300 שנה עברו ועדיין הוא נענש
יעקב לוסטיג
חכמנו זיכרונם לברכה מזהירים מאוד שלא נעז לפגוע חלילה וחס בכבודם של תלמידי חכמים,
ואף קבעו שמי שמזלזל בתלמיד חכם, "אין רפואה למכתו", כלומר העונש שלו חמור כל כך,
ששום דבר לא יציל אותו מפניו. בהקשר זה ראוי לספר את הסיפור הנורא שאירע עם רבי יוסף
בן דוד אִבְּן לב, המכונה 'מהר"י בן לב'. המהר"י בן לב היה אדם תקיף מאוד, הוא לא פחד מאיש,
ולא נרתע מאיומים של בעלי הון ושררה. כשהיה יושב במסגרת תפקידו כדיין בבית הדין, הוא היה
פוסק לפי ההלכה, לפעמים גם לרעת אנשים עשירים ובעלי קשרים בחלונות הגבוהים של השלטונות.
בשל כך שילם המהר"י בן לב מחיר יקר, כשפעם פסק בדין נגד אדם אלים במיוחד, ובתגובה שכר
האיש רוצחים שכירים שרצחו את בנו של הרב.
פעם אחת אירע מעשה שבו הרב פסק נגד אדם בשם ברוך, שהיה אלים וגאוותן גדול. ברוך כעס מאוד
על הרב שפסק נגדו, וכשיצא הרב מבית הדין המתין לו ברוך ליד חנותו של הבשם – מוכר הבשמים,
וסטר לרב על פניו בעוצמה רבה. במקום היו נוכחים אנשים רבים, אך אלו חששו להגיב, ובמקום למחות
על כבוד התורה ועל הפגיעה הנוראה ברב הצדיק, הם עשו עצמם כאילו לא ראו כלום והמשיכו ללכת.
כל יהודי העיר שמעו על המעשה, ואף אחד לא העז לנזוף בעשיר האלים על מעשהו במכוער.
באותו לילה התרוצץ הבשם בחנות הבשמים, וחיפש אחרי עכבר שחדר לחנותו. תוך כדי שהוא מחפש
אחר העכבר, נפל הנר מידו, ובחנות פרצה שריפה, הודות לחומרים הדליקים מהם מורכבים הבשמים.
השריפה התפשטה וכילתה את רוב בתי היהודים בעיר. התושבים נמלטו החוצה מהעיר העולה בלהבות
אבל האש שהתפשטה במהירות גרמה להרוגים רבים, ולאחר שהושגה שליטה על האש וכובו הלהבות
התברר שכמאתיים בני אדם נספו בלהבות. הטרגדיה הקשה המשיכה גם בימים שלאחר מכן.
בעקבות השריפה פרצה בעיר מגיפה ומאות בני אדם נוספים נהרגו.
**
כ-300 שנים מאוחר יותר, הופיע המהר"י בן לב בחלומו של הצדיק הגדול רבי מרדכי אושמינר,
שהיה ידוע בקרב יהודי ליטא כצדיק וכאיש קדוש מאוד. המהר"י בן לב גילה לרבי מרדכי בחלום,
שהוא נכדו של אותו ברוך הרשע, והודיע לו שלמרות שחלפו כבר 300 שנים, נשמתו של ברוך עדיין
לא הגיעה לתיקונה, והוא סובל סבל רב בעולם העליון. "עליך לעשות תיקון לנשמה של הסבא שלך",
אמר לו הרב, "סע לעיר פלונית, בביתו של הרב שם תמצא את הספר שכתבתי, תלמד בספרי ותשנן
אותו בעל פה, ובכך יגיע התיקון לסבא שלך". רבי מרדכי אושמינר סיפר את הסיפור מאוחר יותר,
כדי שכולם ידעו עד כמה חמורה הפגיעה בכבודו של תלמיד חכם.
חשוב מאד. אין לעמוד בצד ולעצום עיניים. ראית מעשה שלא ייעשה – תן דעתך. היום זה הוא. מחר זה אתה ושכמותך.
יישר כח.