מה עושים כשתשעה באב חל במוצאי שבת?

מה עושים כשתשעה באב חל במוצאי שבת?

 

יעקב א. לוסטיגמן

ביום ט' לחודש אב, חלה תענית 'תשעה באב', והשנה (שנת תשפ"א) יחול תשעה באב ביום ראשון,

כלומר החל ממוצאי שבת ועד לאחר צאת הכוכבים בערבו של יום ראשון.

בנוסף לאיסור האכילה והשתיה שאסור במשך כל הצום, אסור גם לנעול נעליים או סנדלים מעור,

אסור להתרחץ או אפילו רק לשטוף פנים במים, ואסורה קרבה בין איש לאשה.

 

תשעה באב במוצאי שבת

ביום השבת עצמו מצווה לאכול בשר ולשתות יין כמו בכל שבת, בלי שום שינוי והבדל.

על אף שבשנים אחרות, כשתשעה באב אינו חל במוצאי השבת אלא באמצע השבוע, נוהגים דיני אבלות משמעותיים

גם בסעודה המפסקת. כאשר אוכלים את 'הסעודה המפסקת' – הסעודה האחרונה שסועדים לפני כניסת הצום,

כשחל ערב תשעה באב בשבת קודש, אוכלים כל המשפחה יחד, מסביב לשולחן ערוך, ואפשר לאכול בשר ולשתות יין

בלי שום הבדל בין סעודה זו לסעודה בכל שבת אחרת.

 

האיסור לאכול ולשתות במהלך הצום

איסור זה מוטל על כולם, גברים ונשים כאחד, והוא כולל גם נשים מעוברות ומיניקות. עם זאת,

אנשים חולים, או תשושים מחמת הזקנה, וכן נשים מעוברות ומיניקות שנועצו ברופא והורה להן להימנע מלצום,

יכולים לאכול בתשעה באב, אך יש לשאול קודם לכן רב פוסק הלכות שיורה להם כיצד לנהוג, ואם יכולים לאכול

מיד עם כניסת הצום, או רק למחרת, בצהרי היום וכדומה, לפי מצבם הרפואי. מי שהותר לו לאכול ולשתות

מפאת חולשתו ומחלתו, יסתפק במאכלים בסיסיים ושתיית מים, ולא ירבה בסעודה ובאכילת ממתקים ומעדנים,

כדי לקיים את גופו ולא כדי להתענג על דבר המאכל.

 

נעלי עור

כאמור, בתשעה באב אסור לנעול נעלי עור, ויש ללכת עם נעלי בד, נעלי בית שאינם עשויים מעור, או עם רגליים יחפות.

כשחל תשעה באב במוצאי שבת, חולצים את הנעליים רק לאחר צאת הכוכבים, ולפני כן אומרים:

"ברוך המבדיל בין קודש לחול", כדי להוציא את השבת, ולאפשר את קיום הלכות האבלות של תשעה באב.

במהלך הצום, מי שהולך בדרך וקשה לו ללכת בלי נעליים, יכול לנעול את מנעליו כשעובר במקום שבו ייגרם לו צער גדול

אם ילך יחף, כמו במקום של קוצים או אבנים דוקרות. כמו כן מי שנמצא בין הגויים יכול לנעול את מנעליו בלכתו ברחוב,

אך כאשר נכנס לביתו או למקום של יהודים עליו לחלוץ את נעליו, וללכת יחף או עם נעלי בית שאינם עשויים מעור.

כך גם לגבי מי שצעד במקום שבו ההליכה קשה עליו בלי נעליים, ימהר לחלוץ אותם כשיעבור את קטע הדרך

שבו יש קוצים או אבנים חדות.

 

קרבה בין איש לאשה

מעבר לעצם האיסור המוטל בתשעה באב על תשמיש המיטה, חל איסור גם על מגע בין איש לאשתו,

ואפילו אם היא טהורה, ונוהגים את כל ההרחקות שנהוגות בין איש לאשה כשהיא נדה.

 

האיסור על רחצה

בתשעה באב אסור להתרחץ, לא עם מים חמים ולא עם מים קרים. כמו כן אסור לרחוץ אפילו רק חלקים מהגוף,

כמו הפנים, או הידיים והרגליים. עם זאת, מי שבא מהדרך ורגליו מלאות בוץ, יכול לשטוף אותן במים קרים,

וכן מי שהתלכלכו ידיו או פניו מבוץ או מכל לכלוך אחר, יכול לשטוף אותם כדרכו במים עם סבון.

כשקם בבוקר, צריך ליטול את ידיו שש פעמים לסירוגין כמו בכל בוקר, אלא שיקפיד שהמים יגיעו רק עד הקצה העליון

של האצבעות, ולא ישפוך אותם על כף היד. לאחר נטילת הידיים ינער את ידיו מעט מהמים שנשארו עליהן,

ואת האצבעות הלחות יעביר על פניו כדי לנקות אותן מעט מקורי השינה שדבקו בהן במהלך הלילה.

עם זאת, מי שעיניו נותרו מלוכלכות מההפרשות שיצאו מהן במהלך הלילה, יכול לשטוף אותן מהלכלוך עם מעט מים.

 

איך יושבים בתשעה באב?

נוסף על 'חמשת העינויים' שהזכרנו: אכילה, שתיה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, אסור בתשעה באב

גם לשבת על כסא רגיל, ובמקום זאת יושבים על הרצפה, או על כסא שגובהו פחות שלושה טפחים: (כ-24 סנטימטרים).

נוהגים להימנע מישיבה על הרצפה עצמה, ומקפידים שיהיה הפסק בין האדם לבין הקרקע, אם בדמות כרית או שמיכה,

ואם בדמות מגבת או שטיח. האיסור לשבת על כסא רגיל הוא רק עד חצות היום של תשעה באב, והחל מצהרי היום

אפשר לשבת על כסא רגיל, למרות שהצום ממשיך ונמנעים לחלוטין מאכילה, שתיה ויתר הדברים שהזכרנו.

חולים וזקנים, וכן נשים הרות שקשה להן לשבת על כסא נמוך, יכולים להקל ולשבת על כסא רגיל

גם בחלקו הראשון של הצום, וישתדלו שלא לשבת על כסא מפואר ונוח במיוחד, אלא יעדיפו כסא פשוט במידת האפשר.

 

לימוד תורה בתשעה באב

ביום זה אסור ללמוד תורה, כי לימוד התורה משמח את הלב, ומונע את האבל הכבד.

האיסור ללמוד תורה מתחיל כבר בחצות היום של ערב תשעה באב, עוד לפני הצום, ונמשך עד צאת הצום.

יש הנוהגים שלא לעסוק בתורה בערב תשעה באב, אפילו כשחל בשבת, כי אם יעסוק בתורה לפני הצום,

השמחה תימשך אל תוך זמן התענית, גם לאחר שיפסוק מלימוד התורה.

עם זאת, בתשעה באב מותר ללמוד את העניינים הקשורים במאורעות שאירעו לעם ישראל בזמן החורבן,

וכן עניינים אחרים המעציבים את נפש הלומד. לכן מותר ללמוד את מגילת 'איכה' שמתארת את החורבן בצבעים עזים.

מותר ללמוד בספר מלכים ב', בפרק כ"ד ופרק כ"ה, וכן בספר ירמיה בפרקים ל"ו עד מ"ג, ואת ספר איוב.

כמו כן מותר ללמוד דפים מסוימים בתלמוד הבבלי שעוסקים באירועי החורבן, או בדיני אבלות, וכן מותר ללמוד

את ההלכות של תשעה באב, והלכות אבלות. מותר ואף מומלץ לקרוא בתשעה באב את ספרי ההיסטוריה

המתארים את מאורעות החורבן, כמו ספר 'יוסיפון', וספרי היסטוריה עכשוויים שנכתבו על מאורעות אלו.

ראוי להימנע מקריאת ספרים ועיתונים שאינם עוסקים בענייני החורבן, כי בקריאתם שוקע האדם בעניינים אחרים

ומסיח את דעתו מהאבל הכבד על חורבן בית המקדש.

 

מגילת 'איכה' ואמירת ה'קינות'

אחרי תפילת ערבית בליל תשעה באב, יושבים הקהל על הקרקע, ומקשיבים לקריאה של מגילת 'איכה'.

לאחר מכן אומרים כמה פיוטים של 'קינות' ויוצאים מבית הכנסת. בבוקר מתאספים לתפילת שחרית,

ולאחר התפילה נוהגים ברוב הקהילות הספרדיות לקרוא פעם נוספת את מגילת 'איכה', ולאחריה אומרים פיוטי 'קינות'

עד קרוב לחצות היום. ברוב הקהילות האשכנזיות לא נוהגים לקרוא את מגילת 'איכה' ביום, אלא רק בלילה

אחר תפילת ערבית, אך ראוי לקרוא את המגילה באופן פרטי, כל אחד בעצמו מתוך החומש או ספר התנ"ך.

 

דינים נוספים לתשעה באב

בתשעה באב לא אומרים 'שלום', ולא מקדמים בברכה את פניו של חבר או מכר.

עם זאת, מי שחברו אומר לו 'שלום' בתשעה באב, יענה לו בחזרה שלום בשפה רפה, כדי שלא לעורר את כעסו

ולגרום למריבה חלילה. עישון סיגריות הוא מנהג מגונה בכל ימות השנה, ובתשעה באב יש שהחמירו ואסרו לעשן,

ויש פוסקי הלכה שהקלו בעניין וכתבו שאפשר לעשן אבל רק בצנעה ולא בפרהסיה, כדי שהמעשן לא ייראה

כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על חורבן בית המקדש.

 

 

תשעה באב לילדים

מצווה לחנך את הילדים לכל המצוות והמנהגים שנהגו עם ישראל, ובכלל זה גם לצום תשעה באב ולהלכות הנוהגות

ביום זה. עם זאת, החינוך הוא רק מהגיל שבו הילדים מבינים מעט את המשמעות של חורבן בית המקדש

והאבל בו נתון עם ישראל, ואין שום עניין או רווח בכפיית מנהגים אלו על ילדים קטנים במיוחד.

חשוב לדעת, שהחינוך הוא רק להרגיל את הילדים לצום מעט, מספר שעות. אסור למנוע מהילדים אוכל ושתיה

במשך כל היום, כי הדבר מסוכן לבריאותם, ולכן יצומו הילדים מעט, הקטנים יותר יוכלו לשתות עוד בלילה

לפני שהם הולכים לישון, והגדולים יותר בבוקר עם קומם משנתם, או מעט מאוחר יותר לקראת הצהרים,

בהתאם לגילם ולחוזק הגוף שלהם. עם זאת, יש למנוע מהילדים שמבינים את משמעות היום אכילת ממתקים ומעדנים,

וחשוב לעשות זאת בדרך של אהבה וחינוך, כדי שיפנימו את המסר העיקרי שהוא האבל הכבד על חורבן בית המקדש,

שהיה משוש כל הארץ, מקום משכן השכינה הקדושה, ומרכז הקיום הרוחני של עם ישראל.

חשוב מאוד לשבת עם הילדים ביום זה, לספר להם על בית המקדש בתפארתו, על עבודת הכהנים ושירת הלוויים,

על כך שמכל רחבי העולם הגיעו עמי הארץ כדי להתפלל בבית המקדש ולהקריב בו קרבנות לקדוש ברוך הוא.

אנחנו צריכים לספר להם על הצער הגדול שאנחנו חשים עד היום, למעלה מאלפיים שנה אחרי, על כך שבית מקדשנו

ותפארתנו שמם, לאחר שנחרב בידי רשעים בני עוולה, שרצחו את עם ישראל ובזזו את רכושו,

והגלו את אבותינו מארץ ישראל, כדי למכור אותם כעבדים בזויים ושפלים בשווקי העבדים במצרים,

ברומא וברחבי העולם, תוך שהם מפרידים בין בעלים לנשותיהם, בין הורים לילדיהם, ובין אחים ואחיותיהם.

 

"כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה" (מסכת תענית דף ל:)

 

מים אחרונים: מי נוטל אותם ולמה?

מים אחרונים: מי נוטל אותם ולמה?

 

אוהד אטינגר

נטילת ידיים זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו מכירים בדת היהודית.

כל מי שגדל בבית עם קצת קשר למסורת של עם ישראל, יודע מה היא נטילת ידיים,

וגם יודע ליטול בעצמו ידיים פחות או יותר.

מה הסיפור?

לוקחים ספל, ממלאים מים ונוטלים את הידיים לפני שואכלים לחם (לינק למאמר על נט"י).

אבל מה זה 'מים אחרונים', מי נוטל אותם ולמה בכלל עושים את זה?

ובכן: מים אחרונים הם מים שבהם נוטלים את הידיים בסוף הסעודה, לפני שמברכים את ברכת המזון

(לינק לדף של ברכת המזון)………..

הם נקראים 'מים אחרונים', כדי להבדיל אותם מה'מים הראשונים', אלו המים של נטילת הידיים שלפני הסעודה.

מה הסיבה שאנחנו נוטלים מים אחרונים?

אז ככה.

בעיקרון יש שלוש סיבות: אחת הלכתית, אחת רפואית, ואחת קבלית.

שימו לב: בעבר היה נהוג לאכול עם הידיים. הסכ"ום לא היה כל כך בממצא, ואנשים היו אוכלים עם הידיים.

כמובן אחרי ארוחה הידיים היו מלוכלכות והיה צורך לשטוף ולקנח אותם.

ומה עוד עושים אחרי הארוחה?

מברכים ברכת המזון.

אז מה נעשה? נברך קודם עם ידיים מטונפות ואחר כך נשטוף אותן? זאת כמובן לא התנהגות נאותה

למי שמברך מלך, על אחת כמה וכמה כשאנו מברכים את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לכן נוטלים 'מים אחרונים' ומנקים את הידיים.

וזו היתה הסיבה ההלכתית.

ישנה סיבה רפואית, והיא בגלל המלח שאתו מתבלים את המאכלים בסעודה.

כאמור היו אוכלים עם הידיים, והיו משתמשים בזמן התלמוד במלח מאוד מאוד איכותי

אותו היו מכנים 'מלח סדומית', כי הוא נחצב מההרים באזור סדום.

החשש היה שאחרי האוכל אנשים ייגעו בטעות בעיניהם עם האצבעות המלוחות, ויגרמו לעיניים שלהם נזק,

עד כדי עיוורון חלילה וחס, ולכן נטלו מים אחרונים, לשטוף את הידיים מהמלח, כדי שלא תהיה סכנה.

הסיבה השלישית והאחרונה היא סיבה קבלית, ומאחר ואנחנו לא מבינים ולא יכולים להסביר

עניינים קבליים עמוקים במאמרים קלילים באינטרנט, נשאיר זאת כך.

בזמנינו כשאוכלים עם סכו"ם, אין לנו סיבה הלכתית ליטול, וגם לא סיבה רפואית.

נותרה רק הסיבה הקבלית.

לכן מים אחרונים בזמנינו אינם בגדר חובה של ממש, אבל רבים נוהגים לקיים את המנהג מהסיבה הקבלית שהזכרנו.

איך עושים את זה בפועל?

ממלאים כלי כלשהו עם מים, ונוטלים על קצות האצבעות עם מעט מים.

עם זאת, יש הנוהגים ליטול את הידיים נטילה מלאה, כמו 'מים ראשונים', וכל אחד ינהג בעניין זה

כמו שנהגו במשפחתו, או ישאל רב מבני עדתו כיצד נוהגים אצלם.

קבלו את המדריך הקצר לחג הפסח

קבלו את המדריך הקצר לחג הפסח ליל הסדר

 

מה צריך לנקות לפסח?

 

אבק איננו חמץ, אבל שקדי מרק, פירורי לחם, ביסקוויטים מעוכים, חתיכות

ביסלי וסנדביצ'ים שנשכחו בילקוט הם חמץ גמור. הניקיון צריך להתמקד במקומות

שבהם רגילים להכניס חמץ במשך השנה. גם המכונית היא חלק מהבית ויש לנקותה

ביסודיות. עוד מקומות המועדים ל"פורענות": משחקי הילדים, מטבח, מקרר, ספה וכדו'.

 

מהו חמץ?

 

כל מוצר המכיל את אחד מחמשה מיני דגן שבאו במגע עם מים והחמיצו הוא חמץ

(חמשת המינים הם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון).

בתהליכי היצור המודרניים עלול חמץ להסתנן גם למוצרים שאינם ידועים כמכילי דגן,

לפיכך לא די בבדיקת מרכיבי המזון אלא יש להקפיד על קניית מוצרים שנבדקו על ידי

גוף כשרות מוסמך ומקצועי וזכו לאישור "כשר לפסח".

סוגים מסוימים של משקאות חריפים, תרסיסי דאודורנט, בשמים, מוצרי קוסמטיקה

ותרופות עלולים אף הם להכיל חמץ. יש לברר את כשרותם אצל רב מוסמך.

 

איך עושים "מכירת חמץ"?

 

חמץ יקר-ערך שאין רוצים להשמידו יש למכור אותו מראש לנוכרי באמצעות רב מוסמך.

בימים שלפני חג הפסח ניתן יהיה למכור את החמץ אצל רבני בתי הכנסת. חשוב להדגיש –

חמץ שעבר עליו הפסח מבלי שנמכר אסור לשימוש גם אחרי החג.

 

מתי עושים "בדיקת חמץ"?

 

בלילה שלפני חג הפסח בודקים את הבית לאור נר שעווה כדי לוודא שלא נותר בו חמץ.

(ובשנה שפסח חל במוצ"ש, בדיקת החמץ נעשית ביום חמישי בערב) קודם לבדיקה מברכים

"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ".

לאחר הבדיקה יש לבטל את החמץ על ידי אמירת הנוסח הבא: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי

שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ". בתום הבדיקה משיירים מהחמץ כמות

מינימאלית שתספיק לאכילה במהלך יום המחרת (ובשנה שפסח יוצא במוצ"ש, אז משאירים

חמץ לאכילה ליום שישי ולבוקר יום השבת.)

 

שריפת חמץ:

 

את החמץ הנותר בבית יש לשרוף בערב פסח.

רצוי לשרוף את החמץ עד שעה 11:27.

בערב פסח מותר לאכול חמץ עד שעה 10:10.  (תלוי במקום מגוריכם, אך בערך זו השעה בישראל)

לאחר שעה זו יש להיפטר מכל שיירי החמץ ולהרחיקם אל מחוץ לבית.

 

עושים סדר ב"ליל הסדר"

 

למה סדר?

 

מטרת ליל הסדר היא לזכור את אירועי יציאת מצרים ולהנחיל אותם לדור הבא.

בעת יציאת מצרים נוכחנו לראות כי אלוקים שולט ביקום. מצוות ליל הסדר ומנהגיו

נועדו להמחיש את אירועי יציאת מצרים ולהפוך אותם לחוויה בלתי נשכחת.

במסגרת מצומצמת זו אי אפשר להקיף את מכלול ההלכות והמנהגים הקשורים לליל

הסדר, אך ננסה לגעת בכמה נקודות עיקריות.

 

מהי "מצה"?

 

המצה עשויה מתערובת של קמח ומים שנאפו תוך פחות מ – 18 דקות מרגע

הכנת הבצק (לאחר מכן הוא נעשה חמץ). למצה יש סמליות כפולה: מצד אחד

זהו מאכל עבדים פשוט, ומצד שני אכילתה מזכירה לנו שהגאולה באופן כה פתאומי

עד שבצקם של אבותינו לא הספיק לתפוח לפני שעזבו את מצרים בחיפזון.

 

מהו "מרור"?

 

ירק שמשאיר בפה טעם מר זכר לסבל העבדות במצרים. רצוי להשתמש בעלי חסה.

יש להקפיד על השימוש בחסה שאין בה תולעים.

 

מהי חרוסת?

 

תערובת של תפוחים, אגוזים ויין – זכר לטיט שבו התבוססו אבותינו במצרים.

מטבילים בו את המרור כדי להמתיק את חריפותו.

 

מה כוסות יין שותים?

 

ארבע. זכר לארבעת שלבי הגאולה.

כדי לקיים את המצווה יש לשתות לפחות 86 סמ"ק יין בכל כוס. את הכוסות לוגמים

בחלקים שונים של ה"סדר" בהתאם להוראות המופיעות בהגדה.

ניתן להשתמש גם במיץ ענבים.

גם הנשים חייבות באכילת מצה, מרור ובשתיית ארבע הכוסות.

 

"הסבה" מקצועית:

א

ת אכילת המצה ולגימת היין יש לעשות ב"הסבה", היינו, תוך הטית הגוף לצד שמאל

באופן שבו נהגו אנשים מכובדים לסעוד בימי קדם. יש בכך ביטוי לתחושת החירות

המלכותית המלווה אותנו בערב זה. לשם כך יש להכין מראש כרים וכסתות וגם כסאות

המתאימים להסבה. נשים ובנות אינן מסבות.

 

והילדים?

 

חשוב שיהיו נוכחים בעת סיפור ההגדה. הילדים הם כוכבי הערב.

סיפור יציאת מצרים הינו אחד הסיפורים החשובים ביותר שישמעו בימי חייהם.

מומלץ להכין מראש את הסיפור בצורה חווייתית ומרתקת. כדאי שישנו בצהרים,

כדי שיהיו עירניים בלילה. כדאי גם לצייד אותם בהגדות מצוירות הממחישות את המסופר.

 

הכל יהיה בסדר…

 

כרפס:

 

לאחר הקידוש על כוס היין הראשון נוטלים ידים ללא ברכה, מטבילים את ה"כרפס"

במי מלח, מברכים ברכת "בורא פרי האדמה" ואוכלים אותו. ה"כרפס" הוא חתיכת ירק.

ולמה אוכלים כרפס? כדי שיהיה מה לשאול! (פעולות שונות ננקטות במהלך ליל הסדר

במטרה לעורר את סקרנות הילדים כדי שיהיו קשובים לסיפור ההגדה).

 

שבירת המצה:

 

את המצה האמצעית שוברים לשניים – את החלק הקטן משאירים בצלחת,

את החלק הגדול עוטפים במפה ומסתירים במקום כלשהוא. זהו ה"אפיקומן" המפורסם.

 

מהי הגדה?

 

לאחר שהילדים שואלים "מה נשתנה הלילה הזה?" פותחים בקריאת סיפור יציאת מצרים מתוך ההגדה.

חוזרים במנהרת הזמן אלפי שנים ומנסים להרגיש כאילו אנו עצמנו יצאנו בלילה הגדול הזה משעבוד מצרים.

 

כילת מצה ומרור:

 

לאחר לגימת כוס היין השניה, נוטלים ידיים בשנית והפעם עם ברכה. עורך הסדר בוצע

את המצות ומחלק אותם לסועדים. כדי לקיים את המצווה יש לאכול מצה בכמות של "כזית"

(דהיינו, בסביבות שלושת רבעי מצת מכונה מרובעת) ובהפרש זמן שלא יעלה על 9 דקות.

