אוהד אטינגר
לפעמים אנחנו נתקלים בסיטואציה מקוממת. אנחנו רואים אדם שמתנהג בצורה לא ראויה,
ומתקשים למצוא הסבר שיניח את הדעת מדוע הוא מתנהג כך.
מה, הוא לא מבין שככה לא מתנהגים? לא חינכו אותו כשהיה ילד? למה הוא כך מזלזל בזולתו,
או מתחצף להוריו? זה לא יאומן איך בנאדם בוגר, מסוגל לעשות מעשה שכזה.
אי שם במעלה העורף אנחנו חשים בגירוד קל, המנסה להזכיר לנו את מאמר חכמי המשנה
במסכת 'אבות': "הוי דן את כל האדם לכף זכות".
אבל איך אפשר ללמד זכות על בנאדם שמתנהג ככה? זה בלתי אפשרי!
תראה איך הוא מתנהג, החוצפן! אין לנו בושה!!!
באמת לא קל. לפעמים זה אפילו מאוד מאוד קשה ללמד זכות על אנשים.
בפועל, לכל אדם יש הסבר למה הוא מתנהג כך או אחרת. אף אחד לא קם בבוקר
ומחליט לרמוס היום את כולם ולהתנהג בצורה שאינה הגונה.
אבל מה? קל לנו למצוא את לימוד הזכות על המעשים שלנו, וקשה לנו
או כמעט בלתי אפשרי למצוא אותו כשמדובר במעשיהם של אחרים.
לכן כדאי מאוד שנקרא את השורות הבאות.
אומרים צדיקי הדורות, שבית הדין של מעלה, שדן את האדם על מעשיו ומעניש אותו
על חטאיו, נותן לכל אדם לשפוט את עצמו.
לדוגמה, אתה קם בבוקר, עייף ועצבני אחרי לילה של נדודי שינה. המזגן של השכנים הרעיש
בלי סוף, המזגן שלך לעומת זאת בדיוק התקלקל, חם, רועש, מזיע, כל הלילה נרדמת והתעוררת
נרדמת והתעוררת, והנה מגיע הבוקר, ושנייה אחרי שאתה פוקח את העיניים אתה מקבל טלפון
מאמא שלך שמבקשת ממך שתבוא אליה הביתה כדי לקחת את המגבת ששכחת אצלה כשביקרת שם אתמול.
אתה עונה לאמא בחוסר סבלנות: טוב אמא, אני אבוא בהמשך לקחת את המגבת.
אבל אמא רוצה לדעת מתי בדיוק. המגבת מעצבנת אותה, היא לא יכולה להכניס אותה לארון
כי זה לא המקום שלה, וזה שהיא נשארת בסלון שלה, מהווה מטרד של ממש לשלוות הנפש שלה…
אתה אומר לה שאתה מקווה לבוא בלילה, או אולי מחר.
אמא לוחצת: למה שלא תעבור עכשיו דרכי לקחת את המגבת?
ואז מגיע הפיצוץ: מה את חושבת? שאני משועמם? אין לי מה לעשות? קחי את המגבת ושימי בפח!
מה את רוצה ממני, הרגע קמתי ואת כבר משגעת אותי!!!".
אוי ואבוי!!!
כך מדברים לאמא???
בוא נראה מה כתוב ב'שולחן ערוך', הספר שמורה לנו איך להתנהג על פי התורה וההלכה.
"עַד הֵיכָן כִּבּוּד אָב וָאֵם, אֲפִלּוּ נָטְלוּ כִּיס שֶׁל זְהוּבִים שֶׁלּוֹ, וְהִשְׁלִיכוּ בְּפָנָיו לַיָּם, לֹא יַכְלִימֵם
וְלא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעֹס כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא יְקַבֵּל גְּזֵרַת הַכָּתוּב וְיִשְׁתֹּק".
כלומר, אפילו אם אמא שלך היתה באה אליך הביתה, מתפרצת פנימה ומנפצת לך
את כל החלונות, אסור היה לך לצעוק עליה או לבזות אותה!!! ומה היא עשתה,
בסך הכל ביקשה שתבוא לקחת את המגבת… ובכל זאת כך הגבת…
חמור מאוד!!!
