבת סיפורת ושירה, הוא אדם שבמובן מסוים הוא בן חורין.

גם עובד בהייטק יכול להיות בן חורין אם הוא אוהב את העבודה שלו, ואם הוא עובד כי זה כיף לו,

ולא כי הבוס לוחץ עליו בלי סוף, וכי הוא חייב לשלם את המשכנתה בסוף החודש.

אבל גם כשהאדם בן חורין, לא תמיד הנשמה שלו הגיעה למצב הזה של חירות מוחלטת. כי הנשמה היא רוחנית,

והיא כלואה בגוף גשמי וחומרי. היא מנסה להשתחרר ולצאת לחופשי, אבל היא סגורה ומסוגרת בחומות של בשר,

עצמות, גידים ורקמות.

כשבוחר האדם לעסוק בתורה, כשהוא אוהב לעסוק בתורה, וכשהוא נהנה מהעיסוק בתורה, יש כאן חירות אמתית.

הגוף והנשמה שניהם נהנים מכל רגע, הם חיים בשלום זה עם זו, ושניהם יחד מזדככים, מתעלים, עושים את מה שהם אוהבים.

אז נכון שמי שמכפיף את עצמו לתורה ולהלכה מנוע מלעשן סיגריה בשבת,

ואינו יכול לאכול צ'יזבורגר עסיסי או פיצה עם פפרוני, אבל הוא לא צריך את כל אלו.

אפילו הגוף שלו שכן רוצה לשחות בגשמיות ובחומריות, הופך אט אט למזוכך יותר, ויוצא גם הוא לחירות.

דווקא מי שאינו כפוף לתורה הקדושה, מי שנוהה אחר תאוות הלב שלו, הוא זה שהחירות שלו פגומה וחסרה.

כי הנשמה שלו כלואה בגוף, והגוף עצמו עובד אצל התאוות הגשמיות, שאינן יודעות שובעה.

לנוכח האמור, דווקא לקראת חג הפסח ובמהלכו, כדאי לנו להשקיע יותר בלימוד התורה,

נקבל על עצמנו שיעור קבוע, אפילו קטנטן, של לימוד תורה, ונטפח את החירות הפנימית שלנו,

כדי להיות ראויים יותר לחגוג את חג החירות.

לימוד גמרא-מרשם לשדרוג אישיות

ראובן העצני

שאלה:  מה השינוי שכולם מדברים שיש לבחורים שנכנסו לישיבה?
זו תופעה מוכרת לכל מי שהתחיל לטעום את הטעם המופלא של לימוד הגמרא. פתאום אתה מרגיש איך הלימוד הזה משנה אותך, איך הוא הופך אותך לאדם אחר, טוב יותר.

לא קיימת תופעה דומה בשום תחום לימודי אחר. מי שיסיים חמש יחידות בגרות במתמטיקה לא ירגיש שהוא הפך לאדם מרומם יותר, ומי שקיבל ציון גבוה באנגלית לא יחוש בעקבות כך שהוא טהור או נאצל יותר. לעומת זאת כשלומדים גמרא,  השינוי מופלא – פשוט הופכים לאדם מיוחד יותר.

איך זה עובד? למה זה פועל כך?

"כשבחור פוגש בפעם הראשונה את הגמרא הוא מגיב בפליאה. הוא חשב שהגמרא תעסוק בדברים מיסטיים ומופשטים  ולפתע הוא מגלה שהיא עוסקת בדברים גשמיים וחומריים ביותר כגון מה דינו של שור שנגח פרה, כמה משלם אדם שחפר בור ברשות הרבים, איך מחשבים נזקי גוף… ולמרבה הפלא דווקא הלימוד הזה, הוא שמחולל שינוי עצום בכל אישיותו של הבחור!"

שאלה: אז מה גורם לשינוי המדהים?

"ההסבר לכך", ממשיך הרב רחלזון, הוא שמסתתרת בתורה קדושה עצומה. כשבחור "שובר את הראש" במאמץ להבין סוגיה בגמרא הוא בעצם מקשר את שכלו, כביכול, לשכל של הקדוש ברוך הוא ומקבל אור ורוחניות הישר מבורא עולם.

הגמרא איננה רק אינפורמציה, בכוחה לשנות את כל צורת החשיבה שלך. פתאום אתה מתחיל להבין דברים ברמה הרבה יותר מעמיקה ממה שהבנת קודם לכן. הגמרא מרגילה אותך להתבונן בסוגיה מבלי לוותר בה אף לא על פרט קטן. אתה פתאום תופס את המשמעות והחשיבות של כל דבר ומגלה שגם הפרט הקטן ביותר יכול לשנות את כל משמעות הסוגיה. כמובן שההסתכלות הזאת לא נעצרת בגמרא. ברגע שהתרגלת להתבונן בעומק הדברים, קיבלת ארגז כלים שיאפשר לך לראות את כל החיים בצורה שונה, עמוקה יותר".

מי שנכנס ללימוד הגמרא, מתחיל לשים לב לכך שדברים משתנים אצלו בנפש. היחס לחברים, היחס לעצמו, אפילו סגנון הדיבור, הכול משתנה והופך להיות מדויק ומעודן יותר. התורה היא כמו תרכיז של ויטמינים רוחניים. אתה רק טועם מעט מהחומר הזה וכבר מתחיל לחוש באנרגיות חדשות שזורמות בך".

וכמובן שהדרך היחידה לראות את זה פועל היא פשוט להתנסות, מסכם הרב רחלזון את שיחתו, "תפנה שעה מזמנך לשיעור גמרא או היכנס תקופת מה לישיבה ותחוש  איך 'שור שנגח את הפרה' הופך אותך לאדם אחר!".

 

רוצה לדבר עם מישהו על הישיבה או על כל דבר אחר ביהדות? 

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

כל שעת לימוד תורמת לי מנוחת הדעת והנפש


שרי מסנר

 

"אין דבר גדול יותר מלימוד התורה", הוא אומר בפסקנות ייקית טיפוסית, "לימוד התורה זו התכלית והדבר החשוב ביותר בעולם. באופן מוחשי אפשר לראות זאת בסיפור של מרדכי היהודי, המופיע במגילת אסתר. מרדכי זכה להציל את כל היהודים בעולם מכיליון! הוא מציל היהודים הגדול ביותר שקם אי-פעם, ברור שזכותו גדולה ועצומה בלי שיעור בכלל. והנה, הגמרא אומרת שאם מרדכי לא היה עוזב את לימוד הוא היה בדרגה רוחנית גבוהה יותר.."

מה לימוד התורה תורם לאדם?