גברים וילדים יאכלו בהסבה.

 

מרור:

 

מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מרור" ואוכלים 2-3 עלים בינוניים

של מרור הטבולים במעט חרוסת. את המרור אוכלים ללא הסבה.

 

שובו של האפיקומן:

 

בתקופה שבית המקדש היה קיים היה השלב הזה מוקדש לאכילת קרבן הפסח.

בימינו אין קרבן פסח – כל שנותר לנו הוא תקווה לעתיד שעוד יבוא ופיסת מצה

המשמשת (בינתיים) תחליף לקרבן. שולפים את האפיקומן מהמקום שבו היה מוטמן

וכל אחד מהסועדים אוכל ממנו כזית מצה בהסבה. אם אין מספיק לכולם ניתן לפתוח מצה חדשה.

 

הלל:

 

לאחר לגימת כוס יין רביעית קוראים פרקי הלל מתוך ההגדה. מודים לה' על הניסים

שעשה לאבותינו ומתפללים שיעשה כמה ניסים גם עבורנו.

 

ולמה, באמת, גונבים את האפיקומן?

 

גניבת האפיקומן נועדה ליצור בקרב הילדים אווירה של דרמה ומתח סביב ליל הסדר.

הילדים הם הדור הבא של עם ישראל. אם נצליח לרתק את ליבם ולטעת בקרבם סקרנות

ואהבה לדברי תורה, ניתן לקוות כי ישתיתו את חייהם על יסוד ערכי מוצק של תורה ומצוות.

 

בברכת חג פסח כשר ושמח!

סדר ליל הסדר

רגע לפני – כל מה שצריך להכין לקראת ליל הסדר

רוצים להתארגן לקראת סדר ליל הסדר המשפחתי כמו שצריך? ארגנו לכם

את רשימת הדברים שאתם ממש זקוקים להם:

 

בראש ובראשונה – מצות. 

המצווה המרכזית של ליל הסדר היא אכילת המצה

על ידי כל אחד מהסועדים, כך שכדאי להתארגן מראש לכמות גדולה של מצות

שתספיק ברווח לכל המשפחה.

 

מיץ ענבים/ יין.

במהלך סעודת ליל הסדר וסיפור ההגדה שבתחילתה, על כל אחד

מהסועדים מוטלת המשימה לשתות 4 כוסות יין. את היין ניתן להמיר במיץ ענבים,

אבל זו עדיין כמות גדולה של שתייה. לכן, התארגנו מראש עם הכמות הנצרכת, כדאי

משני הסוגים – לבן ואדום, כדי שכל אחד יוכל למצוא על השולחן את הסוג החביב עליו.

 

הגדה של פסח.

סיפור ההגדה, המהווה את תוכנו המרכזי של ליל ה סדר, צריך להיאמר על ידי

כל הסועדים. לכן, יש להצטייד מראש בספרי "הגדה של פסח" בכמות הדרושה

לכם (ישנן הגדות מצוירות לילדים) כדי שתוכלו לספר את ההגדה כראוי.

 

מהלך הסדר

ספר ההגדה של פסח אינו מיועד רק לקריאת סיפור ההגדה, אלא משמש גם כמדריך

לכל מצוות ומנהגי ליל הסדר. אם נרפרף בה, נראה כי ליל הסדר מורכב משלושה חלקים:

קידוש ואמירת סיפור ההגדה של פסח, אכילת המצות וסעודת החג, אמירת ההלל

והפזמונים (סיום ההגדה). בארבעה מקטעים במהלך חלקים אלו יש לשתות את 4

הכוסות, הזמנים הברורים רשומים בהגדה של פסח.

 

קערת ליל הסדר

נהוג לסדר קערה במרכז השולחן הנקראת "קערת ליל הסדר" ומכילה את הדברים הבאים:

3 מצות המיועדות לבעל הבית – עורך הסדר, בהן ישתמש לאכילת המצה, כריכת המרור

במצה ולאכילת האפיקומן (מפורט בהגדה), יחד עם הדברים האחרים הנצרכים לקיום מצוות

הלילה: מרור – לצורך אכילת מרור, זרוע בשר – זכר לקרבן פסח, כרפס (= תפוחי אדמה

ומי מלח) – לצורך אכילת הכרפס לאחר הקידוש, חרוסת – לצורך טיבול המרור, ביצה –

לזכר קרבן חגיגה.

 

כמה פרטים חשובים על מצוות הלילה:

אכילת המצה 

מצוות התורה לאכול בליל פסח מצה. יש לכל אחד מהמסובים לאכול לכתחילה

שיעור כפול של "כזית" מצה שזה כמו מצת מכונה אחת שלמה. את האכילה יש

לעשות ברצף וללא הפסקה.

 

שתיית 4 הכוסות 

יש לשתות 4 כוסות יין או מיץ ענבים, אין צורך לשתות כוס מלאה, אלא שיעור

"רביעית"  – 86 סמ"ק או גרם. הסבה – יש להסב כמו בני חורין במהלך הסדר,

שתיית הכוסות ואכילת המצות, מלבד באכילת המרור.

 

אכילת המרור –

יש לאכול שיעור "כזית" של מרור (29 גרם) לצורך מצוות אכילת מרור. ושיעור "כזית"

נוסף ל"כורך" – אכילת מרור כשהוא בתוך מצה.

מרור חסה ומה שביניהם

מרור חסה ומה שביניהם

 

בתוך שמחת הגאולה נזכור גם את השעבוד

 

בחגיגה השנתית של אריק, לשעבר שבוי סורי, ביום שחרורו המרגש מהשבי,

הוא טורח לספר לכל הנוכחים מה עבר עליו ולשבר את אוזניהם ברמת הסבל

העצום שהוא חווה ולא מסתפק בלשמוח איתם רק את היום שאחרי השחרור.

"רק כך, הוא מסביר, הם משתתפים באמת בשמחה שלי, רק מי שמבין מהו

שבי יודע להעריך את השחרור".

"וימררו את חייהם בעבודה קשה, בחומר, ובלבנים ובכל עבודה בשדה"  במילים

אלו מתארת התורה בספר שמות את מסכת העינויים הממושכת שעברו בני ישראל

כשהם היו שבויים ועבדים במצרים. בפסח אנו חוגגים את הגאולה, אך לא ניתן

לחגוג את הגאולה מבלי להבין ולהפנים ממה ומאיפה הם נגאלו. רק אם מבינים

את עומק הצער, שמחים כראוי בגאולה, סברה התורה ולכן צוותה על כל המסובים

החגיגיים בליל הסדר: "הפסיקו לרגע את השמחה על הגאולה ואכלו מעט "מרור"

(על שם "וימררו את חייהם") כדי שתצליחו להבין כראוי את המהפך".

 

מצוות אכילת מרור, מה אוכלים וכמה?

 

לכן, בליל הסדר מצווה עלינו לאכול שיעור "כזית" של מרור. בתור מרור נהוג

להשתמש בחסה, משתי סיבות מעניינות:

1. "מה חזרת (= עלי חסה ירוקים) תחילתו מתוק (כלומר: מרירותו אינה מורגשת)

וסופו (כשמתקשה) מר, אף המצרים בתחילה העבידו את ישראל בפה-רך (=בפרך)

ואחר כך: בחומר ובלבנים".

2. חס"א רומז את המשפט – 'חס אלוקים עלינו וגאלנו". יש המקפידים להוסיף לחסה

גם "חזרת" כי החסה אינה מרירה דיה כדי להיחשב "מרור". הכמות שצריך לאכול היא

"כזית" – 27 גרם. את המרור אוכלים כאשר מגיעים לפרק אכילת המרור בסדר ההגדה.

 

איך אוכלים את המרור?

 

נהוג לאכול את המרור בשתי צורות ולשם כך אוכלים "פעמיים" מרור. פעם אחת הוא

נאכל בפני עצמו ובפעם השנייה אוכלים אותו כשהוא "כרוך" בתוך מצה, "זכר למקדש

כהלל" כפי שכתוב בהגדה של פסח – שהלל הזקן, בזמן בית המקדש, נהג לקיים את

הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" המתייחס לקרבן הפסח, כפי פשוטו: לקחת מצה,

מרור וקרבן פסח, לכרוך אותם יחד וכך לאוכלם. בימינו אין לנו את קרבן הפסח אבל

זיכרון למנהגו של הלל נשתדל לעשות.

 

ולא נשכח את הצד המתוק: החרוסת. מהי, איך מכינים ולמה?

 

את המרור, אמרו חכמים, יש לטבול במשהו מתוק – "כדי למתק את המרירות". לשם כך,

נועדה החרוסת. מפתיע לגלות את המשמעויות הרבות שיש מאחורי המאכל הזה, המוכן

מתפוחים, יין ושאר פירות מתיקה – רמון, תאנה, תמר, אגוז ושקד. התפוח – זכר לעץ

התפוח שתחתיו הקימו נשות ישראל הצדקניות את הדור הבא למרות גזירות המצרים.

היין – זכר לדם- דם המילה, מכת דם ודם תינוקות ישראל שנשחטו במצרים. שאר

הפירות – על שם פסוקי שיר השירים המשבחים את עם ישראל ומדמים אותו לפירות אלו…

 

(מתוך ספר התודעה)

המדריך המקוצר לחג החנוכה

המדריך המקוצר לחג החנוכה

 

מי מדליק?

מצוות נרות חנוכה חלה על כל דם מישראל, גבר ואישה, שמעל גיל מצוות.

אולם נשים ובנות נוהגות לצאת ידי חובתן בנרות החנוכה שמדליקים הבעלים או האבות.

רווקה או אישה שבעלה אינו מדליק בבית, צריכה להדליק בעצמה.

יש לחנך גת את הבנים שמתחת לגיל מצוות לקיים מצווה זו.

 

פרסום הנס

ההלכה המקורית הייתה להדליק את החנוכייה על פתח הבית, מבחוץ, ורבים נוהגים כך גם כיום.

מפני רדיפות הגויים הנהיגו להדליק בתוך הבית, וכך נשאר המנהג. בבתי קומות אפשר להציב

את החנוכייה בחלון הפונה לרחוב, רק בתנאי שגם בבית רואים היטב את הנרות, ושהחלון איננו גבוה

מקרקעית הרחוב יותר מ- 9.60 מטר. יש הנוהגים להדליק את החנוכייה סמוך לפתח פנימי שבין החדרים.

מעמידים אותה מול הצד שבו נמצאת המזוזה, כדי שהמזוזה תהיה בצד אחד והחנוכייה בצד השני, וכך נהיה מוקפים במצוות.

 

מהדרים בשמן

רצוי להדליק את החנוכייה בשמן זית, שבו נעשה הנס בבית המקדש,

אך כל סוגי השמן והנרות כשרים להדלקת נרות חנוכה.

 

אפשר בלי חנוכייה

החנוכייה היא פתרון טכני להדלקת הנרות ולא עניין עקרוני. אפשר להדליק גם בלי חנוכייה.

למשל, להדביק את הנרות על משטח כלשהו או על אדן החלון. אך מובן שעדיף להדליקם בחנוכייה,

כדי להוסיף יופי וכבוד למצווה. חשוב בעיקר שהנרות לא יהיו קרובים זה לזה עד שייראו כיחידה אחת,

כי אז אין יוצאים בהם ידי חובה כלל. טוב לשמור על רווח מזערי של 2 ס"מ בין נר לנר.

אין להשתמש בחנוכייה שהקנים שלה אינם עומדים בקו ישר. את ה'שמש' יש להעמיד בגובה שונה,

למעלה משאר הנרות, כדי שיהיה ניכר שהוא אינו נמנה עם מספר הנרות שמדליקים בערב זה.

 

להדליק בזמן

הזמן הרצוי להדלקת הנרות הוא עם שקיעת החמה, או כעשר דקות אחר השקיעה.

יש המעדיפים להדליק עם צאת הכוכבים. מי שאיחר, רשאי להדליק ולברך במשך כל הלילה,

כל עוד בני ביתו ערים (ואם הוא מציב את החנוכייה מחוץ לביתו – כל עוד אנשים מהלכים ברחוב).

אם כולם ישנים ואין באפשרותו להעיר מישהו מבני הבית, ידליק, אך לא יברך.

מי שנמצא מחוץ לביתו בזמן הדלקת נרות חנוכה, יבקש מאשתו או מבן גדול להדליק בזמן,

ואם הוא רוצה להדליק בעצמו בשובו הביתה – יתכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקה זו, ואז יוכל להדליק ולברך,

בתנאי, כאמור, שעוד מישהו יהיה נוכח בהדלקה.

 

משך ההדלקה

יש לדאוג שהשמן או הנרות יספיקו לבעירה של חצי שעה לפחות, ואם מדליקים את הנרות לפני צאת הכוכבים –

צריך שיהיו מסוגלים לדלוק 50 דקות. נוהגים שלא לכבות את הנרות גם לאחר שעבר הזמן, אלא להניח להם לכלות מאליהם.

 

ההדלקה בערב שבת

ביום שישי מקדימים את ההדלקה. מדליקים בזמן הדלקת נרות השבת. תחילה מדליקים את נרות החנוכה

ורק אחר-כך את נרות השבת. מכיוון שמקדימים את ההדלקה, יש להשתמש לנר חנוכה בנרות גדולים יותר,

ולא בנרות הדקים – כדי שידלקו לפחות 70 דקות. אם שכחו והאישה הדליקה נרות שבת קודם שהודלקו נרות החנוכה –

יכולים הגברים שטרם קיבלו עליהם את השבת להדליק את נרות החנוכה כל עוד לא שקעה השמש.

 

מוצאי שבת

במוצאי שבת חנוכה ממהרים לחזור מבית הכנסת, מזדרזים לערוך 'הבדלה', ואחר-כך מדליקים נרות חנוכה

(יש נוהגים לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", להדליק את נרות החנוכה ואחר-כך להבדיל על היין).

 

מה עושה אורח?

מי שמתארח לכל ימי החנוכה אצל אחרים נחשב כאחד מבני הבית, ומן הדין הוא יוצא ידי חובתו בנרות

שמדליקים בבית המארח; אלא שלפי הנהוג, שכל אחד מבני-הבית מהדר להדליק בעצמו, ידליק גם הוא שם.

אדם האוכל ארוחת ערב חד פעמית על שולחן חברו, ידליק את הנרות בשובו לביתו. אם הוא צריך להתעכב

ולא יגיע לביתו כל עוד בני הבית ערים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים שמעל גיל מצוות להדליק בשליחותו.

גם ילד המתארח אצל חברו, אין עניין שידליק שם, אלא בשובו לביתו.

 

בישיבה ובבסיס

תלמידי ישיבה הלנים בפנימייה וחיילים השוהים בבסיסם יוצאים ידי חובתם בהדלקה שבחדר האוכל.

אם הם מתכוונים שלא לצאת ידי חובתם באותה הדלקה, וכן לא בזו שנעשית בבתיהם הפרטיים,

יוכלו להדליק ולברך בחדרי השינה שלהם. ויש פוסקים הסבורים שלא יברכו על ההדלקה בחדריהם הפרטיים.

צפו: ענייני חג הסוכות – עם הרב יונה פיינהנדלר

חג

אני יושב בבית באמצע ארוחת חג ופתאום אני נזכר ששכחתי ליטול לולב, האם אני צריך להפסיק באמצע הסעודה, לקום וליטול לולב, או לגור את הסעודה ואח"כ ליטול לולב. מה נראה לכם?

כתוב בתורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל".

מכאן לומדים שצריך לקחת 4 המינים: אתרוג, לולג, הדס וערבה.

אנו אוגדים את ארבעת המינים ונוטלים את הלולב מיד לאחר תפילת שחרית. סמוך ל"הלל".

עד איזו שעה ניתן ליטול את הלולב? חג

עד השקיעה ניתן ליטול את הלולב. אבל אדם שעבר השקיעה ועדיין לא נטל את הלולב, כתוב בשו"ע שעדיין יכול ליטול עד בין השמשות אך ללא ברכה.

ביום הראשון אנו מברכים "שהחיינו", בנענוע הלולב.

אסור לאכול לפני נטילת הלולב. אדם שהתחיל לאכול, צריך להפסיק. אך אם מאוד קשה מותר לאכול משהו קטן.

לאחר ה"הלל" אומרים "הושענה".

אדם שאין לו לולב, שיקיף ללא לולב.

בהושענא רבא, ההלכה היא שלא מפרקים את הסוכה עד למוצאי שמחת תורה, שמא בן אדם יצטרך לאכול או לישון והחיוב הוא עד צאת הושענה רבה, לכן לא מפרקים את הסוכה.

אדם שיש לו 2 סוכות, לפי דעת הרב אליישיב, אסור לפרק. לפי דעת הרב שלמה זלמן אויירבאך – מותר.

שיהיה לכולנו חג כשר ושמח 😊

צפו: בסוכה מרגישים בכייף עם הרב יונה פיינהנדלר

סוכה

חידה: איפה מצאנו טיול בבית?

"בסוכות תשבו שבעת ימים". חז"ל: תגורו בסוכה. מה שאתה עושה בבית תעשה בסוכה.

וכתוב בהלכה: …וכן לטייל. איך מטיילים בסוכה? הכוונה היא אתה צריך להרגיש בסוכה כמו בבית. בטיול אתה נהנה – תהנה בסוכה. בסוכה צריך להרגיש כייף!

כל דבר שבבית לא תעשה בחדר היפה שלנו, לא נעשה זאת בסוכה.

אדם שרוצה לעשות "דרך קיצור" לא עושים זאת דרך הסוכה.

אדם שקם בבוקר חייב ליטול ידיים. האם מותר ליטול ידיים בסוכה? כן! א יד להוציא את המים הסוכה.

האם אפשר לאכול בננה בסוכה? וידאו עם הרב יונה פיינהנדלר

סוכה

כאשר אנו נכנסים לסוכה, בלילה הראשון חייבים לכוון 3 דברים:

  1. בכזית הראשון של החלה, צריך לכוון לשם מצוות סוכה
  2. לכוון שהסוכה היא זכר ליציאת מצריים
  3. לכוון זכר לענני הכבוד.

ולכן כתוב במ"ב, שחייבים לכוון את 3 הדברים הללו.

אם אדם לא כיוון ביום הראשון– הוא צריך לאכול שוב. בשאר הימים – אם לא כיוון, זה לא נחשב כו שהוא אכל מחוץ לסוכה, אך את מצוות סוכה אין לו!

מלכתחילה לא לתת לקטן/לאישה להניח את הסכך בסוכה.

הלכות חול המועד עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

אם איסור מלאכה הוא דאוריתא או דרבנן?

5 מלאכות מותרות בחול המועד?

  1. דבר האבד
  2. צרכי המועד
  3. פועל שאין לו מה לאכול
  4. צרכי רבים
  5. מעשה הדיוט

האם חייבים לשתות יין בחול המועד?

האם מותר להתענות בחול המועד?

צריך להתגלח ולהסתפר בערב יום טוב

האם מותר לעשות 'חלאקה' בחול המועד?

האם מותר לגזוז ציפורניים בערב שבת של יו"ט?

הלכות חול המועד – עניני כיבוס ושטיפה – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר לכבס את הבגדים שלי?

ואם זה לצורך החג?

כתם ששרה בחג, האם מותר לנקות אותו?

כתם שהיה מערב החג, האם מותר לנקותו?

בגד שהתלכלך במועד, ואם לא ינקה הוא יתקלקל?

כיבסתי את הבגד בהיתר, האם מותר לתלות את הבגד?

האם מותר לכבס בגד של קטן, ועד איזה גיל ילד נקרא קטן?

מה עדיף? לקנות בגד או לכבס?

אדם שיוצא לכל החג, האם הוא צריך להביא בגדים ל-7 ימים או שיכול להביא רק חלק ולכבס במקום?

מהו גדר לכלוך?

לסיום:
כאשר אנו מכבסים בגד של ילד קטן, אפשר לשים עוד בגדים אך רק של קטן בלבד!

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – עניני מסחר – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר לעשות "שופינג" בחול המועד?

כלל ברזל – מלאכת דבר האבד מותר בחול המועד. מה זה נקרא?

ספק דבר האבד, האם מותר?

האם מותר לעבוד במועד?

האם מותר לחתוך נייר טואלט במועד?

יסוד איסור "סחורה", מהו?

האם מותר להחליף מוצר בחול המוועד?

האם מותר להעסיק עובדים בחול המועד?

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – עניני תיקון דברים – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר לתקן פנצ'ר במכונית או באופניים?

מה ההבדל בין מעשה הידיוט למעשה אומן?

האם בכלל מותר ליסוע בחול המועד ברכב?

האם מותר לצחצח נעליים בחול המועד? ולהבריש כובעים?

האם מותר לעבור דירה בחול המועד?

במועד צריך לשמוח 🙂

שיהיה לכולנו חג שמח!

הלכות חול המועד – מסחר ונסיעות – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר לנהג מונית / נהג אוטובוס לעבוד בחול המועד?

האם מותר ל"דרייבר" לעבוד בחול המועד?

האם מותר לאוטובוס טיולים ליסוע בחול המועד?

האם מותר להזמין טכנאי שיתקן מעלית שהתקלקלה?

האם מותר לפנות אשפה בחול המועד?

תקלה בבית הכנסת, האם מותר לתקן?

האם מותר לתקן עירוב בחול המועד?

האם מותר להזמין אורחים בחול המועד?

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – עניני תיקון בגדים ועוד – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר לבייביסיטר לעבוד בחול המועד?

האם מותר למורה פרטי ללמד תלמידים בחול המועד?

לקפל טלית, האם מותר בחול המועד?

האם מותר לגהץ בגד בחול המועד?

האם מותר לשלוח למכבסה לגהץ?

נעליים שנקרעו, האם מותר לתת אותם לתיקון אצל סנדלר?

ילד שמתבייש אם בגדו קרוע, האם מותר לתפור?

ילד שבגדו התלכלך, על אף שיש לו בגד אחר, האם מותר לכבס?

האם מותר לתפור בחול המועד?

מה הדין של ערב פסח לאחר חצות?

האם מותר לעבוד בהבלעה?

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – עניני מסחר – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

הלכתי לגאולה, רציתי לקנות דיסק, אך כשפתחתי את הארנק, ראיתי שאין לי כסף, האם מותר לי ללכת לבנק ולמשוך כסף?

אם מעסיק אומר לעובד שלו: אם אתה לא עובד אני מפטר אותך. האם צריך העובד לעבוד?

האם מותר לעשוק במסחר בדבר שאין בו צורך בחג, אך לאחר החג לא יהיה רלוונטי?

האם מותר לדוג דגים במועד?

