אוהד אטינגר
הימים ימי ספירת העומר, ימים בהם אנו מצווים על תיקון המידות ושיפור ההתנהגות שלנו.
חכמי התלמוד מספרים שבימים אלו מתו 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא שנענשו על כך שלא נהגו כבוד זה בזה.
כשמזכירים את המגפה המצערת הזאת, כדאי שנזכור שרבי עקיבא לא היה אדם פשוט כלל ועיקר,
הוא היה אחד מגדולי התנאים הקדושים. נאמר במדרש שכשמשה רבינו עלה למרום כדי לקבל את התורה
מפי הקדוש ברוך הוא, הראה לו הקדוש ברוך הוא את עקיבא בן יוסף, הלא הוא התנא רבי עקיבא.
עד כדי כך הוא היה גדול.
כמובן שאם הרבי היה צדיק קדוש וטהור, גם תלמידיו לא היו אנשים פשוטים. הם היו יהודים צדיקים
ותלמידי חכמים מופלגים. מסתבר שחוסר הכבוד שהפגינו זה כלפי זה היתה כמובן ביחס לגודל מעלתם,
פגיעה קטנה ושולית, ורק בגלל שהם היו כאלו צדיקים וקדושים, היא נחשבה להם לעוון חמור כל כך,
מי מתלמידי חכמים ברמה שכזאת, מצופה שיתנהגו בצורה מושלמת.
כך או כך, בגלל אותו מקרה, נקבעו ימים אלו, ימי ספירת העומר הן כימים שבהם אנחנו נוהגים קצת
דיני אבלות, לא מתחתנים, לא קונים בגדים חדשים, לא מסתפרים ועוד.
ובנוסף, אנחנו משתדלים מאוד לתקן את המידות שלנו, כלומר, את צורת ההתנהגות שלנו הן כלפי
הקדוש ברוך הוא, והן כלפי בני האדם האחרים. לוותר יותר, לכעוס פחות, להעניק יותר צדקה,
לרחם על מי שראוי לרחמים וגם על מי שפחות ראוי.
בהקשר זה, כדאי שנשים לב לנקודה חשובה מאוד:
לכף זכות!
חכמי התלמוד מייחסים חשיבות רבה מאוד לאופן שבו יהודי מסתכל וחושב על זולתו.
נניח ואנחנו רואים אשה מבוגרת שנכנסת למכולת, מכניסה לסל כמה פריטים,
ולא מדווחת למוכר על קופסת גבינה שהכניסה לסל.
איך אנחנו נסתכל עליה?
כמו על גנבת שפלה ונבזית, או שנאמר שהיא בוודאי שכחה והתבלבלה?
ואם נאמר שהיא כן לקחה את הפריט בכוונה ולא רצתה לשלם עליו, האם זה בגלל שהיא אשה מושחתת
וגנבה, או שאולי בעצם היא סובלת ממחסור חמור ואין לה כסף לקנות אוכל. אולי היא גונבת פשוט כי היא
רעבה, ואם כך אנחנו לא צריכים לכעוס עליה ולבוז לה, אלא להיפך, להשתדל לסייע לה לדווח עליה
למחלקת הרווחה של העירייה שיבואו לעזור לה, ואולי לנסות ולאתר קרובי משפחה שלה שיעמדו לצדה
ויסייעו לה להצטייד במוצרי מזון…
ומה אם זאת לא אשה מבוגרת, אלא גבר צעיר שעוקף אותנו בתור בסופר? האם נאמר שהוא חצוף וחייבי
ם להעמיד אותו במקומו, או שנחשוב על כך שאולי הוא נורא נורא ממהר ולא שם לב שעמדנו שם בצד?
אולי הוא בכלל עמד שם קודם, ורק הלך רגע להביא עוד איזה מוצר בזמן, כך שבעיניו הוא לא עוקף אותנו
אלא חוזר למקום שלו בתור שלדעתו שייך לו.
גם אם אנחנו לא מוותרים על המקום שלנו, וגם אם אנחנו עומדים על זכויותינו ודורשים ממנו לכבד את
הכללים ולעמוד אחרינו בתור, אנחנו עדיין צריכים ללמד עליו זכון.
אנחנו צריכים לדון אנשים לכף זכות.
וכך אמרו חכמי המשנה: "הווי דן את כל האדם לכף זכות"!
תמיד תחפש תירוצים והסברים למה האיש ההוא או האיש ההיא לא עשו דבר נורא כל כך כמו שזה נראה
במבט ראשון, תמיד ננסה להבין אותם, גם אם לא נסכים איתם ולא נקבל את ההתנהגות שלהם.
לפעמים זה נראה בלתי אפשרי, אבל האמת שזה בכלל לא מסובך…
תסתכלו על עצמכם. באמת אתם תמיד תמיד מתנהגים כראוי וכמצופה? או שלפעמים אתם קצת חורגים
מהכללים בגלל שיש לכם סיבה טובה! כמובן שיש לכם סיבה טובה, אם לא, לא הייתם חורגים מהכללים.
אז ברוב המקרים, גם לאנשים אחרים יש סיבה טובה. אנחנו פשוט צריכים לחפש אותה.
וגם אם לא מצאנו את הסיבה הטובה שגרמה להם להתנהג כך, אנחנו צריכים להניח שכנראה יש להם
אחת כזאת שאנחנו לא מכירים אותה ולא מודעים אליה.