"מה לא? יש לי אוסף מכתבים וביניהם שמור לי מכתב שקיבלתי ממרן החזו"א זצ"ל, שנפטר לפני למעלה מ50 שנה, ובו הוא משרטט בצורה מדויקת את הלב, עם כל העורקים והפיתולים וכל הדיוקים הכי קטנים שבו.. משהו מדהים. הראיתי את השרטוט הזה לגדולי הקרדיולוגיים שלא האמינו 'רק מי שלמד רפואה באופן אינטנסיבי יכול לצייר כזה דבר'… החזו"א מעולם לא למד רפואה, אפילו לא שעה אחת! אבל בקיאותו העצומה בתורה הקנתה לו ידע נרחב בכל התחומים. התורה מכילה הכל! מי שרוצה להחכים בכל תחום בחיים שידע שבתורה ימצא את הכל!

"לא כל-כך משנה מה ללמוד", הוא עונה לשאלתי, "כל אחד צריך לבחור מה מתאים לו לי נטיית ליבו. למה הוא מתחבר יותר: הלכה, פרשת-שבוע, מוסר וכו'. התועלת שבכולם זהה: לימוד התורה משפר ומעדן את האדם. באיזה דרך תבחר לעשות זאת? זו כבר ההחלטה שלך מה מושך אותך יותר, אבל החשוב ביותר לדעת שזו הדרך החשובה והמוצלחת ביותר לשיפור עצמי!

ובאופן אישי, מה תורם לך הלימוד?

"זה החופש שלי, זמן ההרפיה והמנוחה הקבוע. יש לי 4 חברותות קבועות במהלך היום, וכל שעת לימוד תורמת לי מנוחת הדעת, מנוחת הנפש וזמן של הפוגה ורוגע במרוץ היומיומי. בשבילי ללמוד תורה  זה הפרס הכי הגדול, הלוואי והייתי יכול ללמוד כל היום, אבל מה לעשות – יש עיסוקים רבים ודחופים.. אז לפחות אני 'מפרגן' לעצמי כמה פעמים ביום הפוגות לימוד שמשחררות ומהנות אותי ביותר"

פיסת הקלף המפעימה

אבידור רענן

עיניו של מוטי דותן, ראש מועצת גליל תחתון, דמעו. הוא מספר לי בבכי ובדמעות שליש כי הוא שב זה עתה ממסע בגרמניה.

מה חיפשת שם? שאלתי את דותן ידידי משכבר."לא חיפשתי, הרב, דווקא מצאתי". מוטי סיפר לי על משלחת ראשי ערים שיצאו לגרמניה.

במהלך הביקור נועדו ראשי הערים בבונדסטאג, בית הנבחרים הפדראלי של גרמניה. שם התכבדו ראשי הערים לשאת את דברם. גם דותן נאם שם על מורשת ישראל ועל העבר המפואר של עם ישראל כאן על אדמת נכר, הרוויה מדם יהודיה, הי"ד.

ככלות דבריו והיציאה מהבונדסטאג ניגש אליו חבר פרלמנט: "ברצוני לשוחח עמך". הם פרשו לקרן זווית והוא סיפר לו סיפור בלתי ייאמן: "אבי מת לאחרונה. ביום מיתתו קרא לי אבא", סיפר הבכיר הגרמני, "ואמר לי 'יש לי סוד כמוס עבורך'. אבא מספר לי, כי בעברו היה חייל נאצי ב'ווארמאכט' הגרמני, קלגס בצבאו של היטלר ימ"ש".

"קפאתי על עמדי", סיפר חבר הפרלמנט, "יש לי אבא נאצי?". אבא ראה את ייסוריי ואז כמי שמנסה לכפר על העבר המפוקפק שלו, קרבני ואמר לי "יש לי עוד סוד עבורך. פתח נא את המגירה ליד המיטה".

 

בצעדים כושלים, סיפר הבן, פתחתי את מגירתו של אבי. אותה מגירה עליה שמר בקנאות ובאדיקות ומימיו לא חשף מה מונח בה. ואז אני מגלה את אותו דמוי ארנק מקלף.

אבי מימיו לא סיפר כלום על עברו וכאן לפתע אני מגלה תמונה שלו מן העבר, עם מדי האס אס הידועים לשמצה. לא עצרתי בכוחי ושאלתי את אבא: מה זה הארנק מעור הזה? ומה רשום עליו?

אבא הישיר עיניו ואמר לי, הייתי טייס בחיל האוויר הנאצי. הפצצנו מטרות יהודיות כמשאלת הרייך השלישי. באחת מגיחותיי עברתי מעל בית כנסת יהודי. הפצצתי את המטרה לקול צחוקם המתגלגל של חבריי לטיסה. בסיום ההפצצה, אמרתי לנפשי, בוא נראה איך זה נראה מבפנים.

ירדתי אל בית הכנסת החרב והשמם. נכנסתי אל מזרח בית הכנסת ופתחתי את הארון שהיה שם. מצאתי שם את ה'תורה' של היהודים. עומד יפה, כולו מקלף טהור. אמרתי לעצמי, זה מתאים להפליא לנרתיק עבור התעודה הצבאית שלי.

הוצאתי את התעודה הצבאית שלי והנחתיו על ה'תורה'. גזרתי בדייקנות גזיר מהתורה ומאז, זה שימש לי כמגן מקלף הדור לתעודת האס אס. ואז פנה אליי אבא: "אני יודע שזה חשוב ליהודים, חפש יהודי קדוש ותן לו את זה".

"החוורתי והסמקתי חליפות. הבטחתי לאבא והוא עצם עיניו לתמיד".

*

השואה האיומה שכילתה שישה מיליון מאחינו בית ישראל, אמרתי למוטי דותן, הייתה ונותרה צלקת מדממת בליבו של כל יהודי. צדיקים אמרו כי כמו התוכחה המופיעה בסוף התורה, כך הגיעה ליהודים בסוף גלותם הארוכה התוכחה הארוכה ביותר.

השואה הייתה ועודה ספר מוסר לימוד חי. כולנו, בני הדור שלאחר השואה, חיים עדיין את השואה. הורינו, יקירינו, מכרינו וקרובינו היו חלק מזוועת העולם, שנגזרה עלינו בגזירת עירין קדישין.

בכל הדורות ראו יהודים את פסוקי התורה, כמצביעים על האסון הגדול בתולדות תבל. בשואה האיומה נתקיימו במלואם דברי הכתוב בפרשה: "והפלא ה' את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים… גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' עליך עד השמדך…ונשארתם במתי מעט".

געוואלד! גדולי עולם סבבו בימים טרופים אלו כשפסוקי התוכחה מלווים אותם. בלוס אנג'לס התגורר אדם מוצל מאש, שהיה רחוק מתורה ומצוות, אפילו 'שמע ישראל' לא ידע להגות נכונה. רק פסוק אחד היה מכיר כצורתו לאומרו על-פה, "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה".