חנות במקום של אנשים שלא שומאים תורה ומצוות, האם מותר לפתוח?

האם מותר למכור פירות במועד?

האם מותר לקטוף פרחים בחול המועד?

חנות שמוכרת בפרהסיה שלא לצורך המועד, האם מותר לקנות שם משהו לצורך המועד?

האם מותר לעבוד בבנק בחול המועד?

האם מותר לקחת הלוואה מהבנק בחול המועד?

שיהיה לכולנו חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – עניני בניה ותיקונים במועד- עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

התקלקלה התאורה במטבח, האם מותר לתקן את התאורה עם בעל מקצוע?

האם מותר לסופר, לכתוב בחול המועד?

האם מותר לתקוע מסמר בחול המועד?

האם מותר להזמין פורץ שיתקן את המנעול שהתקלקל?

האם מותר לתקן את הברז במטבח?

האם מותר לתקן מזגן שהתקלקל?

האם מותר לתקן את "המקווה" של הרבים?

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – צילום וכתיבה בחול המועד – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

המדריך לחיים יהודיים – מורה בדרך ההלכה

האם מות רלצלם בחול המועד?

האם מותר לצלם במצלמה דיגיטלית?

האם מותר לצלם במצלמת "פילם"?

האם מותר לכתוב במחשב או בפלאפון, או אפילו מדחום עם מספרים דיגיטלים?

האם מותר לשלוח מכתב במועד, ואנו יודעים שהוא יגיע לאחר המועד?

האם מותר לילדים לצייר במועד?

האם מותר לכתוב הקדשה על ספר במועד?

האם מותר לכתוב מודעת "השבת אבידה"

האם מותר לתרום תרומה ולקבל עליה קבלה?

האם מותר לכתוב עם גיר על גבי הלוח?

האם מותר לערוך ספר בחול המועד?

האם מותר לתקן משקפיים בחול המועד?

חג שמח 🙂

הלכות חול המועד – כתיבה בחול המועד – עם הרב יונה פיינהנדלר

חול המועד

האם מותר להדפיס במדפסת בחול המועד?

האם מותר לבדוק מבחנים בחול המועד?

האם מותר להגיהה ספר קוהלת וספר שיר השירים?

האם מניחים תפילין במועד?

האם מותר לקשור ציצית במועד?

האם מותר להכין בתים לתפילין בחול המועד?

האם מותר לכתוב שטרי תנאים וארוסין בחול המועד?

חג שמח 🙂

ראש השנה חל בשבת, מה חשוב שנדע לפני כניסת החג?

אוהד אטינגר

 

ראש השנה נמשך תמיד יומיים, והשנה הוא מתחיל ביום שבת, או יותר נכון בשישי בערב, ונמשך עד יום ראשון בערב. 49 שעות מתחילתו ועד סופו.

כידוע יש הבדל בין ההלכות הנוהגות בשבת לאלו הנוהגות בחג, יש דברים שמותר לעשות בחג ואסור לעשות בשבת, ולכן כדאי שנרענן קצת את הזיכרון ונעבור על הדברים החשובים הללו עוד לפני התקדש החג.

שלא ניכשל חלילה וחס בעוון של חילול שבת או חילול החג של ראש השנה…

 

בואו נתחיל מה'זום'.

לפני ליל הסדר התנהל פולמוס גדול בין הרבנים, לאחר שהיו כמה רבנים שטענו שיש להתיר שימוש בתוכנת 'זום' בליל הסדר, כדי להפיג מעט את הבדידות של המבוגרים ולאפשר להם לעשות את ליל הסדר יחד עם בני המשפחה, גם אם הם בריחוק מקום.

רוב רובם של הרבנים התנגדו לטענה הזאת, ובכללם גם הרבנות הראשית שפסקה שחל איסור גמור להשתמש ב'זום'.

אבל חשוב לדעת שהפעם, בראש השנה, בגלל שהוא חל בשבת, אפילו מי שכן התיר אז את ה'זום', בניגוד לדעת כל הרבנים האחרים, הפעם הוא מודה לרבנים האחרים ומסכים שאיסור גמור להשתמש ב'זום' במהלך השבת.

חשוב לדעת את זה.

 

אסור לבשל

בחג מותר לבשל. אסור להדליק אש, אבל מותר להעביר אש, כלומר אפשר להשתמש בנר שדולק מערב החג כדי להדליק ממנו גפרור ובאמצעותו להדליק את הגז, להעמיד סיר ולבשל.

חשוב לדעת שיש הרבה הלכות שצריך ללמוד לפני שמבשלים בחג, ומי שעדיין לא למד אותן, עדיף שלא יבשל בכלל בחג כדי שלא ייכשל חלה וחס באיסורים מורים.

הנה דוגמה אחת כמשל: אומנם מותר להעביר אש עם גפרור מהנר לגז, אבל אחר כך אסור לכבות את הגפרור… צריך להניח אותו שיכבה מעצמו.

בקיצור, יש בזה הלכות שחייבים לדעת לפני שנעמדים לבשל בחג.

אבל גם אם אתם יודעים את כל ההלכות בעניין, חשוב שתזכרו שהשנה, כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, אסור לבשל, כי זה יום שבת, ובשבת כידוע לא מבשלים אפילו לא על אש שהיתה דלוקה מערב שבת.

 

לא תוקעים בשופר

למרות שבראש השנה המצווה המרכזית שלנו היא לתקוע בשופר, השנה לא תוקעים בשופר ביום הראשון, כי בשבת לא תוקעים בשופר. במקום זאת אנחנו מסתפקים באמירת 'פסוקי השופרות' בתפילת המוסף של ראש השנה, ובזה אנחנו יוצאים ידי חובה, כמו שכתוב בתורה שלפעמים יהיה 'יום תרועה' שבו יתקעו ממש בשופר, ולפעמים 'יום זיכרון תרועה', שבו נסתפק רק בהזכרת השופר והפסוקים העוסקים במצווה זו.

כמובן שביום השני של ראש השנה כן תוקעים בשופר, וכמובן שהמצוה היא לשמוע את קול השופר, ואין צורך שכל אחד יתקע בעצמו, אלא אחד תוקע וכל השאר מקשיבים בדממה ויוצאים ידי חובתם.

 

מתי מדליקים נרות

יש נשים שנוהגות להדליק נרות חג לאחר רדת הלילה, על ידי העברת אש עם גפרור או קיסם הדלקה, מנר שהיה דולק כבר מערב החג וממנו מדליקים את כל הנרות בליל החג עצמו.

השנה כמובן שאסור לעשות זאת בלילה הראשון של ראש השנה, כי זה לא רק חג אלא גם שבת, וכאמור בשבת אסור אפילו להעביר אש מנר דולק לקיסם וממנו לנר אחר.

לכן חובה להדליק את נרות השבת והחג לפני כניסת השבת.

לעומת זאת, בלילה השני של החג, במוצאי השבת (שבת בלילה) מדליקים נרות פעם נוספת לכבוד היום השני של ראש השנה, אבל הפעם צריך לחכות עד שיהיה חושך מוחלט בחוץ, ורק לאחר זמן צאת השבת אפשר להדליק את הנרות של החג, כשכמובן יש להעביר אש מנר דולק.

לכן חשוב להשאיר עוד מערב השבת לפחות נר אחד שידלק עד אחר השבת ושיהיה אפשר להדליק ממנו נרות בלילה השני.

חשוב לזכור: אחרי שאת מדליקה נרות בליל החג השני, אסור לכבות את הגפרור, יש להניח אותו על המגש או השיש, ולתת לאש לדעוך מעצמה.

 

כמו הבדלה

 

שימו לב: למרות שבמוצאי השבת אנחנו עדיין בחג ואסור לנו לעשות מלאכות רבות, אסור להדליק חשמל ולנסוע ברכב ולדבר בטלפון וכו' וכו', בכל זאת, זה כבר לא שבת ובגלל שמותר לנו כבר לבשל בחג וכדו', יש לעשות הבדלה, או יותר נכון 'סוג של הבדלה'.

הפעם אנחנו לא מבדילים בין קודש לחול, כמו בכל מוצאי שבת, אלא 'בין קודש לקודש', כי יצאנו מקדושה חמורה שהיא קדושת השבת לקדושה קלה יותר שהיא קדושת החג, אבל זה לא יום חול רגיל.

המתפללים תפילת ערבית ימצאו במחזור את הנוסח המיוחד שיש לומר בתוך תפילת העמידה, במיוחד במוצאי שבתות.

כמו כן, בקידוש של ליל החג, אנחנו משלבים גם את ההבדלה, כמו שתראו במחזור, ואפילו מברכים' בורא מאורי האש' על הנר, אבל לא מברכים על הבשמים כמו במוצאי שבת רגילה.

עם זאת, הנשים המדליקות נרות לפני הקידוש ולא התפללו תפילת ערבית, וכן נשים שמבשלות אוכל בצאת השבת, בזמן שהן ממתינות לגברים שיחזרו מבית הכנסת וכדו', צריכות לעשות 'כמו הבדלה', ולומר 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.

באמירה הזאת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש', את בעצם 'מחליפה פאזה' ועוברת מ'מצב שבת' ל'מצב חג'.

אגב, חשוב לזכור את זה בכל מוצאי שבת, אם את או אתה עושים מלאכה לפני שעשיתם הבדלה או התפללתם ערבית עם ההבדלה שבתפילה (אתה חוננתנו), אומרים 'ברוך המבדיל בין קודש לחול'. הפעם בגלל שאנחנו עברנו משבת לחג אנחנו אומרים כאמור 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.

כמובן שבמוצאי החג, ביום ראשון בלילה, עושים שוב הבדלה על כוס יין (בלי בשמים ובלי נר), ומברכים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", כמו בכל מוצאי חג.

 

שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל, שיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני אדון כל, ושנזכה לבית גואל צדק עוד בזאת השנה.

תרחיש מוזר: "כל ערב מגיעה הציפור לחלון שלי ונוקשת ממושכות"

הרב אשר קובלסקי

אחד מאוצרות התורה הנפלאים ביותר הוא הייחוס החשוב לכח הדיבור. 'מי האיש החפץ חיים'? נצור לשונך מרע… התורה מגלה לנו את והדרך המשפיעה ביותר על אורך ואיכות החיים שלנו, אותו משהו שכביכול אינו בשליטתנו – לדאוג לחיינו ולאורך ימינו, אך לאמיתו של דבר זה תלוי רק בנו, כי החיים והיפוכם ביד הלשון.

הלשון שלנו היא איבר נסתר מעין רואים, חבוי מאחורי כספת כפולה של שיניים ושפתיים. למרות זאת, לא פעם הלשון נשלחת למשימות מאות פעמים בדקה, נעה, שולחת וחלילה משתלחת – כמעט ללא מחשבה. הקושי הגדול ביותר הטמון בלשון, הוא הפער האינסופי, העמוק והעצום, בין קלות הנעת הלשון לכל עבר ללא מחשבה והתבוננות, לבין המשמעות האדירה – המועילה או חלילה ההרסנית, היצירתית או חלילה המזיקה – שבכל תנועה של הלשון שלנו.

העוצמה האדירה הטמונה בלשון, נחשפת גם בהתבוננות במשמעות הדיבורים היוצאים מפינו. ה'חובות הלבבות' מגלה סוד מבהיל, שכדאי לזכור אותו ולהבין את עומקו:

יכול יהודי להסתובב בעולם הזה 120 שנה, לבצע אלפי מצוות מדי יום, להתפלל בכוונה וברגש, ללמוד מאות אלפי שעות, לקיים מיליוני מעשי חסד – וברגע האמת, בעולם האמת, לגלות שהוא ריק מכל, יצא מהעולם הזה נקי מנכסיו. כל זאת בגלל שהיה משתלח בלשונו, היה מדבר בגנותו של רעהו.

כמו כאן, גם בשמי שמים יש מערכת של 'העברות בנקאיות'. אדם צובר רבבות מצוות, מיליוני מעשים טובים, מיליארדי זכויות, וחלילה – בהינף לחיצות לשונו מעביר את הכל לפקודת רעהו, רק כי דיבר עליו לשון הרע… כמה עצוב, כמה מאכזב, כמה נורא: חסכונות של עשרות שנים יורדים לטמיון, בגלל מילים מיותרות!

 

עקשנות ציפורית יומיומית…

את הסיפור המפעים הבא קיבלנו מפי גיבוריו, מילה במילה. זהו סיפור שמדהים את כל שומעיו, וככל שהוא לא ייאמן – כך בדיוק הוא קרה. וזה דבר המעשה:

היה זה לפני כשנה בערך בשעת צהרים בהירה ונעימה. בחלון בית משפחת כהן, בקומה השלישית של בנין המגורים ברחוב אגרות משה 5 בשכונת רמת שלמה בירושלים, התייצבה לה ציפור דרור רגילה למראה, בעלת מקור מחודד במיוחד…

הציפור שנראתה רגילה לכל דבר, התייצבה על אדן החלון, נתמכת מעת לעת בסורגים המקיפים אותה מכל עבר, והחלה מנקרת, נוקשת, מצפצפת, מכה בחלון. כשזה קורה במשך דקה שתיים – זה סביר. כשזה קורה במשך 10 דקות – זה מעט מוזר. כשזה קורה במשך כל היום – זה משונה מאוד, מאוד מאוד משונה!

אך כשהדבר חוזר על עצמו יום אחר יום – זה כבר הרבה יותר ממשונה, זה מסיט את תשומת הלב ומתחיל לנקר בראשם של בני הבית. הציפור התייצבה מדי בוקר, בחריצות ובזריזות, בעת הנץ החמה. מאז, במשך שעות ארוכות ולפעמים עד שעות אחר הצהריים המאוחרות – היתה מכה במקורה, מצפצפת בפיה, מנקרת בשולי התריס, מקפצת בעצבנות על אדן החלון. כל נסיונות הגירוש, תליית דיסקים, הצבת דחלילון – לא הועילו. כלום לא עזר, כלום.

יום ועוד יום חולפים, ובני המשפחה לא ידעו את נפשם. משהו מוזר עובר על ביתם, זה כמה ימים שהפכו כבר לשבועות. כל יום, בדייקנות וללא איחורים וחיסורים, הציפור מתייצבת על משמרתה, ומפירה את השקט בצפצופיה ודפיקותיה על החלון. גם אם נפלה מהחלון, הוטמנו לה מכשולים, גורשה בחמת זעם – תמיד מצאה את הדרך לחזור ולהתייצב באותו חלון, למצוא מקום לכפות רגליה ולהוסיף להכות ולצפצף בעוצמת ווליום הולכת וגדילה…

הענין המוזר הוסיף ונמשך, ובני הבית כבר ניסו כל פדיון נפש אפשרי, זעקו בגרון ניחר 'מחול לך', וערכו סביבה סיבובים, תיקונים, פרקי תהלים ועצות אחרות. כל סגולה נוסתה, כל כלי טכני, רוחני, גשמי או מקצועי – נוסה והוכתר בכישלון מוחץ. שוב ושוב הציפור כאן, לא מתכוונת לוותר על ההרעשות שאינן פוסקות…

כבר חלף יותר מחודש ימים של סיוט מתמשך, ולאחר חג השבועות החליט ראש המשפחה, הרב אהרן כהן, לגשת לכותל המערבי ולשאת תפילה חמה מעומק הלב, כדי להבין מה הרמז הנשלח אליו משמים באמצעות הציפור, מהו הקול אותו עוף השמים מוליך אליו. לאחר שנשא תפילה נרגשת, נזכר ביונתן בן עוזיאל עליו נאמר שעוף הפורח מעליו נשרף, והרהר לפתע, שאולי בספרו – תרגום יונתן בן עוזיאל על המקרא, ימצא את הפיתרון לבעיית הציפור…

הוא החליט לחפש בתרגום יונתן בן עוזיאל, למצוא מקום בו הוא דן בנושא הציפורים. כשפתח בפרשת מצורע, הביט בתרגום ובפירושו ונחרד מהגילוי המרעיש שלפניו. עיניו ניצתו באחת, ידיו רעדו, הדברים הכתובים פשוט החרידו את נפשו – – –

הפרשה עוסקת בדינו של המדבר לשון הרע שחלה במחלת הצרעת בעקבות כך, שתי ציפורים היה מביא המצורע, שנענש על דיבור לשון הרע, ביום טהרתו. האחת נשחטת, והשניה משולחת לחופשי. מגלה התרגום יונתן את מטרת שליחת הציפור לחופשי, כדי שאם חלילה יחטא שוב היהודי בלשון הרע ועתיד ללקות בצרעת, תשוב הציפור המשוחררת לביתו, תנקוש ותזכיר: לא אדוני! אל תיכשל שוב בלשון הרע! זכור נא את הציפור שהבאת בעבר לאחר הצרעת, שמור פיך ולשונך!

הרב כהן נרעד. האומנם? ציפור נוקשת בחלון – זו משמעותה? ענין של תיקון חטא לשון הרע? על מה מדובר?! הוא החל להרהר בקורות אותו, מבקש להבין מה קרה. ואז נזכר:

בתו, בהיותה נערה, למדה מדי ערב שתי הלכות בספר על הלכות לשון הרע ספר 'חפץ חיים'. זה היה מנהגה המבורך, אותו שמרה במשך תקופה ממושכת ללא הפסקה: יום אחר יום היתה מוצאת כמה דקות שקטות, ומתיישבת ללמוד הלכות לשון הרע. בחודש אדר שחלף כמה חודשים קודם – התחתנה הנערה ובנתה את ביתה, ומאז – פסק מביתו קול לימוד הלכות לשון הרע!

לא ייאמן! בביתו עלה ברמה קול לימוד הלכות לשון הרע במשך שנים, אך לפתע הדבר נפסק בחודש אדר. ובחודש ניסן החלה הציפור להתייצב בחלון, נוקשת ללא הרף, מבקשת משהו! היתכן כי דווקא זו הסיבה שהביאה את הציפור לחלונו? האומנם היא מתייצבת להזכיר את חובת הלימוד היומי וההתחזקות בשמירת הלשון?!

עוד באותו יום, קיבלו על עצמם הרב כהן ובני ביתו להתחזק בלימוד שמירת הלשון, לא לוותר על לימוד ההלכות מדי יום. וראו זה פלא – שלולא סופר לנו מפי הרב כהן בעצמו היה קשה להאמין לו – אך אלה הן העובדות ללא כחל ושרק:

ביום המחרת התייצבה הציפור בחלון, הביטה אל תוך הבית, אך כבר לא נקשה, כביכול מבקשת לוודא שהלימוד היומי נשמר בקפידה רבה… לאחר יומיים, פסקה הציפור מלהתייצב על אדן החלון, נעלמה ואיננה!

משפחת כהן התרגשה, נרעדה לגלות את הדבר. אכן כן, הציפור התייצבה להזכירם את חובת לימוד הלכות שמירת הלשון, נקשה וצפצפה, ביקשה והתחננה, הזכירה ללא הרף: אל תזנחו את הלימוד היומי, אל תוותרו על שעת התחזקות יומית למען טהרת הפה! רק כאשר הצליחו לפצח את שפתה – שבו השקט והשלווה לביתם, באופן פלאי מעורר השתאות!

הבה נתבונן במסר הכביר העולה מהסיפור, שגיבוריו חיים עימנו ומעידים בכל פה. אמנם, את התזכורת הם קיבלו, אבל בעצם – זו תזכורת עבור כולנו: כמה חשוב לייחד זמן ללימוד ההלכות, להתחזקות יומית בשמירה על טהרת הפה והלשון.

הבה נאמץ את המסר הזה אל ליבנו, נהדהד את צפצופי הציפור ההיא באוזנינו… אם לא עכשיו אימתי.

מהי מטרת ההלכות ולמה ואיך הן נוצרו?

שאלה

האם התהליך של יצירה של הלכות חדשות ובכלל הקיום של ההלכות שמתייחסות לכל פעולה שאנחנו עושים ביום יום – נוצר מכיוון שאנחנו מניחים שה"איש הממוצע" (רוב העם) לא נמצא ברמה רוחנית מספיק גבוהה כדי שיהיה בו את העקרונות הבסיסים שינחו אותו איך להתנהג ולהגיב ביום יום?

עוז

 

תשובה

שלום עוז!

מה שאתה אומר בעיקרון זה נכון, אך צריך להסביר למה הכוונה כשאומרים שזה נכון…

המצוות נועדו בכדי להביא את נשמותינו לתיקון השלם והנצרך. כשם שלגוף האדם יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים, סה"כ תרי"ג חלקים, כך יש לנשמה תרי"ג חלקים רוחניים. יש גם תרי"ג מצוות בתורה, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וכל מצוה מכוונת כנגד חלק אחד של הנשמה או הגוף.

כל מצוה, שורשה בעולמות העליונים ובנשמה, והיא יכולה להגיע עד כסא הכבוד. אין גבול לגודל ההשפעה של מצוה על העולמות העליונים ועל כל מה שקורה בעולם!

אנו הגענו לעולם הזה אך ורק בכדי לתקן את נשמותינו. התיקון נעשה הן ע"י קיום המצוות וכנ"ל, והן ע"י הייסורים שעוברים על כל אדם ואדם במהלך שנות חייו.

כעת נחזור לשאלתך. כפי שכתבתי, אתה צודק בכך שאנו לא ברמה מספיק גבוהה בכדי לדעת איך להתנהג ביום יום. אך כשאומרים "להתנהג ביום ביום" הכוונה  היא איך לתקן את מעשינו בדיוק לפי מבנה הנשמה והעולמות שלמעלה, באופן שהכל יושלם ויתוקן כנדרש.

אילו היינו בדרגה רוחנית מאד מאד גבוהה, היינו משיגים את כל שורשי המעשים ומבינים איזה מעשה מכוון כנגד אותו חלק רוחני הדרוש כעת תיקון.

למעשה, האבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, השיגו מעצמם את העניין הזה. לכן מבואר בדברי חז"ל שהם ידעו אלו מצוות יש לקיים והם שמרו אותן, וזאת למרות שעדיין התורה לא ניתנה לעם ישראל.

אחרי נתינת התורה בהר סיני, לא שייך לקיים את הנדרש מאתנו ללא הליכה מדוקדקת אחרי מה שכתוב בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. רק באופן זה האדם יכול להגיע למנוחה ולנחלה, לעשות את הנדרש ממנו בתיקון עצמו לקראת העולם הבא שלו, ובתיקון כלל ישראל לקראת הגאולה השלמה שתבוא בעזרת ה' במהרה.

בברכה

יעקב

מתקשה עם הלכות ברכות? הנה כמה עצות להקל

שאלה

חג שמח. ישנה דרך שעוזרת להבין/ללמוד מה הברכה הראשונה לכל מאכל? נורא מתקשה עם זה.

