"הסוודר שאמא סרגה מחמם יותר מכל בגד אחר" • הצצה מרתקת: כך מתייחס צדיק הדור לאשתו

"הסוודר שאמא סרגה מחמם יותר מכל בגד אחר" • הצצה מרתקת: כך מתייחס צדיק הדור לאשתו

 

אשה חשובה הסתובבה אצל רבניות גדולות ומפורסמות ושאלתה בפיה:

מהו תפקידה המרכזי של האשה? התשובות, שנאמרו לאחר מחשבה,

היו מגוונות והקיפו עניינים יסודיים בבית היהודי. כאשר שאלה האשה

את אמא שאלה זו, לא הרהרה אמא אפילו לרגע קט, ומיד פרסה את

משנתה החד משמעית במילים קצרות:

"תפקידה של האשה להיות לעזר ולעמוד לימין בעלה!"

חובה להדגיש את הדברים: אמא היתה אחת מנשות החסד הגדולות שבדור,

אולם תמיד שמה את אבא לפני הכל. אמא חונכה וחינכה את עצמה, כי תפקידו

של האדם בעולם הוא לעשות רצון השם, ורצון השם הוא בראש ובראשונה

שהאשה תהיה עזר לבעלה.

אמא התמסרה לאבא באופן מוחלט, לסייע לו להגות בתורה יומם לילה. בכל

עת ובכל מצב, מבלי שדבר מה יטרידנו. תפקיד זה היה מרכז חייה, בו ראתה

את עיקר חובתה בעולמה, ואת כל מהלך חייה בכל רגע של היממה – כיוונה

והתאימה למענו. כל מעשיה של אמא כלפי אבא נעשו מתוך כבוד עצום ומתוך

התבטלות ונאמנות ללא סייג לבעלה – אבא.

הכבוד שחילקה אמא לאבא הקיף את כל שעות היממה: היא התעוררה השכם

בבוקר כדי לזכות ולענות 'אמן' על ברכות תפילת השחרית שלו, הכינה לו ארוחות

מזינות וטריות מדי יום ביומו, ואפילו הייתה הולכת לקנות עבורו חפצים אישיים,

כמו כובע או נעליים, כדי שלא יצטרך לצאת לחנות ולבטל את זמנו במדידות,

וכל זאת על אף שהייתה טרודה בענייניהן של מאות הנשים שצבאו על דלתה.

בערב, לפני שיצאה לשמחות ולאירועים שונים, הייתה נוטלת את רשותו והקפידה

לשוב לפני השעה אחת עשרה בלילה, אף אם האירוע היה עדיין בעיצומו.

אמא שימשה את אבא בנאמנות מוחלטת. כאשר אבא קרא לה, הייתה מפסיקה

באחת את כל עיסוקיה, עוזבת את כל הנשים שעמדו לצידה, ואפילו באמצע השיחה,

וממהרת אליו.

 

אבא היה דואג לאמא יותר משדאג לעצמו

אף אבא מצידו כיבד את אמא מאוד. הוא היה מקפיד שלא להתחיל את ארוחותיו

עד אשר הצטרפה אליו אמא. הוא הסביר כי אם לא ישמור עליה שתאכל – לא תאכל

לעולם. הוא לא הלך לנוח בצהריים עד שבאה לנוח אף היא. פעם חשה אמא שלא

בטוב ולא יכלה לקום ממיטתה. קצרה ידו של אבא מלעזור לה, ועל כן הביא את

הסטנדר והתיישב ללמוד ליד מיטתה. כשנסעו לצפת ב'בין-הזמנים', אמרה אמא

שהיא לא צריכה את ה'נופש', ואבא אמר שהוא נוסע בשבילה… בשעה שערך את

סיומי המסכתות, היה קורא לה או שולח לה יין. לפעמים טרח וירד את כל המדרגות,

מחדר לימודו בקומה השנייה, כדי לשתף אותה בסיום. בהזדמנויות שונות היה רגיל

לבקש את ברכתה, כגון: לפני אפיית מצות, בליל שבועות ועוד ועוד. בסעודות השבת

תמיד ביקש את אישורה קודם שקידש וקודם ברכת המזון.

