10,000 שקל שהגיעו במפתיע, והתקלות ברכבת

ככה זה כשהשבת תובעת את עלבונה

השבת היא מקור הברכה לכל יהודי ויהודי. במקרים רבים רואים זאת עין בעין, אבל בעולמנו בו הנסתר רב על הגלוי, לא תמיד אפשר לראות זאת בעליל. הנהגת השם יתברך אינה בהשגחה גלויה, אלא רק למתבונן. אבל לעיתים זוכים אנו לאור עליון, גם בעולם הנסתר, זאת כדי לחזק אותנו באמונת הבורא ובהשגחתו על העולם.

כבר משה רבינו ע"ה ביקש להבין את הנהגתו יתברך, מדוע "צדיק ורע לו – רשע וטוב לו". אין לנו הבנה בהנהגת השם יתברך בעולם, אבל מדי פעם הוא מאיר לנו, כדי שנלמד מהפרט על הכלל. שומעים אנו סיפורים שאין לנו כל הסבר טבעי, אלא רק השגחה פרטית גלויה וברורה. הנה בימים אלו ממש, שמעתי מיהודי העוסק בתיווך של מכירת תפילין, על אברך בעל תשובה טרי, שהגיע אליו בבקשה לקנות תפילין מהודרות ביותר. הוא בחר תפילין יקרות מאוד בשווי של עשרת אלפים שקל, וסיפר למוכר שמצבו הכלכלי קשה למדי לאחר שעזב את עבודתו כדי לעסוק בתורה, אבל הוא ימצא את הדרך לשלם עבור התפילין היקרות, לא חלפו ימים ספורים והאברך מגיע אל המוכר ובפיו סיפור מדהים: מאז שב בתשובה, הקשר עם אמו רופף למדי, ואף שהיא יודעת את מצבו הכלכלי הקשה, היא "מאשימה" אותו בכך, ואינה מוכנה לסייע לו במאומה. והנה באותו שבוע היא קראה לכל ילדיה – כולל לבנה החוזר בתשובה – וסיפרה להם שהיא קיבלה איזה ירושה קטנה, והיא רוצה לחלק אותה בין ילדיה, כאשר כל אחד מהם מקבל – לא יאומן – עשרת אלפים שקל!

וכל ההקדמה הזאת, אינה אלא פתיח למה שמתחולל ברכבת ישראל. דומה כי בשנים עברו, לא שמענו על גל של תקלות בלתי פוסקות ברכבת, כפי שאנו שומעים בתקופה האחרונה. לא רק בקו החדש בין ירושלים לנתב"ג, שם נרשמות תקלות חדשים לבקרים, אלא גם בקווים האחרים, כאשר "כל שני וחמישי", מושבתת רכבת זו או אחרת. השבתה של רכבת אחת, גוררת אכזבות אחרות ומשמעות הדבר שאלפי נוסעים צריכים למצוא תחבורה חילופית, שלא תמיד בנמצא. מאז ומעולם היה יתרונה של הרכבת בדייקנות שלה. מי שתכנן לנסוע בכלי זה, יכול היה לדעת מתי הוא יוצא ומתי יגיע ליעד. בעלי המוסר היו תמיד מביאים את דייקנות הרכבת כמשל לנושאים מגוונים, כי זה היה הסמל שלה.

אבל לא ברכבת ישראל! מי שמתכנן להגיע ליעד כלשהו ברכבת, צריך לקחת בחשבון שהיא לא תצא בזמן, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – תתקע באמצע הדרך, בשל איזו תקלה באחת המערכות האלקטרוניות שלה. מעניין כי ב"רכבת הקלה" בירושלים, כמעט ולא שומעים אנו על תקלות הגורמות להשבתתה. היא פועלת כבר עשור שנים ביעילות, בנוחות, ולא נתקעת כל פעם מחדש. אז מה שונה רכבת ישראל? מדוע היא הפכה לכלי תחבורה לא אמין, לא יעיל, המשבש את חיי אלפי נוסעים כמעט כל שבוע?

לנו, כיהודים מאמינים, יש תשובה פשוטה: רכבת ישראל הפכה סמל לחילולי שבת המוניים. העבודות לשיפור המסילות והתחנות, נעשות תוך חילולי שבת פומביים, כאשר תחת גלגליה נרמסת לה שבת קודש. על פי הדיווח באחד מכלי התקשורת, גם ברכבת ישראל מודים "שהתקלות יימשכו עוד שנים". יש בעיות עם כל המערכות האלקטרוניות החדישות, היוצרות תקלות חוזרות ונשנות, כך מדווח אחד מכלי התקשורת: "התקלות ברכבת הן עניין שגרתי, כמעט יומיומי. מפלס התסכול של הנוסעים ברכבות הצפופות עולה על גדותיו לאור התקלות החוזרות, במיוחד בשעות העומס, דווקא כשאנשים ממהרים לעבודה. כל אחד מהם נפגע אישית, המעסיקים שלהם נפגעים והמשק נפגע. הגורם החוזר: מערכת האיתות שעוברת שדרוג. זה נכון שיש יותר רגישות בציבור לתקלות ברכבת ישראל, גם בגלל שיש יותר נוסעים, ויותר אנשים שתלויים בהן בדרך לעבודה, וגם הודות לחשיפה שהן מקבלות בתקשורת, אבל נכון גם שיש הרבה יותר תקלות מאשר שהיו לפני כמה שנים… בניגוד לדברים שהשמיע מנכ"ל הרכבת שחר איילון, ממידע שמצוי אצלנו זה לא עניין שיסתיים השנה. שנה לא תספיק וסביר להניח שלנוסעים צפויות עוד מספר לא מבוטל ולא ידוע של תקלות איתות בהמשך הפרויקט".

לדברי מי שבדק את הנושא – "הכל נראה כמו שנראה, כיוון שרכבת ישראל יצאה לפרויקט זה כמו לפרויקטים אחרים בעבר, ללא כוח אדם מספיק ובשורה התחתונה ללא יכולות ביצועיות מספקות. הגורם העריך כי בסופו של דבר יופעל לחץ על רכבת ישראל להוציא את הפרויקט לקבלן חוץ, במחירים מופקעים והכל כדי לזרז את השלמתו".

זו הידיעה על רכבת ישראל, ויש תרוצים למכביר על התקלות הבלתי נגמרות. אבל לנו, כיהודים מאמינים, זו הארה גלויה, כי מחילולי שבת רק מפסידים. מי שסבור כי יהיה לו רווח כלשהו, אם ירמוס את השבת, מגלה את המציאות הטופחת על פניו, אם רק יתבונן – כמובן. תמיד יימצאו ההסברים המלומדים לתקלה זו או אחרת, כי גם בתוך הארת הפנים, עדיין יש מקום ל"בחירה חופשית".

 

(חלקים מתוך  מאמר ב"יתד נאמן" אדר תשע"ט)

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.