כששאלו אותו מניין יודע פסוק זה השייך לתוכחה, גילה כי כ"ק האדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע אשר עבד עמו במחנה הכפייה, היה חוזר ומשנן שוב ושוב כל ימות המלחמה פסוק זה…

*

נטלתי בידיי את הגזיר הקרוע. חיבקתיו בחום. ברעדה פתחתי והצצתי לבדוק מהיכן בדיוק חתך אותו גוי רשע את הקלף. סמר בשרי וכל גופי נעשה חידודים. הגוויל הקרוע, המבוזה, שהיה בגלות למעלה משבעים שנה, הוא מפסוקי התוכחה בתורה:

"…במצור ובמצוק אשר יציק לך אויביך בשעריך. אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת…והפלא ה' את מכותך ואת מכות זרעך מכות גדולות ונאמנות… ונשארתם במתי מעט".

ריבונו של עולם, הרמתי עיניי למרום. יש שישים ריבוא אותיות לתורה, ומכולם בחר אותו רשע לחתוך ולשמור את פסוקי התוכחה הקשים מכול. זה גילוי אלוקי בתוך ההסתר פנים הגדול ביותר שידעו ישראל מימות השעבוד במצרים, וזה גם קרן של נחמה, בשבעה דנחמתא: המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד, ונצח ישראל לא ישקר.

 

איך יפני לומד תורה?

יש בארץ מאות ואולי אלפי שיעורי תורה שבהם לומדים את הדף היומי אבל יש רק שיעור אחד שבו קוראים למי שמגיש את השיעור הרב אברהם (הירושי) טקהאשי.

שמו של טקהאשי מסגיר מיד את מוצאו. הוא יליד יפן שבגיל מבוגר יחסית עשה את הדרך הארוכה מארץ השמש העולה עד לישוב שבו הוא מתגורר היום בשפלת יהודה. בנוסף לכך הוא גם פרופסור לפיזיקה הקשור לאחד המוסדות האקדמאיים היוקרתיים במרכז הארץ. איך מגשרים על כל הפערים הללו? אברהם מחייך ועונה: "אין דבר העומד בפני הרצון".

הוא נולד וגדל באזור כפרי באי היקואידו במקום שבו עדיין ניתן לראות את לבלוב גבעולי האורז בתחילת האביב ואת פריחתם המרהיבה של עצי הדובדבן, ה'סאקורה' ביפנית. מגיל צעיר חש התעניינות בדברים רוחניים אך התחרותיות והמעשיות המאפיינות את אורח החיים היפני גרמו לו להדחיק את המחשבות הפילוסופיות ולהתמקד בקריירה המדעית.

קשר עם יהודים לא היה לו. "היפנים מאז ימי קדם הם עם שנוטה להסתגר בתוך עצמו וכמעט שלא בא במגע רוחני עם עמים אחרים. כמעט שלא היו יהודים ביפן ובכל מקרה נוכחותם והשפעתם במדינה היא אפסית". הפעם הראשונה שבה בכל זאת נתקל במושג יהודי היה כאשר עיין בחוברת של קבוצת ה'מקויה' קבוצה של יפנים אוהדי עם ישראל.

את המשך לימודיו עשה טקהאשי בארה"ב שם כבר פגש נוצרים ויהודים והחל להתעמק בענייני אמונה. הסקרנות הרוחנית שלו נעורה מחדש והוא התחיל ללמוד ברצינות כתבים דתיים שונים עד שהגיע בסופו של דבר לתורה הקדושה. "ביהדות מצאתי את האיזון המושלם בין עולם רוחני לבין הפרקטיקה של החיים. לא רק לומדים על מושגים רוחניים אלא לומדים גם איך להגשים אותם בחיי היום-יום הרגילים".

ההחלטה שלו להתגייר הפתיעה את מכריו היהודים שחשבו בתחילה שהוא מתלוצץ עליהם. אבל טקהאשי היה רציני לגמרי. הוא התגייר כדת וכדין וכאשר נתקל בהזדמנות לזכות במשרה אקדמית בארץ, הוא עלה לישראל והתיישב במרכז הארץ. היום הוא עוסק בתחום המדעי שבו התמחה כאשר במקביל הוא מנצל את עיתותיו ללימוד תורה.

במשך כמה שנים למד טקהאשי יחד עם קבוצת תלמידים קבועה במגמה ללמוד את כל הגמרא כולה. לפני כמה שבועות הפתיע אותו מגיד השיעור בהודעה בלתי צפויה. במשך תקופה של כמה שבועות הוא לא יוכל להמשיך במסירת השיעור והשאלה שלו הייתה העם טקהאשדי יוכל למלא את מקומו.

"מאוד התרגשתי מההצעה שלו. מי היה מאמין שאני אזכה לתת שיעור תורה בארץ ישראל בפני יהודים שזכו ללמוד מגיל צעיר בישיבות?", הוא אומר בהתפעלות.

 

רוצים לשמוע עוד, להתייעץ, לשאול, שיחת חינם למוקד אחינו פתוחה לשירותך:
1-800-20-18-19

או בשיחה אישית עם הרב שמעון וייס הפנוי לעזרתכם תמיד:052-7636278

או עם הרב אהרון יאדלר:050-4141386                     

 

 

העכבר והצפרדע והאנשים הרעים

 

עכבר צעיר ישב על פתח תחנת הריחיים, ופיו מלא בקמח וסולת שנותרו מעבודות הטחינה במקום. ישב העכבר שבע וטוב לב, והנה עוברת שם צפרדע. שואלת אותו הצפרדע למעשיו, והעכבר מספר לה על רוב עשרו וקניניו. על המזון המצוי תמיד, על החורים שבין אבני הריחיים שם הוא נחבא תמיד כשזרים קרבים, ושוב על הקמח והסולת. אמרה הצפרדע: תראה את גופך, מטונף ומאובק בפירורי הקמח, תמיד אתה חושש מכל עלה נידף, וכל רעש משגר אותך במהירות לחורך הקטן. ראה את ביתי אשר בביצה, אין איש רודף אותי שם, בגדי נקיים, ומזוני בשפע.

