הגעתם ליום השמיני?

צבי קופמן

 

האצטדיון געש, האווירה היתה עוצרת נשימה, עמדות שידור רבות ליהגו ללא הפסקה, פרשנים עסקו בספקולציות וניתוחים מעמיקים, ומצלמות תקתקו ללא הרף. 4 שנים שלמות של אימונים מפרכים, תחרות אחר תחרות, מאבק אחר מאבק, מאמצים עילאיים ומשמעת קפדנית, זהו הגיע רגע ההכרעה. המסלול המשוכלל היה מצוחצח, הזמן עמד מלכת, 8 אצנים המתינו על קו הזינוק, אפשר היה לשמוע את דפיקות הלב שלהם למרחוק, וכאשר נשמע האות, הם זינקו במלא הכח, כאשר המטרה למול עיניהם להגיע ראשונים לקו הסיום, ולזכות בתהילה.

ההבדל היה בולט לכל, בזמן ששבעה מהרצים הפעילו מבערים ורצו בכל הכח, אחד מהם, ההוא שבמסלול השישי, רץ בצעדים איטיים יותר מאחרים, היה נראה כאילו הוא איבד סיכוי, ואינו יכול לתת פייט רציני למתחרים האחרים. אך לפתע כאשר קו הסיום החל להתקרב, התגלו בו כוחות מחודשים, אף אחד לא הבין מהיכן זה בא לו, הרגליים החלו כמו לרחף, ובתוך שניות הוא גמא את המרחק הקצר בינו לבין המתחרים האחרים, האצה נוספת מצידו, וזהו, הוא חצה ראשון את קו הסיום בדרמה שלא נראתה כמותה.

זה הסוד שלי אמר במסיבת העיתונאים, זה משהו שכבר אמא שלי אמרה לי שהייתי קטן – הכל הולך אחר הסיום. כאשר המתחרים שלי סחטו את כל הכח בצעדים הראשונים, אני שמרתי אותו עצור בתוכי, וכאשר הם כבר התחילו לאבד אויר לקראת הסיום, אני נשארתי רענן, וברגע הקריטי שניות לפני הסוף, הצלחתי להפיק מעצמי כוחות שכבר לא היו להם, וכך ניצחתי.

מערכת החגים היהודיים הנקראת מערכת התשובה, מתחילה ברצינות של יום הדין, עוברת לתפילה ולצום של יום הכיפורים, ממשיכה לשמחה שבחג הסוכות, ולדבקות הגדולה של שמחת תורה. על פי תורת החסידות הפיניש האמיתי הוא בסיומו של חג החנוכה, שהוא חג הניצחון של הרוח על הגשם, האור על החושך, חג ההכרה הגדולה בניסיו של הבורא, הגדולים גם הקטנים כאחד. ואם כן, ברור לכל, שהקצה של אותו חג שהוא היום השמיני, הוא הסיום של כל הסיומים, הרגע שבו מונחת ההכרעה האמיתית, ואליו צריכים לשמור ולייחד את כל הכוחות.

אם נעמיק חשוב נגלה את המיוחד שביום זה. ביהדות המספר שבע מסמל את הקדושה, ואת מבנה העולמות המורכב מששה קצוות – מזרח, מערב, צפון, דרום, למעלה ולמטה, ונקודת האמצע המחברת את הכל. ואם כן המספר שמונה מסמל בהכרח משהו שהוא מעל הטבע, שהלא אין מקום לנקודה נוספת בעולם הגשמי שלנו. החג היחיד שנוהג שמונה ימים מלאים (שלא כחג הסוכות שנוהג שבעה ימים, כאשר שמחת תורה הוא חג בפני עצמו) הוא חג החנוכה, כאשר היום השמיני מסמל את המהלך שמעל הטבע. ביום זה אפשר להגיע הכי גבוה שאפשר. כאשר ההנהגה היא על טבעית, אפשר לכבוש פסגות שאין להגיע אליהם בהנהגה טבעית, ואם זהו הפיניש, עלינו לנצל יום זה במלא הכח, ולהתכונן אליו כראוי, ואם כן בל נבזבז את כל כוחות הנפש קודם לכן, הבה נשמור את עצמנו רעננים ליום כה גדול ומשפיע. וכמאמר חז"ל 'הכל הולך אחר החיתום'.

חשוב לידע: השם 'זאת חנוכה' נקרא על שם קריאת התורה שקוראים בבית הכנסת ביום זה, המתחילה במילים 'זאת חנוכת המזבח', ומסתיימת בהדלקת המנורה שבפרשת בהעלותך.

בתורת החסידות 'זאת חנוכה' הוא סיום ימים נוראים, רמז לכך דרשו מהמילים מספר תהלים, הנאמרות בתקופת הימים הנוראים בסוף התפילה – 'בזאת אני בוטח'. כלומר, הבטחון שלנו כביהודים, הוא 'בזאת חנוכה', ובכך שעבודה ראויה ביום זה תיטיב עימנו לכל השנה.

הגאון מוילנא אף הוסיף וכתב, ששמונת ימי החנוכה שגומרים בהם את קריאת ההלל, באים להשלים 8 ימים טובים שלא גומרים בהם הלל, והיינו 6 ימי חול המועד פסח, ראש השנה ויום כיפור, נמצא אם כן שיום השמיני של חנוכה בא להשלים את יום כיפור, דבר המלמד על חשיבותו של היום.