אבא ביקש מאמא שתודיע לו קודם שהיא נוסעת מחוץ לעיר. כשיצאה לרכב שהמתין

לה, היה מלווה אותה ארבע אמות ונשאר לעמוד עד אשר נעלם הרכב מן האופק.

אמא סרגה לאבא סוודר. אבא לבש את הסוודר שנים ארוכות כדי לכבד את אמא,

ואף כשנקרע דאג תמיד שיתקנוהו. "הסוודר שאמא סרגה", אמר, "מחמם יותר מכל

בגד אחר". כיוצא בכך, אשה אחת חפצה לסייע לאמא ולהכין במקומה את ארוחתו

של אבא. אבא התנגד – הוא רוצה לכבד את אמא באומרו כי רק מאכליה ערבים לחכו…

אחד הנכדים סייע לאבא לבדוק את החמץ. אבא הורה לו כי בבודקו את המגירות,

יקפיד להחזיר כל חפץ למקומו: "בדיקת חמץ", הוסיף אבא,

"דינה מדברי חכמים, ואילו לצער את סבתא, הרי זה איסור שכתוב מפורש בתורה"…

אכן, אבא לא רצה שאמא תתאמץ בעבודות הבית, לפיכך היתה אמא מסתירה ממנו

את היקף עבודותיה בבית, בפרט בערב פסח, שלא לצערו… וככל הנראה משמים

סייעו בידיה להצליח בהסתרה זו.

כשהתארס אחד הנכדים וסעד עם כלתו על שולחנו של אבא בפעם הראשונה,

שר אבא לכבודם את השיר "עוד ישמע" שוב ושוב. המסובים תמהו על כך, ואבא

הסביר להם: "הלוא סבתא במטבח, ועדיין לא שמעה ששרנו"…

מעניין לספר כי ההנהגה בבית אבא ואמא היתה למשל ודוגמה בפי רבים, עד כי

חתנים שהיו מתמידים במיוחד, והיה חשש שמתוך שקיעותם המופלגת בתורה

לא יֵדְעו להתייחס לנשותיהם כראוי- נשלחו על ידי רבותיהם לביתם של אבא

ואמא, להביט מן הצד בארוחות הצהריים או בארוחות הערב המשותפות שלהם,

למען יֵדְעו לנהוג בביתם כיאה וכיאות…

 

שותפות בכל

אמא היתה שותפה לאבא בהנהגת הבית גם בענייני הלכה, ואבא סמך עליה בעיניים

עצומות. תמיד היתה מבררת את כשרות המאכלים, וכל שאלה שהתעוררה, תמיד

היתה בין הראשונים שידעו על כך. אם אמרה לו שמאכל מסוים כשר או שבמוצר מסוים

אין חשש איסור, הוא קיבל את דבריה בלי פקפוק. בשאלות הלכתיות מסוימות, כגון

בצליית כבד, אף הורה לאחרים לשמוע לאמא, באומרו כי את הנהגותיה קבלה מאמו,

שקיבלה מהחזון איש.

כשהגיע לאבא מכתב שנכתב על ידי אשה, היה מעבירו לאמא כדי שתשיב היא.

ומעניין לציין: אבא מקפיד לענות על המכתבים לפי הסדר של כהנים, לוויים וישראלים.

כאשר קיבל מכתב מאשה ושם לב כי היא אשת כהן, ציין לאמא על המכתב 'מכתב

מכהנת', כדי שתקיים בה מצוות 'וקידשתו' (מצווה, ותענה לה בראשונה…

אכן, נכון לומר, כי על בית כגון זה של אבא ואמא אמרו חכמים כי "זכו, שכינה ביניהם".

('בית אמי')

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.