בינה

 

תשובה

שלום וברכה

חכמים אמרו שמי שרוצה להיות חסיד שילמד וידקדק בהלכות ברכות, הדקדוק ורצון שלך לדעת היטב את הברכה הראויה והנכונה מראים על מעלה וקרבה לקדוש ברוך הוא.

כל דבר בהתחלה הוא קשה ואף מבלבל, כשלומדים לאט לאט, ומשננים בנחת כל יום הלכה אחת, מגלים פתאום ששולטים בהלכות.

מומלץ לקבוע זמן לימוד בספר 'וזאת הברכה', בסוף הספר יש גם לוח של מרבית המאכלים הקיימים היום בארץ וברכתם. [אם מאיזה סיבה את לא מתחברת לספר, יש עוד ספרים רבים המתמצתים את ההלכות, וחשוב שתחפשי בחנות הספרים ספר שאת מתחברת אליו].

תוכלי גם להעזר במידע הנמצא באתר שלנו באחינו בענין.

חשוב גם ללכת מהקל אל הכבד, לשנן היטב את הכללים הבסיסים, ואח"כ ללמוד לאט לאט את הכללים של מאכלים מורכבים מכמה ברכות, או מאכלים מעובדים.

טיפ קטן וחשוב, בחלק ניכר מהמוצרים עם כשרות מהודרת נהוג מאותיות קטנות את הברכה, כגון ב. מזונות ב. שהכל, על פי רוב לא שמים לב לכיתוב זה, לאחר שמתרגלים למצוא את הכיתוב, הוא מיקל מאד

אני מוסיף כאן כמה עקרונות לעניין הברכות

העיקרון של הברכות הוא כך:
על לחם לסוגיו השונים, פיתות לחמניות וכו' ברכתם המוציא לחם מן הארץ
על עוגות לסוגיו השונים מברכים בורא מיני מזונות,
על פירות מברכים בורא פרי העץ
על ירקות מברכים בורא פרי האדמה
על ממתקים ושתיה מברכים שהכל נהיה בדברו

הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

משלוח מנות כהלכתו, כל מה שצריך לדעת

יעקב לוסטיג

 

מצוות משלוח מנות כהלכתו ביום הפורים, היא אחת מארבעת המצוות, לצד מקרא מגילה,

מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. אבל כדי לקיים את המצווה הזאת כהלכתה,

כדאי לרענן מעט את הזיכרון שלנו לגבי האופן בו צריך לקיים את המצווה.

 

  • מי צריך לשלוח משלוח מנות?

כל אחד, גבר או אשה, נער או נערה, גם מי שמתגורר בבית הוריו ואינו מתפרנס

באופן עצמאי צריך לקיים את המצווה ולשלוח מנות לחבר או למכר. אפילו ילדים

שעדיין לא הגיעו למצוות, אנחנו צריכים לחנך אותם לקיום המצוות ולהרגיל אותם

לשלוח מנות לחברים ביום הפורים.

 

  • לכמה אנשים צריך לשלוח?

מספיק לשלוח לאדם אחד! אין צורך לשלוח ליותר אנשים, אך כל אחד מבני המשפחה

צריך לשלוח לפחות משלוח אחד, כך שברוב המשפחות צריכים להכין מספר משלוחי

מנות כדי שכולם יצאו ידי חובה. כמובן שאפשר לשלוח מנות לאנשים רבים ככל שתחפצו

וכל מה שמוסיף על שמחת הפורים, ומרבה אהבה בין בני משפחה וחברים – הרי זה משובח.

 

  • למי שולחים משלוח מנות?

לכל יהודי באשר הוא. למעט מי שמכיר את בורא העולם ומכריז על כך שהוא כופר בו,

במשלוח מנות לאדם כזה – לא יוצאים ידי חובת משלוח מנות, ואם מדובר בבן משפחה

או שכן אפשר לשלוח לו, אך להקפיד לשלוח גם לאנשים נוספים כדי לצאת ידי חובה על ידם.

שימו לב: גברים צריכים לשלוח מנות לגברים, ונשים צריכות לשלוח לנשים.

אסור לשלוח משלוח מנות למי שנמצא בשנת האבל על מות הוריו לא עלינו, או חלילה

ב-30 ימי האבל על מות קרובי משפחה אחרים מדרגת קרבה ראשונה – בן או בת זוג,

אח ואחות, בן ובת. האבל עצמו כן צריך לשלוח לפחות משלוח מנות אחד, אבל לא מחזירים

לו משלוח מנות.

 

  • מה חייבים לשים במשלוח המנות?

משלוח המנות צריך להכיל שני מאכלים שראויים לאכילה באופן מיידי. אם שמתם פחית קפה

וחבילה של פסטה לא מבושלת – לא יצאתם ידי חובה כי ה'מנות' הללו צריכות עוד הכנה לפני

שיוכלו לאכול או לשתות אותן. לעומת זאת, חבילת ופלים עם חפיסת שוקולד – נחשבת למשלוח

מנות כי אפשר לאכול את המנות הללו באופן מיידי ללא כל הכנה נוספת.

כמובן שאם משלוח המנות מכיל שתי מנות כאמור, אפשר להוסיף עליהן מנות נוספות וגם מאכלים

שעדיין צריכים הכנה כמו קפה, תה, פסטה וכל מאכל או כל חפץ העולה על דעתכם.

 

משלוח המנות צריך להישלח ביום הפורים עצמו! לא בליל הפורים, ולא בימים שלפני

הפורים אלא דווקא ביום הפורים עצמו, בין הזריחה לשקיעת החמה.

 

  • מה עוד צריך לדעת?

כדאי לשלוח את משלוח המנות על ידי שליח. אפילו אם השליח הוא בן המשפחה.

אפשר לבקש מהבן, מהאחות או מהשכן, שיקחו את משלוח המנות שלכם וימסרו

בשמכם למי שאתם מבקשים למסור לו. שליחת משלוח המנות על ידי שליח,

נחשבת להידור בהלכה, והיא מוסיפה אהבה ורעות בין אנשים, כשהם רואים שאתם

מכבדים אותם ואפילו משגרים אליהם שליחים עם מנות לכבוד הפורים.

חג פורים, חג פורים, חג גדול לאביונים!

יעקב לוסטיג  

 

מצוות 'מתנות לאביונים', היא אחת מארבע המצוות המיוחדות ליום הפורים, לצד מקרא מגילה, משלוח מנות ומשתה ושמחה.

המצווה היא לתת שתי 'מתנות' נפרדות לשני אביונים שונים.

המתנות יכולות להיות כספיות, וכמו כן הן יכולות להיות גם מנות של מזון. מנה אחת לכל עני.

כמובן שאפשר לתת לכל עני גם יותר ממתנה אחת.

כל אחד מבני המשפחה צריך לתת שתי מתנות לשני אביונים. אבל יכולים כל בני המשפחה לתת את המתנות שלהם לאותם האביונים, ואינם צריכים לחפש אביונים אחרים.  

 

מתי נותנים?

ביום הפורים עצמו, אחרי עלות השחר ולפני שקיעת החמה.

 

כמה כסף צריך לתת?

בעיקרון אפשר לצאת ידי חובה אפילו עם חצי שקל לכל אחד משני האביונים. אבל ראוי לתת סכום מכובד, שיספיק לפחות לצורכי סעודה צנועה, והרבנים בימינו ממליצים לתת עשרה שקלים לכל אחד משני האביונים, ובסך הכל עשרים שקלים. אך כאמור, אפשר לצאת ידי חובה גם בסכום קטן הרבה יותר.

הרמב"ם וכל פוסקי ההלכה כותבים, שמצוות מתנות לאביונים חשובה יותר ממצוות משלוח מנות וממצוות משתה ושמחה, וראוי להשקיע בה ולפזר עבורה סכום כסף נכבד, כל אחד בהתאם ליכולותיו, ואפילו אם צריך לשם כך לחסוך בהוצאות הסעודה של הפורים.

וזה לשון קדשו של הרמב"ם: "מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים".

 

למי נותנים את המתנות לאביונים?

אם אתם מכירים אנשים עניים מרודים, שממש אין להם כסף והם רעבים ללחם, בוודאי שכדאי מאוד לתת להם את המתנות לאביונים. ואם זכיתם ואין כאלו אנשים בסביבתכם, אפשר לתת גם למי שפרנסתו דחוקה לו מאוד והוא אינו מרוויח מספיק כדי מחייתו – אפילו אם הוא אינו רעב ללחם ובגדיו אינם קרועים.

אפשר לתת מתנות לאביונים באמצעות ארגוני צדקה הפועלים תחת פיקוח של רבנים ידועי שם, ולהדגיש בזמן הנתינה שמדובר במתנות לאביונים, כדי שידעו להעביר את הכסף עוד במהלך יום הפורים לידי האביונים.

שימו לב: הכסף חייב ללכת לעניים, ולא לענייני צדקה אחרים. תרומה לבית הכנסת היא חשובה מאוד, אך אי אפשר לצאת בה ידי חובת מתנות לאביונים.

כדאי מאוד לחלק מתנות לאביונים רבים, אפילו בסכומים קטנים. הכינו עוד מלפני הפורים שקית עם כמה עשרות מטבעות של שקל או חצי שקל, וחלקו לעניים רבים ככל האפשר. עצם נתינת הצדקה היא מעשה חשוב מאוד, ובמיוחד ביום הפורים שבו יש מצווה מיוחדת לתת מתנות לאביונים.

שימו לב: חכמנו זיכרונם לברכה אומרים על מצוות מתנות לאביונים "כל הפושט יד – נותנים לו", כלומר כל מי שמבקש צדקה אפשר לתת לו את המתנות לאביונים, ואנחנו לא צריכים לתחקר אותו ולבדוק עד כמה הוא עני.

חכמי החסידות והמוסר פירשו את הדברים גם בדרך נוספת והסבירו ש"כל הפושט יד", כל מי שפושט את ידו כלפי מעלה בתחינה לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בפרנסה, בילדים, בזיווג, בבריאות ובכל מה שהוא צריך "נותנים לו" מהשמים את כל מבוקשו, כי יום הפורים הוא יום גדול מאוד, והתפילות מתקבלות בו לרצון לפני אדון כל.

ומי שמרבה לתת צדקה כאן בעולם הזה, גם שם בשמים הקדוש ברוך הוא שמח לתת לו צדקה, ונותן לו טובה וברכה אפילו מעבר למה שמגיע לו.

המדריך ההלכתי לטבילת כלים

המדריך ההלכתי לטבילת כלים

משה ויטמן

 

חכמינו מספרים על יעקב אבינו עליו השלום שבזמן שהיה בדרכו מ"חרן" לישראל

הגיע הערב ובהעדר אופציות אחרות, היה על יעקב לישון ב"שטח". מה עשה?

אסף יעקב אבנים שהיו פזורות במקום וסידרם כמו כרית, עליה יניח את ראשו.

מסופר בתלמוד שאבנים אלו החלו להתקוטט אלו עם אלו "כל אחת אומרת עלי

יניח צדיק את ראשו" עד שהפכו כולם לאבן אחת. ההסבר בכך הוא, שכל כוחות

וחלקי הטבע נבראו לשימוש האדם, במטרה שינצל אותם להרבות כבוד שמיים בעולם.

כאשר יעקב אבינו רצה להשתמש באבנים בכדי להניח את ראשו העייף מעבודת

השם, הרי זוהי מעלה גדולה לכל הטבע שבו יבחר יעקב לצורך שימושו לכן כל

האבנים רצו שיפול בחלקן הזכות הגדולה לשמש את יעקב ולא שקטו עד שנהפכו

לאבן אחת גדולה.

הכלל הזה, שאפילו הדוממים מתעלים ומתקדשים כאשר הם משמשים את

עבודת השם בעולם, בא לידי ביטוי אפילו אצלינו בימינו אנו, במצוות התורה

על "טבילת כלים".

כחלק מרצונו של הקב"ה לייחד את עם ישראל מכל העמים ולהעניק להם מעמד

גבוה ומכובד כנאמר בתורה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכמו

שאמרו חכמים "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום (=אלוקים) שנאמר כי

בנים אתם להשם אלוהיכם", ציוה עלינו בתורה, שכלי מאכל שהבעלות עליהם

עברה מידיים נכריות לידיים יהודיות, בטרם יתחילו לשמש את היהודי ובכדי

לקדש אותם לקראת תפקידם החדש והגבוה – כלי האכילה של העם הנבחר,

עליהם לעבור תהליך התקדשות בטבילה במקוה כשרה.

מהי הטבילה? כיצד עושים זאת? היכן? אילו כלים חייבים ואיזה פטורים?

מה מברכים? ומי יכול לטבול? כל הפרטים ב"מדריך המלא לטבילת כלים כהלכה" שבפניכם:

 

מהי טבילת כלים?

לצורך ביצוע הטבילה בכלים החייבים בטבילה כמפורט בהמשך, עלינו לקחת את הכלים

ל"מקווה לטבילת כלים" הקיים בכל עיר ועיר,ולהטביל את הכלים במים. הכלי צריך

להיות כולו בבת אחת בתוך המים, ללא שחלק ממנו אפילו קטן יישאר מחוץ למים

וללא שדבר מה כמו מדבקות ותוויות יחצוץ בינו לבין המים.אף הידיים האוחזות בכלי,

יאחזוהו קלות ובצורה רפויה בכדי שיחדרו מים בין אצבעות היד לכלי. על כלי שיש לו

קיבולת כמו כוסות בקבוקים וכדומה, להתמלאות גם בתוכו במים, כי גם הצד הפנימי

שלו זקוק למגע המים. מעשה זה של הכנסת הכלים בתוך המים נקרא "טבילת כלים"

ובאמצעותו מותר הכלי בשימוש יהודי.

 

סדר הטבילה

 

קודם טבילת הכלי/כלים יש לברך: ברוך אתה אדני אלהינו

מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על טבילת כלי/ם.

אחר הברכה יש להטביל מיידית את הכלי ואין להפסיק

ולהתעסק בעניינים אחרים עד סיום הטבלת כל הכלים.

כל אדם יכול להטביל כולל ילדים קטנים אך בתנאי שגדול

רואה ומשגיח שאכן הם מבצעים את הטבילה כהלכתה.

 

לא כל הכלים חייבים ובכדי שהם יתחייבו בטבילה עליהם

לעמוד בשלושת הקריטריונים הבאים:

1. שהם היו תחת בעלות של גוי וכעת הם בבעלות יהודית.
2. 
שהם עשויים ממתכות או זכוכית.
3.
שהם משמשים את האכילה באופן ישיר.

ונפרט את שלושת הקריטריונים בהרחבה:

רק כלים שהיו תחת בעלות של גוי ועברו לבעלות יהודית צריכים טבילה.

כלי האכילה בימינו הנקנים בישראל מיובאים ברובם המוחלט מחו"ל. לעתים

המפעלים הם בבעלות יהודית ולכן גם אם הפועלים בקו הייצור הם גויים,

הכלים אינם צריכים טבילה. לעתים המפעלים הם בבעלות של גוי ורק היבואן

הוא יהודי והם צריכים טבילה. בעניין הזה, כמו בהרבה עניינים דומים בהלכה,

עלינו להתנהג לפי מידת ההסתברות ולכן אם הכלי מיובא מחו"ל ואין סבירות

הגיונית שדווקא בית החרושת הספציפי הזה הוא בבעלות יהודית, יש

להטבילו עם ברכה. אם הדבר מוטל בספק וכמו במקרים רבים שהיבואן

הוא גם בעלים או שותף בקו הייצור, יש להטביל את הכלי מספק אבל בלי

הברכה. (גם להלן, בכל מקרה שהטבילה אינה חיוב וודאי ורק עושים זאת

כדי לצאת מידי ספק, הדין זהה, שמטבילים את הכלי ללא הברכה וכך יש

לעשות בכל מקרה של ספק בטבילת הכלי)

כלים שעדיין שייכים לגוי ורק מושאלים או מושכרים ליהודי, כמו שימוש

בכלי מטבח במהלך שהות בבית מלון בחו"ל אין צורך בהטבלתם.

(השימוש בהם מותר רק כאשר ברור שאין בעיות אחרות של בשר בחלב

וכדומה בשימוש שנעשה עד כה בכלי).

 

רק כלים העשויים ממתכת או מזכוכית צריכים טבילה

 

כלים העשויים ממיני המתכות השונים חייבים בטבילה. אבל חיובם של כלי

אלומיניום ואמאייל מוטל בספק ולכן יש להטבילם ללא ברכה. כלי זכוכית

לסוגיהם השונים חייבים בטבילה. אבל כלי פורצילן, חרס, חרסינה, קרמיקה,

אבן, עץ, נייר ופלסטיק – אין צורך להטבילם. (יש הנוהגים להטביל כלי פורצילן

וכל כלי חרסינה המצופה בזכוכית אך ללא ברכה)

כלים המשולבים משני חומרים כאשר אחד מהם חייב בטבילה והשני לא,

כמו כלי הגשה בשילוב של עץ וזכוכית, רק אם החלק העיקרי של הכלי,

שבלעדיו אי אפשר להשתמש בכלי ושבו נוגע המאכל, עשוי מהחומר החייב

טבילה- יש להטביל את הכלי עם ברכה. אבל כאשר החלק העיקרי של הכלי

עשוי מחומר הפטור מטבילה כמו עץ או פלסטיק ורק חלק שולי בו עשוי ממתכת

או מזכוכית, יש להטביל ללא ברכה. כמו כן, בכלי העשוי מאחד החומרים הפטורים

מטבילה אך הוא מצופה בחומר החייב טבילה, יש להטבילו בלי הברכה.

 

רק כלי המשמש באופן ישיר לאכילה צריך טבילה

 

הכלים החייבים בטבילה הם רק הכלים שהמזון בא עמם במגע ישיר ורק אלו מהם

שעל ידם ניתן לאכול את המזון בלי צורך בהכנה נוספת. לכן, חצובות שעליהם מניחים

את הסירים החמים, או כלי אכסון שמאכסנים בהם את המזון רק כשהוא עטוף, או כל

כלי שמשמש רק כמחזיק לכלי האכילה עצמם – אין צורך לטובלו מאחר ואינו בא במגע

ישיר עם המאכל.

כמו כן כלים הבאים במגע ישיר עם המאכל, אבל השימוש בהם הוא שלב מוקדם

לאכילה עצמה, משום שעדיין צריך המזון הכנה נוספת כמו בישול או אפיה, אינם

זקוקים לטבילה. בכלל כלים אלו: מקלף המיוחד רק לתפו"א, מערבל המיוחד לבצק

וכדומה.

כלי המשמש ישירות את המאכל בהכנה הסופית שלו לאכילה או תוך כדי אכילה חייב

בטבילה אפילו אם משתמשים בו בצונן בלבד ואפילו אם נעשים בו גם שימושים אחרים

שאינם מחייבים בטבילה.

 

כלים חד פעמיים

 

כלים חד פעמיים גם אלו העשויים ממתכת או מזכוכית כמו תבניות חד פעמיות או צנצנות

מזון מזכוכית, פטורים מטבילה. רק אם הופכים אותם לשימוש קבוע אחר ריקון תכולתן,

יש להטבילן (על פי הקריטריונים הנ"ל)

במסעדה, במלון או אצל המארחים

אם אנחנו שוהים במסעדה או במלון ומגישים לנו את המזון בכלים שאינם טבולים או

שיש לנו ספק אם הם טבולים או לא, מותר להשתמש בהם כך ואין צורך לשתות רק

בחד פעמי. זאת משום שהכלים נקנו לצורך "מסחרי" ולכן הם פטורים בשונה מאירוח

בבית משפחה, שבו אסור להשתמש אפילו באופן חד פעמי בכלי שאינו טבול מאחר והכלים

חייבים בטבילה.

 

איך עושים חג צמוד לשבת

יעקב לוסטיג

 

שמירת השבת היא מצווה חשובה מאוד, וגם שמירת חגי ומועדי ישראל חשובה. זה ברור לכל יהודי מאמין. מה שלא תמיד ברור לכולם זה איך מסתדרים כשיש חג ושבת צמודים יחד, וגם, האם יש הלכות מיוחדות שצריך לדעת לקראת הימים הללו.

השנה יחול חג השבועות ביום ראשון בשבוע, כלומר: הוא יתחיל במוצאי שבת, ויימשך עד יום ראשון בערב.

אז קודם כל צריך לדעת שבמוצאי השבת, בליל החג, יש קידוש מיוחד שעוריכם בכאלו מצבים והוא משולב יחד עם ה'הבדלה' שאנחנו עושים בכל שבוע.

בשונה מהבדלה רגילה, בהבדלה של ליל החג לא מברכים על הבשמים, אבל כן מברכים על הנר, וכמובן על היין.

חכמנו זיכרונם לברכה קבעו את סדר הבכרות לקידוש-הבדלה הזה, וסידרו אותן בראשי התיבות 'יקנה"ז' – יין (ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון) נר (בורא מאורי האש) הבדלה (המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך) זמן (שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).

 

נוסח הקידוש לליל חג השבועות שחל במוצאי שבת (לבני עדות המזרח).

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי אֲדֹנָי אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:

סַבְרִי מָרָנָן.

ועונים: לְחַיִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִֹמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָֹשֹוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְֹתָּ מִכָּל הָעַמִּים, מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִֹמְחָה וּבְשָֹשֹוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה הִקְדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

 

מה עוד צריך לדעת?

בכל שבת יש הלכה, לפיה אסור להכין משבת ליום חול. האיסור כולל גם דברים שאין בהם משום חילול שבת. כך למשל מותר לחתוך ירקות לסלט שאתם מתכוונים לאכול במהלך השבת, אבל אסור לחתוך את הירקות, אם כוונתכם לאכול אותם רק אחרי השבת.

הכלל הזה תקף גם כשאחרי השבת מגיע מיד חג.

ולכן, אסור להכין במהלך השבת, שום דבר לכבוד חג השבועות. בין אם מדובר בהכנת מאכלים, ובין אם בסידור השלחן לקראת סעודת החג וכדו'.

על אחת כמה וכמה יש להיזהר מאוד שלא לעשות שום מלאכה בשבת לצורך החג, שבכזה מקרה בוודאי יש איסור חמור של חילול שבת חלילה וחס.

כמו"כ אסור להדליק את נרות החג לפני צאת השבת, יש להמתין עד שיהיה וודאי לילה, ורק אז אפשר להתחיל להכין את הנרות להדלקה בליל החג, כשכמובן הלדקת הנרות צריכה להיעשות באמצעות העברת אש דולקת מנר שדולק עוד מערב השבת, ואסור להדליק אש חדשה במהלך החג בשום אופן.

