משה ויטמן
את היומיים האלו רפי לא ישכח לעולם. הם היו שני הימים המותחים והמלחיצים בחייו. גם היום כשהכל מאחוריו, הוא משחזר אותם שוב ושוב בזכרונו, מנסה להבין מהיכן הגיע הפתרון. היה זה חודשיים לאחר שרפי פוטר מעבודתו. הוא, שהיה רגיל להכנסה גבוהה ולחיים שלוים ורגועים, מצא את עצמו מנסה לחסוך כל שקל וחושב פעמיים לפני כל קנייה בסופר השכונתי. עם כל החסכון, החיים עדיין יקרים ורפי מצא את עצמו נשאב לתוך מינוס ענק בבנק, גרעון שלא היה לו מהיכן לסגור אותו. את התשיעי והעשירי לאוקטובר רפי לא יכול לשכוח. ערב ירידת כרטיסי האשראי מהחשבון, לרפי לא היה בו שקל. הוא לא ידע מה לעשות ולא היה לו שום רעיון מהיכן להצמיח פתאום כסף. בעיני רוחו הוא יכל לראות את השקים המבוטלים, את הגבלת החשבון ואת הבור שאליו הוא התדרדר. כאב הלב שלו יחד עם הפחד היו עצומים ומשתקים. את הפתרון שצץ לו פתאום, רפי עד היום לא יכול להבין. כמו משום מקום, מתקשר אליו חבר ישן, שאיתו בעבר ניסה לגלגל כמה עיסקאות והלווה לו באותה תקופה קצת כסף שהיה לו. "רפי, אתה זוכר את העיסקה ההיא שניסינו לגלגל?" הוא שואל. "כן, נו קרה משהו איתה?" רפי היה בטוח שהוא הולך ליפול עוד. אך לא- "לאחרונה התחלנו להרוויח ממנה, עכשיו הגיע תורך לקבל מהרווחים". לרפי ההמום לא נותר אלא לספור 24,000 שקלים, בדיוק הסכום שהיה חסר לו כדי לסגור את החודש…
סיפורים כמו של רפי ודומיהם מתרחשים לאנשים רבים יום יום. מגוון של צירופי מקרים מדהימים שקורים בזמן הנכון ובמקום הנכון ומביאים לנו את ההצלה או להיפך, במדויק וברגע האחרון. זה יכול להיות השכן שבצירוף מקרים נדיר ניצל מתאונה קשה, או החבר שהגיע ברגע אחרי האחרון למטוס ו"בדיוק בשבילו" הטיסה עוכבה. אירועים אלו הם חלק בלתי נפרד מהווי החיים שלנו בעולם.
האם הם קורים "סתם"? מה המשמעות של צירופי המקרים האלו? ובעיקר- האם יש דרך בה נוכל להבטיח לנו את התנהלות העולם לשביעות רצונינו?
בחג החנוכה המתקרב כאשר נעמוד מול החנוכיה ונברך את ברכות ההדלקה, נשים לב לנוסח הברכה השניה: "ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". מהם הניסים שקורים לנו בזמן הזה? על מה מדובר? אנו יכולים לראות אותם?
כיהודים המאמינים שאלוקים מנהל את העולם, הבה ונציץ אל מאחורי הקלעים של הדרך בה הוא עושה זאת:
אנו יודעים כי אלוקים לא רק ברא את העולם בששת ימי בראשית, אלא ממשיך להנהיג ולנהל אותו כל יום וכל רגע לפי רצונו. אך כאשר נביט סביבינו נראה שישנם חוקי טבע רבים שעל פיהם העולם מתנהל ועל ידם אפשר לחזות ולצפות מראש כיצד העולם יתפתח ויתגלגל. כמו: כח המשיכה, כח הכבידה, צמיחת הצומח וזרימת המים, ורבים נוספים הם חוקי טבע קיימים שאינם משתנים לעולם. אם כן, נבין, האם כאשר אני שופך כוס מים על הרצפה, הם נשפכו משום שכך טבע העולם וכשהפכתי את הכוס ברור היה שיישפכו, או שהם נשפכו כי כך רצה האלוקים?