שידלה אותו הצפרדע לבא עמה לביצה ולדור עמה. כאשר הגיעו אל שפת הביצה פחד העכבר לחצות את השלולית העמוקה וביקש לחזור לביתו. אולם הצפרדע הבטיחה לו כי המעבר קל ובטוח. היא לקחה חוט וקשרה אותו בצד אחד לידה ובצד השני לרגלו של העכבר, וכך כשהוא כרוך בצפרדע החלו השנים לחצות את הביצה.
רק כאשר הגיע הזוג המוזר למרכז הביצה, החליטה הצפרדע לבצע בו את זממה. היא התנפלה עליו וניסתה להטביעו במימי הביצה. העכבר המסכן ניסה להתגונן, קירטע ברגליו, נופף בידיו אך ללא הועיל. לשחות הוא לא ידע. בינתיים חלף נשר בשמים שהבחין בתנועה הערה שבלב הביצה. הוא עט במהירות מטה תפס במקורו את העכבר והחל לטוס כלפי מעלה. אלא שעם העכבר עלתה גם הצפרדע שהיתה קשורה אליו קשור היטיב. ניסה הנשר לנעוץ את שיניו בעכבר אך עורו הקשה ושערותיו הסמורות מנעו זאת ממנו. הפנה הנשר את ראשו והבחין בצפרדע וראה כי טובה היא למאכל. שחרר את העכבר, ובנגיסה אחת טרף אותה לתיאבון.
 
והנמשל
אנשים רעים חורשים מזימות על חבריהם. הם מפתים אותם בדברי חלקלקות, ומשיאים להם עצות אחיתופל, מסוכנות ושאינם הוגנות. לאנשים אלו כדאי לספר את המשל המוצג שוב ושוב. בבור אותו הם חופרים לחבריהם עשויים הם ליפול בעצמם. הם בטוחים כי המהלך הערמומי שלהם יזיק באופן וודאי לידידם, אך הם לא מודעים לכך כי בהמשך הדרך, זו שעדיין אינה נראית לעין, יכשלו הם בעצמם ויפלו חלל ברעה שחוללו בעצמם.
חברותא

מרכזי לימוד לסטודנטים

שם המרכז
איש קשר שם טלפון דואר אלקטרוני
חיפה
ראש פרוייקט אלדד סבג 052-6176134 [email protected]
רכז יששכר קופמן 052-6176134 [email protected]
רכזת אמונה פריש 052-6176142 [email protected]
אורנים
ראש פרוייקט אליעזר רודין 052-6176144 [email protected]
רכזת אסתי רודין 052-6176185 [email protected]
אילת
ראש פרוייקט אריה רוטשילד 050-3320386 [email protected]
אריאל
ראש פרוייקט שי טננבוים 052-6176126 [email protected]
רכז אסף ואליס 052-6176124 [email protected]
רכזת תמר שרייבר 052-6176125 [email protected]
אשקלון/אשדוד
ראש פרוייקט דוד רוזצוויג 052-6176193 [email protected]
רכזת טלי דויטש 052-6176160 [email protected]
באר שבע
ראש פרוייקט יהודה ספקטור 052-6176135 [email protected]
רכזת מרים קרפט 052-6176150 [email protected]
בר אילן
ראש פרוייקט צבי רוזנצוויג 052-6176141 [email protected]
רכז משה לוסטיג 052-6176454 [email protected]
רכזת ריבי קירשטיין 052-6176140 [email protected]osesnet.net
גבעת רם
ראש פרוייקט ישראל ויזל 052-8996888 [email protected]
רכזת חגית לפידות 052-6176132 [email protected]
הדסה
ראש פרוייקט מוטי כץ 052-6176149 [email protected]
רכזת נעמי גיא 052-6176112 [email protected]
הר הצופים
ראש פרוייקט נעמי גיא 052-6176112 [email protected]
רכז מאיר פרץ 052-5610157
רכזת עופרה הר כסף 052-6176111 [email protected]
הר חוצבים
ראש פרוייקט צבי בלייך 052-6176133 [email protected]
רכזת חנה קנייבסקי 052-6176154 [email protected]
טכניון
ראש פרוייקט אברהם מלכה 052-6176113 [email protected]
רכז אילן דיימונד 052-6176115 052-6176471
רכזת דבורה סליטר 052-6176114 [email protected]
כנרת/ צפת
ראש פרוייקט נחום גוטרמן 052-7632785 [email protected]
רכזת חסיה נאור 052-6176169 [email protected]
כרמיאל
ראש פרוייקט אליעזר רודין 052-6176144 [email protected]
רכז אריאל דון 052-6176461
רכזת דסי וקסלר 052-6176179 [email protected]
נתניה/רופין
ראש פרוייקט משה זילברברג 050-6740654 [email protected]
רכזת חני בדלנדר 052-6176176 [email protected]
עכו
ראש פרוייקט אריאל דון 052-6176130 [email protected]
עמק יזרעאל
ראש פרוייקט יאיר אפיק 052-6176166 [email protected]
פתח תקוה
ראש פרוייקט בנימין שחר 050-8761773 [email protected]
רכזת בת שבע שחר 052-6176164 [email protected]
קטמון
ראש פרוייקט משה יגודייב 052-6176186 [email protected]
רכז יואל איזירר 052-6176188
רכזת אפרת קויט 052-6176147
קרית אונו
ראש פרוייקט חנן גפני 052-6176136 [email protected]
רכז שוקי שלומוביץ 052-6176157 [email protected]
רכזת דבורה ידיד 052-6176138 [email protected]
ראשון לציון
ראש פרוייקט יהודה מנת 052-6176123 [email protected]
רכזת מרים פרויליך 054-8401416
רמת השרון
ראש פרוייקט צבי רוזנצוויג 052-6990004 [email protected]
רכז משה לוסטיג 052-6176454 [email protected]
רכזת מירי סורוצקין 052-6176162
רחובות
ראש פרוייקט רועי קיסר 052-6176170 [email protected]
רכזת רחל זייציק 052-6176181 [email protected]
שדרות
ראש פרוייקט נחום נגר 052-6176177 [email protected]
רכזת מרגלית גנזל 052-6176189
תל אביב
ראש פרוייקט רפאל גלב 052-6176117 [email protected]
רכז פרץ גולדברג 052-6176118 [email protected]
רכזת מירי וייל 052-6176122 [email protected]
תל אביב רוחני
ראש פרוייקט דודי ארנפלד 052-6176457 [email protected]
רכזת רותי גרטנר 052-6176159 [email protected]
תל חי
ראש פרוייקט מנחם סוכות 050-4122488 [email protected]
רכזת מרים פוזנר 052-7651205 [email protected]
תקוה ישראל
ראש פרוייקט אליעזר יעקובי

מי היא הקבוצה הייחודית מתוך שמונה מליארד איש בעולם?