לכן חשוב מאוד לזכור ולא לשכוח, להדליק מערב שבת נר שידלק לפחות 26 שעות, כדי שנוכל להדליק ממנו את נרות החג אחרי השבת, וכן נוכל להשתמש באש שלו כדי להבעיר את הכיריים ולבשל לכבוד החג.

באמת מותר לעשן בחג?

יעקב לוסטיג

 

ישנה מחלוקת גדולה שמתנהלת כבר שנים רבות בין גדולי הרבנים פוסקי ההלכה: האם מותר לעשן סיגריות בחגי ישראל או שאסור.

שורשי המחלוקת נטועים בהיתר המיוחד שמתירה התורה לבשל מאכלים בחג, והשאלה אם עישון הסיגריות נכלל גם הוא בהיתר הזה או שהוא לא קשור ומהווה מלאכה ככל המלאכות. כל הפוסקים תמימי דעים שאסור למשל להתאפר בחג, אין מחלוקת על כך. כולם מסכימים שאסור לנסוע ברכב או להדליק מכשיר חשמלי בחג. השאלה נוגעת אך ורק לעישון סיגריות.

חשוב לדעת: המחלוקת אם מותר לעשן בחג או לא, קיימת רק כשהחג חל ביום חול! אם מציינים את החג ביום שבת – אסור כמובן לעשן סיגריה או לעשות כל מלאכה אחרת, כי החג אינו פוגע בקדושת השבת, אלא רק מוסיף עליה, ולכן כל מלאכה שאסורה בשבת רגילה, אסורה גם בשבת שחלה בחג.

אם החלטתם לנהוג כמו פוסקי ההלכה שמתירים לעשן בחג, אתם צריכים לקרוא את השורות הבאות כדי לדעת איך לעשן בלי להיכשל בפעולות שבוודאי אסור לעשות אותן במהלך החג:

צריך להיזהר שלא להדליק ולא לכבות אש בשום פנים ואופן לצורך העישון. לכן צריך להקפיד להדליק את הסיגריה רק מנר דולק, ולא עם גפרור או מצית כמו בשאר ימות השנה.

כמו כן צריך להיזהר מאוד שלא לאפר את הסיגריה במהלך העישון, לא להכות בה או לנער אותה כדי להפיל את האפר, כי יחד עם האפר נופלים גם ניצוצות של אש ובכך אנו מכבים אותם. לכן יש לתת לאפר ליפול מעצמו, וכך הניצוצות כבים מאליהם ולא אנחנו מכבים אותם.

אם כן, צריך לעשן את הסיגריה בעדינות, ולזכור כל הזמן להימנע מהתנועה המפילה את האפר, כי אם לא נשים לכך לב, נאפר את הסיגריה בלי לחשוב על כך.

כשמסיימים לעשן את הסיגריה אסור לזרוק אותה על הרצפה, ובוודאי שלא לדרוך עליה. יש להניח אותה בזהירות על אדן החלון או על גבי הרצפה במקום שבו לא ידרכו עליה, עד שהיא תיכבה מעצמה.

במקרה שהחג חל ביום שישי, צריך להיזהר מאוד מאוד שלא לעשן לפנות ערב כשהשבת כבר נכנסת, לפעמים אפשר לשכוח מתוך הרגל, ולהמשיך לעשן אל תוך השבת חלילה וחס.

נקודה נוספת שחשוב לחדד ולזכור: הדיון אם מותר לעשן או לא הוא רק על סיגריות רגילות. אסור לעשן עם סיגריה אלקטרונית בכל מקרה ובכל מצב, עד צאת החג.

כמו כן, גם לשיטת הרבנים שמתירים לעשן בחג, אסור להכין סיגריות באמצעות גלגול טבק בנייר והדבקתו. מי שנוהג לגלגל את הטבק ורוצה לנהוג כמו השיטה שמתירה לעשן בחג – צריך לגלגל מערב החג סיגריות בכמות שתספיק לו למשך החג כולו.

כדאי לזכור שגם בחג, כמו בשאר ימות השנה – העישון מזיק לבריאות.

זה נכון שמותר לבשל אוכל בחג?

יעקב לוסטיג

אז החג כבר כאן, והוא מביא אתו ימים שבהם אסור לעשות מלאכה, בכל חג יש ימים שבהם המלאכה אסורה,

לדוגמא בחג הפסח החג הראשון שבו אנו חוגגים את ליל הסדר, והחג האחרון המכונה 'שביעי של פסח',

שבו אנו חותמים את שבעת ימי הפסח, הכוללים חמישה ימים של 'חול המועד' בין שני החגים האמורים.

חג השבועות לעומת זאת, הוא חג בן יום אחד והמלאכה בו אסורה.

מה ההבדל בין שבת לחג?

אין הרבה הבדל! בשניהם אנחנו צריכים להימנע ממלאכה,

אסור להדליק אור או להשתמש בטלפון ובמחשב, אסור לכתוב, אסור לנסוע במכונית ועוד ועוד.

ובכל זאת יש הבדל אחד גדול מאוד בין חג לשבת.

התורה הקדושה כותבת לנו במפורש, שבימי החג מותר לעשות מלאכה לצורך הכנת 'אוכל נפש',

כלומר אוכל לצורך סעודות החג. בשבת אסור אפילו לחמם על האש אוכל שהתבשל לפני החג,

אבל בחג מותר לקחת עוף מהמקפיא, להכניס לסיר ולבשל אותו על אש גבוהה.

עם זאת, ישנן הלכות רבות שצריך לדעת כשבאים לבשל אוכל בחג, ולכן כדאי מאוד שמי שאינו בקי

בהלכות הללו על בוריין, לא יבשל בחג, אלא יקפיד לעשות את הבישולים מערב החג, בדיוק כמו שעושים בערב שבת.

אז בואו נסכם בקצרה ובתמצות את ההלכות הקשורות לנושא זה:

קודם כל חייבים לדעת שכל ההיתר לבשל בחג הוא רק כשהחג חל ביום חול.

אם החג חל בשבת קודש, אסור לבשל ואסור לעשות שום מלאכה, בדיוק כמו בשבת רגילה.

בחג הפסח של שנת תשע"ו (2016), החג הראשון חל בשבת ולכן אסור לעשות בו שום מלאכה

שאסור לעשות בשבת. החג השני חל ביום שישי, ולכן מותר לבשל רק בחג השני.

מותר לבשל בחג רק על גבי אש שהיתה דלוקה מערב החג. אסור להדליק בחג אש חדשה!!

עם זאת, מותר להעביר מאש דולקת ולהדליק להבה נוספת. כך אנחנו יכולים להדליק מנר אחד

עוד ועוד נרות כדי להאיר את הבית, וכך גם יש נשים הנוהגות להדליק את נרות החג

בלילה אחרי שחוזרים מבית הכנסת ולפני שמקדשים על היין, למרות שבשבת

חייבים להדליק את הנרות מבעוד יום, לפני שהשמש שוקעת והשבת נכנסת.

צריך להיזהר מאוד שלא לכבות את האש אחרי הבישול או במהלכו. מותר להקטין את הלהבה

באמצעות וויסות קצב הבערה של הכיריים כדי שלא יישרף התבשיל, אבל אסור להקטין את הלהבה

לצורך אחר, כמו שיקולי חיסכון בעלויות הגז וכדומה, וכן אסור לכבות את האש בשום אופן.

כשמשתמשים בגפרור כדי להעביר אש מהנר הדולק מערב החג אל מבער הגז במהלך החג עצמו,

צריך להניח את הגפרור על השיש או על צלחת, ולתת לו להיכבות מעצמו. כשמסיימים לבשל,

יש להשאיר את מבער הגז דלוק עד מוצאי החג, ורק אז לכבות את האש.

כיום יש פתרונות טכנולוגיים לנושא כיבוי הגז בחג, ואפשר לקנות לפני החג 'שעון גז' שמכוונים אותו מראש

והוא כבה בשעה שמגדירים לפני שמדליקים את האש. כך אפשר לכוון את השעון שיכבה בעוד שעה או שעתיים,

ורק לאחר מכן להדליק את האש, ולבשל עליה, כשבסיום הבישול אנחנו משאירים אותה דלוקה

עד שהשעון מכבה אותה מעצמו.

למרות שמותר לבשל ואפילו להעביר אש במהלך החג לצורך בישול 'אוכל נפש', אסור לעשות מלאכות צדדיות.

אסור להדליק את האור במטבח כדי שנוכל לראות ולבשל. אסור להשחיז את הסכין במהלך החג

כדי שיהיה קל יותר לקצוץ את הירקות, וכן אסור לעשות כל מלאכה אחרת שאינה קשורה באופן ישיר לבישול האוכל.

אסור להדליק מכשירי חשמל לצורך הבישול, כמו תנור, מיקרוגל, טוסטר וכדו'. אבל אפשר לכוון שעון שבת

שידליק את התנור לבוקר של יום החג, כדי שנוכל להכניס לתוכו דגים או בשר וכדו' לצורך אפייה,

ובלבד שלא נבצע בידיים שלנו פעולה חשמלית במהלך החג אלא רק באמצעות שעון שבת

שהוגדר לשעה המתאימה עוד מלפני החג.

חשוב מאוד לדעת:

ההיתר לבשל אוכל נפש הוא רק לצורך מי ששומרים את החג כהלכתו. אסור לבשל בחג לצורך

מי שמחלל את החג, נוסע ומשתמש במכשירים חשמליים וכד'. אפילו אם רק אחד מבני הבית אינו שומר

שבת וחג, אסור לבשל בחג אם הוא משתתף בסעודות, ובכזה מקרה יש להקפיד לבשל את כל האוכל מלפני החג.

האם מותר לעשן בחגים? עיינו במאמר מיוחד העוסק בשאלה זו

מה עושים בערב פסח

יעקב לוסטיג

 

חג הפסח הוא חג שמצריך הרבה מאוד הכנות מוקדמות. צריך לנקות את הבית, להכשיר את הכלים, לקנות ולערוך להכין ולטרוח. את רוב העבודה מסיימים עד 'בדיקת חמץ' שאותה אנחנו עורכים לילה לפני ליל הסדר. אבל חשוב לדעת גם מה צריך לעשות ביום האחרון, שבין 'בדיקת חמץ', לבין 'ליל הסדר'.

 

תענית בכורות

אז קודם כל אם אתה בן בכור לאביך או לאמך, אתה צריך לצום בערב פסח, כהודאה לקדוש ברוך הוא על כך שהוא הבדיל בין הבכורות של מצרים שאותם הוא הרג בליל פסח, ובין בכורות ישראל שנשארו ללא פגע.

עם זאת, אפשר להשתתף בסעודת מצווה שנערכת לרגל 'סיום מסכת', לטעום מהכיבוד המוגש בה ולאחר מכן אתה יכול להמשיך לאכול כל היום.

בת בכורה אינה צריכה לצום. ילד מתחת לגיל 13 אינו צריך לצום אבל נהוג שאביו צם במקומו או משתתף בסעודת מצווה. אגב, תוכלו למצוא בכל בית כנסת אחרי תפילת שחרית, מישהו שמסיים מסכת ומגיש כיבוד לקהל המתפללים.

 

שימו לב: אם עוד לא מכרתם את החמץ לגוי, עדיין לא מאוחר, הזדרזו ובצעו את המכירה באופן מיידי עד סוף זמן אכילת חמץ!

 

סוף זמן אכילת חמץ, וזמן שריפת חמץ

האיסור לאכול חמץ מתחיל עוד לפני חג הפסח עצמו, כמו שבזמן בית המקדש היו מתחילים לשחוט את קרבן הפסח החל משעות הצהרים של ערב החג.

אכילת חמץ מותרת בבוקר שלפני פסח עד השעה 9:50 בערך, בשנים שבהן כבר החליפו לשעון קיץ. לאחר השעה הזו אסור לאכול חמץ!

מיד עם סיום זמן אכילת חמץ, יש להיערך לשריפת החמץ שנשאר בבית. מי שאינו מוצא מקום בו הוא יכול להבעיר מדורה ללא חשש, וקשה לו לשרוף את החמץ, יכול לפורר אותו ולשטוף אותו באסלה, או לחלופין להתיז עליו כמות נכבדה של חומר הדברה ליתושים וכדו', אבל עדיף לשרוף את החמץ באש ולא לבער אותו בדרכים אחרות.

יש לסיים את שריפת החמץ עד השעה 11:10, ולוודא שהחמץ אכן שרוף ואינו ראוי למאכל כלב.

 

מוכנים לליל הסדר? בדקו את עצמכם!

יש לכם מצות בכמות שתספיק לחג הפסח?

יש לכם מרור (עלי חסה) לליל הסדר?

הכנתם כבר את החרוסת?

בישלתם ביצה לקערת ליל הסדר?

צליתם באש זרוע או חתיכת בשר אחרת?

הכנתם מי מלח להטבלת ה'כרפס' בליל הסדר?

הגדות של פסח כבר קניתם? אם לא, אתם יכולים להוריד הגדה מכאן (להוסיף כמובן לינק להורדה) ולהדפיס.

קניתם ממתקים ופרסים לילדים כדי לעודד אותם לשבת יפה ליד השולחן, לשאול את הקושיות ולהקשיב לסיפור יציאת מצרים?

כבר הסתפרתם לכבוד החג? לפני חג הפסח צריך להסתפר ולהתרחץ, אבל אסור להסתפר אחרי חצות היום!

 

מלאכות שאסור לעשות אחרי חצות היום

חצות היום בערב חג הפסח חל בערך בשעה 12:35. משעה זו אסור להסתפר, לכבס בגדים, או לעשות מלאכה אחרת כמו צביעה, שיפוצים, עבודות גרפיקה ועוד.

מה כן מותר לעשות בערב פסח אחרי חצות היום?

מותר לבשל לצורך החג, מותר לשטוף את הבית לכבוד החג אם התלכלך מעט, וכן מותר להדליק אור, לכבות אש ועוד. מותר גם לנסוע ברכב, לשמוע מוזיקה וכו'. אבל אסור לעשות שום מלאכה שמקבלים עליה שכר, או עבודה של איש מקצוע.

 

אסור לאכול מצה או לשתות יין

שימו לב: בערב פסח מהבוקר אסור לאכול מצות, כדי שבליל הסדר נאכל את המצה בתיאבון. מותר לאכול פירות, ירקות, ביצים, מאכלי חלב ועוד, אבל צריך להימנע מאכילה מרובה כדי שלא תתעייפו ותוכלו להישאר ערניים בליל הסדר.

צריך גם להימנע משתיית יין בערב פסח, למרות שיש אופנים שבהם מותר לשתות מעט יין, אבל יש בזה דעות חלוקות בין פוסקי ההלכה ולכן עדיף להימנע לחלוטין משתיית יין, ביום של ערב פסח.

 

הקפידו על מנוחה

חשוב מאוד לנוח היטב בשעות אחר הצהרים, כדי שבליל הסדר תהיו ערניים ותוכלו לקיים את המצוות הרבות והחשובות שמקיימים בלילה זה.

בעיקר צריך להקפיד שהילדים ישנו, כי מצוי מאוד שהילדים נמנעים מלישון אחר הצהרים, וכשמגיע הלילה הם מתעייפים ונרדמים, ובכך נמנעת מהוריהם האפשרות לקיים את המצווה החשובה "והגדתך לבנך", במסגרתה אנחנו צריכים לספר לילדים שלנו את סיפור יציאת מצרים.

 

הכינו מראש את השולחן לליל הסדר.

שולחן הסדר צריך להיות מוכן מערב החג, כדי שבליל החג נוכל מיד לערוך קידוש ולהתחיל באמירת ההגדה, מבלי להתעכב בהכנות אחרונות שעלולות להימשך זמן רב.

על פי תורת הקבלה, כדאי שבעל הבית יכין ויסדר בשעות אחר הצהרים, את הכסא עליו ישב, והכרית שעליה הוא יסב ויישען על צד שמאל בליל הסדר, בשעה שהוא ישתה את ארבעת הכוסות ויאכל את המצות.

אלוקים- אצלי גם במטבח

עוד יום שגרתי מתחיל, הלחץ הרגיל בעבודה, הפקקים בדרך, החדשות ברקע. היום כשסיימתי את תפילת שחרית הרגשתי שהשארתי את אלוקים בבית הכנסת. וכי הניתוק הזה מחויב המציאות או שמא ניתן להמשיך להרגיש את קרבת הבורא גם מחוץ לבית התפילה? כשמחשבות אלו בראשי, אני לוגם מעט מהקפה של הבוקר. מתקרב לשלחן להכניס לפי  פרוסת עוגה ולפתע נזכר: "רגע! העוגה נאפתה בתנור בשרי! אני לא יכול לאכול אותה יחד עם הקפה!".

נפל לי האסימון: "הנה, לקחתי את אלוקים איתי הביתה. אפילו בתוך האוכל הוא נמצא לצידי…".

מלבד מצוות התורה שמיועדות להפסקת מירוץ החיים והתעסקות בתוכן רוחני, כמו: תורה, תפילין, ציצית ותפילה, העניק לנו הקב"ה מצוות מיוחדות המשתלבות בתוך סדר היום הרגיל שלנו- בתוך העבודה, בתוך הבית ואפילו בתוך הארוחה. כזו היא מצוות איסור בשר בחלב. בארוחה או אפילו כשבא לנו לנשנש, אנו שמים לב להרכב המאכל, לדרך בה הוא הוכן ולשעת האכילה, כדי להמנע מאיסור בשר בחלב. ככה אנחנו ממשיכים להיות קרובים, מאוד קרובים לאלוקים, גם כשאנחנו עמוק עמוק בעניינים אחרים. זו חווית קרבה הדומה להקרבת הקרבן בזמן בית המקדש, כפי שאמרו חכמים "בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על אדם. עכשיו, שלחנו של אדם מכפר עליו".

איסור בשר בחלב כולל בתוכו את הציווי לא לבשל בשר לסוגיו השונים עם חלב וכן שלא לאכלם יחד. האיסור נלמד מן הכתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" ולמדו ממנו חכמים שכל סוגי הבשר נאסרו ושלא רק עם חלב אמו אלא גם עם חלב בהמה אחרת. בכדי להרחיק את האדם מלהכשל בעבירה, הוסיפו חכמים לאיסור ואמרו שלא לאכול חלב אחרי בשר או בשר אחרי גבינה קשה, במשך שש שעות עד לעיכול טוטלי של הבשר או הגבינה הקשה. עלינו להקפיד גם שלא יספוג הבשר טעם של חלב או להיפך דרך הכלי שבו הוא מונח או דרך התנור בו נאפה וכדומה מאחר ובספיגת הטעם נוצרת גם כן תערובת בשר בחלב אסורה. לכן יש לעשות הפרדה מלאה במטבח היהודי בין כלי החלב לכלי הבשר בכדי לא להכשל באיסור זה.

סיבת הקפדת התורה על עירוב בשר בחלב, מוסבר בחכמת הנסתר.

בבואנו להמנע מבשר בחלב יש לשים לב לכמה דברים:

בזמן אכילת בשר או חלב אין לאכול מאכל מהמין השני. אפילו מאכל פרווה שנאפה או התבשל בכלי מהמין השני (למאכל כזה קוראת ההלכה "בחזקת בשרי /חלבי") גם כן אסור. לכן למשל אסור לאכול עם הקפה עוגה שנאפתה בכלי או בתנור בשרי. לעומת זאת, לאחר האכילה מותר יהיה לאכול מיד מאכל מסוג זה ללא צורך בהמתנת שש שעות.

לאחר אכילת בשר בקר או עוף יש להמתין שש שעות מסיום האכילה עד לאכילת מאכלי חלב. כלל זה נכון גם אם אכלת מאכל בשרי כגון מרק עוף ולא אכלת את העוף עצמו. לאחר אכילת חלב מותר לאכול בשרי מיד אלא שצריך לשטוף ולנקות את הפה והידיים היטב ביניהם. יש המקפידים אחרי אכילת גבינה צהובה להמתין גם כן שש שעות לפני  אכילת בשר.

איסור בשר בחלב שייך בין אם התערבבו לך ממש בשר עם חלב, בין אם ערבבת בטעות את הדייסה החלבית בכף שערבבת בה קודם את המרק הבשרי ובין אם בטעות העוף במקרר מתלכלך מקופסת הגבינה שלידו. לכן יש לשים לב לכך בכדי להגיע להפרדה מוחלטת במאכלים במשטחי העבודה, במקרר ובכל מקום. במקרה ונוצר עירבוב בשר עם חלב ישנם אופנים המותרים בהלכה וישנם אסורים ויש לשאול שאלת רב.

תערובת בשר בחלב עשויה לקרות גם באמצעות כלי הבישול והאכילה: הן על ידי שאריות ולכלוכים והן על ידי טעם המאכל הנספג בתוך הכלי עצמו ועובר בבישול אל המאכל השני. לכן יש צורך בשתי מערכות כלים נפרדות ומסומנות. במקרה ויש לך כלים ישנים ואתה מעוניין להתחיל להקפיד, צור קשר איתנו לצורך ביצוע "הכשרת מטבח".

יש להגדיר מראש את התנור ואת המקרוגל ולייעדם מראש לשימוש בשרי או חלבי.

סגולת קידוש ליל שבת – הרב עמנואל מזרחי

 

קדוש ליל שבת – סגולה לישראל – הרב עמנואל מזרחי
סגולה שמועילה לרפואת העיניים ולהצלחה כללית למשך כל השבוע

לרפואת העיניים: אדם שפוסע פסיעה גסה – לוקח 1 מתוך 500 ממאור של עיניו. איך זה חוזר? ע"י שתיית כוס היין בשבת. (חז"ל במסכת ברכות)

להצלחה כללית במשך כל השבוע: כשאדם אומר את הקידוש בשמחה ושותה את היין בשמחה, יש לו השפעות גדולות ומרובות למשך כל השבוע.

יהי רצון שיהיו לכולנו בשורות טובות

מדריך פרקטי לקידוש בליל שבת

קדוש – כל מה שרציתם לדעת!

כתוב: "זכור את יום השבת לקדשו" – זוכרינו על היין. מדוע? כי "יין ישמח לבב אנוש"
מתי נזכרים? כשמעוררים את הרגש.
למי שקשה לשתות יין – לא חייב. אפשר גם ממיני היין שזה מיץ ענבים.

שלבי עשיית הקדוש?
1) מזיגת היין – כוס מלאה "כברכת ה'"
2) לוקחים את הכוס ביד שמאל ומעבירים ליד ימין
3) אמירת נוסח הקידוש
4) שתיית היין וחלוקה לכל הסועדים

ברק, רעם וקשת – מה מברכים?

ברק, רעם וקשת – מה מברכים?

הידעת? שמברכים ברכה לאלוקים כאשר שומעים רעם ורואים ברק או קשת?!
ברכה על הברק – "עושה מעשה בראשית"
ברכה על הרעם – "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
ברכה על הקשת – "זוכר הברית, הנאמן בבריתו והקיים במאמרו"

כל השאלות כל התשובות על בין המצרים

  1. ש. האם מותר להתרחץ בימים אלו?