את התשובה מגלים לנו חכמים. הם לימדונו, כי כל מה שקורה בעולם, כולל הדברים השיגרתיים והבאנאליים ביותר, נעשים בצורה בה הם נעשים, משום שכך רצה האלוקים. אם באותו רגע נתון הוא לא היה רוצה – זה לא היה קורה. אלא ש…
אלוקים החליט להנהיג את עולמו בדרך שבה הוא יהיה נסתר, בלתי נראה לעין כל, דרך מיוחדת שעל ידה יוכלו האנשים לחשוב כי העולם מתנהג מאליו ובאופן טבעי ולא יקשרו זאת באופן אוטומטי אליו – "דרך הטבע". לצורך כך, יצר אלוקים מערכת ענקית של חוקים, כללים ותהליכים שעל ידם למראית עין מתגלגל ופועל העולם, כך שכל הרוצה לטעות יבוא ויטעה. בצורה זאת מתאפשרת לבני האדם בחירה חפשית במעשיהם ובכך הם יוכלו אם יבחרו מרצונם בטוב, לזכות לעולם הבא. לנו זה נראה כמו מערכת טבעית, אך האמת היא, כי יד עלומה מושכת בחוטים ומסובבת את העולם בצורה שבה יגיע לכל אדם מה שצריך להגיע אליו ויימנע ממנו מה שצריך להמנע ממנו. בדרך רמז נאמר כי אם ניקח את המילה " מקרה " ונשנה את סדר אותיותיה, נקבל את המילה " רק מה' ".
לעיתים, לצורך שעה ובכדי לגלות לאנושות את דבר קיומו, חורג אלוקים מדרך הטבע ומנהל את העולם בדרך של "נס", בה האירועים מתגלגלים באופן גלוי ובולט להיפך מהדרך הטבעית והמצופה תוך חריגה מכללי וחוקי הטבע, כאשר על ידי כך כולם יודעים לזהות ולראות כי "יש אלוקים". כך עשה אלוקים ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף או בנס פח השמן של חנוכה. אך בדרך כלל, אלוקים מסתיר את עצמו מאחורי חוקי הטבע, כך שעולם כמנהגו נוהג ורק מי שמתבונן וחושב יכול לראות כי אין מקרה בעולם.
כאשר אלוקים מעוניין לתת או לקחת לאדם מסויים דבר מה הוא יעשה זאת במסגרת ההתנהלות הטבעית של העולם אך הוא יגרום לכך כי הדרך הטבעית תוביל את התוצאה הנדרשת. אין גבול לצירופי המקרים שיקרו בדרך, עד שהתוצאה שהוא רצה בה אכן תגיע. כך הוא מנהל את העולם בדרך טבעית אך מאידך מגלגל את הכל כפי רצונו.
המשמעות היא שבעצם גם טבע העולם ומנהגו הוא "נס" אלא שהוא "נס נסתר". בשונה מניסי התורה שהם "נסים גלויים". על כך אנו מברכים "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה". כי גם בזמן הזה מתרחשים לנו כל העת בצורת התגלגלות העולם –ניסים נסתרים. הרמב"ן (מגדולי ה'ראשונים', חי לפני כאלף שנה) קובע שההכרה כי העולם מתנהל על ידי השם יתברך גם כאשר זה נראה לעין כטבעי ובאנאלי היא מעיקרי האמונה "שאין לנו חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין שכל דברינו ומקרינו הם כולם ניסים, הכל בגזירת עליון".
על פי ההלכה, אגב, בשל העובדה כי הקב"ה מנהל את העולם באופן טבעי, אל לו לאדם לעשות פעולות מסוכנות ו"לסמוך על הנס" אלא יעסוק בענייניו וינהל את חייו תוך השתדלות טבעית, כדי שהדברים יקרו כפי מהלכם הטבעי.
חכמים לא הסתפקו רק בגילוי אודות הדרך בה אלוקים מנהל את צירופי המקרים בעולם, אלא לימדו אותנו גם את האופן שבו נוכל אנחנו לגרום לכך כי העולם יתגלגל לשביעות רצונינו. על ידי הבטחון וההסתמכות עליו יתברך, אומרים חז"ל, יכול אדם לזכות שהעולם יסתובב כפי שטוב ונוח לו. הם למדו זאת מן האמור בפסוק "והבוטח בה' חסד יסובבנהו". תחושת הבטחון, בה האדם מסיר מעצמו את האחריות לחייו ולעתידו ובוטח כי הוא רק עושה את ההשתדלות אך לאמיתו של דבר כל מה שיקרה הוא מאת השם הטוב והרחמן, מקיפה את האדם בהנהגה של חסד ומביאה לו ברכה עצומה בכל שטחי החיים ככתוב "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".
אם נשכיל לנהל את חיינו מתוך ההכרה והאמונה הזו, נראה כי חיינו ייהפכו לנוחים ורגועים יותר. אין על מה לכעוס, אין על מה להתלונן, אין ממה להתייאש כנאמר "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים".