בננה גדלה על העץ או על האדמה?

השאלה התמימה הזו נושאת משמעות רבה, כנס והכר את הלכות ברכת הפירות והירקות

משה ויטמן

מה יותר מעניין תפוז או מלפפון?
כמו אנשים טובים ונימוסיים המעוניינים להודות על כל הנאה מיוחדת בחיינו, אנו מברכים את ברכות המאכלים

בפירוט המתאים לרמת ההנאה והתועלת המגיעה לנו מהם. כך, קבעו חכמים שלא נסתפק בנוסח ברכה אחיד

לכל המאכלים, אלא נברך לכל סוג מאכל נוסח המבטא את ההודאה עליו בנפרד.

זו הייתה הסיבה שגם לאחר שנקבע נוסח ברכה לכל גידולי הארץ "בורא פרי האדמה"

החליטו חכמים לקבוע נוסח ספציפי יותר המתייחס למעלתם הגבוהה יותר של פירות העץ – "בורא פרי העץ".

 

איך יודעים מהו פרי ומהו ירק?
כולנו יודעים לומר כי מלפפון הוא סוג של ירק ותפוז הוא סוג של פרי, אך הקריטריונים ההלכתיים לקביעת המין,

יעזרו לנו להבחין גם על פירות או ירקות פחות ברורים, כמו אלו שאינם גדלים ישירות על האדמה אלא על שיח.

המדד ההלכתי אינו מתחשב בגודל של השיח או העץ אלא בתנאי אחר:

האם העץ או השיח הוא רב שנתי או שהוא גדל ופורח כל שנה מחדש. עץ הוא הנשאר משנה לשנה,

שיח הוא הגדל כל שנה מחדש. פירות שיח דינם כפירות האדמה ומברכים עליהם בורא פרי האדמה.

 

אז מה מברכים על בננה ועל פפאיה?
בננה אמנם גדלה על עץ גבוה והוא מתקיים להרבה שנים, אבל הענף ממנו קוטפים את אשכול הבננות

אינו מניב אשכולות נוספים, בשונה מעץ המניב באותו ענף אשכול אחר אשכול.

לכן ברכת הבננה בורא פרי האדמה. ברכת הפפאיה נתונה במחלוקת הפוסקים וכל אחד ישאל את רבו.

 

ריסקתי תפו"א, מה אברך על הרסק? סחטתי תפוזים, מה אברך על המיץ?
על פי ההלכה, הסיבה שבגללה מברכים על פירות או ירקות ברכה מיוחדת ולא מסתפקים בברכה כללית

כמו "שהכול נהיה בדברו" היא הרצון לבטא את המעלה והייחודיות שלהם. מעלה זו, אומרת הגמרא,

נעלמת כאשר סוחטים את הפירות או מרסקים אותם באופן שצורתם אינה ניכרת יותר.

לכן, במקרה זה יש לברך שהכול נהיה בדברו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.