בניית סוכה – כל הפרטים

הסוכה היא המצווה הכי מרכזית בחג הסוכות איפה בונים אותה? מאיזה חומרים? ומה מידותיה? כל זאת ועוד במאמר שלפניכם


אז מתי בעצם הכי מומלץ להתחיל בבניה?

מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בהכנות לעשיית הסוכה כדי לקיים את הפסוק "ילכו מחיל אל חיל" – ממצות יום הכיפורים למצות סוכה.

מצווה להשלים את הסוכה ביום המחרת כי "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה". רק בערב שבת לא יעשנה אלא עד חצות היום.

סוכה העשויה משנה שעברה, או שנעשתה לפני 30 יום שלפני החג (לפני ט"ו באלול) – יש לעשות פעולה בסכך, כגון שינענעו תוך 30 יום לחג, לשם מצות סוכה.

ראוי לעשות הסוכה בעצמו, לטרוח בה טרחת הגוף, ולהזיע בעשייתה.

איפה נמקם אותה?

הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. ואם עשאה תחת מרפסת, אילן, גג וכדומה – הסוכה פסולה.

לא יעשה את הסוכה במקום שיצטער אח"כ מהישיבה בה, כגון שיש שם ריח רע, רוח חזקה, יתושים וכדומה.

באיזה סכך נשתמש?

הסכך צריך להיות מהצומח מן הארץ – עצים, קנים, ענפים וכו'. דברים שאינם מן הצומח פסולים.

הסכך צריך להיות תלוש מן הארץ. לכן יקצץ תחילה את הענפים והשיחים ואח"כ יסכך בהם.

כלים, בין שלמים בין מפורקים, פסולים לסכך, שאין מסככים בדברים המקבלים טומאה. לכן יש לברר על נסרי עץ אם אין הם באים מארגזים שפורקו ופסולים לסיכוך.

עלים המתייבשים או נושרים מהר, והסוכה לא תהא מסוככת על ידם כדין עד יום האחרון של חג – פסולים לסיכוך מיד, אפילו בעודם רעננים.

לא יסכך בסכך שריחו רע ובמיני ענפים הנשירים ביותר, מכיוון שהם מכבידים על הישיבה בסוכה.

אפשר לקחת דפנות מבטון?

כל הדברים כשרים לדפנות, גם קירות הבית ואילנות מחוברים.

הסוכה צריכה שתהא ראויה לכל החג ועל כן לא יעשה הדפנות מדברים המתייבשים מהר עד שלא יישארו הדפנות כל שבעת ימי החג.

הדפנות צריכות להיות עמידות בפני רוח מצויה, אבל אם הן רופפות וינודו ברוח – פסולות אפילו במקום שאין שם רוח. לכן העושה את דפנות הסוכה מבד וכדומה צריך להקפיד מאוד למתחן ולחברן היטב מכל צדדיהן, או יעמיד בדפנות נסרים במרחקים של פחות משלושה טפחים(24 ס"מ) ואז אפילו ינוד הבד ברוח – כשרות הדפנות ע"י הנסרים.

הסוכה צריכה לפחות 3 דפנות. גובה הדפנות מינימום עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ). דפנות המוגבהים מן הקרקע 3 טפחים (24 ס"מ) פסולים. אין הדפנות צריכות להגיע עד הסכך.

הנחת הסכך

תחילה יעמיד את הדפנות ואח"כ יניח הסכך ולא להיפך.

יש להדר להניח את הסכך על קורות שהן עצמן כשרות לסיכוך דהיינו שהדבר ש"מעמיד" את הסכך – יהי אף הוא כשר לסיכוך.

הסוכה הכשירה צריכה שתהא צילתה מרובה מחמתה דהיינו שמידת הצל בסוכה, בצהרי היום, תהיה יתירה ממידת השמש.

לא ירבה בסכך יותר מידי עד שאי אפשר יהיה לראות דרכו את הכוכבים הגדולים. ומכל מקום אם הרבה בסכך ואין נראים הכוכבים דרכו – כשרה.

הסכך צריך להינתן על הסוכה לשם סוכה או לשם צל (דהיינו שנעשה כדי להגן מקרני השמש) ועל כן בשעה שמניח את הסכך על הסוכה יכוון שמניח לשם סוכה. ואם הניח את הסכך רק כדי להסתיר שם דברים מעין רואים או שנפל מעצמו הסכך על הסוכה – פסולה. כיצד יתקנה? ירים את הסכך מעט ויחזור ויניחו במקומו לשם סוכה.

מידות הסוכה

חלל הסוכה – אחרי תליית הסדינים והקישוטים על הדפנות חייב להיות לפחות שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 X56, או, 70 X70 ס"מ). פחות משיעור זה הסוכה פסולה.

גובה חללה של הסוכה: לכל הפחות עשרה טפחים (100 – 80 ס"מ) ולכל היותר עשרים אמה(960 ס"מ).

השולחן חייב להיות בתוך הסוכה, ואם השולחן חוץ לסוכה ליד הפתח והוא יושב בתוך הסוכה ליד השולחן ואוכל עליו, הריהו כאילו לא אכל בסוכה.

