עמדתי להתחתן ואז סבתא פרצה בבכי

כן, זה קרה כשבאתי לספר לסבתא שלי שאני עומד להתחתן. חשבתי שהיא תהיה מאושרת, אבל אז היא פרצה בבכי. אבל בל נקדים את המאוחר. זהו סיפורו של נער צעיר 'גרישה' עולה ממדינת חבר העמים.

מאז שהייתי ילד קטן אמרו עלי שאני פילוסוף אהבתי להבין כל דבר איך הוא פועל ולמה הוא מיועד, כשגדלתי יותר התעניינתי בשאלות הנוגעות לעצם קיומינו כאן בעולם, מהו רוח החיים ומי שולט בו… להורי יוצאי מדינות חבר העמים לא היו אף פעם תשובות מספקות עבורי, הם היו עסוקים מדי במלחמת קיום, בהתבססות במדינה החדשה, בחיפוש אחר מקום עבודה ומגורים. לא היה להם גם ידע מינמאלי בכל נושא רוחני יהודי, הם גדלו בארץ שהייתה מנותקת מכל זיקה לדת.

וכך בעוד הורי טרודים בפרנסתם מצאתי את עצמי משוטט ומחפש תשובות לשאלותי. בעודי מטייל להנאתי בקניון שבעיר מגורי נתקלתי בדוכן תעמולה של כת נוצרית, סקרנותי משכה אותי אל עבר הדוכן, שם שמחו על צעיר המתעניין במטרותיהם. הוזמנתי למפגש החברים ביום השבת, שם עטפו אותי בהרבה מחמאות והבטחות לעתיד טוב יותר. אט אט בלי ששמתי לב הפכתי להיות חלק מרכזי בכת, השתתפתי בכל המפגשים ואף הייתי חלק מהצוות המפעיל את דוכני התעמולה.

בכת הכרתי נערה צעירה, שכמוני הייתה חברה בכת, אלא שלא כמוני היא הייתה נוצריה, בעיני לא הייתה לכך שום משמעות, הרי האמנו שנינו באותם מטרות… . בעידודם של ראשי הכת הודענו על נישואינו בקרוב- – –

כמו כל חתן באתי להודיע לסבתי על נישואי הקרבים, לתדהמתי הרבה כששמעה סבתי את שם הכלה היא פרצה בבכי מר, דקות ארוכות היא סירבה להירגע, "שהנכד שלי יתחתן עם גויה?!" לא הבנתי כלל את חומרת הדבר הן כולנו בני אדם…. אך כשראיתי שמצבה הרפואי של סבתי הורע בעקבות הסיפור הבנתי שיש כאן משהו עמוק יותר.

סבתי התאוששה מעט ופנתה לעזרתו של רב השכונה בה אנו מתגוררים, הרב המליץ כי לפני שאקבל כל החלטה דבר ראשון אלך לשיעור תורה. הרב המליץ על שיעורי גמרא המתקימיים בשכונה הסמוכה, במתכונת מיוחדת כאשר הלימודים הם בצורה של חברותא- לימוד בזוגות. בערב הראשון הגעתי עם הרב למדרשיה עשינו היכרות עם צוות המדרשיה, ויצאתי לדרך בלימוד גמרא משותף. הרגשתי תחושה מיוחדת, חשתי שהנה מצאתי את שחיפשתי כל אותם שנים ארוכות- קשר לדבר האמיתי, ידעתי שאני מתקרב לחידה שלי מקור החיים – בורא העולם. כמו פרפר שנמשך אל האור נמשכתי לשיעורי התורה התחלתי להעמיק את הידע שלי ביהדות, וכמובן שנפרדתי מחברי הישנים, יצאתי לדרך חדשה דרך התורה!

בחודש אלול הצטרפתי כתלמיד באחת הישיבות הוותיקות בירושלים, בכל לילה בחצות יחד עם המוני משתתפים מכל רחבי הארץ אני עומד בתפילה ובקשת סליחות מבורא עולם ומרגיש כי המילים אותם אנו אומרים בסליחות "אליך ד' נשאתי עיני…. ושמח ונחם נפש עבדיך" משקפים את הרגשתי, כאשר מצאתי את שמחת חיי בתורה הקדושה!

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.