הגיעו לכאן נציגים של מס הכנסה ובקשו שאוציא להם תיקים
נספר ספור אחד מני רבים על השגחת ה' עלינו, גם כאשר נדמה לנו שהענינים מתגלגלים שלא לטובתנו:
מעשה ביהודי בעל משפחה של תשע נפשות, שעבד במכון רנטגן. יום אחד נסגר המכון, והוא נותר ללא מקור פרנסה.
חפש עבודה אחרת, פנה לפה ולשם, אך לא מצא מקום עבודה מתאים. בוקר אחד היה בדרכו לראיון
במקום עבודה מבטיח. הוא התאכזב מאד כשהפסיד את האוטובוס, שמשמעות הדבר שהוא עלול להחמיץ
את הראיון. אותו יהודי הצטער על כך מאד, והנה לשמחתו עצר לו טרמפ שנסע לכוון המתאים.
למרות זאת, הוא לא הגיע לאותו ראיון. במקום זה, מצא את עצמו מערב בתאונה קטנה בכביש,
והוא פנה לבית החולים לבדיקות. הוא הרגיש איך העבודה, שחשב אותה למתאימה, מתרחקת ממנו בפעם השניה,
והתחזק באמונה כי הכל מאת ה'. בבית החולים הוכנס האיש לבדיקת רנטגן, ושם נודע לו כי הם מחפשים בדחיפות
עובד חדש למכון הרנטגן לעבודה מידית!
ברגע שקבל מכתב שחרור, נגש להתראין, ועל אתר התקבל לעבודה. אז התברר לו למפרע כי המסלול שעבר:
האוטובוס שברח והתאונה בטרמפ – הם הוו את התכנית ששרטט לו הקב"ה מלכתחלה על מנת שימצא את העבודה הזו,
ויוכל לפרנס את משפחתו בכבוד.
"אני התלוננתי על מזלי הרע, שבמקום להגיע לראיון המתכנן הגעתי לבית החולים, ולא ידעתי שהקב"ה,
מסובב כל הסבות, הוביל אותי אל המטרה הנכספת!" סכם האיש את ספורו. הקב"ה עושה לו חפציו!
אמרו חז"ל (ברכות יד ע"א): "כל המתפלל ואחר יוצא לדרך, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו,
שנאמר: 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'".
מה הכונה "עושה לו חפציו"?
מפרש המהרש"א (שם): כיון שהקדים להתפלל, הולך הצדק לפניו והוא יצליח במעשה ידיו.
מעשה באיש עסקים שנהל מפעל גדול. מטבע הדברים מתעוררות במפעל כל מיני שאלות שדורשות
את הכרעת המנהל. יש מנכ"ל ומזכירות ופועלים, אבל הוא אחראי על הכל. משום כך רגיל היה,
שמדי בקר, כבר בקומו משנתו, משאירים לו הודעות דחופות שהוא מוכרח להתיחס אליהן.
לפעמים היה הטפול בהן אורך שתי דקות בלבד, אך לפעמים נאלץ להתעכב חצי שעה ואפלו שעה.
מה אפשר לעשות? זו פרנסתו! אי אפשר לזלזל בזה, הרי לעולם יפשט אדם נבלה בשוק ולא יזדקק לבריות…
כשלמד את הגמרא בברכות, וראה הלכה מפרשת בשלחן ערוך (סימן פט סעיף ב), שאסור לאדם לעסוק
בשום דבר לפני התפלה, וחובה עליו להקדים ולהתפלל לפני שיפנה לעסקיו – התעורר לקבל על עצמו
בקבלה גמורה, שהוא אינו עונה לטלפונים ולא מקבל הודעות עד אחרי התפלה.
כבר למחרת בבקר הגיע הנסיון.
על צג הטלפון הופיע מספרו של המנכ"ל. מה יכול לקרות שהוא זקוק לו? הוא הרי נותן לו יד חפשית בכל דבר!
לרגע התפתה לענות, אבל במשנהו החליט: קבלה זו קבלה. אני לא עונה ויהי מה!
הטלפון דמם לרגע, אך מיד אחר כך התעורר שוב לחיים. המנכ"ל התקשר שוב ושוב ושוב. בודאי קרה משהו,
הבין המנהל – ובכל זאת החליט שהוא אינו עונה עד אחרי התפלה. הוא השתיק את הטלפון והתפלל במתינות
כדת וכדין. סים את התפלה, למד את סדר הלמוד הקבוע שלו, ורק כשיצא מבית הכנסת פנה להתקשר בחזרה.
"בוקר טוב. מה קורה?".
"אדוני", מחזיר לו המנכ"ל, "יש לך יותר מזל משכל".
"לא מזל, אלא תפלה. מה הענין?".
"הגיעו לכאן קבוצת נציגים של מס הכנסה ובקשו שאוציא להם תיקים. אמרתי שאינני יכול לפתח את המקום,
זה רק בסמכותו של בעל הבית. הרגעתי אותם שאני אתקשר אליך ומיד תבוא. אבל לא ענית.
במשך ארבעים דקות נסיתי להתקשר, והם המתינו. בסופו של דבר נמאס להם. הם בקשו לראות את חוזה השכירות
של המקום שהיה אצלי, עברו עליו ואמרו: 'טוב, הכל תקין', ונתנו אישור…".
בעל המפעל היה המום. לפני שמונה חדשים ארע לו ספור דומה. גם אז הוא היה לפני התפלה,
אך אז כן הצליחו העובדים להשיגו. הוא רץ למקום, התחנן לאנשי מס הכנסה שיתנו לו ללכת להתפלל,
אך הם לא הרשו לו. הכריחו אותו לשבת אתם ולגמר את הבדיקה, רק כמה דקות לפני חצות הוא הצליח
להשתחרר מהם ו'לחטף' תפלת שחרית… וראה זה פלא, ברגע שקבל על עצמו שלא יתעסק בשום עסק לפני התפלה,
נתן לו הקב"ה נסיון. כשעמד בנסיון, מיד הראה לו הקב"ה כמה הרויח!
"זה לא המזל שלי", אמר למנכ"ל, "זאת התפלה! עם ישראל הם מעל המזל!
אם אדם מקבל על עצמו באמת ובתמים, ה' עוזר לו!".
(מתוך הספר 'משכני אחריך')