מושגים ביהדות באות פ'

פורים/ פדיון הבן ועוד מושגים באות פ'

פדיון הבן
המצווה לפדות בן בכור מידי הכוהן.בעקבות מכת הבכורות, שפגעה רק בבכורי המצרים, נצטווה משה לקדש את בכורות בני ישראל, על מנת שיעבדו בבית המקדש.
לאחר שחטאו ישראל בחטא העגל, ניטלה זכות העבודה במשכן מהבכורות וניתנה ללוויים. העברת הבכורות מרשות ה"הקדש" הצריכה אפוא פדיון מיוחד, באמצעות חמשה שקלי כסף, שניתנו לכוהנים.
חיוב הפדיה מוטל על אבי הילד לאחר שמלאו לתינוק שלושים יום.

פורים
חג החל בי"ד וט"ו באדר ובו חוגגים את נצחון היהודים והצלתם מידי המן בזמן מלכות אחשוורוש מלך פרס.
מקור השם – על שם ה"פור" (הגורל) שהפיל המן האגגי על היהודים כדי להשמידם. המצווה לחגוג את חג פורים נזכרת כבר במגילת אסתר אולם קביעת פורים כחג לדורות נעשתה על ידי חז"ל. חכמים קבעו ארבע מצוות לחג: קריאת המגילה, "משלוח מנות איש לרעהו", מתנות לאביונים וסעודה. במהלך השנים השתרש המנהג להתחפש ביום הפורים, כשרמז לדבר נמצא במגילה בפסוק 'וכל עמי הארץ מתיהדים' שדרשו בו, שגויי אותו הזמן התחפשו ליהודים על מנת להנצל מנקמת היהודים.

פסוקי דזמרה
מזמורי תהילים הנאמרים בתפילת שחרית בימי חול.
הנוהג לאמרם כחלק מתפילת שחרית מפורט בתלמוד הבבלי. בשבת ובחג נאמרים לפניהם פרקי תהילים אחרים.

פסח
חג בן שבעה ימים.
החג מציין את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – יציאה מעול העבדות המצרית, וכניסה לתהליך הפיכתם לעם. כמו כן, מציין החג את קורבן הפסח שהוקרב על ידי בני ישראל עם צאתם ממצרים. מנהגי החג ובמיוחד מסורת סדר הפסח מהווים נדבך מרכזי במסורת היהודית. בחג הפסח אסורים היהודים באכילת חמץ. הפסח הינו אחד משלושת הרגלים ובזמן המקדש נצטוו בני ישראל לעלות בו ברגל לירושלים. בלילו של החג הראשון חל ליל הסדר. לחג שמות נוספים, ביניהם חג החרות, על שם החרות לה זכו היהודים. וחג האביב, על שם עונת השנה בה הוא חל.

פסח שני
יום י"ד באייר, יום בו הקריבו בו את קרבן הפסח בימי בית המקדש כל האנשים שנמנע מהם לעשות כן בניסן, מחמת טומאה או קשיי מרחק פסח שני דומה לחג הפסח הראשון באכילת ת הקורבן על מצות ומרורים, אולם לא חלה בו חובת ביעור חמץ.
פרשת השבוע
פרשה מן התורה, הנקראת בבית הכנסת בכל שבת.
מימי עזרא הסופר נתקנה תקנה לקרוא בציבור בכל שבת קטע מן התורה, על מנת להפיץ את ידיעת התורה בקרב העם כולו. לשם כך נחלקה התורה לחלקים ("סדרות או "פרשיות"), ובכל שבת קוראים אחת מהן. לפי המנהג, קוראים את כל התורה בכל שנה פעם אחת בלבד, ומשום כך נקבעו 54 פרשיות. בשנים בהן אין מספר זה של שבתות, קוראים בשבתות מסוימות שתי פרשיות מחוברות.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.