על הניסיון שנקרא 'עושר', ומה הוא עלול לגרום לאדם.
העושר הוא, דבר מסוכן מצד אחד, אבל אם משתמשים בו לטובה אפשר
להתעלות דרכו. חז"ל אומרים כי ניסיון העושר, קשה לאדם יותר מניסיון העוני.
מסופר על אחד מחסידיו של רבי חיים מצאנז, בעל ה'דברי חיים' זכר צדיק
לברכה, שהיה בעל חסד גדול מאוד, ומפזר ממונו לצדקה. יום אחד הוא קיבל
ירושה גדולה, והפך לעשיר מופלג. במקום להרבות בצדקה וחסד כפי עשרו
הגדול , התקשה ליבו, והוא החל להמעיט במתן צדקה. יודעים אנו בימינו,
כיצד עשירים פותחים לעצמם משרדים מפוארים, ומי שרוצה להיפגש עם
העשיר, צריך לעבור כמה וכמה פקידים ועוזרים, והסיכוי שיצליח להגיע
לעשיר, קטן עד אפסי. כך היה עם אותו חסיד, שהחל לקפוץ ידו ולתת
פחות צדקה. כאשר נודע הדבר ל"דברי חיים", שלח לקרוא אליו את החסיד.
כמובן שהחסיד מהר להתייצב לפני רבו. לקח אותו הרבי, העמידו ליד
החלון ושאל אותו: "מה אתה רואה כאן?" החסיד, שלא הבין מה פשר
שאלת הרבי, הסתכל מבעד לחלון והחל לומר לרבי שהוא רואה אנשים מסתובבים
ברחוב. נטל אותו הרבי לחדר אחר, שם עמדה מראה גדולה, ושוב שאל אותו: "מה
אתה רואה כאן?" הסתכל החסיד על המראה, כאשר כל כולו פליאה על שאלת הרבי
והשיב: "אני רואה במראה את עצמי". אמר לו הרבי: "שאלה לי אליך, ממה עשוי החלון?"
"מזכוכית", השיב הלה. "וממה עשויה המראה" המשיך ושאל הרבי, והלה השיב בפליאה:
"גם מזכוכית". אם כן איני מבין" – המשיך ושאל הרבי – הרי גם החלון וגם המראה
שניהם עשויים מזכוכית, ומדוע כשהסתכלת דרך החלון ראית אנשים, ואילו כאשר
התבוננת במראה ראית את עצמך?
החסיד לא ידע להשיב על שאלת הרבי.
אמר לו הרבי: "ההבדל פשוט ביותר, הזכוכית היא שקופה, לכן רואים דרכה אנשים,
אבל המראה מצופה בכסף, וכאשר יש ציפוי של כסף, האדם רואה רק את עצמו!"…
"כל עוד לא היית עשיר" – המשיך הרבי והוכיח את החסיד – "ראית אנשים ונתת
להם צדקה ביד רחבה, אך ברגע שהגיע ציפוי של כסף ועטף אותך, התחלת לראות
רק את עצמך. וכי לשם כך נתן לך הקדוש ברוך הוא כסף?
אני יכול להתפלל עליך שהכסף יינטל ממך, ואז תשוב לראות אנשים!"
החסיד נבהל והבטיח לרבי, כי מעכשיו יפתח את דלתו בפני כולם, ויתן צדקה ביד רחבה כבעבר.
הרי לנו עד כמה גדול ניסיון ה עושר.
מעובד מתוך הספר 'אבות ובנים'