האם נשמות נכחדות אי פעם???

שלום

האם נשמות נכחדות אי פעם???

יונתן

 

שלום  יונתן!

נשמה היא דבר נצחי, ולא שייך שתהיה בה הכחדה. המושג של זמן הינו מושג ששייך רק לעולם הזה, דברים שהם מעבר לעולם הזה אינם מוגבלים בזמן ומציאותם היא מציאות תמידית.

כשאדם חס וחלילה נפטר, הנשמה שלו עולה למעלה. לעיתים, לפי ראות ה' יתברך, היא חוזרת בחזרה לעולם הזה, על מנת להשלים תיקונים רוחניים שעליה לעשות, תיקונים שעדיין לא בוצעו.

עם זאת, אצל רשעים גמורים, יכול להיות מצב שהנשמה תאבד את צורתה (הרוחנית כמובן). את העניין הזה רואים ממה שכתוב בגמרא במסכת ראש השנה (דף י"ז עמוד א'), וכך נאמר שם: "פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן, יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חדש. לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים, שנאמר 'ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם'".

וכתב על כך הרמב"ן ז"ל: "שחייבי העונש נדונין בגיהנם י"ב חודש לפי הראוי להם. לאחר גמר דינם נשמתן נשרפת והם נעשים אפר. כלומר, שנתבטלה יצירתן ממה שהייתה, כדבר הנשרף המושב לאפר. ורוח האלקים, והוא רוח הנחה ורצון, מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים. כלומר, במדרגה שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן, והיא מדרגה שאין לה בה עונש וצער כבתחילה, ולא נועם ועונג הצדיקים". (שער הגמול, ל"ט)

בברכה
יעקב

לפי מה קובעים בשמים איזה עונש לתת? 

מאת: הרב יעקב שטיר

יש רבים ששואלים אותי לפי מה קובעים בשמים איזה עונש לתת?

אחד מהדברים הטובים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו, זה שאם אנו סוטים חלילה מדרך הטוב, הוא מביא עלינו עונשים. לולא העונשים היינו נמשכים לעשות ככל העולה על רוחנו, מתרחקים מדרך התורה ומאבינו שבשמים.

כשהקדוש ברוך הוא מביא על האדם עונש, הוא מביא עליו את העונש ב"מידה כנגד מידה", דהיינו, שלפי צורת ואופן החטא, כך צורת ואופן העונש. על ידי כך, אם נהיה חכמים דיו, נוכל להבין מה עשינו לא טוב ומה עלינו לתקן.

עניין זה מוזכר במשנה (מסכת סוטה פ"א, ז'), שם נאמר "במידה שהאדם מודד, בה מודדים לו".

ובגמרא במסכת סנהדרין (דף צ' ע"א)  מצאנו כתוב על האומר אין תחית המתים מן התורה: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה".

במדרש "בראשית רבה" נאמר: "ר' סימון בשם ר' שמעון בר אבא – כל המידות בטלו, מידה כנגד מידה לא בטלה. ר' הונא בשם ר' יוסי – מתחילת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא שבמידה שאדם מודד – בה מודדין לו, לפיכך אמר הכתוב 'והנה טוב מאד' – הנה טוב מידה".

על אדם שרוצח חלילה נאמר בתורה: "שפך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט', ו'). זו גם הנהגה של מידה כנגד מידה.

עוד מצאנו בתורה שניתן עונש מידה כנגד מידה, בפסוק: "ואיש כי יתן מום בעמיתו, כאשר עשה כן יעשה לו, שבר תחת שבר עין תחת עין, שן תחת שן. כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו". (ויקרא כ"ד י"ט-כ)

על הפסוק "ויבא יוסף את דתם רעה אל אביהם" (בראשית ל"ז, ב') שנאמר על אחי יוסף, כותב רש"י: כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה, היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה, על אבר מן החי – וישחטו שעיר עזים במכירתו ולא אכלוהו חי. ועל דיבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים – לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם – ותשא אשת אדוניו וגו'".

את האחים של יוסף שמו במצרים במאסר, וכותב על כך הרשב"ם, שזה היה מידה כנגד מידה. כלומר, מכיוון שהם השליכו את יוסף לבור, הם נענשו במידה כנגד מידה והושמו בעצמם בבור השבי.

בתורה שבכתב ושבעל פה ניתן למצוא עוד דוגמאות לעניין של מידה כנגד מידה. בכל אופן כעת אנו כבר יודעים לפי מה קובעים בשמים איזה עונש לתת למי שאמור חלילה להענש.

שנזכה תמיד לראות רק את חסדו הגלוי של ה' יתברך עלינו, מעתה ועד עולם, אמן סלה!

אם אלוקים אוהב אותנו למה הוא נותן לנו עונשים?

שאלה:

כבוד הרב יש לי שאלה,

אם אלוקים אוהב אותנו למה הוא נותן לנו עונשים?

תשובה:

מאת הרב יעקב שטיר

אלוקים הוא אבא שלנו, ממש כך, וכשם שאבא חייב להעניש את הבן שלו כשיש צורך אמיתי לכך, ואם הוא לא יעשה כן, הבן שלו לא יהיה מחונך, כך אבינו שבשמים נצרך לעיתים להעניש אותנו. אבא שלא מעניש את בנו במידת הצורך, קורא לו שלמה המלך עליו השלום "שונא בנו" וכלשון הפסוק "חושך שבטו – שונא בנו" (משלי י"ג, כ"ד). כך גם הקדוש ברוך הוא, מחמת אהבתו הגדולה אלינו הוא נותן לנו עונשים, ועל זה נאמר "את אשר יאהב ה' – יוכיח". (משלי ג', י"ב)

כשיהודי מקבל עונש משמים, עליו להבין שישנם דברים אותם הוא צריך לתקן אצל עצמו, יש לו מעשים שלא רצויים בשמים. עליו לראות את העונש כהזדמנות שנותנים לו משמים לתקן אצלו את הדברים הדרושים תיקון. הגמרא אומרת במסכת ברכות (דף ה' ע"א): "אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, שנאמר (איכה ג', מ') נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".

