מושגים ביהדות באות מ'

מזוזה/ משנה ברורה/ ועוד מושגים באות מ'

מוסף
תפילת מיוחדת שמוסיפים בתפילה בימי שבת, חג וראש חודש.
התפילה נאמרת אחרי קריאת התורה, והיא כוללת שבע ברכות. שלוש הראשונות ושלוש האחרונות זהות לברכות שאומרים בכל תפילת "עמידה", והאמצעית, הנקראת "קדושת היום", מזכירה את עניין קורבן המוסף שהוקרב בבית המקדש.

מזוזה
מגילת קלף שעליה כתובות פרשת "שמע" ו"והיה אם שמוע" המזוזה נגללת ונקבעת בתוך נרתיק על המשקוף הימני של כל דלת ומכאן שמה, מזוזה.
יש הנוהגים לנשק את המזוזה בעוברם על פניה אולם מבחינה הלכתית אין בכך חובה. במהלך כל הדורות ייחסו היהודים למזוזה כוחות שמירה והגנה על הבתים. אחת התגובות המקובלות לרצף של מזל רע או אסונות הפוקדים את האדם, היא בדיקת המזוזה.

מנחה
תפילה הנאמרת מדי יום בשעות אחר הצהריים עד לקראת ערב.
שמה של התפילה נובע מתפילת אליהו, "ויהי בעלות המנחה". האדם הראשון שהתפלל תפילת מנחה היה לפי המסורת יצחק אבינו שיצא "לשוח בשדה לפנות ערב". מי שקבעו את התפילה לחובה היו אנשי הכנסת הגדולה שתיקנוה במקום קורבן התמיד של בין הערביים במקדש. התפילה מורכבת מפרק מספר תהילים הפותח בפסוק "אשרי יושבי ביתך", ומתפילת "עמידה". בימי חול רגילים מוסיפים תפילת "תחנון" אחרי ה"עמידה" ובשבת עולים 3 אנשים לקריאת התורה. התפילה נחתמת בתפילת "עלינו לשבח". לתפילת מנחה שני זמנים: ביום הנמשך 12 שעות, ניתן להתפלל אותה לאחר 6.5 שעות מנץ החמה והיא קרויה "מנחה גדולה", לאחר 9.5 שעות מנץ החמה מתחיל זמן "מנחה קטנה" הנמשך עד שקיעת השמש.

מניין
עשרה יהודים מעל גיל בר מצווה הדרושים על מנת להתפלל תפילה בציבור (בעיקר "קדושה", "קדיש", קריאת התורה ו"ברכו") או לקיום חלקים מסוימים בטקסים יהודיים, כגון קידושין, ברית מילה, ברכת אבלים וזימון לברכת המזון.
מעשר ראשון
עשירית מהיבול החקלאי הניתן ללוויים עפ"י התורה. מפירות אלו הלווי מתחייב להפריש מעשר "תרומת מעשר".

מעשר שני
עשירית מהיבול החקלאי הנשאר אחרי הפרשת מעשר ראשון.
עפ"י התורה חייבים לאכול אותו, או מאכלים הנקנים בשוויו, בירושלים (בשנים מסוימות מפרישים במקומו מעשר עני. בימינו מורה ההלכה "לחלל" את המעשר על מטבע ולהשמיד מטבע זה.
מצה
לחם הנאפה לפני שהבצק מחמיץ.
המצה היא אחת המצוות העיקריות של חג הפסח ובשלה זכה החג לכינוי "חג המצות".

מצוות
מעשים שנצטווה היהודי כפרט והעם היהודי ככלל לעשותם.
מצוות הם הוראת התורה וההלכה. ונמסרו למשה מסיני מפי אלוקים. המצוות מתחלקות למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, ולמצוות מדאורייתא ולכאלו מדרבנן. השוני בין סוגי המצוות מתבטא בחומרת העונש לעובר עליהן ובמגוון כללים של דחיית מצווה מפני מצווה אחרת. אי קיום מצוות עשה, או קיום מצוות לא תעשה, נקרא עבירה.
משכן (מכונה גם "אוהל מועד")
המקדש הנייד שהקימו בני ישראל בעת נדודיהם במדבר, כמקום שתשרה בו השכינה, לפי הכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח). מבנהו מתואר בתורה בפירוט רב (שמות, פרקים כה-כז, לד-לח). המשכן ליווה את העם גם בארץ ישראל, עד בניית בית המקדש בימי שלמה המלך.

משכן
המשכן, מקום השראת השכינה בתוך בני ישראל עד להקמת בית המקדש, ומקום הקרבת הקרבנות.
המשכן הוקם במצוות ה' לאחר הברית שנכרתה בינו לבין בני ישראל ולאחר חטא העגל. בניית המשכן מומנה בעזרת תרומות העם, וניצח עליה בצלאל בן אורי בן חור איש שבט יהודה בסיועו של אהליאב בן אחיסמך משבט דן. עם הקמתו מונו אהרן ובניו לעובדי המשכן, ואילו תפקיד הלויים היה לשאתו ממקום למקום. מיקומו של המשכן נקבע במרכז מחנה בני ישראל. המשכן נדד עם בני ישראל עד שהגיעו לארץ ישראל וליווה אותם עד ראשית ימיו של שמואל הנביא.

משנה
האסופה הראשונה של התורה שבע"פ.
עד ימיו של רבי יהודה הנשיא אסור היה לכתוב את המשנה ולא היה נוסח כתוב מוסמך לתורה זו. חכמים אחדים רשמו לעצמם את המסורות שקיבלו ואת דעותיהם שלהם, וכן הועלו על הכתב פסקים של בתי דין ועדויות על הלכות מסוימות. אולם לא היה בנמצא ספר מחייב שהקיף את כל דיני התורה שבע"פ, ערוכים בסדר כלשהו. משהתרבו התקנות והדינים החדשים, בעיקר אלו שהוצבו כסייגים למנוע עברות על מצוות קודמות ראה רבי יהודה הנשיא, המכונה גם 'רבינו הקדוש', כי התורה החלה להישכח מעם ישראל, גם עקב הכבדת השלטון הרומי והחליט לגבש קובץ מאורגן ומסודר, שבו הוצגו הדעות המבוררות והוכרע הדין. קובץ זה, הכולל כיום ששה חלקים הינו ה'משנה' שמהווה למעשה את קודקס היסוד של התורה שבעל פה. קובץ שעל בסיסו נבנה התלמוד וכל ספרי ההלכה.

משנה ברורה
פירוש וסיכום הלכתי וקובע לחלק "אורח חיים" של "שולחן ערוך".
כותב החיבור היה הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין החפץ חיים, גדול רבני רוסיה במאה ה-19 וה-20. הפירוש כולל שלושה חלקים: "משנה ברורה" – הסבר לפסקי שולחן ערוך; "שערי ציון" – מקורות הפירוש ב"משנה ברורה" והערות קצרות עליו; "ביאור הלכה" – הרחבת הפירוש לשולחן ערוך בנושאים מסובכים. המשנה ברורה נחשב לפוסק אחרון במרבית קהילות ישראל ונושא בו קיימת פסיקה ברורה במשנה ברורה נחשב לחתום מבחינה הלכתית.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.