כמה זה חמור???
בואו נראה מה אומר השולחן ערוך בעניין:
"כָּל הַמְבַזֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים (בדיבור בלבד), אֲפִלּוּ בִּרְמִיזָה, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אָרוּר
מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ (דְּבָרִים כז, טז) . וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת עַל זֶה
מַכַּת מַרְדוּת וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי".
אכן, חמור מאוד מאוד.
עכשיו יושבים בשמים ומבקשים לדון את האדם. איך נתנהג איתך אחרי שכך ביזית את אמא שלך?
שנעניש אותך בחומרה, כי המעשה חמור מאוד, או שנתנהג בצורה מקילה ומרחמת יותר, כי בעצם
זה קרה אחרי לילה קשה של נדודי שינה ויש 'נסיבות מקלות'???
שאלה טובה…
ומה התשובה?
אומרים צדיקי הדורות, שבשמים מחליטים לתת לך להחליט בעצמך.
ברור שאם יגידו לך: נו, מה אתה אומר שמוליק, שנעניש אותך בחומרה או שנקל עמך את הדין???
ברור שתענה שיש נסיבות מקלות ושלא מגיע לך עונש חמור,
ובכלל סבא שלך היה תוקע בשופר כל ערב ראש חודש…
אז מה עושים?
מהשמים מגלגלים את העניינים כך שאתה תהיה עד למקרה שבו מישהו אחר
מזלזל באמא שלו ומדבר אליה בחוסר כבוד.
אתה עומד בתור בבית מרקחת, והנה מגיע מישהו יחד עם האמא המבוגרת שמנדנדת לו
שהיא רוצה שהוא ישאל את הרוקח איזו שאלה, והוא לא רוצה לשאול ואמא שלו ממשיכה
לנדנד עד שהוא מתפוצץ וצועק עליה.
כמובן שזה דבר מזעזע!
איך אפשר לראות אדם שככה מבזה את אמא שלו ומרשה לעצמו לצעוק עליה? השם ישמור ויציל.
כך מתנהג יהודי??? אוי ואבוי לנו!!! שמע ישראל!
אנחנו לא מסכימים עם מעשיו. אנחנו אפילו מזדעזעים מהם קשות, אבל זה לא אומר שאנחנו
לא צריכים ללמד עליו זכות. אולי עבר עליו לילה קשה והעצבים שלו רופפים. אולי הטיפול באמא
שלו נמשך כבר שנים, ובגלל גילה המבוגר היא מרבה לבקש ממנו בקשות או לתת לו הוראות
שקשה לו מאוד לבצע??? אם אני הייתי במקומו, מי יודע אם לא הייתי מתפוצץ גם אני,
למרות שמדובר במעשה חמור ובלתי ראוי בכל קנה מידה אפשרי.
בית הדין של מעלה עוקב אחרי התגובה שלך. לא רק אחרי מה שאתה אומר ועושה אלא גם
אחרי המחשבות שלך. אם אתה מלמד זכות על הזולת שחוטא באותו החטא שאתה חטאת,
גם אתה זוכה שילמדו עליך זכות בשמי מרום.
אבל אם חלילה אתה שופט את האיש לחומרה ולא מסוגל למצוא לו שום נקודת זכות…
חלילה וחלילה אתה שופט את עצמך, וגוזר בעצמך את גזר הדין שלך…
ולכן, כדאי, מומלץ וחכם יהיה מצדנו ללמד זכות על כל אדם, בכל מצב ובכל זמן.
גם כשהוא חוטא כלפי אחרים, ובמיוחד וביתר שאת כשהוא חוטא כלפינו.
אם מישהו עשה לך רעה ובכל זאת לימדת עליו זכות, אתה עושה חסד עצום עם עצמך.
על זה אמרו חכמנו זיכרונם לברכה בתלמוד הבבלי: "כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו כל פשעיו".
אדם שמוותר לאחרים כשנקלע עמם לחיכוך או סכסוך, גם בשמים מרחמים עליו ומוחלים לו על כל פשעיו וחטאיו.