בנוסף על האמור, העונשים באים גם לזכך ולטהר אותנו. אדם שעבר עבירה, נוצר בנפשו פגם ונדבקת בו טומאה. טומאה זו הנקראת בספרים גם קליפה, יכולה להזיק לו, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית, וכן היא תהווה מניעה עבורו מלקבל את כל ההטבה הגדולה המגיעה לו לעתיד לבוא. בכדי לטהר ולנקות את אותו פגם וטומאה בנפש, יש לעשות כעין "כביסה" לנפש. הייסורים, כשאדם מקבלם מתוך אמונה, מכבסים באופן נפלא את הנפש.

יש לציין שלא חייבים לעבור ייסורים בכדי להטהר, לימוד התורה וקיום המצוות מטהרים את הנפש באופן נפלא ביותר. הדבר מבואר בכמה מאמרים שחז"ל הקדושים לימדו אותנו, כגון במאמרם במדרש: "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות". לכן העוסק בתורה ובמצוות חושך מעצמו הרבה ייסורים ועוגמות נפש.

300 שנה עברו ועדיין הוא נענש

300 שנה עברו ועדיין הוא נענש

יעקב לוסטיג

 

חכמנו זיכרונם לברכה מזהירים מאוד שלא נעז לפגוע חלילה וחס בכבודם של תלמידי חכמים,

ואף קבעו שמי שמזלזל בתלמיד חכם, "אין רפואה למכתו", כלומר העונש שלו חמור כל כך,

ששום דבר לא יציל אותו מפניו. בהקשר זה ראוי לספר את הסיפור הנורא שאירע עם רבי יוסף

בן דוד אִבְּן לב, המכונה 'מהר"י בן לב'. המהר"י בן לב היה אדם תקיף מאוד, הוא לא פחד מאיש,

ולא נרתע מאיומים של בעלי הון ושררה. כשהיה יושב במסגרת תפקידו כדיין בבית הדין, הוא היה

פוסק לפי ההלכה, לפעמים גם לרעת אנשים עשירים ובעלי קשרים בחלונות הגבוהים של השלטונות.

בשל כך שילם המהר"י בן לב מחיר יקר, כשפעם פסק בדין נגד אדם אלים במיוחד, ובתגובה שכר

האיש רוצחים שכירים שרצחו את בנו של הרב.

פעם אחת אירע מעשה שבו הרב פסק נגד אדם בשם ברוך, שהיה אלים וגאוותן גדול. ברוך כעס מאוד

על הרב שפסק נגדו, וכשיצא הרב מבית הדין המתין לו ברוך ליד חנותו של הבשם – מוכר הבשמים,

וסטר לרב על פניו בעוצמה רבה. במקום היו נוכחים אנשים רבים, אך אלו חששו להגיב, ובמקום למחות

על כבוד התורה ועל הפגיעה הנוראה ברב הצדיק, הם עשו עצמם כאילו לא ראו כלום והמשיכו ללכת.

כל יהודי העיר שמעו על המעשה, ואף אחד לא העז לנזוף בעשיר האלים על מעשהו במכוער.

באותו לילה התרוצץ הבשם בחנות הבשמים, וחיפש אחרי עכבר שחדר לחנותו. תוך כדי שהוא מחפש

אחר העכבר, נפל הנר מידו, ובחנות פרצה שריפה, הודות לחומרים הדליקים מהם מורכבים הבשמים.

השריפה התפשטה וכילתה את רוב בתי היהודים בעיר. התושבים נמלטו החוצה מהעיר העולה בלהבות

אבל האש שהתפשטה במהירות גרמה להרוגים רבים, ולאחר שהושגה שליטה על האש וכובו הלהבות

התברר שכמאתיים בני אדם נספו בלהבות. הטרגדיה הקשה המשיכה גם בימים שלאחר מכן.

בעקבות השריפה פרצה בעיר מגיפה ומאות בני אדם נוספים נהרגו.

**

כ-300 שנים מאוחר יותר, הופיע המהר"י בן לב בחלומו של הצדיק הגדול רבי מרדכי אושמינר,

שהיה ידוע בקרב יהודי ליטא כצדיק וכאיש קדוש מאוד. המהר"י בן לב גילה לרבי מרדכי בחלום,

שהוא נכדו של אותו ברוך הרשע, והודיע לו שלמרות שחלפו כבר 300 שנים, נשמתו של ברוך עדיין

לא הגיעה לתיקונה, והוא סובל סבל רב בעולם העליון. "עליך לעשות תיקון לנשמה של הסבא שלך",

אמר לו הרב, "סע לעיר פלונית, בביתו של הרב שם תמצא את הספר שכתבתי, תלמד בספרי ותשנן

אותו בעל פה, ובכך יגיע התיקון לסבא שלך". רבי מרדכי אושמינר סיפר את הסיפור מאוחר יותר,

כדי שכולם ידעו עד כמה חמורה הפגיעה בכבודו של תלמיד חכם.