שאלה:
צהריים טובים, תודה על האפשרות לשאול!
אז ככה אני בת 20 אחרי שירות לאומי ואני החלטתי שאחרי השנתיים הקשות והעמוסות האלה אני אקח לי שנה
של חופש לרפא את הנפש ואני מוצאת את עצמי כבר כמה חודשים בבית לא עושה כלום חוץ מנקיונות ובישולים
בחודש האחרון הצטרפתי ללמודי אימון אישי כדי להיות מאמנת רגשית וזה רק פעם בשבוע מצד שני אני מוצאת
את עצמי בשאר ימות השבוע לא עושה כלום וזה ממש מייאש כי אני רוצה לעשות אבל לא עושה בסופו של דבר.
היום צצה לי מחשבה של ללמוד אולי קורס תפירה בנוסף לקורס הרגשי אבל אני אומרת לעצמי אני לא חושבת
שאני יעבוד בזה אלא רק אתפור לעצמי ואולי למשפחה אבל אז צצה המחשבה שאני צריכה ללמוד בשביל
הפרנסה ואם אני לא רואה בזה פרנסה אז אני לא צריכה ללמוד את זה זה ממש בזבוז זמן אבל מצד שני
אני חודשים מבזבזת את הזמן אז השאלה שלי בסופו של דבר האם אני צריכה לדאוג לפרנסה שלי או
שבאמת מה שמוכן לי מלמעלה יגיע אליי. השאלה הזאת ממש מדאיגה אותי כי אני מוצאת את עצמי ממש
בלחץ מהפרנסה וירגיע אותי לדעת מה האיזון של אמונה בה' שהוא יביא לי לבין השתדלות שלי.
תודה מראש!
תשובה:
שלום וברכה
יש חובת השתדלות לפרנסה, כלומר הכל נגזר משמים אך יש חיוב לעשות השתדלות סבירה לפרנסה
ולא מעבר לכך, ולסמוך על בורא עולם. ואגב לעיתים קרובות אדם עוןשה השתדלות בתחום אחד,
ובזכות שעשה השתדלות בתחום זה וקיים את חובתו, השם מביא פרנסה בתחום אחר לגמרי.
ע"פ היהדות כדאי מאד למצוא משהו שימלא את יומך, עצם המנוחה בלי מטרה מוגדרת ומה שיתפוס
לך את כל סדר היום יכול לגרום לדברים מאד לא טובים, ולמצב נפשי לא טוב חס ושלום.
ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א