אבידור רענן

אתם יודעים, בעולם יש כל כך הרבה אנשים, אומרים שיש שמונה מיליארד אנשים. אבל מה הם, רוצחים, גנבים , גזלנים, אנשים הכי גרועים, ולהבדיל חלק קטן זה יהודים. והיהודים ג"כ לא כולם כ"כ טובים, יש ג"כ אנשים לא כ"כ, ומה שנשאר זה רק מתי מספר, ילדים ומבוגרים שלומדים תורה, אלה הם האנשים שעליהם העולם עומד. העולם לא עומד על הרוצחים ועל הגזלנים וכו' , רק על אלה שהם אנשים ישרים, לומדים תורה ומקבלים עול מלכותו של הקדוש ברוך הוא.

ואתם, ב"ה, זכיתם גם כן להיות ילדים להורים שרוצים שתלמדו תורה, ולפעמים אפילו שהילדים רוצים ללמוד, אבל ההורים לא מסכימים, וכאן ב"ה זה ילדים שההורים רוצים, והבנים רוצים , ויש זכות גדולה שאתם תזכו להיות עובדי השם.

עכשיו אתם צעירים, אי"ה תהיו צדיקים תלמידי חכמים, הקב"ה ישמח בכם כמו שכתוב 'ישמח ד' במעשיו', וגם אתם תהיו מאושרים, אפילו שלא כל אחד זוכה להיות כ"כ עשיר, אבל הוא יהודי! הוא מקיים את המצווות, הוא לומד תורה, ותזכו להיות בעז"ה ישרים. תשתדלו במשך הימים שאתם עדיין צעירים, לנצל את החיים ולא לבזבז את החיים להבל, ויש ילדים בגיל שלכם שעושים שטויות, ואתם ב"ה זוכים להיות ילדים כמו שהקב"ה רוצה"

תקיימו את התורה,תקיימו את המצוות, בין מצוות שבין אדם למקום, בין מצוות שבין אדם לחבירו, ותהיו עם קדוש, כמו שכתוב בפרשת יתרו 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש', כלל ישראל הם ממלכת כהנים וגוי קדוש, אתם תזכו לזה אי"ה, ותראו באמת שתנצלו את החיים לטוב, ולא לבזבז אותם עם שטויות.

הקב"ה יעזור שתזכו לכל טוב, אתם וההורים שלכם והרבנים, כולם יזכו לכל טוב , ונזכה ג"כ לחיי נצח ולחיי העולם הבא, ולביאת המשיח במהרה בימינו אמן סלה".

רוצה ללמוד גמרא אבל עייף? יש פתרון!

ראובן העצני

"רוצה ללמוד אבל עייף"
רבים מאיתנו יכולים להזדהות בקלות עם התחושה. הבטחת לעצמך כבר לפני שבוע שאתה רוצה לשמור על רמתך הרוחנית ולא תפספס יום ללא שעת לימוד תורה, אבל בפועל אתה חוזר מהעבודה מאוחר, עייף זו לא מילה ורק מלחשוב על ריכוז מול דפי התלמוד הצפופים, אתה מתחיל להתייאש. מה עושים?

הפתרון: ספר "עין יעקב"
חבר, אל תוותר. בדיוק עבורך נכתב לפני מאות שנים הספר "עין יעקב", המלקט רק את החלק הקל והמעניין יותר של התלמוד – חלק האגדות. אגדות חז"ל עוסקות בעניינים נעימים, קלילים יותר ודורשים הרבה פחות מאמץ מוחי והן גם או בעיקר "מושכים את הלב". לכן, ספר הערוך כמו התלמוד בבלי בדיוק, אך מכיל רק את האגדות יוכל לספק לך שעה של לימוד גם בתנאי עייפות קשים או בתנאי ריכוז גרועים.

מה ידוע על המחבר?
ספר עין יעקב הוא ליתר דיוק סדרת ספרים שנכתבה על ידי רבי יעקב בן חביב והושלמה על ידי בנו רבי לוי בן חביב – המכונה גם הרלב"ח (ראשי התיבות של שמו) ומטרתו הייתה להכיל רק את חלקי האגדה של התלמוד, כדי שניתן יהיה ללומדם בנפרד מההלכות והפלפולים שבתלמוד שלעיתים דורשים מאמץ ויכולות שאין ביכולת הלומד.

מומלץ: חפש שיעור!
אם החלטת על לימוד בספר עין יעקב, כדאי לך לעשות זאת במסגרת שיעור בבית הכנסת או חברותא שמבין עניין, כדי שהלימוד יהיה נעים, קל ופורה. לימוד חלק האגדות של הש"ס דורש לעיתים חיפוש בפרשנים השונים כדי להבין שפה קשה או להבהיר נקודות לא ברורות ולכן "עשה לך רב וקנה לך חבר" היא המלצה חמה גם ללימוד הזה.

בהצלחה!

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מרגש עד דמעות – כוס חלב ו-4 עוגיות בשווי 50 אלף$

