תגידו שלום ללחם

סדר בדיקת חמץ

 

נוהגים להכין מראש עשר חתיכות חמץ, ולהניח במקומות שונים בבית, כדי שבעל הבית ימצא אותם במהלך הבדיקה ויקיים בכך את מצוות ביעור חמץ. 

שימו לב: חשוב מאוד לרשום ברשימה מסודרת את כל עשרת המקומות שבהם הטמנתם חמץ, למקרה שהבודק לא ימצא את כולן, כדי שלא יישאר חלילה חמץ בביתכם במהלך חג הפסח. כמו כן הקפידו לעטוף היטב כל אחת מחתיכות החמץ בנייר או בניילון וכדו', כדי שלא יתפרו פירורי חמץ ברחבי הבית.

 

מי שבודק את החמץ מחזיק בידו נר שעווה ואומר:

הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֵׂה שֶׁל בְּדִיקַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל: ויהי נועם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל בִּיעוּר חָמֵץ:

בודקים לאור הנר במקומות שבהם יתכן שיש חמץ, מאחורי המקרר, מתחת לתנור, באזור פינת האוכל, מדפים בחדר הסלון שייתכן שהניחו עליהם חמץ תוך כדי ארוחה והמקומות שילדים נוגעים בהם והיו יכולים לשכוח בהם עוגיה או פרוסת לחם, אם לא בדקתם את כיסי הבגדים עד עכשיו, זה הזמן לבדוק אותם. כמו כן יש לבדוק את המכונית, ולראות שניקיתם או סימנתם "מכור לגוי" את כל המקומות שיתכן וילדים הכניסו בהם חמץ.

כמו כן יש לארגן את כל החמץ שנותר בפינה בבית שלא יתפזר.

עד שמסיימים לבדוק את החמץ אין לדבר בדברים שאינם לצורך הבדיקה.

בסיום הבדיקה צוררים את חתיכות החמץ שנמצאו במהלך הבדיקה בשקית אטומה כדי שלא יתפזר החמץ בבית, ושומרים אותה לשריפה החמץ מחר.

מיד אחרי הבדיקה בבית עוברים לבדוק חמץ ברכב ובמחסן אם יש לכם. אם אתם מקפידים כל השנה שלא לאכול ברכב ושלא להכניס אוכל למחסן, אין צורך לבדוק שם, ובלבד שידוע לכם שהילדים באמת לא אכלו במקומות הללו.

כשמסיימים לבדוק את חמץ, מתכוונים בלב לבטל את כל החמץ שנשאר (אם נשאר) בבית ולא מצאתם אותו, וגם אומרים זאת בפה.

הנוסח המקובל מדורי דורות לביטול החמץ נאמר בשפה הארמית, שפת התלמוד, אבל מי שאינו בקי בשפה זו ואינו יודע את פירוש המילים, יכול לאומרו גם בעברית ובכל שפה אחרת שהוא מבין.

כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, וּדְלָא יְדַעְנָא לֵיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא:

ובעברית: "כל חמץ ומחמצת שיש ברשותי, שלא ראיתיו, ושלא ביערתי אותו, ושאינני יודע על קיומו, יתבטל, ויהיה הפקר כעפר הארץ".

[pdfviewer width="100%" height="500"]https://ravinternet.org/wp-content/uploads/2016/04/%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%A5.pdf[/pdfviewer]

ב'ערב פסח' – היום האחרון שלפני חג הפסח, משכימים קום להתפלל ולאכול ארוחת בוקר מוקדם, כדי שלא נגיע לאכילת החמץ אחרי סוף זמן אכילת חמץ.

אחרי ארוחת הבוקר לוקחים את החמץ שנותר בבית, ויוצאים לשרוף אותו בחוץ.

יש אומרים: הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל שְׂרֵפַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעֱלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעֲם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

משליכים את החמץ ללהבה בוערת, וממתינים עד שהוא נשרף, ורק לאחר מכן מכוונים בלב שכל החמץ שנשאר ברשותכם ולא מצאתם אותו עד כה, בטל ומבוטל כעפר הארץ.

 

לצד כוונת הלב לבטל את החמץ, יש לומר זאת גם בפה. הנוסח המקובל מדורי דורות הוא בארמית, שפת התלמוד, אבל מי שאינו בקי בשפה הארמית יכול לאומרו בעברית או בכל שפה אחרת שהוא מבין.

הנוסח בארמית: כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.

 

ובעברית: כל חמץ ומחמצת שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שאני יודע על קיומו ושאינני יודע על קיומו, שביערתי אותו ושלא ביערתי אותו, יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.

[pdfviewer width="100%" height="500"]https://ravinternet.org/wp-content/uploads/2016/04/%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%A5.pdf[/pdfviewer]

וכשם שזכינו לבער את החמץ הגשמי, כן נזכה לבטל את החמץ הרוחני, להעביר את כל הרצונות והמחשבות הלא טובות מהלב, ונזכה שיהיה הלב שלנו טהור לעבודת הבורא יתברך.