סוכה גזולה

סוכה גזולה, הדפנות או הסכך, פסולה ואסור לברך עליה. לכן יזהר מאוד לא לקחת קרשים שאינם שלו ולא יקצץ סכך מחצר פרטית שלא ברשות, שנוסף על איסור גזילה – לא מקיים מצות סוכה ויברך ברכות לבטלה.

לא יעשה סוכתו בקרקע של חבירו שלא ברצונו ולא בקרקע משותפת במקום שהסוכה תפריע לעוברים ושבים. וכן לא ישב בסוכת חבירו נגד רצונו.

מצווה חשובה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים

יקשט את הסוכה בסדינים, בתמונות וכדומה (ונוהגים לקשט אותה בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל על שם חג האסיף). ויכניס לתוכה כלים ורהיטים נאים משום "זה א-לי ואנוהו" – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, כדי שתהא הסוכה נאה וחביבה ויהנו לשבת בה.

לא יכניס בסוכה כלי מטבח, סירים, קדרות וכדומה. וכן לא יעשה בסוכה כל תשמיש בזוי, כגון רחיצת כלים.

סוכת החג – הסכך, הדפנות, הקישוטים, מיני הפירות התלויים בה, יש להם קדושת סוכה ואסורים בשימוש אחר והנאה אחרת כל ימי החג, אפילו נפלו מהסוכה.

נפל פרי מקישוטי הסוכה בשבת או ביום טוב, אסור בטלטול משום מוקצה.

הישיבה בסוכה

בסוכות תשבו שבעת ימים – כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג)

אז למה אנו יושבים בסוכה בכלל?

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"

ישנם שני פירושים בגמרא:

הכוונה לשבעת ענני כבוד שהקיפו את בני ישראל במדבר. וזכר לשבעת ענני הכבוד חוגגים שבעה ימים את חג הסוכות.

הכוונה לסוכות ממש שעשו להם במדבר להגן עליהם בהיותם 40 שנה במדבר בארץ לא זרועה, בארץ ציה ושממה, שבדרך הטבע אין אפשרות לחיות, ובנ"י חיו בניסים תמידיים – מן, שליו, באר מים, ובגדיהם לא בלו ולא חסרו דבר, וישבו שם בסוכות. וזכר לגודל ניסים אלו חוגגים את חג הסוכות.

"בהוציאי אותם מארץ מצרים"

והלא יציאת מצרים בחודש ניסן היתה, ולמה אם כן נצטוינו לעשות סוכה בתשרי?

אלא, כדי שהישיבה תהיה ניכרת שהיא לשם מצוה, ובחודש ניסן שהוא תחילת עונת הקיץ – רגיל אדם לצאת מביתו ולשבת באוהל או בסוכה, ולא יהיה ניכר שיושב "לשם מצוה". אבל בחודש תשרי – תחילת החורף וימי הגשמים, בני אדם שבים אז לביתם, ואילו ישראל יוצאים מהבית ונכנסים אל הסוכות, והכל רואים ויודעים שמפני מצוותו של הקב"ה הם עושים כן – "למען ידעו דורותיכם". (טור)


מצות סוכה

מצות "עשה" מן התורה לישב בסוכה שבעה ימים מט"ו בתשרי עד כ"א בו.

יכוון בישיבתו בסוכה את טעם התורה "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".

כיצד מצות ישיבת סוכה? שיהיה אוכל ושותה וישן ולומד ומשוחח ושוהה בה כל שבעת ימי החג בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שאר ימי חג הסוכות עושה את ביתו ארעי ואת סוכתו קבע, ומארח שם את חבריו וקרוביו הבאים לבקרו.

קדושת סוכה גדולה מאוד. לכן ירבה בה בדברי תורה, ויזהר מלדבר בה דיבורים אסורים כלשון הרע, ליצנות, קריאת עיתונים וספרי הבאי.

בליל החג הראשון חובה לאכול לחם בסוכה (כחובת אכילת מצה בליל פסח). וחייב לאכול לפחות שיעור כזית (כ – 30 גרם).

ביתר הימים אין חובה לאכול אלא שאם רוצה לאכול לחם – חייב לאוכלו בסוכה.

מעיקר הדין מותר לאכול אכילת ארעי (פירות ושתיה) מחוץ לסוכה, אך המהדרים במצוות מקפידים לאכול אפילו אכילה ארעית רק בסוכה.

אכילת קבע, כל ימי החג, רק בסוכה.

שינה, אפילו ארעית, כל ימי החג, רק בסוכה.

לפני כל אכילת קבע בסוכה מברך "לישב בסוכה".

קטן מגיל 6 – 5 חייב בסוכה.

המצטער פטור מן הסוכה, כגון אם יורדים גשמים או שיש שם יתושים וכדומה.

נשים פטורות ממצוות סוכה אבל בידן לשבת בסוכה ולקיים מצוותה, ולבני ספרד אין מברכות.

נהגו שיום אחרון של סוכות לפנות ערב נכנסים לסוכה ואוכלים משהו ונפרדים ממנה ואומרים "יהי רצון שכשם שזכיתי לישב בסוכה זו כך אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן".

לשאלות נוספות תוכלו לפנות לרב של האינטרנט לחצו כאן 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.