ת. ימי בין המצרים הינם משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.

משבעה עשר בתמוז עד ראש חודש אב מותר להיכנס למרחץ.

לבני אשכנז הרחיצה אסורה מראש חודש אב עד מוצאי תשעה באב. אלא אם כן הרחיצה היא לא לתענוג כלל אלא להעביר את הזוהמא.

לבני ספרד – הרחצה מותרת רק עד מוצאי שבת של תשעת הימים, וממוצאי שבת עד מוצאי תשעה באב אסור לכל הדעות להתרחץ רחיצה של תענוג.

וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה

2. ש. האם מותר להתחתן בימי בין המצרים?

ת. אין נושאין נשים מי"ז בתמוז עד אחר ט' באב ואפילו בלא סעודה ואפילו מי שעדיין לא קיים מצות פריה ורביה.

3. שהאם מותר ללכת לבית העלמין בימים אלו?

ת. אפשר ללכת, יש מנהג שהולכים לבית הקברות בתשעה באב

4. ש. האם מותר ללכת למעיינות בתקופת שלושת השבועות?

ת. מצד הדין מותר ללכת עד ראש חודש אב.

ישנם הנמנעים ללכת בימים אלו למקום סכנה ולכן ישנם שנמנעים מלרחוץ בים או בנהרות בימים אלו מפני הסכנה והעת מסוגל לרעה.

ישנם שנוהגים שאם הלכו ג' פעמים לפני ימי בין המצרים שיכולים ללכת גם בימי בין המצרים.

ישנם גם הנוהגים לא ללכת ולעשות טיולים בימים אלו ובפרט מראש חודש אב עד ט' באב.

5. ש. האם מותר לנסוע לחוץ לארץ בימי בין המצרים?

ת. אין איסור בעצם הנסיעה לחוץ לארץ, אולם יש להזהר יותר בימים אלו מללכת למקום סכנה, וכיון שנסיעה לחו"ל היא קצת סכנה, לכן אם אפשר להמנע ולנסוע לפני או אחרי, מוטב לעשות כן.

גם נוהגים שלא לעשות טיולים בימים אלו, ולכן אם מטרת הנסיעה היא לצורך טיול, מלבד השאלה האם מותר לנסוע לחו"ל לצורך טיול, יש להזהר יותר בימים אלו.

6. ש. האם מותר לפתוח עסק בימי בין המצרים?

ת. ודאי שעדיף לפני א' באב מאשר אחרי א' באב.

ישנם הנוהגים לא להכנס ולא לקנות בימים אלו דירה חדשה, וכל זה כאשר אין שום הפסד כספי מכך, אולם לצורך פרנסה וכיו"ב ודאי שמותר לפתוח עסק ואין צורך להמנע מכך.

7. ש. האם מותר לראות סרט בימים אלו?

ת. בכל שלושת השבועות מי"ז בתמוז ועד ט' באב:

אם בסרט יש שירה – אסור. כמובן שמראש חודש אב האיסור הוא יותר חמור ומעיקר הדין.

אם אין בסרט שירה או ריקודים – מותר [כמובן אם הוא סרט כשר ולא פרוץ]

אמנם משנכנס אב ממעטין בשמחה וראוי למעט בתענוגים בימים אלו.

8. ש. האם מותר לשחות בבריכת שחייה בתקופת בין המצרים?

ת. בימים שבין י"ז בתמוז לכ"ט תמוז – מותר

בתשעת הימים – מר"ח אב ועד ט' באב – אסור

9. ש. האם מותר לשמוע בבין המצרים שירים שקטים / עצובים עם מנגינה?

ת. אסור לשמוע נגינה בימי בין המצרים, וגם שירים אלו אין לשמוע.

10. ש. מהי ההלכה על חתימת חוזה עבודה במקום עבודה חדש בימי בין המצרים?

ת. אין הלכה או מנהג לא לחתום על חוזה עבודה בימי בין המצרים משבעה עשר בתמוז עד חודש אב, רק ישנם שנוהגים שלא נכנסים ולא קונים בימים אלו דירה חדשה וכן נכון להמנע מסיוד וצביעת הבית בכל ימי בין המצרים.

11. ש. ממתי אסור לאכול בשר בשלושת השבועות?

ת. ישנו הבדל להלכה בין הנוהגים כמנהג בני אשכנז לנוהגים כמנהג בני ספרד.

לפי בני אשכנז אסור לאכול בשר החל מראש חודש אב בשקיעה [כל מקום לפי השקיעה שלו[

לפי בני ספרד רק מהשבוע שחל בו תשעה באב אין אוכלים, כלומר ממוצאי שבת שלפני תשעה באב.

אולם יש עדות מבני ספרד שג"כ מחמירים שלא לאכול בשר מראש חודש אב, וכל עדה ועדה לפי מנהגה.

12. ש. מדוע האבלות מר"ח אב היא חמורה יותר מאשר בימים מי"ז בתמוז?

ת. בשבעה עשר בתמוז אירעו כמה וכמה צרות לעם ישראל.

אולם בחודש אב – [עד ט"ו באב כלומר עד אמצע החודש], אירעו במהלך כל הימים הללו צרות, ועל כן נקבע משנכנס אב ממעטין בשמחה, כיון בראש חודש אב מתחיל חודש חדש והחודש עצמו הוא חודש עצוב, וכמו להבדיל משנכנס אדר מרבין בשמחה כך משנכנס אב ממעטין בשמחה.

אלא מכיון שבשבעה עשר בתמוז ג"כ אירעו צרות לכן קישרו וחיברו שלשה שבועות מי"ז בתמוז עד ט' באב, אולם חודש אב הוא הרבה יותר חמור.

21 ימים שמחים יש בחגים במהלך השנה, וכנגדם 21 ימי פורענות. גם ימים אלו מסוגלים כמו ימי השמחה להתקרב להשם, וכבר אמרו חז"ל כי רודפי י-ה השיגוה בין המצרים, השיגו את הקירבה להשם ואת התשוקה לימים טובים יותר בכל השטחים כמו שהיה בעבר וכמו שיהיה בעתיד בקרוב כשיבוא משיח ויבנה בית המקדש במהרה בימינו.

ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים

13. ש. אני עובר דירה לאחר ט' באב, האם מותר לארוז חפצים בדירה בזמן תשעת הימים?

ת. מותר לארוז חפצים בדירה בתשעת הימים.

אולם לא ביום תשעה באב עצמו. ביום זה אין להסיח דעת מהאבלות ועל כן לא מתעסקים עם דברים אחרים.

14. ש. האם אפשר בתשעת הימים להירשם ולשלם לטיול שיתקיים לאחר ט' באב?

ת. כן, אין בזה שום בעיה. הנך יכולה לסגור על הטיול בימים אלו.

15. ש. האם אפשר לטבול כלים במקווה בתשעת הימים, ולהשתמש בהם?

ת. מותר לטבול כלים בימים אלו.

ראוי לא להשתמש בכלים חדשים עד י' באב בצהריים.

16. ש. האם לאישה מניקה מותר לאכול בשר בתשעת הימים?

ת. אם בגלל שהיא לא תאכל בשר זה יזיק לחלב – מותרת בבשר, אמנם עדיף לאכול בשר עוף, אבל בסעודה מפסקת שלא תאכל בשר.

17. ש. האם מותר בתשעת הימים לקנות מתנה לחבר ספר קודש?

ת. מותר לקנות ספר קודש כשמביאים את הספר קודש בתשעת הימים עצמם, אבל אין קונים בתשעת הימים אם אין צורך מיוחד להביא דווקא עכשיו, אבל אין לקנות בשביל להביא לאחר תשעת הימים אלא אם כן יש הנחה משמעותית במחיר או צורך עכשווי לקנות משום שאח"כ יהא קשה לקנות וכל כיוצא
בזה.

18. ש. האם מותר לאסוף רכב חדש בתשעת הימים?

ת. אסור בתשעת הימים, רק מי' באב בצהרים מותר.

19. ש. האם מותר להתעניין בדירה חדשה / רכב חדש על מנת לקנות אחרי ט' באב?

ת. אם ישנו חשש שאם לא תתעניין עכשיו ייגרם לך הפסד מכך, מותר להתעניין עכשיו.

אם אין כזה חשש, תשאיר את זה לאחר תשעת הימים.

20. ש. האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?

ת. לא עוברים לדירה חדשה בתשעת הימים אם זה לצורך הרווחה.

אולם אם אין מקום לגור, כגון שנגמרה השכירות בדירה הקודמת ומתחילה השכירות בדירה שניה מותר, ואין צורך שיהיה הפסד ממון בדבר [כגון לשכור דירה קודם ר"ח אב בשביל לא להכנס בתשעת הימים]

הכלל הוא כל שהוא לצורך מגורים ולא ליופי או להרווחה בעלמא מותר להכנס בתשעת הימים, כן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

21. ש. האם מותר לעשות מסיבות בתשעת הימים?

ת. לא עושים בתשעת הימים מסיבות, מסיבת סיום וכיוצא בזה.

22. ש. האם מותר לצאת לנופש שבוע לפני ט' באב?

ת. מותר לצאת לנופש, אולם אין ללכת לטיולים ולא לבריכה, אלא אם כן זה לצורך רפואה ובריאות.

כמובן שעדיף לעשות את הנופש בימים אחרים שיותר מתאימים ולא בימים אלו בהם נוהגים אנו מנהגי אבלות, אולם כאמור מעיקר הדין מותר.

23. ש. האם מותר לרכוש רהיטים וכדו' בתשעת הימים?

ת. יש לקנות מה שאפשר קודם תשעת הימים מראש חודש אב ואילך. מה שלא מספיקים ויש צורך לקנות, כי אח"כ האספקה תתאחר או שיעלו המחירים וכל כיוצא בזה, מותר גם לקנות בתשעת הימים.

24. ש. האם ניתן לעשות טיולים בימים שלפני תשעה באב?

ת. בימים שקודמים לתשעה באב, הם ימים שמאד מאד לא מומלצים לעשות בהם טיולים, החשש לסכנה בימים אלו הוא גדול, וימים אלו הם ימי צרה לעם ישראל.

טוב יהיה שתעשו את הטיול לא בתאריכים אלו אלא בתאריכים יותר מאוחרים או יותר מוקדמים, כך תהיו חלק מעם ישראל שבימים אלו משתוקק לימים טובים יותר.

25. ש. האם ניתן לתת למורה מתנה בתשעת הימים?

ת. מותר לקנות מתנה למורה בתשעת הימים ולהביא לה.

26. ש. מה הדין של קיום יחסי אישות בתשעת הימים?

ת. אין שום מניעה בימים אלו, מלבד בתשעה באב עצמו שהוא איסור גמור, כלומר מליל תשעה באב, השנה: מ-ח' באב 15/7/10 בלילה.

27. ש. מה הדין של שירה בתשעת הימים?

ת. אסור בתשעת הימים לא רק שירה על ידי כלי זמר אלא גם שירה בפה אם לא לסעודת מצוה שאז מותר שירה בפה בלבד [ואף לרקוד אסור]

28. ש. בשבת של 'תשעת הימים' – האם מותר לאכול בשרי?

ת. בשבת מותר לאכול בשר ומבואר בגמרא שאפילו כשחל תשעה באב בשבת אוכל כסעודת שלמה המלך בשעתו.

29. ש. האם מותר לחדש בגד חדש בשבת של תשעת הימים?

ת. אסור ללבוש בגדים חדשים אפילו בגדים שלא מברכין עליהם שהחיינו כמו נעליים, גרביים, לבנים, וגם לכבוד שבת אין ללבוש את בגדים חדשים.

30. ש. האם מותר לי לנקות את הבית לכבוד שבת תשעת הימים – שבת חזון?

ת. מותר לנקות את הבית לכבוד שבת, אבל אין מנקים נקיון יסודי או פוליש.

כמו כן מותר לשים מגבות ומפות מכובסות לכבוד שבת חזון

 

31. ש. האם אפשר לקחת ילדה לבדיקת רופא בימי בן המצרים?

ת. אפשר ללכת לבדיקת רופא בימי בין המצרים, ואין חשש כלל בדבר.

 

יש לכם שאלה? על כל נושא ביהדות לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם!

כך הושפעו התמונות מהמזרח הרחוק מ…מלאכת בורר

משה ויטמן

ערימת התמונות האדירה אותה פיתח דורון מיד לאחר נחיתתו מהטיול במזרח הרחוק, ממתינה לו מזה זמן רב בחדרו בבית, בסבלנות אילמת לרגע בו יקנה כבר אלבום מספיק גדול כדי לסדר בו את כל התמונות. השבוע ביום שישי הוא מצא סוף סוף באחת החנויות בקצה השדרה אלבום שנחשב בעיניו למספיק מכובד כדי לאכסן בו את התיעוד המצולם לטיול הגדול הזה ובליבו נפלה ההחלטה: השבת, מיד לאחר הסעודה, כשיהיה לי מספיק זמן פנוי להיות עם עצמי, אשב על התמונות ואסדר אותן אחת לאחת.

"אבל דורון חכה רגע" אמר לו חברו יניב ששמע על התוכנית "זה לא בוירר"?

"'בוי' מה?"…

"בוירר. מלאכת בורר. תבדוק טוב, אולי אסור לך למיין את התמונות על פי סדר ונושא בשבת כי זה בעצם מלאכת בורר"?

"מה זה בורר ואיך זה קשור לתמונות שלי"? דרש דורון להבין.

"תקשיב דורון. כפי שאתה כבר בוודאי יודע, המלאכות האסורות בשבת לא נקבעו מתוך סברות חכמינו ז"ל ואף לא על פי פסוקי התורה, אלא מתוך השוואה למלאכות אותן עשו בני ישראל בעת בניית והקמת המשכן – בית המקדש הארעי שהיה להם בעת שהותם במדבר, השוואה, אותה קבעה התורה, האומרת כי כל מלאכה שנמצאה בהקמת המשכן אסור לעשותה בשבת לעומת מלאכה שלא עסקו בה בעת בניית המשכן שתהיה מותרת בשבת".

"נו, זה הבנתי אבל איך זה קשור אלי"

"נמשיך. חכמים גילו כי לצורך צביעת היריעות ששימשו כמחיצות באוהל המשכן, גידלו ישראל גידולים ייחודיים אותם היה צורך לעבד ולהכינם לצביעה בפעולות שונות, ביניהן ברירה בין הפסולת שבצמח לבין החלק השימושי בו והפרדתם, בכדי שהחלק השימושי יהיה מוכן לשימוש. מכאן הסיקו חכמים כי פעולת ברירה תהיה אסורה לביצוע בשבת וקבעו את שמה "מלאכת בורר".

חשוב לדעת כי חשיבות עצומה העניקו חכמים לדיוק המקסימאלי בהגדרת הפעולה האסורה, בכדי לקבוע אילו פעולות נוספות תהיינה אסורות בשבת משום שהן דומות למלאכת בורר ואילו תהיינה מותרות כי הן שונות ממנה אפילו במעט. את ההגדרה קבעו חכמים על פי הצורה המדויקת בה נעשתה בהקמת המשכן וכך תהיה לדבריהם הגדרת מלאכת בורר:

"מלאכת בורר היא ביצוע בשני דברים המעורבים יחד פעולת הפרדה שנועדה לברירה"

נשים לב כי הגדרה זו מכיל את כל המאפיינים של המלאכה האסורה וכאשר אפילו אחד מהם בלבד חסר, הפעולה מותרת.

תנאי ראשון: ברירה בין שני דברים שונים. כלומר כשהתערובת מכילה דברים שונים זה מזה ולא יחידות רבות של אותו חפץ כמו למשל ערימת סכינים או ערימת מזלגות, שאז מותר לבוררם זה מזה, בדיוק כמו שבמשכן השתמשו במלאכה כדי להפריד בין שני דברים שונים – הפסולת והעיקר.

התנאי השני לאיסור הפעולה: שהם יהיו מעורבים יחד. שני דברים המונחים זה לצד זה ללא תערובת ביניהם, מותר למיין לברור או להפריד ביניהם, אולם יש לשים לב כי הם אכן לא מעורבים כלל אפילו במעט. לכן מותר להפריד בין שני מאכלים המונחים על מגש אחד אולם אם הם נוגעים זה בזה במעט, תהיה בעיה של בורר. כנ"ל גם שני דברים השונים לחלוטין שגם כשהם מעורבים הם ניכרים ובולטים, או מוצק גדול בתוך נוזל, אין בברירתם איסור.

התנאי השלישי: שהפעולה תהיה פעולת הפרדה, ממש כמו שעשו בבניית המשכן ולכן אם מטרת הברירה והמיון אינה להפריד בין שני החפצים/המאכלים אלא כדי למצוא אחד מהם ולהשתמש בו כך, כמו למשל חיפוש מפתח ספציפי בתוך צרור המפתחות, אין בו איסור בורר בגלל סיבה זו.

והתנאי הרביעי והאחרון, שמכוחו ניתן למצוא את הדרך המותרת כמעט לכל פעולה שיש בה בעיית בורר, הוא: שפעולת ההפרדה או המיון תיעשה לצורך אכסון או שימוש עתידי כמו שהיא נעשתה במשכן ולא כחלק מהאכילה או השימוש במאכל או בחפץ".

"איך אני יכול לדעת אם הפעולה היא חלק מהאכילה"? שאל דורון.

"די פשוט. יש לכך שלושה פרמטרים, שאם שלושתם ביחד התקיימו הפעולה מותרת. והם: ברירת האוכל (החלק הרצוי לך) מתוך הפסולת ולא הפסולת מתוך האוכל. ברירה ביד ולא בכלי וברירה בסמיכות לאכילה או לשימוש ולא לצורך שימוש מאוחר יותר".

"עכשיו הבנתי. רק תגיד לי, בשורה התחתונה, מותר לי או אסור לי למיין את התמונות"?

נו, ומה אתה אומרים?

לתשומת לב: המאמר נועד להעניק סקירה כללית על מלאכת בורר ולא פסיקה פרטנית למקרה ספציפי.

מצוות טהרת המשפחה

אחת מאבני היסוד של מצוות היהדות, זוהי מצות "טהרת המשפחה". כלומר, לאחר ארבעה (ויש נוהגים חמשה) ימים מעת בא הוסת ולאחר שהתברר לאשה על ידי בדיקת עצמה, כי היא כבר נקייה לחלוטין, סופרת האשה שבעה ימים נקיים אשר בסופם היא טובלת במקוה

אחת מאבני היסוד של מצוות היהדות, זוהי מצות "טהרת המשפחה". כלומר, לאחר ארבעה (ויש נוהגים חמשה) ימים מעת בא הוסת ולאחר שהתברר לאשה על ידי בדיקת עצמה, כי היא כבר נקיה לחלוטין, סופרת האשה שבעה ימים נקיים אשר בסופם היא טובלת במקוה (=בריכת מים צלולים הבנויה על פי חוקים מיוחדים המעניקים לה את התואר מקוה טהרה). מעת הוסת ועד לאחר הטבילה במקוה אסורים בני הזוג במגע פיזי ביניהם. (אגב, איסור חמור זה המכונה בספרות ההלכתית בשם איסור נדה, חל גם על רווקה.

וזאת בנוסף לעצם איסור המגע אפילו במי שאינה נדה – ללא חופה וקידושין). חוק זה הנראה במבט שטחי מוזר למדי בעיני האדם הפשוט, מואר לפתע באור יקרות על ידי אנשי המדע המודרני, אשר גילו לפליאתם כי החוק "התמים" לכאורה, בנוי בטכניקה גאונית המוכיחה כי הורכבה מתוך בקיאות רחבה במבנה הפיזיולוגי של אברי גוף האדם, ובחוקים הביולוגיים לפיהם מתפקדים אותם איברים.

בקיאות זו היתה חייבת להיות רחבה ושולטת בפרטי פרטים נסתרים עד כדי הזמן המדוייק בו מתרחש כל שינוי באותם איברים, בעוד שפרטים רבים התגלו לאנשי המחקר רק בדור האחרון ורק באמצעות כלי עזר מדעיים חדישים.

ואם לא די בכך, הרי מתברר כי חוק נפלא זה מעניק פתרון הולם למספר בעיות רפואיות וחברתיות קשות אשר חלק ניכר מן הזוגות הנשואים נאלץ להתמודד עימהן. דבר המגלה כי בנוסף לנ"ל, החוק הורכב מתוך מומחיות רבה גם בתחום הבריאותי-רפואי, וגם בתחום הפסיכולוגי וההורמונלי, וגם בתחום הבין זוגי מן ההיבט הסוציולוגי. וכאמור, מתוך בקיאות מפליאה בתחום הפיזיולוגי והביולוגי. * להבהרת הדברים, ניעזר בקטעים מתוך מאמרו של ד"ר אלי שוסהיים, "בריאות ואושר בחיי הנישואין"

[בתוספת דברי הסבר והדגשה]: מבחינה כרונולוגית קיימת התאמה מדוייקת להפליא בין המסורת היהודית לבין מדע הרפואה בנוגע לשלושת השלבים או התקופות המחלקים מבחינה פיזיולוגית את המחזור החודשי של האשה. תחילה נפתח בשני השלבים הראשונים, ובהמשך הדברים נעבור לשלב השלישי. בשלב הראשון – מתפרק ומתפורר הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם וגורם לדימום. בשלב השני – הרחם בונה מחדש את הקרום שנהרס, לשם הכשרתו לקבלת והזנת העובר המתפתח.

והנה, באמצעות כלים מדעיים חדישים התגלה כי משך היווצרות הקרום החדש הוא שבעה ימים מעת תום ההפרשה הדמית. אנשי המחקר נדהמו לגלות כי בתורה (ויקרא טו, כה-כח) נאמר שלאחר תום ההפרשה הדמית, יש להמתין שבעה ימים נקיים מדם, ורק אז רשאית האשה לטבול במקוה ובני הזוג שבים להיתרם. עבור היודעים ומאמינים באמונה שלימה שלא גורם אנושי כתב את התורה, אין בדברים אלה שום פלא או חידוש.

שהרי בורא העולם הוא הוא כותב התורה, ומי כבורא יודע ומכיר את פרטי ומסתרי בריאתו?? . לפני שנציין פרט מעניין נוסף בנושא זה, חובה עלינו להדגיש שמצוות התורה לא ניתנו מטעמי בריאות בעלמא, אלא צו מלך הן אשר סיבות וטעמים רמים טמונים בהם ועלינו לקיימם בין אם גילינו בהם איזו שהיא תועלת בריאותית או כל תועלת אחרת, ובין אם לאו. יחד עם זאת ברור לנו שבורא העולם אשר הטביע את טבע הבריאה, לא הטביע נזק בריאותי בדבר הכרוך במצוה. ואדרבה, הוא בודאי קישר בריאות וטובה בטבע פעולות ומאכלי ועניני המצוות.