פרופסור ארתור מילס הוא מנתח לב מומחה בעל מרכז רפואי ענק בארה"ב, מיליונר שמעסיק צוות ענק של רופאים וצוות מנהלה. הוא המספר את הסיפור הבא:
"הייתי יתום מאבי בגיל צעיר, אמא גידלה אותי כילד יחיד בעיר ניו יורק בשכונת קראון הייטס. היינו משפחה ענייה ביותר. עד פטירתו של אבי, אמא הייתה עקרת בית והפרנסה הייתה מצויה, אך כשאבא נפטר, נשארנו ללא שום הגנה.
הפכנו לעניים למרות שאמי עבדה קשה כעוזרת בית וקיבלה פרוטות. אמא עשתה הכל כדי שאראה נקי ואהיה לבוש היטב. יצאתי מדי יום אל בית הספר השכונתי שהיה לא רחוק מהבית, כשאני מטופח, מסורק ונקי. היו ימים שלא אכלתי ארוחת בוקר כי פשוט נגמר הלחם והמקרר היה ריק. 'כשתשוב הביתה, כבר אכין לך ארוחה טעימה', ניחמה אותי אימי ובימים כאלו לפחות קיבלתי ממנה תפוח או בננה להפסקה בין השיעורים בבית הספר.
הייתי תלמיד כתה ד', בן 10 בלבד, כשיום אחד יצאתי רעב מאד מהבית, כי כבר בלילה לא היה מה לאכול וכך גם בבוקר. אמא נתנה לי קוביית סוכר להפסקה, והבטיחה לי שכאשר אשוב בצהרים, יימצא בבית לחם לאכול. הסוכר רק הגביר את רעבוני וחשתי שאני מתמוטט. למרות שהיתי תלמיד מצטיין שלא החסיר שיעור אחד, החלטתי הפעם לא לחזור אל הכיתה ולצאת לחפש אוכל אפילו באשפתות.
אף אחד מחבריי או ממוריי לא ידע על מצבינו האומלל, שנשמר בסוד כמוס על פי הוראת אמי. עזבתי את שער בית הספר, התרחקתי כדי שלא ייראו אותי וכשבטני מקרקרת מרעב עז, חשבתי איך וכיצד אמצא משהו לאכול.
לפתע עלה רעיון במוחי. חשבתי, מה יקרה אם אדפוק על דלת כלשהי של הבניינים הגדולים ואבקש פרוסת לחם. הרי אף אחד שם לא ממש מכיר אותי, אקח לי את הפרוסה וארוץ מיד חזרה אל בית הספר. וכך הרעב הקשה הוביל אותי אל בית אקראי. נכנסתי לחדר המדרגות שהיה נראה מטופח, וראיתי 2 דלתות, אחת מימין והשנייה משמאל.
על הדלת מימין היה ציור של נמר וזה קצת הפחיד אותי ולכן ניגשתי לדלת משמאל. הבטתי למעלה לעבר חור ההצצה, וראיתי את הכיתוב: 'משפחת מוריס ג'קסון'. הקשתי קלות בדלת ולבי נקש אף הוא מהתרגשות, ציפיתי כי הדלת תיפתח על ידי גברת ג'קסון, בדמיוני ראיתי אשה גדולה וכבדה, קיוויתי כי תיתן לי פרוסה ואברח מיד.
והנה, בפתח הדלת שנפתחה ניצבה ילדה בת גילי, חיוורת וחייכנית, שתי צמות ושמלה לבנה עם צווארון ורוד. נראה שגם היא הייתה מופתעת לראותני. 'חשבתי שהדוור דופק בדלת'. אמרה. 'מי אתה?' שאלה הילדה. הייתי נבוך. איך אבקש ממנה פרוסת לחם. מה היא תחשוב עליי? אולי מחר אפגוש אותה ברחוב, אולי היא בכלל שייכת לאחת הכיתות בבית הספר שלא הבחנתי בה, מה היא בכלל עושה כעת בבית, למה היא לא בבית הספר… 'אמממ… אני ממש צמא ולא מצאתי איפה לשתות, אולי תסכימי לתת לי כוס מים'. שאלתי ועיניי הושפלו לרצפה.
הילדה צחקה צחוק חביב ואמרה לי 'אצלנו שותים חלב ולא מים, רוצה?' 'כן, אם לא אכפת לך אשתה חלב' עניתי ועיני נפקחו לרווחה, זה זמן רב שלא שתיתי כוס חלב, החלב במקרר היה תמיד עבור כוס הקפה של אמא. הילדה השאירה אותי על סף הדלת ולאחר דקה שבה עם כוס חלב ובידה השנייה צלוחית קטנה עם 4 עוגיות. 'אצלנו אוכלים עוגייה כששותים חלב' הצהירה בחיוך מקסים והגישה לי את הצלוחית.
הייתי המום. ביד רועדת לקחתי עוגייה וביד השנייה את החלב. בעודי שותה הציגה הילדה את עצמה 'שמי רוזלין, מה שמך?' במקום לענות, שאלתי אם אוכל להתכבד בעוגייה נוספת. 'העוגייה מאד טעימה', אמרתי. 'ודאי', ענתה הילדה 'הבאתי לך ארבע, הן כולן עבורך' טרפתי את העוגיות ורק כדי שהיא לא תשאל לשמי שוב, שאלתי אני אותה 'למה את היום בבית?' 'אני חולה, שוב קמתי הבוקר עם חום והורי לא הסכימו שאלך אל בית הספר, זה קורה לי הרבה פעמים', השיבה רוזלין בקול רפה ועצוב.
'ונשארת לבד?' שאלתי. 'לא, סבתא נמצאת איתי כאן, היא בקומה העליונה' ענתה. 'תודה לך, כעת אלך' אמרתי ויצאתי בחופזה את חדר המדרגות. הספקתי לשמוע אותה קוראת אלי 'לא אמרת לי מה שמך' אבל אני העדפתי שלא להשיב ומיהרתי חזרה אל בית הספר. שנים רבות חלפו מאז… סיימתי את לימודיי היסודיים בהצטיינות וכך המשכתי לתיכון.
שם, לקראת סיום הלימודים הוענקה לי מלגת מצטיינים ונכנסתי ללימודיםבאוניברסיטה כסטודנט מועדף ללא תשלום, תוך התחייבות כי אתרום בעתיד בעבודתי למחקר ולפיתוח בנושאים בהם אלמד. בחרתי את לימודי הרפואה ועשיתי בהם חיל. גם רעייתי היא רופאה מומחית בתחום הלב. אותו תחום בו אני התמחיתי וברבות הימים הקמתי מרכז רפואי גדול בו טיפלתי באלפי אנשים, בכל רמות הרפואה הנדרשות לחולי לב. אני כיום מנתח לב שחי בעושר ואושר עם רעיתי ושלושת ילדינו.
במרכז הרפואי שבבעלותי, קבעתי שכל מטופל המגיע אל המרכז, מתקבל על ידי צוות רופאים מקצועי שעורך תחילה את כל הבדיקות הנדרשות וכשהתמונה מלאה, מוגש התיק לעיוני ויחד עם הצוות המומחה, מתגבשת דעה לדרך הטיפול הנדרשת לחולה. והנה בוקר אחד, מוגש אלי תיק רפואי של חולה ועל הכריכה מופיעה שמה 'רוזלין ג'קסון'.
הייתי המום. האם זאת היא? הרי שמה נחרט בזיכרוני היטב, גם כך הרי ניחנתי בכושר זיכרון מצוין. 'איפה החולה?' שאלתי את הצוות, בקול מופתע. 'כנראה במחלקה, כרגיל' השיב לי הרופא שישב לידי, ביובש.  'אני רוצה לראות אותה כעת' פסקתי וקמתי להפתעת הצוות שנותר על מקומו.
נכנסתי אל המחלקה ופניתי לאחות, 'היכן מיטתה של הגברת ג'קסון' שאלתי. האחות לא הייתה רגילה לפניה כזו כיוון שתמיד הייתי מוקף רופאים שהובילו אותי אל החולים בלי שאצטרך כלל לשאול היכן מיטותיהם. 'הגברת ג'קסון חולה מאד והיא בחדר טיפול נמרץ' ענתה מופתעת.
נכנסתי בשקט לחדר טיפול נמרץ וראיתי את רוזלין שוכבת על המיטה, מחוברת למכשירים. הבטתי בה והיא בי. כמובן שהיא לא זיהתה אותי כלל. גם אני לא הייתי בטוח שזו היא. 'מהיכן את?' שאלתי, 'מקראון הייטס' השיבה. 'מה שם אביך?' שאלתי 'מוריס, מוריס ג'קסון. למה אתה מתעניין? האם הכרת אותו?' שאלה רוזלין והנה החיוך, אותו חיוך מקסים שנחרט בזיכרוני פשט על פניה.
דמעות הציפו את עיני ומיהרתי לצאת את החדר. רוזלין טופלה במרכז הרפואי הענק שלי כשאני אישית עומד לצידה החל מעריכת הניתוח המורכב והמסובך וכלה בהתעניינותי כל הזמן במצבה ובשירותי המרפאה שהיא מקבלת. היא לא ידעה מי אני וכל הצוות לא הבין מה עניין מצאתי בחולה הצנומה והחלשה שהייתה כבר כמוני כבת 60.
המרכז היה גובה תשלום מיוחד מהחולים מעבר לביטוח הרפואי שלהם מכיוון שהוא נחשב לשירות רפואי פרטי. התשלומים הגיעו עד כדי עשרות אלפי דולרים. בסיומו של אשפוז וניתוח, הייתה המזכירה הרפואית מסכמת בתיק החולה את כל הטיפולים הרפואיים והשירותים שקיבל כמו כן ימי האשפוז היקרים ובתחתית התיק הופיע הסכום הכללי לתשלום. חודשיים טופלה רוזלין במרכז הרפואי שלי עד שהבריאה וחזרה לתפקד.
בסיכומי התיק שהכינה המזכירה הרפואית הופיע הסכום הכולל לתשלום 52,300 דולר. התיק הוגש אלי לעיון וחתימה סופית כמקובל. תחת השורה האחרונה שבה נכתב הסכום לתשלום. הוספתי בכתב ידי: 'הסכום שולם כבר לפני 50 שנה בכוס חלב וארבע עוגיות טעימות. פרופ' א. מילס'. לפני כמה חודשים נפטרה רוזלין שהייתה חולת לב מלידתה. הניתוח שערכתי לה העניק לה 5 שנות חיים נוספות. כעת שנפטרה, הבאתי את הסיפור לידיעת הציבור."

