קדוש ישראל סידנא בבא סאלי זכר צדיק וקדוש לברכה

קדוש ישראל סידנא בבא סאלי זכר צדיק וקדוש לברכה

אוהד אטינגר

 

אחד מגדולי הצדיקים בדורות האחרונים היה רבינו הקדוש, רבי ישראל אבוחצירא, המכונה

בפי כל 'סידנא בבא סאלי'. ביום ראשון ד' בשבט (17 בינואר 2021 למניין הנוצרים), חל יום

ההילולא של הצדיק הקדוש והטהור. בשנים כתיקונן, הופך יום ההילולא ליום עליה לרגל.

המוני יהודים מכל רחבי הארץ נוהרים לבית העלמין בנתיבות, שם מנוחתו כבוד של

הצדיק הבבא סאלי.

השנה, בגלל משבר הקורונה וההגבלות החמורות שהטילה הממשלה לנוכח התחלואה

הגבוהה, צפויים אירועי ההילולא להתקיים במתכונת מצומצמת מאוד, ובהשתתפותם

של אנשים מועטים בלבד.

אז לעלות לציון הקדוש אנחנו לא יכולים, אבל אנחנו כן יכולים לעסוק קצת בדמותו

הפלאית של הבבא סאלי זכר צדיק וקדוש לברכה, וגם להדליק נר לעילוי נשמת רבי

ישראל בן רבי מסעוד, זכותו תגן עלינו ועל כל עמו ישראל.

 

נצטט כאן קטע קטן מתוך ספרו של הרב אברהם אוחיון 'סידנא בבא סאלי',

המספר על תחילת הנהגתו של הבבא סאלי זכרו הקדוש לברכה, כרב ומנהיג

בקהילה היהודית במרוקו:

(לרכישת הספר לחצו כאן)

 

אָבִיו שֶׁל הַבַּבָּא סָאלִי, רַבִּי מַסְעוּד אַבּוּחֲצִירָא, הָיָה גָּאוֹן עָצוּם, בַּפְּשָׁט וּבַקַּבָּלָה.

הוּא הִצְנִיעַ, אָמְנָם, אֶת גַּדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה. וְאוּלָם, כָּל בְּנֵי קְהִלָּתוֹ רָחֲשׁוּ לוֹ הַעֲרָצָה אַדִּירָה.

אֶת תּוֹרָתוֹ הֶעֱבִיר רַבִּי מַסְעוּד לִשְׁנֵי בָּנָיו, רַבִּי דָּוִד, בְּנוֹ הַגָּדוֹל, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, בְּנוֹ הַצָּעִיר.

כָּךְ הָפְכוּ הַבַּבָּא סָאלִי וְאָחִיו הַגָּדוֹל, רַבִּי דָּוִד, לְחַבְרוּתָא. רַבִּי דָּוִד הָיָה יָדוּעַ בִּקְדֻשָּׁתוֹ

וּבִפְרִישׁוּתוֹ מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ גַּם בְּגַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה וּבִידִיעוֹתָיו הָרַבּוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת.

מִשּׁוּם כָּךְ, זָכָה רַבִּי דָּוִד לַכִּנּוּי 'עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ'. בְּתֹאַר זֶה הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבּוּחֲצִירָא,

וְכָל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית, מְכַנִּים אֶת רַבִּי דָּוִד, כְּשֶׁיִּרְאַת כָּבוֹד עַל פְּנֵיהֶם.

רַבִּי דָּוִד הָיָה מְבֻגָּר מֵהַבַּבָּא סָאלִי בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְאוּלָם, עַל אַף פַּעַר הַגִּילָאִים בֵּינֵיהֶם,

הָיָה הַבַּבָּא סָאלִי אַחַד הָאֲנָשִׁים הַיְחִידִים, שֶׁעֲלֵיהֶם סָמַךְ רַבִּי דָּוִד בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים הִנְהִיגוּ עַצְמָם בְּהַנְהָגוֹת מְיֻחָדוֹת וּמֻפְלָאוֹת. כָּךְ, לְמָשָׁל, הִסְתַּגְּרוּ

בְּבַיִת אֶחָד בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת, וְעָסְקוּ בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, מִתּוֹךְ צוֹמוֹת וְתַעֲנִיּוֹת.

כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הַבַּיִת, לְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים, דּוֹמִים הָיוּ לְמַלְאָכִים…

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָאָב, רַבִּי מַסְעוּד, נָטַל עַל עַצְמוֹ רַבִּי דָּוִד, בְּנוֹ הַבְּכוֹר, אֶת עֹל

הַנְהָגַת הַקְּהִלָּה. מִכֵּיוָן שֶׁרַבִּי מַסְעוּד הָיָה דָּן אֶת בְּנֵי הַקְּהִלָּה בְּבֵיתוֹ, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ

רַבִּי דָּוִד אֶת עֹל הַדַּיָּנוּת. וְאוּלָם, מִכֵּיוָן שֶׁרַבִּי דָּוִד הָיָה נוֹהֵג לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ וְלִפְרֹשׁ

מִן הַצִּבּוּר, עָבַר הַתַּפְקִיד לְיָדָיו שֶׁל הַבַּבָּא סָאלִי.

הַבַּבָּא סָאלִי הָיָה צָעִיר לְיָמִים, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר קְרָאוֹ רַבִּי דָּוִד

וְאָמַר לוֹ: "הֲרֵינִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לְדַיַּן הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית! מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה תֵּשֵׁב בְּבֵית הַדִּין,

וְתָדוּן אֶת הַבָּאִים לְפָנֶיךָ, כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל!"

כָּךְ קִבֵּל הַבַּבָּא סָאלִי לְיָדָיו אֶת הַנְהָגַת הַקְּהִלָּה, וְהוּא בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּלְבַד.

בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית לֹא הִתְפַּלְּאוּ, בִּרְאוֹתָם אֶת הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר מְמַלֵּא אֶת מְקוֹם אָבִיו

בְּבֵית הַדִּין. הֵם הִכִּירוּ בְּגַדְלוּתוֹ בַּתּוֹרָה עוֹד מִנְּעוּרָיו, וְיָדְעוּ הֵיטֵב, כִּי רָאוּי הוּא עַד מְאֹד

לִכְהֻנָּה רָמָה זוֹ…