אך יש לזכור שאין זו סיבת ומטרת המצוה, אלא פועל יוצא המתקשר אליה בהכרח. מנקודת מבט זו נוכל עתה לציין כי במקביל לגילויים הנ"ל בהם נודע לראשונה שבמשך שבעה ימים נבנה הקרום הרירי של הרחם, התברר עוד כי כל עוד לא הסתיימה בניית הקרום, מצוי פנים הרחם במצב דומה לספוג העלול לשאוב לתוכו חיידקים המגיעים מן החוץ, ולשמש מרבץ נח להתרבות ולהתפתחות מושבות חיידקים מחוללי מחלות איומות.

על ידי הפרישה בימים אלו, נחסך סיכון נורא זה. בין המחלות הנוגעות לענין, נציין כאן את דברי חוקרי סרטן הרחם כי "אי ההקפדה על היחסים שבין בני הזוג לפי מסורת ישראל – בעשרות השנים האחרונות, וכן המתירנות הפורחת בתקופתינו, מסבירה את אובדן ה"חיסון" הטבעי הידוע של נשים יהודיות מפני מחלה נוראה זו, ועליית שכיחותה". * ניתן להאריך רבות בפרטי ובהשלכות מצוה נפלאה זו, אשר מתוכן נוכל להיווכח בבירור גמור במה שידעו אבותינו מאז ומעולם, כי האלהים בורא האדם והעולם הוא הוא אשר כתב את התורה.

אך אנו רק נציג כאן שני נתונים נוספים בקצרה, ונסמוך על הגיונו הבריא של הקורא אשר יתבונן בדברים, וירחיבם בדעתו, עד המסקנה המתבקשת. א. לעיל הוזכרו שני השלבים הראשונים. התפרקות הקרום הרירי, ובניינו מחדש. שלבים אשר כאמור התורה הכירה אותם היטב על מועדיהם. בשלב השלישי מגיע מועד הביוץ. כלומר, הפרדות התא הקרוי ביצית והאמור להתהוות לעובר, מן השחלה. מועד הביוץ הוא בדיוק לאחר סיום בניית הקרום הרירי (האמור לקלוט את העובר המתפתח ולפרנסו) וכפי שמתברר באמצעות מכשירי סריקה משוכללים המאפשרים צפיה בהגדלה. משמעות הדברים מדהימה.

לפי מידע זה נמצא שיום הטבילה במקוה על פי מצות התורה, אשר בו חלה מצוה על הבעל לפקוד את אשתו, הוא הוא היום הכשיר ביותר לקליטת עיבור!! המענין ביותר הוא שהחפיפה שבין המועד ההלכתי של הטבילה – לאחר תום שבעת הימים הנקיים, לבין הזמן הכשיר ביותר לעיבור, קרי מועד הביוץ שלאחר תום שבעת ימי בנין הרחם, לא התחדשה לפתע זה עתה על סמך הנתונים הנ"ל, אלא נאמרה והוגדרה במילים ברורות בתורה שבעל פה במשפט קצר: "אין האשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה" וכו'.

(נדה לא, ב. וראה עוד במדרש רבה, ויקרא יד, ה: "אין האשה קולטת אלא אחר נדתה".) ב. בתלמוד נאמר: "מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה? מפני שרגיל בה, וקץ בה (רש"י: מאוסה עליו). אמרה תורה תהא אסורה שבעה ימים כדי שתהא חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה".

(נדה ל, ב) מימרא זו הבאה להאיר את מצות טהרת המשפחה מזוית נוספת של קשר נפשי בריא ומתמשך בין בני הזוג, מתמצתת עבורינו את הפתרון האידיאלי הנפלא לבעיית הבעיות של הבית המודרני – שיעמום ומאיסות וריחוק בני הזוג זה מזה, עד ההרס המוחלט של הבית. יש להאריך ולהרחיב בזה.

אך כאמור, נניח זאת להתבוננות הקורא והרחבת הדברים בדעתו. עם הסיום חובה עלינו לחזור ולהדגיש כי כל ההקבלה למחקרים וכל הרווחים הנפלאים הנוספים המופקים ממצוה זו ומשאר מצוות, אינם אלא עיטורים ופרחים המקשטים את המצוה ומתלווים אליה בהכרח מצד עצם נתינתה מאת בורא העולם, אך במהותה גבוהה ומרוממת היא מכל אלו.

קבלו יעוץ ומלווה אישית חינם בכל שאלה, הדרכה וסיוע בתחום זה.

הרבנית ציפי עומדת לרשותכם 050-4103624 בכל יום בין השעות 17:00-21:00

 

מתוך  אתר הידברות

מעשר צריך לתת גם מהמשכורת?

מעשר צריך לתת גם מהמשכורת?

שלום וברכה כבוד הרב

ברצוננו לשאול על החשיבות במתן מעשר מידי חודש. האם חייבים להפריש בדיוק מעשר מהשכר?

תשובת הרב

שלום רב.
החיוב ליתן מעשר כספים, יש סוברים, שיש חיוב לתת מעשר כספים, כמו שיש חיוב לתת מעשר עני מיבול ארץ ישראל, ודיניהם שווים בכמה דברים. אמנם הסכמת רוב הפוסקים היא שאינו חיוב מצד מצוות מעשר, לא מהתורה ולא מדרבנן, אלא שיעור בינוני במצוות צדקה וכפי שהרבה בני אדם נוהגים.

ומצוה מן המובחר ליתן חומש ואסמכוהו חז"ל על הפסוק 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' שני פעמים מעשר עולה חומש, ואם ידו משגת ויודע שיש בעיר אלמנות ויתומים שאין ידם משגת להושיע את עצמם חייב מצד הדין להפריש חומש. ויש הסוברים שבכל מקרה הוא חיוב גמור.

בכל מקרה הפרשת מעשר כספים היא מעלה גדולה מאד, והיא סגולה לעושר ושיזכו בניו לרשת נכסיו אחריו. והגר"ח מוולאז'ין (בספר כתר ראש סי' קכג) מביא בשם הגר"א שהמפריש מעשר מובטח לו שלא יבוא לידי הפסד, והמפריש חומש מובטח לו שיתעשר.

ומצוה מהמובחר להפריש מכל הכנסה מיד, אבל ניתן גם לרשום כל הכנסה וכן כל פעם שנותנים צדקה, ואחר כך לעשות חשבון פעם בשנה כמה נשארים חייבים לתת לצדקה.

לדוגמא: מהכנסה של 1040 ש"ח יש להפריש 104. כאמור, אפשר לתת 100 ולרשום 4 ש"ח חוב.

תוכל לקרוא כאן עוד על דין הפרשת מעשר כספים.

גם לך יש שאלה? לחץ כאן!

אזכרה לנפטר בשנה מעוברת

ראובן העצני

 השנה תשע"ד היא שנה מעוברת, שאלות רבות נשלחו לרב של האינטרנט מאותם אלו שהוריהם נפטרו בחודש אדר ואינם יודעים האם עליהם לערוך אזכרה באדר א' או באדר ב' או שמא בשניהם?

 לפניכם תשובה מקיפה בנושא זה מאת הרב של האינטרנט:

בענין זה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים. ספרדים עושים את האזכרה באדר ב' ואילו אשכנזים משתדלים להחמיר לעשות זאת פעמיים בשני האדרים. ובמקום שאי אפשר נוהגים לעשות זאת באדר א'.

וכן הדין לענין העליה לקבר.

תענית:

לגבי תענית לנוהגים להתענות ביום הזכרון, למנהג הספרדים מתענים באדר ב' ולמנהג האשכנזים באדר א' ולכתחילה אם אפשר עדיף גם באדר ב'.

פטירה בחודש ניסן תשע"ג:

במידה והפטירה הייתה בחודש ניסן תשע"ג אזכרת 11 חודש תהיה באדר א' וה12 חודש באדר ב' ועדיף לעשות אזכרה נוספת גם בד' ניסן.

במידה והפטירה עצמה הייתה גם כן בשנה מעוברת?

האזכרה לעולם תהיה באותו החודש שבו הייתה הפטירה

יש לך שאלה לרב לחץ כאן

לראות הצגה בשנת אבל

שלום הרב

 

אני בשנת אבל על אבי ז"ל. האם מותר לי לראות הצגה עם צוות חדר המורים שבו אני עובדת לסיום שנת הלימודים?

בתודה,

תשובת הרב

 אם ההצגה היא סביב מוזיקה ושמחה, אין לך להשתתף בהצגה בזמן זה. ורק אם זה לא קשור לשמחה והוללות תוכלי להשתתף עם הצוות בהצגה זו.

בהצלחה רבה.

יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם

בניית סוכה – כל הפרטים


אז מתי בעצם הכי מומלץ להתחיל בבניה?

מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בהכנות לעשיית הסוכה כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל" – ממצות יום הכיפורים למצות סוכה.

מצווה להשלים את הסוכה ביום המחרת כי "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". רק בערב שבת לא יעשנה אלא עד חצות היום.

סוכה העשויה משנה שעברה, או שנעשתה לפני 30 יום שלפני החג (לפני ט"ו באלול) – יש לעשות פעולה בסכך, כגון שינענעו תוך 30 יום לחג, לשם מצות סוכה.

ראוי לעשות הסוכה בעצמו, לטרוח בה טרחת הגוף, ולהזיע בעשייתה.

איפה נמקם אותה?

הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. ואם עשאה תחת מרפסת, אילן, גג וכדומה – הסוכה פסולה.

לא יעשה את הסוכה במקום שיצטער אח"כ מהישיבה בה, כגון שיש שם ריח רע, רוח חזקה, יתושים וכדומה.

באיזה סכך נשתמש?

הסכך צריך להיות מהצומח מן הארץ – עצים, קנים, ענפים וכו'. דברים שאינם מן הצומח פסולים.

הסכך צריך להיות תלוש מן הארץ. לכן יקצץ תחילה את הענפים והשיחים ואח"כ יסכך בהם.

כלים, בין שלמים בין מפורקים, פסולים לסכך, שאין מסככים בדברים המקבלים טומאה. לכן יש לברר על נסרי עץ אם אין הם באים מארגזים שפורקו ופסולים לסיכוך.

עלים המתייבשים או נושרים מהר, והסוכה לא תהא מסוככת על ידם כדין עד יום האחרון של חג – פסולים לסיכוך מיד, אפילו בעודם רעננים.

לא יסכך בסכך שריחו רע ובמיני ענפים הנשירים ביותר, מכיוון שהם מכבידים על הישיבה בסוכה.

אפשר לקחת דפנות מבטון?

כל הדברים כשרים לדפנות, גם קירות הבית ואילנות מחוברים.

הסוכה צריכה שתהא ראויה לכל החג ועל כן לא יעשה הדפנות מדברים המתייבשים מהר עד שלא יישארו הדפנות כל שבעת ימי החג.

הדפנות צריכות להיות עמידות בפני רוח מצויה, אבל אם הן רופפות וינודו ברוח – פסולות אפילו במקום שאין שם רוח. לכן העושה את דפנות הסוכה מבד וכדומה צריך להקפיד מאוד למתחן ולחברן היטב מכל צדדיהן, או יעמיד בדפנות נסרים במרחקים של פחות משלושה טפחים(24 ס"מ) ואז אפילו ינוד הבד ברוח – כשרות הדפנות ע"י הנסרים.

הסוכה צריכה לפחות 3 דפנות. גובה הדפנות מינימום עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ). דפנות המוגבהים מן הקרקע 3 טפחים (24 ס"מ) פסולים. אין הדפנות צריכות להגיע עד הסכך.

הנחת הסכך

תחילה יעמיד את הדפנות ואח"כ יניח הסכך ולא להיפך.

יש להדר להניח את הסכך על קורות שהן עצמן כשרות לסיכוך דהיינו שהדבר ש"מעמיד" את הסכך – יהי אף הוא כשר לסיכוך.

הסוכה הכשירה צריכה שתהא צילתה מרובה מחמתה דהיינו שמידת הצל בסוכה, בצהרי היום, תהיה יתירה ממידת השמש.

לא ירבה בסכך יותר מידי עד שאי אפשר יהיה לראות דרכו את הכוכבים הגדולים. ומכל מקום אם הרבה בסכך ואין נראים הכוכבים דרכו – כשרה.

הסכך צריך להינתן על הסוכה לשם סוכה או לשם צל (דהיינו שנעשה כדי להגן מקרני השמש) ועל כן בשעה שמניח את הסכך על הסוכה יכוון שמניח לשם סוכה. ואם הניח את הסכך רק כדי להסתיר שם דברים מעין רואים או שנפל מעצמו הסכך על הסוכה – פסולה. כיצד יתקנה? ירים את הסכך מעט ויחזור ויניחו במקומו לשם סוכה.

מידות הסוכה

חלל הסוכה – אחרי תליית הסדינים והקישוטים על הדפנות חייב להיות לפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 X56, או, 70 X70 ס"מ). פחות משיעור זה הסוכה פסולה.

גובה חללה של הסוכה: לכל הפחות עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ) ולכל היותר עשרים אמה(960 ס"מ).

השולחן חייב להיות בתוך הסוכה, ואם השולחן חוץ לסוכה ליד הפתח והוא יושב בתוך הסוכה ליד השולחן ואוכל עליו, הריהו כאילו לא אכל בסוכה.

סוכה גזולה

סוכה גזולה, הדפנות או הסכך, פסולה ואסור לברך עליה. לכן יזהר מאוד לא לקחת קרשים שאינם שלו ולא יקצץ סכך מחצר פרטית שלא ברשות, שנוסף על איסור גזילה – לא מקיים מצות סוכה ויברך ברכות לבטלה.

לא יעשה סוכתו בקרקע של חבירו שלא ברצונו ולא בקרקע משותפת במקום שהסוכה תפריע לעוברים ושבים. וכן לא ישב בסוכת חבירו נגד רצונו.

מצווה חשובה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים

יקשט את הסוכה בסדינים, בתמונות וכדומה (ונוהגים לקשט אותה בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל על שם חג האסיף). ויכניס לתוכה כלים ורהיטים נאים משום "זה א-לי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, כדי שתהא הסוכה נאה וחביבה ויהנו לשבת בה.

לא יכניס בסוכה כלי מטבח, סירים, קדרות וכדומה. וכן לא יעשה בסוכה כל תשמיש בזוי, כגון רחיצת כלים.

סוכת החג – הסכך, הדפנות, הקישוטים, מיני הפירות התלויים בה, יש להם קדושת סוכה ואסורים בשימוש אחר והנאה אחרת כל ימי החג, אפילו נפלו מהסוכה.

נפל פרי מקישוטי הסוכה בשבת או ביום טוב, אסור בטלטול משום מוקצה.

הישיבה בסוכה

בסוכות תשבו שבעת ימים – כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג)

אז למה אנו יושבים בסוכה בכלל?

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"

ישנם שני פירושים בגמרא:

הכוונה לשבעת ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר. וזכר לשבעת ענני הכבוד חוגגים שבעה ימים את חג הסוכות.

הכוונה לסוכות ממש שעשו להם במדבר להגן עליהם בהיותם 40 שנה במדבר בארץ לא זרועה, בארץ ציה ושממה, שבדרך הטבע אין אפשרות לחיות, ובנ"י חיו בניסים תמידיים – מן, שליו, באר מים, ובגדיהם לא בלו ולא חסרו דבר, וישבו שם בסוכות. וזכר לגודל ניסים אלו חוגגים את חג הסוכות.

"בהוציאי אותם מארץ מצרים"

והלא יציאת מצרים בחודש ניסן היתה, ולמה אם כן נצטוינו לעשות סוכה בתשרי?

אלא, כדי שהישיבה תהיה ניכרת שהיא לשם מצוה, ובחודש ניסן שהוא תחילת עונת הקיץ – רגיל אדם לצאת מביתו ולשבת באוהל או בסוכה, ולא יהיה ניכר שיושב "לשם מצוה". אבל בחודש תשרי – תחילת החורף וימי הגשמים, בני אדם שבים אז לביתם, ואילו ישראל יוצאים מהבית ונכנסים אל הסוכות, והכל רואים ויודעים שמפני מצוותו של הקב"ה הם עושים כן – "למען ידעו דורותיכם". (טור)


מצות סוכה

מצות "עשה" מן התורה לישב בסוכה שבעה ימים מט"ו בתשרי עד כ"א בו.

יכוון בישיבתו בסוכה את טעם התורה "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

כיצד מצות ישיבת סוכה? שיהיה אוכל ושותה וישן ולומד ומשוחח ושוהה בה כל שבעת ימי החג בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שאר ימי חג הסוכות עושה את ביתו ארעי ואת סוכתו קבע, ומארח שם את חבריו וקרוביו הבאים לבקרו.

קדושת סוכה גדולה מאוד. לכן ירבה בה בדברי תורה, ויזהר מלדבר בה דיבורים אסורים כלשון הרע, ליצנות, קריאת עיתונים וספרי הבאי.

בליל החג הראשון חובה לאכול לחם בסוכה (כחובת אכילת מצה בליל פסח). וחייב לאכול לפחות שיעור כזית (כ – 30 גרם).

ביתר הימים אין חובה לאכול אלא שאם רוצה לאכול לחם – חייב לאוכלו בסוכה.

מעיקר הדין מותר לאכול אכילת ארעי (פירות ושתיה) מחוץ לסוכה, אך המהדרים במצוות מקפידים לאכול אפילו אכילה ארעית רק בסוכה.

אכילת קבע, כל ימי החג, רק בסוכה.

שינה, אפילו ארעית, כל ימי החג, רק בסוכה.

לפני כל אכילת קבע בסוכה מברך "לישב בסוכה".

קטן מגיל 6 – 5 חייב בסוכה.

המצטער פטור מן הסוכה, כגון אם יורדים גשמים או שיש שם יתושים וכדומה.

נשים פטורות ממצוות סוכה אבל בידן לשבת בסוכה ולקיים מצוותה, ולבני ספרד אין מברכות.

נהגו שיום אחרון של סוכות לפנות ערב נכנסים לסוכה ואוכלים משהו ונפרדים ממנה ואומרים "יהי רצון שכשם שזכיתי לישב בסוכה זו כך אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן".

לשאלות נוספות תוכלו לפנות לרב של האינטרנט לחצו כאן 

להכנס לדירה חדשה בבין המצרים

שלום כבוד הרב

אני גרה בשכירות ומחכה כבר חודש שיסיימו לשפץ את הדירה שאני עוברת לגור בה גם בשכירות ונראה שהם יסיימו בסביבות ד' באב

אני תימניה ואומרים שלספרדים מותר לעבור אם היה בכוונתי לעבור לפני בין המצרים

אומנם יש באפשרותי להשאר עד י' אב אבל קשה לי מאוד
חשוב לי ביותר  לדעת האם מותר או אסור על פי ההלכה לא מעניין אותי היתרים אבל לא אכפת לי לדעת כדי להחזיר תשובה אם טעות בידם.
כמו"כ בהנחה ומותר האם אפשר לעבור דירה ורק אחרי יומיים לעשות חנוכת בית? יש לציין שיש קירות חדשים בבית. אשמח לתשובה, בתודה

תשובת הרב:

שלום רב.

מעיקר הדין אין איסור לעבור לדירה חדשה בתשעת הימים, ורק מפני שכתוב בחז"ל שבימים אלו אין מזל טוב לישראל נהגו שלא לעשות דברים חדשים שצריכים סייעתא דשמיא מיוחדת,

ומשום כך נוהגים להימנע מלעבור דירה בימים אלו. אמנם כתבו הפוסקים שכאשר יש הפסד ממון או צער הגוף אם לא תעברו בימים אלו מותר לכתחילה לעבור אף בתשעת הימים

(ובפרט בשכירות דירה שאין מברכים כשנכנסים לגור בה שהחיינו והטוב והמטיב). אמנם סעודה של חנוכת הבית אין לעשות בימים אלו ויש לדחותה לאחר י' באב.

שיהיה בהצלחה רבה.

 

(שאלה נוספת באותו עניין) 

 

שלום וברכה הרב

בימים אלו אני לפני קניית דירה ורציתי לדעת 
האם ניתן לעשות זכרון דברים בימים אלו של בין המצרים
לא מדובר עדיין בחוזה רק בזכרון דברים.

תודה

 

תשובת הרב

שלום וברכה

נהגו להמנע מלחתום חוזה בשלושת השבועות, אך אפשר לחתום על זכרון דברים בימים אלו כדי שלא יקדם אחר ויקנה את הדירה, ולאחר תשעה באב לחתום על החוזה.

בהצלחה מרובה

בננה גדלה על העץ או על האדמה?

משה ויטמן

מה יותר מעניין תפוז או מלפפון?
כמו אנשים טובים ונימוסיים המעוניינים להודות על כל הנאה מיוחדת בחיינו, אנו מברכים את ברכות המאכלים

בפירוט המתאים לרמת ההנאה והתועלת המגיעה לנו מהם. כך, קבעו חכמים שלא נסתפק בנוסח ברכה אחיד

לכל המאכלים, אלא נברך לכל סוג מאכל נוסח המבטא את ההודאה עליו בנפרד.

זו הייתה הסיבה שגם לאחר שנקבע נוסח ברכה לכל גידולי הארץ "בורא פרי האדמה"

החליטו חכמים לקבוע נוסח ספציפי יותר המתייחס למעלתם הגבוהה יותר של פירות העץ – "בורא פרי העץ".

 

איך יודעים מהו פרי ומהו ירק?
כולנו יודעים לומר כי מלפפון הוא סוג של ירק ותפוז הוא סוג של פרי, אך הקריטריונים ההלכתיים לקביעת המין,

יעזרו לנו להבחין גם על פירות או ירקות פחות ברורים, כמו אלו שאינם גדלים ישירות על האדמה אלא על שיח.

המדד ההלכתי אינו מתחשב בגודל של השיח או העץ אלא בתנאי אחר:

האם העץ או השיח הוא רב שנתי או שהוא גדל ופורח כל שנה מחדש. עץ הוא הנשאר משנה לשנה,

שיח הוא הגדל כל שנה מחדש. פירות שיח דינם כפירות האדמה ומברכים עליהם בורא פרי האדמה.

 

אז מה מברכים על בננה ועל פפאיה?
בננה אמנם גדלה על עץ גבוה והוא מתקיים להרבה שנים, אבל הענף ממנו קוטפים את אשכול הבננות

אינו מניב אשכולות נוספים, בשונה מעץ המניב באותו ענף אשכול אחר אשכול.

לכן ברכת הבננה בורא פרי האדמה. ברכת הפפאיה נתונה במחלוקת הפוסקים וכל אחד ישאל את רבו.

