חשבתם פעם מה הם מבקשים מהרבנים ?

בוא נלמד ביחד מה זה 'אמונת חכמים'

מאת: הרב ישראל היימן

 

את המחזה הזה ניתן לראות כל יום בחדרי ההמתנה בבתיהם של גדולי ישראל,

המוני עמך בית ישראל עומדים צפופים ומצפים בכליון עיניים לתורם להיכנס אל הקודש פנימה.

אם נעשה בדיקה קצרה בין האנשים מהו הנושא עליו הם באים לדבר עם גדולי הדור ניוותר מופתעים,

אחדים באים לבקש ברכה או לשאול בענייני הלכה ותורה, מאידך ישנם רבים שבאים להתייעץ בכל שטחי

החיים, ברפואה בשידוכים בפרנסה בשלום בית, גדולי ישראל מרבנים וראשי ישיבות עד אדמורי"ם

ומשפיעים מכל העדות והחוגים שהמכנה המשותף ביניהם שהם אנשים השקועים בד' אמות של הלכה

ומקדישים מזמנם לציבור, והם נשאלים את כל סוגי השאלות, מכל תחום שרק יכול לעלות על דעת מאן דהוא.

ננסה בכמה מילים לחקור לעומק את התופעה, לנסות להבין מה גורם לאנשים שמסובכים עד צוואר

בנבכי החיים ובתהפוכותיהם ללכת ולשטוח את צפונות הלב בפני אנשים שבהסתכלות שטחית לא אמורים

להבין מאומה מעבר לדף הגמרא, כיון שיש כאן יסוד חשוב שיכול ללמד כל אחד על מהות הלימוד, על איכות

החיים של לומד התורה, על העוצמה שהתורה נוסכת בקרב כל מי שעוסק בה ובעיקר על המושג

אמונת חכמים שנתפס היום בעיני מי שלא מספיק חי את הנושא כמשהו לאנשים לא מספיק חושבים,

כאלו שנתפסים למיסטיקה או כל מיני דברים רוחניים לא שכליים.

.  .  .

בוקר שקט ורגיל עלה על ירושלים של מעלה, בין בתי האבן הישנים צועדים להם בזריזות קבוצת אנשים

בפנים רציניות, הם מקיפים כגורן עגולה את מורם ורבם הגדול, הלה הוא הגאון העצום רבי יהושוע לייב

דיסקין, מי שמכונה בפי כל 'השרף מבריסק', שרף על שם גדלותו הנוראה ויראת הרוממות שחשים כלפיו

כל מי שרק שמע את שמע גדולת תורתו קדושתו ופרישותו, מבריסק על שם מקום רבנותו בגולה

עד לא מזמן כשעלה לחונן את עפר ארץ הקודש לעת זקנותו.

הם צועדים ביראה סביבו בדרך לברית מילה, אליה הוזמן 'השרף' לשמש בה בסנדקאות והם מנסים לבלוע

כל מילה היוצאת מפיו, שהלא כבר נאמר על ידי חכמינו 'אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד'.

השיחה נסובה על כוחה של שמירת הראיה ועל מה שהשמירה הזו נותנת לאדם, הוכחה אתם רוצים?

שאל לפתע הרב, הנה, הרב הרים את עיניו לרגע אחד ואמר, בעץ הזה, כאן לידינו יש אלף שבע מאות

שמונים וחמישה עלים, הרב הוריד את עיניו והמשיך בהליכה מהירה, רחש של התפעלות עבר בין חברי

הקבוצה, השיחה המשיכה עוד זמן קצר והקבוצה כולה נבלעה עד מהירה בפתח אחד הבתים שם

התקיימה שמחת הברית.

מיכאל, אחד התלמידים הצעירים לא יכול היה להישאר שווה נפש מול מה שחזו עיניו לפני מספר רגעים,

הוא תלמיד קצת פחות וותיק ועדיין לא היה מורגל במה שתלמידיו של השרף הקדוש ידעו זה מכבר

על עיניו החדות של הרב שאי אפשר להסתיר מהם לגודל קדושתם שום דבר.

הדרך חזור החלה בשתיקה, הרב שקוע במחשבותיו הקדושות ואף אחד לא מעז להפריע להם,

מיכאל צעד מהר יותר ועקף את הקבוצה, הוא ניגש אל העץ אותו אמד הרב לפני דקות לא ארוכות

בדרכם בהלוך ותלש ממנו ענף קטן, הוא ספר במהירות ארבעה עשר עלים הניח את הענף בצד הדרך

וניגש אל הקבוצה, מיכאל פנה בהיסוס אל הרב ושאל אותו, הרב עכשיו שהורדתי כמה עלים מהעץ

ישנה הזדמנות להוכיח את דבריו של הרב בהלוך, כמה עלים יש כעת על העץ?

