זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ – שעת הדלקת נרות שבת

זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ – שעת הדלקת נרות שבת

עיר:	כניסה:	יציאה:	רבנו תם:
אלעד	16:07	17:15	17:52
אשדוד	16:07	17:16	17:54
באר שבע	16:11	17:17	17:54
בית שמש	15:59	17:15	17:52
ביתר עילית	16:00	17:15	17:52
בני ברק	16:14	17:15	17:53
חברון	16:11	17:15	17:52
חיפה	16:03	17:13	17:51
טבריה	16:01	17:11	17:49
ירוחם	16:09	17:17	17:54
ירושלים	16:00	17:14	17:51
מודיעין עילית	16:08	17:15	17:52
מירון	16:06	17:11	17:49
נתניה	16:05	17:15	17:52
ערד	16:11	17:15	17:52
צפת	16:06	17:11	17:49
קרית מלאכי	16:07	17:16	17:53
רחובות	16:06	17:16	17:53
תל אביב	16:14	17:15	17:53

שאלה:
למה מדליקים נרות שבת?

 

תשובה:

אחת מהמצוות המיוחדות, אותה מקפידה לקיים כבר דורות רבים כל משפחה יהודית,

אף אם היא בעלת זיקה מסורתית, היא מצות הדלקת נרות שבת.

מצוה זו מקורה עוד בימות משה רבנו, והיא עברה מאז מדור לדור, כפי שחז"ל לימדונו:

"קבלה היתה לישראל מימי משה רבינו להדליק את הנרות לשבת". (פסיקתא זוטרתא)

את חשיבות ההקפדה על קיום מצוה זו, ניתן לראות גם מדברי ה"שולחן ערוך" שפסק:

"אפילו אין לו מה יאכל, שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר". (סימן רס"ג, ב')

ובמשנה במסכת שבת שנינו: "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן, על שאינן זהירות

בנדה, בחלה ובהדלקת הנר". בטעם המצוה, כותב ה"חפץ חיים" זצ"ל בספרו "משנה ברורה":

"עיקר הדלקת הנר הוא חובה משום מצות עונג שבת". (סימן רס"ג, סק"א)

בחז"ל מבואר שהעונג שבת שישנו בנרות שבת, נובע מהאור שהנרות מאירים בבית, אשר על

ידי אור זה ניתן לראות את המאכלים אותם אוכלים, וזה לשונם של חז"ל: "אין שביעה אלא במראית

העין, לפיכך אמרו הדלקת נר בשבת חובה, שיתענג במאכל ובמשתה". (פסיקתא זוטרתא)

בנוסף לעונג שבת שיש בהדלקת הנרות, יש בזה גם כבוד שבת, וכפי שאומר ה"ילקוט שמעוני":

"נרותיה הן כבודה". (פרשת בהעלותך) וברמב"ם כתוב: "ויהיה נר דלוק, ושולחן ערוך לאכול,

ומטה מוצעת, שכל אלו לכבוד שבת הן".

על ידי האור של נרות השבת ישנו שלום בבית, כפי שמסבירה הגמרא במסכת שבת (דף כ"ה ע"ב,

שהפסוק "ותזנח משלום נפשי" מדבר על הדלקת נר בשבת. ורש"י מבאר שם ש"במקום שאין נר,

אין שלום, שהולך ונכשל, והולך באפילה".

בזכות קיום מצות הדלקת נרות שבת, זוכים לבנים תלמידי חכמים, כמבואר בגמרא שם (דף כ"ג ע"ב)

ש"הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים". רש"י מסביר שלומדים זאת מהפסוק "כי נר מצוה

ותורה אור", אשר מפסוק זה רואים ש"על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה, בא אור דתורה".

בטור (סימן רס"ג) כתוב: "יהא זהיר לעשות נר יפה, דאמר רב הונא, הרגיל בנר שבת להשתדל

בו לעשותו יפה, הויין ליה בנים תלמידי חכמים".

על גודל השכר שיקבלו המדליקים נרות שבת לעתיד לבוא, אומרים חז"ל: "אם שמרתם נרות של

שבת אני מראה לכם נרות של ציון, שנאמר 'והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות'. ואיני

מצריך לכם לראות באורה של חמה, אלא בכבודי אני מאיר לכם, שנאמר 'לא יהיה לך עוד השמש

לאור יומם, ולנוגה הירח לא יאיר לך, והיה לך ה' לאור עולם'. האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם,

שנאמר 'והלכו גוים לאורך'. ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל? באור הצדקה, שנאמר 'וזרחה לכם

יראי שמי שמש צדקה'. וכל כך למה? בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת". (ילקוט שמעוני, פרשת בהעלותך)

 

נ.ב. חשוב לזכור:שעת הדלקת נרות שבת הוא רק לפני כניסת השבת בפועל. לאחר שקיעת החמה אסור להדליק נרות כי מדובר בביצוע מלאכה שאסור לעשות בשבת.