אפשר לשנות את ההלכה?

אוהד אטינגר

 

גדול פוסקי ההלכה בכל הדורות, רבי משה בן מיימון – הרמב"ם, סיכם את עיקרי האמונה היהודית ב-13 כללים, הנקראים י"ג עיקרי אמונה. מי שאינו מאמין באחד מהעיקרים הללו, כופר בחלק מהותי מהתורה הקדושה, ואינו זוכה לקום בתחיית המתים יחד עם שאר היהודים.

להלן ציטוט של אחד מאותם שלושה עשר עיקרי אמונה: "אני מאמין באמונה שלמה, שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו".

התורה הקדושה שניתנה לנו בהר סיני, היא אותה התורה הקיימת בידינו היום, ללא שום שינוי, וללא שום עיוות. למרות שעם ישראל גלה לחלקים שונים של כדור הארץ, חלקנו חיו בתימן, חלקים מאיתנו חיו בצפון אפריקה, אחרים באירופה וכולם שמרו את אותה התורה, עם אותו טקסט בדיוק שהועתק מאות אלפי פעמים ונכתב במאות ספרי תורה, ללא שום שינוי! ברגע שנמצאת טעות אחת בספר התורה, אות אחת שהוחלפה או נמחקה – הוא נחשב לספר תורה פסול ואסור לקרוא בו בציבור עד שיתקנו אותו. עד כדי כך מקפידים בני העם היהודי שלא לעשות שום שינוי בתורה הקדושה.

כך גם לגבי ההלכה, שהיא למעשה התורה שבעל פה. היא אינה יכולה להשתנות. גם אם מאוד מאוד נרצה לשנות את ההלכה, ולקבוע למשל שאשה תוכל לשמש דיינת בבית דין רבני – אנחנו לא יכולים. זה לא עניין של רצון, אלו הוראות היצרן שקיבלנו מבורא העולם, ואנחנו לא יכולים לשנות אותן בשום פנים ואופן.

אז למה אנחנו רואים שהרבנים פוסקים הלכות חדשות? ובכלל, אם התורה אינה משתנה וההלכה נשארה כמו שהיתה במעמד קבלת התורה בהר סיני, איך זה שאסור להדליק חשמל בשבת? הרי באותה העת בכלל עוד לא מצאו את החשמל?

התשובה פשוטה מאוד, ומי שצבר מעט שעות לימוד תורה, יודע לענות אותה.

ההלכה אינה ממציאה דברים חדשים, הכללים אף פעם לא השתנו, אבל המציאות השתנתה ובהתאם לכך נפסקו הלכות חדשות, תואמות את המציאות.

אתן לכם דוגמה פשוטה מאוד ל'שינויים בהלכה':  מותר לפתוח מכונית בשבת מבלי לנסוע בה?

לפני ארבעים וחמישים שנה פסקו כל הרבנים שאין בכך שום בעיה. אם אתה לא מתכוון להתניע את המנוע, אלא רק להוציא מהרכב חפץ כלשהו, אין בכך שום איסור בשבת.

אבל הטכנולוגיה התפתחה, והיום כדי לפתוח מכונית צריך ללחוץ על השלט, הלחיצה על השלט מדליקה אורות, פתיחת הדלק מדליקה נורה נוספת, ולצד כל אלו עלולה להידלק גם האזעקה. במצב כזה, בוודאי שאסור לפתוח מכונית בשבת, אלא אם כן לפני השבת כבר ביטלנו את האזעקה ונטרלנו את השלט.

הרי לנו דוגמה פשוטה וברורה שמסבירה את ה"שינויים בהלכה". על פי דוגמה זו תוכלו להבין ולהסיק לגבי ה"שינויים בהלכה" בכל תחומי ההלכה.

אבל מי שחושבים שיש להם כח וסמכות לשנות את ההלכה, כמו ה'רבנים' הרפורמיים לדוגמה, מוכיחים בכך שלא רק שהם אינם מאמינים בעליונות ההלכה על האידיאולוגיות שלהם, אלא בכך שהם בכלל לא מאמינים בקיומה של ההלכה, ובכך שהתורה ניתנה מהשמים. מבחינתם היהדות היא מסורת נחמדה שאפשר לקחת ממנה דברים טובים לחיים, ערכים נעלים ונשגבים. הם מוקירים ומכבדים את המסורת, כל עוד היא נשארת במקום הראוי לה מבחינתם – במוזיאון. כשההלכה לא מסתדרת להם עם ערכי הליברליות, הם משנים אותה בלי לחשוב פעמיים.