 

ריסקתי תפו"א, מה אברך על הרסק? סחטתי תפוזים, מה אברך על המיץ?
על פי ההלכה, הסיבה שבגללה מברכים על פירות או ירקות ברכה מיוחדת ולא מסתפקים בברכה כללית

כמו "שהכול נהיה בדברו" היא הרצון לבטא את המעלה והייחודיות שלהם. מעלה זו, אומרת הגמרא,

נעלמת כאשר סוחטים את הפירות או מרסקים אותם באופן שצורתם אינה ניכרת יותר.

לכן, במקרה זה יש לברך שהכול נהיה בדברו.

אמא יש רק אחת!

אחת המצוות הכי טבעיות ומתבקשות בתורה היא מצוות כיבוד אב ואם. כל ילד בעולם יודע שבני אדם הגונים צריכים לכבד את הוריהם. ובכל זאת, בתורה הקדושה כיבוד אב ואם נמצא במקום גבוה הרבה יותר – זו לא מצווה שציווה אותנו השכל הישר, זו מצווה שציווה אותנו מלך העולם!

אז קודם כל בוא נדבר על הגדרות המצווה: אב ואם הם מי שהביאו אותך לעולם, ולא משנה אם הם גידלו אותך וחינכו אותך, או שמסרו אותך לאימוץ. אפילו ילד שאמו הפקירה אותו בהיותו בן יום, והניחה אותו בפח אשפה – חייב לכבד אותה אחרי שיגדל, ובוודאי שאסור לו לבזות אותה או לגרום לה צער בגלל הצורה בה התנהגה אליו.

נזכור! תפקידו של בן הוא לכבד את ההורים שלו. לא לחנך אותם! לא להתעמת אתם! לא 'להציב להם מראה מול הפנים'! ולא כל מיני עצות אחרות של פסיכולוגים המרבים לשלוח את הילדים להתעמת מול הוריהם.

מי שמרגיש שהוריו יורדים לחייו, גורמים לו לנזק נפשי או לחוסר רוגע נפשי, מותר לו להתרחק מהם, לעבור דירה למקום מרוחק מעט, ולהפחית את הקשר איתם כפי הצורך, אך עדיין אסור לו בשום אופן לנהוג כלפיהם בחוסר כבוד, לדבר עליהם דברים רעים או לצער אותם בכל דרך. בכל מקרה של קונפליקט כואב ומתמשך, מומלץ וכדאי להתייעץ עם רב פוסק הלכות המבין לנפש האדם שיוכל להכווין ולסייע ואולי גם לפשר בין ההורים ובנם.

כיבוד אב ואם זו מצווה שאפשר לקיים אותה באלפי דרכים. אפשר להכין להורים קפה בבוקר, אפשר ללכת עבורם לקניות, להודות להם ולהעניק להם מחמאות, לתת להם מתנות, לדבר בשבחם באוזניהם ובאוזני אחרים, לטפל בנושאים שבהם הם צריכים עזרה מול הרשויות ועוד ועוד. כל פעולה שנעשה ותגרום להורים שלנו נחת רוח, או שתעזור להם פיזית – נכללת במצוות כיבוד אב ואם.

השכר של כיבוד אב ואם גדול במיוחד. בתורה הקדושה כתוב מפורש "למען יאריכון ימיך", וחכמנו זיכרונם לברכה מבארים שהכוונה שנזכה לעולם הבא שהוא עולם ארוך ונצחי. במשנה נאמר שמצוות כיבוד אב ואם היא מהמצוות שאדם מקבל עליהן שכר גם בעולם הזה, ואין בכך שום פגיעה בשכר השמור לו לעולם הבא.

גם מי שהוריו עושים הכל כדי לפגוע בו, חייב לכבד אותם. עם זאת, הוא לא חייב לאפשר להם לפגוע בו, ויכול לנקוט בפעולות שיסייעו לו להינצל מהנזקים שהם רוצים לגרום לו. במקרים חריגים מותר אפילו להתלונן עליהם במשטרה ולהעיד נגדם בבית המשפט, אך גם במקרים אלו אסור לפגוע בהם פגיעה שאינה הכרחית. בכל מקרה שכזה, מומלץ בחום לפנות לרב פוסק הלכה, ולהתייעץ אתו לגבי הצעדים שיש לנקוט כדי להימנע מהמשך הפגיעה של ההורים בילדיהם.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שחובה לכבד אב ואם גם אם הם רשעים גמורים, ואפילו רוצחים חלילה.

מצווה לציית לדרישות ההורים, ובמיוחד בפניהם. ילד שאמו דורשת ממנו שילבש סוודר, כי היא חוששת שהוא יצטנן, צריך לציית לה וללבוש את הסוודר כל עוד היא רואה. אך הם הסוודר מציק לו ואמו אינה רואה אותו, אינו חייב ללבוש אותו כשהוא רחוק ממנה.

מי שאביו ואמו ציוו עליו שלא לנסוע לחו"ל, או לא להשקיע בבורסה וכדו', אינו חייב לציית להם, אבל אם הוא יודע שיהיה להם צער גדול אם לא ישמע בקולם, ראוי שיקשיב להם ולא ימרה את פיהם. בכל מקרה שבו הבן חושב שההורים מגזימים בדרישות ובהוראות, וקשה לו מאוד לשמוע בקולם, כדאי וראוי להתייעץ עם רב פוסק הלכות, שידריך אותו איך וכיצד להתנהל מול ההורים.

כיבוד אב ואם זו מצווה חשובה מאוד, אבל היא אינה גוברת על מצוות איסורי תורה. לכן, ילד שאביו ואמו מצווים עליו לחלל את השבת או לאכול אוכל לא כשר, אסור לו לשמוע בקולם, כי החיוב לכבד את ציווי האלוקים, גדול יותר מהציווי לכבד את רצון ההורים.

מי שרוצה להתחתן, והוריו מנסים להניא אותו מכך, כי הם חושבים שהבחורה לא מתאימה לו או מסיבות אחרות – אין חיוב לשמוע בקולם, ואין צורך לקבל את הסכמתם. עם זאת, במקרה שבו להורים יש סיבה טובה לחשוב כך, מומלץ להתחשב בדעתם, כי בדרך כלל ההורים באמת רוצים בטובתו של בנם, ובמקרים רבים הם מסוגלים לראות את התמונה הכוללת בצורה טובה יותר מהבן.

כך גם לגבי בת שרוצה להתחתן והוריה אוסרים עליה להתחתן עם הבחור שאותו היא רוצה – אינה חייבת לציית להם, ואינה צריכה את הסכמתם, אך ראוי להתחשב בדעתם ולבדוק אם טענותיהם ברצינות.

הורים המנסים למנוע מבנם לימוד תורה, ואוסרים עליו ללכת למדרשיה בערב או ללכת ללמוד בישיבה – הילד אינו חייב לציית להם, ואדרבה, לימוד התורה יעשה להם כבוד גדול בסופו של דבר. גם בעולם הזה יכבדו אותם כשיתברר שבנם גדל תלמים חכם, ובוודאי שבעולם הבא הם יזכו לכבוד גדול ועצום בזכות לימוד התורה של בנם.

מצוות כיבוד אב ואם כוללת גם גינוני כבוד. אסור לבן או לבת לשבת במקום הקבוע של האב והאם, אם זה מקום של כבוד בראש השולחן וכדו'. אסור להיכנס בתוך דבריהם או לסתור את דבריהם ולומר להם "אתם טועים" וכדו'. במקרה שההורים טועים והבן מרגיש שהוא חייב להעמיד אותם על טעותם, יש לעשות זאת בצורה עקיפה ומכבדת. אין לומר להם: "זה לא נכון מה שאתם אומרים", אלא "אני חושב, וכך גם ראיתי שכתוב בוויקיפדיה, ש…". אסור לצחוק ולגחך על ההורים כשהם טועים טעות חמורה, ועל אחת כמה וכמה שאסור לצעוק עליהם או לנזוף בהם.

אסור לקלל או להכות את ההורים בשום אופן ובשום מצב, ומי שעושה זאת עוונו גדול מאוד וענשו רב.

אפילו לצורך רפואה, אסור לבן לפצוע אביו ואמו כמו להוציא קוץ שננעץ בבשר, או לטפל בפצע מוגלתי באופן שהטיפול יביא להוצאת דם. עדיף שמישהו אחר יעשה זאת, ורק אם אין אף אחד אחר שיכול לעשות זאת בקרבת מקום, והאב או האם סובלים, יכול הבן לעשות זאת.

יש שמחמירים אפילו לא לספר את שערותיהם של ההורים, אם יש מישהו אחר שיכול לעשות זאת במקום הבן או הבת.

מי שנולד להורים גויים והתגייר, או שנולד לאם יהודייה ואב גוי, חייב לכבד גם את הוריו הגויים, אך אינו מחויב לכבד אותם כמו הורים יהודיים אלא רק 'מקצת כיבוד', כלומר: לנהוג בהם בצורה מכבדת כפי שמקובל אצל הגויים. אבל אין צורך לציית להוראותיהם וכדו'.

מי שהוריו התחתנו עם בני זוג אחרים, חייב לכבד את בני הזוג של ההורים, כחלק ממצוות כיבוד ההורים. לדוגמה, בת שהוריה התגרשו ואמה התחתנה עם אדם אחר, חייבת הבת לכבד את בעלה של אמה, כי בכך היא מעצם מכבדת את אמה. זלזול בבן הזוג של האם, הנו זלזול באמא עצמה. כך גם לגבי אשת האב.

מצווה לנהוג כבוד גם באח הגדול, בין אם הוא אח מאב ובין אם הוא אח מאם.

במסגרת מצוות כיבוד הורים, מוטל גם על ההורים מצווה להימנע מלהביא את בניהם למצב שבו הם יזלזלו בהם או יגרמו להם צער. לכן אסור לאב ולאם להיכנס למריבה עם בניהם ובנותיהם הגדולים כי הם עלולים לענות להם בצורה שאינה מכבדת, ובכך גורמים ההורים לבניהם לעבור על איסור חמור מאוד. על אחת כמה וכמה שאסור להורים להכות את בניהם הגדולים, כי במצב כזה עשויים הילדים להכות אותם בחזרה, וההורים מביאים אותם לעוון שאי אפשר לתאר את חומרתו במילים.

במקום זאת ינהגו ההורים עם ילדיהם בצורה שתכבד אותם ותכבד את הילדים, ימנעו מלהיכנס אתם למריבות בנושאים טעונים ועוד.

לסיום נציין שעל ההורים מוטל חיוב לחנך את ילדיהם לכבד הורים. האב והאם צריכים להרגיל את ילדיהם כבר מגיל צעיר מאוד, לכבד אותם. אסור לתת לילד הרגשה שהוא שווה ערך להורים, כי בכך גורמים לו ההורים לנזק חינוכי גדול ומונעים ממנו את קיום מצוות כיבוד הורים. גם בהיבט החינוכי מסכימים אנשי המקצוע העוסקים בתחום כי כל ילד זקוק לסמכות הורית, וחייב לדעת לכבד את הוריו. הורים המונעים זאת מילדיהם גורמים להם עוול גדול ונזקים עצומים בעולם הזה ובעולם הבא.

 

מותר לקלף מלפפון בשבת?

אוהד אטינגר

 

בכל בית יהודי יודעים שצריך לכבד את שבת המלכה, ואיך מכבדים את השבת? שומרים את הלכותיה כמובן, ובנוסף אוכלים סעודות ומאכלים טעימים, שרים זמירות, נחים והכי הכי חשוב, מתפללים בבית הכנסת ומקדישים חלק מהשבת כדי ללמוד תורה.

אבל כדי לשמור את השבת צריך להיזהר מאיסורים רבים מאוד הכרוכים במעשים של יום יום, כמו למשל בהכנת סלט ירקות, או לחילופין בשטיפת ענבים.

בשבת מותר לחתוך ירקות ולהכין סלט, אפשר אפילו לחתוך את הירקות לחתיכות דקות, ובלבד שהפעולה נעשית בסמוך לסעודה. כלומר: במהלך ההכנות האחרונות לסעודה, שמיד לאחריהן מקדשים על היין ויושבים לאכול.

מותר לשטוף פירות וירקות סמוך לסעודה. אם רוצים לאכול תפוח או כל פרי אחר בין הארוחות, מותר לשטוף או לקלף אותו, אך יש לאכול אותו בתוך זמן קצר ולא לשטוף לצורך אכילה מאוחרת יותר.

למרות שמותר לשטוף פירות וירקות, אסור להשרות אותם במים כדי לנקות אותם. לכן אסור להשרות ענבים במים, ויש לשטוף אותם תחת הברז. מותר להשתמש בסבון ואף לשפשף עם היד את הפירות כדי לנקות אותם היטב.

אם הפירות והירקות נקיים, מותר להשרות אותם בחומר לחיטוי.

את הירקות והפירות מותר לקלף בסכין, או במקלף, אך האשכנזים נוהגים שלא לקלף את הפירות בכלי המיועד לקילוף, אלא בסכין וכדו'.
אסור לחתוך את הירקות או הפירות לקוביות קטנות בעזרת כלי המיועד לכך כמו סלייסר או פומפייה. החיתוך לחתיכות קטנות יכול להתבצע רק בסכין או בכלי שאינו מיועד לחיתוך. אבל לחתוך את הירקות לפרוסות או חתיכות גדולות, מותר אפילו בסלייסר ובפומייה. אסור למעוך שום בממעך שום, ואפילו לא באמצעות מזלג.

אחרי שחותכים את הירקות לסלט, מותר לפזר עליהם מלח, אך עדיף להוסיף מיד את השמן, או להוסיף את השמן לפני המלח. לעומת זאת, ירקות פרוסים, שאינם מרובבים יחד לסלט, כמו צנון, בצל, קולרבי וכדו', אסור למלוח אותם, אלא אם כן מוסיפים מעט שמן או חומץ. אפשרות נוספת: למלוח כל חתיכה בפני עצמה תוך כדי הסעודה ולאכול אותה מייד.

אסור לרסק פירות וירקות במֶמָחֶה, וגם לא במזלג, אבל מותר לרסק במזלג (ולא בממחה) מאכלים שאינם מן הצומח כמו ביצים קשות למשל.

פירות וירקות שעברו בישול או אפייה, מותר לרסק אותם במזלג, אך לא במֶמָחֶה.

גם פירות שהתרככו מאוד, מותר לרסק אותם במזלג. איך יודעים אם הפרי רך מספיק כדי שיהיה מותר לרסק אותו במזלג? מרימים אותו בצד אחד – אם הוא מתרומם כולו באוויר, הוא עדיין נחשב קשה ואסור לרסק אותו במזלג, אך אם הפרי נשבר ורק חלק ממנו נשאר ביד שלנו – בכזה מקרה מותר לרסק אותו על ידי מזלג.

פירות שאחרי הריסוק נשארים עיסה דביקה ואינם נפרדים, כמו בננה או אבוקדו, – מותר לרסק אותם בשבת עם מזלג אך לא בעזרת מֶמָחֶה.

למרות שמותר לכתחילה להכין סלט ירקות בשבת, ואין בכך שום איסור, צריך להיזהר לחתוך כמות שאנו משערים שנזדקק לה במהלך השבת, ולא לחתוך ירקות בכמות גדולה במיוחד שתישאר גם לאחר השבת, כי בשבת מותר להכין מאכלים או כל דבר אחר רק לצורך השבת, ואסור להכין בשבת לצורך ימי החול או אפילו לצורך השבת הבאה. עם זאת, אין צורך להתאמץ לסיים את כל הסלט, ואם נשאר ממנו מעט, אפשר לאכול אותו בסעודה הבאה ואפילו אחרי צאת השבת.

מה אסור לעשות בשבת?

מה אסור לעשות בשבת?

אוהד אטינגר

 

הלכות שבת הן חלק בסיסי וחשוב מאוד בכל חיבור הלכתי מקיף. הלימוד שלהן

בצורה יסודית עשוי להימשך שנים ארוכות, וגם רבנים ותיקים שכבר פוסקים

בהלכות שבת עשרות שנים, עדיין מגלים חידושים ונדרשים 'לחשב מסלול מחדש'

בכל פעם כשהטכנולוגיה המתקדמת והציביליזציה המתפתחת משנות את הנתונים,

ויש לברר מחדש מה היא ההלכה. מי שרוצה לדעת הלכות שבת במלואן צריך אם כן

להתחיל ללמוד ברצינות את ההלכות, אבל אפשר להתחיל לשמור שבת גם קודם,

באמצעות שמירת הדברים הבסיסיים ביותר.

 

בשורות הבאות ננסה לתמצת את הלכות השבת בצורה הכי כללית
וכוללנית. מי שרוצה להתחיל לשמור שבת, יכול לצאת מכאן לדרך:

 

**בשבת אסור לעשות שום מלאכה או פעולה של הדלקת אש, או מנוע כלשהו.

אסור להדליק מזגן, מאוורר, מכונית, להפעיל מקרר או מחשב.

**
עם זאת, ישנם דברים שמותר להדליק מערב שבת, כדי שידלקו במהלך השבת

ונהנה מהם, כמו למשל מקרר. אין צורך לכבות את המקרר מערב שבת. כך גם

לגבי התאורה בבית או בחצר, ואותו הדבר לגבי מזגן ומאוורר. אבל אין להשאיר

טלוויזיה פועלת או מכשיר רדיו דולק.

**
צריך לכבות את הנורה שבתוך המקרר מערב שבת, כדי שלא נדליק אותה שוב ושוב

במהלך השבת, בכל פעם שנפתח את דלת המקרר או המקפיא. אם אין לכם מתג

כיבוי לנורה, אפשר פשוט לסובב אותה מעט החוצה וכך היא נכבית.

**
כמובן שאסור להדליק אש, לא באמצעות גז ולא באמצעות חשמל או בכל דרך אחרת.

עישון סיגריה – אסור מכל וכל.

**
בשבת אסור לבשל או לאפות, גם בלי קשר לעצם הדלקת האש. אפילו אם יש לנו אש

דלוקה מערב שבת, אין לבשל עליה.

אבל מותר להכין בשבת קפה ותה עם מים רותחים, ממיחם שדולק מערב שבת, או

מקומקום עם מים שהורתחו לפני שבת והונחו על הפלטה החשמלית כדי לשמור על

החום שלהם.

**
בשבת מותר להתקלח עם מים קרים, ולא עם מים חמים. (האשכנזים משתדלים

להימנע גם ממלקחת קרה בשבת).

**
מי שרוצה לסרק את השיער בשבת, צריך להבריש אותו במברשת רכה שאינה

תולשת שיערות. אסור השתמש במברשת רגילה או במסרק, ובלי כל קשר אסור

גם לקלוע צמה בשבת, אבל מותר לאסוף אותו ל'קוקו'.

**
כששוטפים את הכלים צריך להיזהר לא להשתמש עם ספוג או סקוטש ברייט,

כי אסור לבצע פעולה של סחיטה בשבת. אפשר לשטוף כלים לצורך שימוש

בשבת עם נוזל לניקוי כלים תוך שימוש ביד, או עם שקית ניילון במקום סקוט

ברייט, וכן אפשר לקנות 'ננס' עשוי מפלסטיק שאין בו חשש של סחיטת מים.

**
הטלפון והסמארטפון – מחוץ לתחום! בין אם אנו רוצים להשתמש בו לצורך

שיחה או לצורך גלישה באינטרנט וכדו', הדבר אסור בשבת.

**

אסור לחמם מזון במיקרוגל או בתנור.

**
בארץ יש 'עירוב' ברוב רובם של היישובים היהודיים, אבל בחוץ לארץ שאין עירוב,

אסור להוציא בשבת חפצים מ'רשות היחיד' ל'רשות הרבים', כלומר מהבית לרחובה

של עיר. עם זאת, הספרדים נהגו להחמיר גם במקומות שבהם יש עירוב, ומומלץ

לבדוק עם המועצה הדתית ביישוב או גורם דתי אחר, כדי לוודא שאכן הותקן עירוב

בעיר בה אתם מתגוררים.

 

**
הרכבת כלים או חפצים כמו ארון, שולחן, החזרת דלת שיצאה מהצירים שלה

וכדו' – אסורה. כמו כן אסור גם לפרק או לשבור כלים וחפצים.

 

**
אין לכבס בגדים או מוצרי טקסטיל אחרים בשבת, אפילו אם הכביסה נעשית ביד

ואינה כרוכה בהפעלת מכונת כביסה, וגם אם אנו מכבסים במים בלי חומרי ניקוי.

**
אין לתפור בשבת, אפילו לא כפתור שנשר מהבגד, וכן אסור לקרוע בגדים או לתלוש

כפתורים בשבת.

**
אסור לכתוב בשבת, בעט, בעיפרון, בצבעים ובטושים. כל כתיבה שנשארת לאורך

זמן אסור לכתוב, אבל מותר לכתוב על גבי אדים המצטברים על החלון בימות החורף

וכדו', כי זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן. לעומת זאת אסור לכתוב באבק שהצטבר

על חלון של מכונית. כמו שאסור לכתוב בשבת, אסור גם למחוק אותיות ומילים בשבת.

וכן אסור לצייר או למחוק ציורים בשבת.

**

אין לפצוע את הגוף בשבת ולהוריד דם. אבל אם מדובר בצורך רפואי כמו בדיקת סוכר

לאנשים החולים בסוכרת וכדו', יש להתייעץ (אם אפשר) עם רב פוסק הלכות, שידריך

את המשתמש כיצד לעשות זאת בשבת.

**
אסור להסתפר בשבת, וכן להתאפר, לקצוץ ציפורניים ולסדר גבות.

**
בשבת אסור לקשור קשר כפול שמחזיק מעמד לאורך זמן, אבל מותר לקשור קשר

עניבה (קשר נעליים) שנפתח בקלות במשיכה אחת.

**
אין לבצע קניות בשבת, אפילו אם אנו משתמשים בכסף מזומן ולא באמצעי אלקטרוני

כלשהו, ואפילו קניה בהקפה אסורה בשבת.

**

לסיום נזכיר: הלכות שבת הן רבות וצריך ללמוד אותן בצורה יסודית. הכללים וההלכות

שהבאנו כאן נועדו לאפשר לכם להתחיל לשמור שבת בתקופה שבה לא סיימתם ללמוד

את ההלכות, אך חשוב לזכור שאלו רק כללים בסיסיים מאוד ואינם יכולים להחליף לימוד

רציני ומעמיק של הלכות שבת קודש.

 

אמרו חכמי התלמוד זיכרונם לברכה: כל מי ששומר שבת כהלכתה,

מוחלים לו על כל העוונות והחטאים שלו, ואפילו על עוון 'עבודה זרה'

שנחשב לאחד משלושת החטאים החמורים ביותר בתורה.