זו הייתה העזה ממדרגה ראשונה, כולם הסתכלו עליו בתדהמה אבל הרב פשוט הרים את עיניו לרגע קט

נוסף ונקב במספר, אלף שבע מאות שבעים ואחד עלים.

זהו, הרב הוריד את עיניו והשתיקה נמשכה, מיכאל היה בהלם מוחלט, הוא לא העז להוסיף מילה.

כשהם הגיעו לבית הרב, מיכאל ניגש אל רבי חיים שמחה, בכיר תלמידיו של הרב, תסביר לי בבקשה,

הוא ביקש, מה היה כאן? איך זה עובד? רוח הקודש, כוחות על טבעיים?

האמת, ענה לו רבי חיים שמחה, שהרב עצמו הסביר לנו בהזדמנות מסויימת עוד לפני שהוא עלה

לארץ הקודש את העניין, רבי חיים שמחה זקר שתי אצבעות מול מיכאל, כמה אצבעות אני מראה לך?

שניים, ענה מיכאל בלי לחשוב, יפה, רבי חיים שמחה המשיך וזקר כעת שבע אצבעות בשתי ידיו,

וכמה כעת. הוא שאל, לקח למיכאל שניה אחת לענות שבע, בוא נמשיך, אמר לו רבי חיים שמחה,

אם אני יראה לך כאן שלוש עשרה אצבעות גם תוכל לענות בלי לחשוב או שתצטרך לספור?

ובעשרים וארבע אצבעות? איפה עובר הגבול בין הכמות שאתה כאדם ממוצע יכול לומר את המספר

בלי לחשוב בראייה אחת לבין הצורך לספור ולחשב?

אתה מבין, המשיך רבי חיים שמחה, זה עניין של ריכוז, רבינו שבעומק עיונו הנורא בתורה,

בלימוד ללא הפסק בצמצום כל החושים חידד את כח הריכוז שלו בצורה מופלאה כזו שגם

כאשר הוא רואה דבר שלך אין אפשרות לספור אותו הוא מצליח לחדד את ראייתו ולרכז

את מחשבתו ברמה כזו שאצלו זה כמו אצבעות ספורות, כמו שאדם רגיל לא צריך להתאמץ

ולספור אותם רבינו לא צריך לספור את העלים על העץ.

אותם אנשים הצובאים בהמוניהם על דלתות גדולי ישראל לא הולכים שבי אחרי מיסטיקה,

הם לא אנשים שרצים אחרי אמונות של כח עליון עלום, הם אנשים רציונליים כמוני וכמוך,

הם רק מבינים שאדם שמשקיע את כל כח ריכוזו ועיונו כמעט בכל שעות היממה לאורך שנים

רבות כל כך בתורה ובהגיונה הוא אדם שיכול לתפוס כל בעיה משורשה בשניות, לשאול שאלה

ממצה אחת ולפעמים אפילו את זה הוא לא צריך, ולתת תשובה על כל נושא כשהוא יורד לעומק

הרבה יותר ממומחה שלמד את הנושא שנים רבות.

כמובן שלגדולי ישראל יש גם את העזרה השמימית העליונה אותה הם מקבלים ישירות מנותן התורה

שמכוון אותם ושם את הדברים בפיהם, יש להם 'ערוץ פתוח' עם הבורא, כי הם מחוברים איליו הכי חזק

שאפשר והם גם יכולים לומר דברים בבחינת צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, אבל אפילו

אם לא נתייחס לחלק הרוחני יש כאן משהו לוגי פשוט, העיון שלהם בכל דבר, התפיסה שלהם

לעומק של כל נושא, החתירה לאמת בכל נקודה, אלו תכונות שמנחות אותם כל הזמן בלימוד התורה,

הם משתמשים בתכונות הללו כל כך הרבה שנים ובעצמה כזו חזקה שזה נהפך אצלם לטבע,

זה חלק מהאישיות שלהם, לכן באים אליהם, לכן אנשים סומכים עליהם ומקיימים את מוצא פיהם

בלי לחשוב אפילו, לפעמים אפילו בסתירה לדברי המומחים.

אצלנו קוראים לזה אמונת חכמים.

 

כן, אמונת חכמים היא לא מיסטיקה, לפני הכל היא פשוט חישוב נכון של המציאות, היא הכרה בכח שהתורה

נותנת לבנאדם, היא הבנה מה העומק של עיון התורה וכמה זה משפיע על החיים של מי שלומד מעמיק ומעיין באמת.

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.