זכותם לא לקיים את המצוות ואת ההלכה ככתבה וכלשונה. מי שלא רוצה לשמור מצוות, בידו הזכות להחליט אם הוא בוחר בדרך התורה או בדרך ההפוכה חלילה. בבוא העת כולנו נעמוד לפני בית דין של מעלה ונשלם על ההחלטות שלנו, אבל בעולם הזה, לכל אחד יש זכות בחירה מלאה וחופשית.

הבעיה היא שלא רק שהם מסירים מעל עצמם את עול התורה והמצוות, אלא שהם עוד רוצים שנכיר בסמכות שלהם לעשות זאת. שנאפשר להם לקבוע את התנהלות אורח החיים היהודי במדינת ישראל. זאת כבר חוצפה חסרת גבולות, ובה יש להילחם ללא פשרות.

להתחבר לקדוש ברוך הוא

אוהד אטינגר

 

בלבו של כל יהודי שמורה פינה חמה לתורה הקדושה. מי מאתנו אינו מתמלא יראת כבוד כשהוא רואה ספר תורה מוצא מארון הקודש? כל אחד יודע שבתפילת נעילה, אחד הרגעים המקודשים ביותר בלוח השנה היהודי, אנו פותחים את ארון הקודש, בו מונחים ספרי התורה, ומתפללים מעומק הלב לפני הקדוש ברוך הוא.

מה כל כך חשוב בה בתורה הקדושה? למה היא זוכה לכזאת הערצה בקרב יהודים במשך דורות רבים כל כך? מה היא נותנת לי לחיים? ואיך בכלל היא קשורה אלי?

התורה היא מתנה מיוחדת שנתן בורא העולם לעמו ישראל. במתנה הזאת הוא מלמד אותנו כיצד להתנהג על פני כדור הארץ, כמו יצרן שמספק ללקוחות הרוכשים את מוצריו, הוראות ברורות כיצד כדאי להם להשתמש בו.

יתירה מזאת, חז"ל מלמדים אותנו שהתורה היא לא רק הדרכה איך לחיות בעולם הזה, אלא היא גם התוכנית

שעל פיה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם. הוא הסתכל בתורה וברא את העולם על פיה.

ברור אם כן שמי שמנסה להתנתק מהתורה או לפעול בניגוד להוראותיה, פוגע לא רק בעצמו, אלא בעולם כולו. הוא חותר תחת היסוד האיתן שעליו הושתת העולם כולו.

לימוד התורה, כך אומרים חז"ל, שקול כנגד כל המצוות האחרות שבתורה. השכר עליו עצום. הצדיק הקדוש ה'חפץ חיים' (רבי ישראל מאיר הכהן) עשה חשבון שאדם שלומד בשטף, אומר בממוצע 200 מילים בדקה. הוא מציין כי כל מילה של לימוד תורה שאנו מוציאים מהפה, היא מצווה בפני עצמה, כך שאנו מרוויחים 200 מצוות בדקת לימוד.

לא כדאי להקפיד על לפחות עשר דקות לימוד תורה ביום? מדובר על אלפיים מצוות!!!

מה זה נותן לי?

מעבר למצוות לימוד התורה, יש בלימוד הזה מעלה נוספת. הספרים הקדושים מסבירים שהתורה היא למעשה ה'לבוש' של הקדוש ברוך הוא כביכול. כשאתה לומד תורה אתה כאילו מחזיק בלבוש של בורא העולם, מחבק את הקדוש ברוך הוא… איזו זכות!! התורה היא הקשר שלנו עם בורא העולם, והיא הדרך העיקרית שלנו להתקרב אליו.

בנוסף, המשנה במסכת אבות אומרת "ולא עם הארץ חסיד". המשמעות: אי אפשר להיות עם הארץ שאינו לומד תורה, ולהיות צדיק שעושה כביכול את רצון ה'. כי אם אתה לא יודע מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך, איך תוכל לעשות את רצונו? אדם שאינו לומד, אינו יודע. זהו כלל ברזל בכל תחום בחיים. לא היינו רוצים לנסוע באוטובוס שהנהג שלו לא למד נהיגה, נכון? אז איך אנחנו סומכים על עצמנו שנדע לקיים מצוות בלי ללמוד קודם איך מקיימים אותן?

מאיפה מתחילים?

התורה מורכבת מהרבה מאוד חלקים. כ"ד הספרים שבתנ"ך, שישה סדרי המשנה, עשרות המסכתות בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, פרשני המקרא, ספרי ההלכה, זוהר, קבלה, מדרשים ועוד ועוד.

בעיקרון, יהודי צריך לדעת את הכל. אבל מאחר ואנחנו רק בני אדם, והקדוש ברוך הוא לא דורש מאיתנו דברים שהם לא הגיוניים, אנחנו צריכים להתחיל בקטן. מי שעושה את צעדיו הראשונים ומתקרב לקדוש ברוך הוא, מומלץ שיתחיל בלימוד הלכה בספרים קלים. ספר 'ילקוט יוסף' למשל הנו ספר נהדר למטרה זו, הוא מביא בפירוט ובקלילות את ההלכות מחולקות לפי נושאים ומי שיתמיד ללמוד בספר זה ידע איך להתנהג במשך כל היום, כל השנה. גם המדריכים המופיעים כאן, במדור זה, משרתים את אותה מטרה, וקריאתם בהחלט נחשבת ללימוד תורה.

 

כאן תמצא 'חברותא' שילמד איתך תורה דרך הטלפון

רשימת שיעורי תורה ומקומות לימוד בארץ

לימוד בחברותא

 

קבלו טעימה מלימוד התורה בערוץ היוטיוב של 'אחינו' – שיעורי תורה למתחילים בשפה קלילה ובהירה:

 

גם ה'סלבס' לומדים תורה

שיעור תורה מעניין נרשם לא מזמן במשרדיו של דובר צה"ל לשעבר, תא"ל (במיל') אבי בניהו, במגדלי עזריאלי בתל אביב. המשתתפים בנוסף לבניהו עצמו: האסטרטג ויועץ התקשורת החרדי ירח טוקר, אלדד יניב, נדב אבוקסיס, יועז הנדל, אלון פנקס, איציק סודרי וישראל כהן. את השיעור מסר הרב צבי אליהו, בנו של הרב הראשי לשעבר הרב ישראל מאיר לאו.

טוקר שהיה מיוזמי הרעיון מספר על האווירה המיוחדת ששררה במקום: " המחיצות כאילו מתפרקות מאליהן" הוא אומר. "לימוד הגמרא הוא חלק בסיסי מאוד בלימודי היהדות, מה שהכניס את כל המשתתפים בשיעור לאווירה אחרת, כנה יותר. מאוחדת יותר".

ww