בפסח שואלים קושיות. למה בעצם?

מה ההגדה מלמדת אותנו על הדרך הנכונה בה אנחנו עצמנו צריכים ללמוד דברים חדשים, להחכים ולהתפתח?

בפסח שואליםאת הקושיות. למה בעצם?

 

המצווה העיקרית בליל הסדר, היא מצוות 'והגדת לבנך', שמשמעותה לספר לילדים,

וגם למבוגרים, על כך שאבותינו היו משועבדים לפרעה במצרים, ולאחר מכן הוציא ה'

אלוקינו אותנו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, לא לפני שהכה את המצרים עשר מכות

עוצמתיות, שהותירו אותם חסרי כל, אבלים ומדוכאים.

עם זאת, מי שיפתח הגדה של פסח ויעיין בה מעט, יגלה שבליל הסדר השאלות,

הקושיות, תופסות מקום של חשיבות. מניחים על השולחן קערה עם סימנים שונים

כדי לגרום לילדים לשאול למה אנחנו עושים את זה. מכסים את המצות, אחר כך

מגלים אותם, שוב מכסים ושוב מגלים, וכל זה כדי שהילדים ישאלו. מטבילים את

הכרפס במי מלח, כדי לעורר תמיהה מצד הילדים. ובמקומות רבים אחרים נהגו

לעשות כל מיני דברים תמוהים כדי שהילדים ישאלו את השאלה המתבקשת, וכך

נוכל לקיים בהידור רב את מצוות 'והגדת לבנך'.

גם התורה, כשהיא מצווה עלינו לספר לילדים את סיפור יציאת מצרים, היא מתארת

את הסיפור כתשובה לשאלה שישאל הילד: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת,

ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' אלוקינו ממצרים מבית עבדים".

ואכן, ההגדה נפתחת בארבעת הקושיות המפורסמות, מה נשתנה הלילה הזה מכל

הלילות? למה בכל הלילות אנחנו אוכלים חמץ ומצה והלילה הזה אוכלים רק מצה?

למה בכל הלילות אנחנו אוכלים בישיבה או בהסבה, והלילה הזה אוכלים בהסבה?

למה בכל הלילות לא מטבילים את האוכל במטבלים שונים, והלילה הזה כולנו מטבילים

את האכול פעמיים (כרפס במי מלח, ואת המרור בחרוסת)? למה בכל הלילות אוכלים

ירקות מכל מיני סוגים, ואילו בליל פסח אוכלים דווקא ירק מר?

רק אחרי ששואלים את השאלות, אנחנו משיבים את התשובה שהיא בעצם עיקר ההגדה,

"עבדים היינו לפרעה במצרים", הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה.

אם אבותינו לא היו יוצאים ממצרים, אנחנו כולנו היינו עבדים עד היום לאומה המצרית.

וכן את כל יתר ההגדה של פסח.

אז למה באמת צריכים לשאול שאלות? למה אי אפשר להתחיל מיד

עם ההסברים שיהפכו את השאלה למיותרת?

 

התשובה היא שהשאלה היא חלק מההסבר. תארו לעצמכם שאתם תופסים את הילד,

מושיבים אותו על כסא ומתחילים לספר לו על יציאת מצרים. רוב הסיכויים הם שאחרי

שתי דקות הוא יתחיל להשתעמם, וכעבור חמש דקות נוספות הוא כבר יאבד את הסבלנות

ויפסיק להקשיב. אבל אם הילד שואל שאלות, זה הזמן הטוב ביותר להסביר לו. אחרי

שהסקרנות התעוררה, כל דבר שתספרו לו ייכנס לראש בצורה טובה יותר.

ומה אנחנו לומדים מזה?

כולנו ילדים. כל אחד מאתנו חייב לעורר את הסקרנות שלו עצמו כדי ללמוד דברים חדשים

ולזכור אותם לאורך זמן. הורים חכמים, יודעים להשחיל מידע שהם רוצים להעביר לילדים

שלהם, דווקא כשהילד סקרן ושואל שאלות. אם אתם רוצים להסביר לילד שלכם איך עובד

החשמל, כדאי שתגרמו לו קודם כל לשאול איך החשמל עובד, ורק אחר כך תסבירו לו. אם

אתם רוצים שהוא ידע מי היה הסבא של הסבא שלו, תעוררו את הסקרנות שלו, תגרמו לו

לשאול מהיכן מגיעים שורשיו המשפחתיים, אם הוא בגיל המתאים, הסקרנות הזאת תאפשר

לו גם להבין ולהכיר את השושלת המשפחתית, הוא גם יזכור טוב יותר את הדברים.

והכי חשוב, אם אנחנו רוצים ללמוד משהו חדש, אם אנחנו רוצים להכיר הלכה חדשה, נושא

חדש על פרשת השבוע או בכל נושא אחר, חשוב וכדאי שנדע לעורר את הסקרנות שלנו עצמנו.

לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות, ורק אחר כך ללמוד את התשובה לשאלות הללו.

בדיוק כמו ש"והגדת לבנך", מתבצע בצורה טובה יותר כשהילד סקרן, כך גם "והגדת לעצמך",

ייקלט טוב יותר בזיכרון אם הסקרנות תפתח את הראש שלנו ותאפשר לנו לקלוט מידע חדש,

וליהנות ממנו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.