אחרי שבת מביאים את הברכה, בתפילות מיוחדות, 'ויהי נועם' וכן פסוקי 'ויתן לך' עוד קצת זמן עוד קצת זמן עוד קצת זמן
יעקב לוסטיגמן
בכל קהילות ישראל נוהגים לומר את סדר תפילת 'ויהי נועם' במוצאי שבת . אומרים זאת בבית הכנסת, אחר תפילת העמידה בתפילת ערבית, כפי שמודפס בסידורים. הסיבה לכך היא ,שפסוקים אלו הם ברכה שבירך משה רבינו את עם ישראל, ולכן אנחנו פותחים בהם את השבוע החדש, כדי שתחול עלינו ברכה בשבוע זה.
את הברכה הזאת אמר משה רבינו כששרתה השכינה במשכן שבנה על פי צווי ה' במדבר, ולכן כשמסיימים את הפרק הזה, ממשיכים באמירת "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל", כי תפילה זו מתחילה גם היא בעניין של השראת השכינה על עם ישראל.
אחרי תפילת ערבית, נוהגים לומר גם את פסוקי 'ויתן לך אלוקים', המתחילים בברכה שבירך יצחק אבינו את בנו יעקב, וממשיכים בפסוקים מלוקטים של ברכה והצלחה מרחבי התנ"ך, והסיבה היא כמו באמירת 'ויהי נועם', לפתוח את השבוע בפסוקי ברכה, כדי שתשרה ברכה במעשי ידינו בשבוע הבא עלינו לטובה ולברכה.
מנהג חלק מקהילות האשכנזים לומר את פסוקי 'ויתן לך' בציבור ובבית הכנסת, ומנהג הספרדים וחלק מקהילות האשכנזים לומר אותם כל אחד בביתו, יש שנוהגים לאומרם לפני טקס ההבדלה ויש שנוהגים לאומרם מיד אחרי הבדלה.
כדאי להשתדל לומר את פסוקי 'ויתן לך' שני אנשים יחד, או יותר משניים, כדי שכל אחד מהם יברך את חבירו ויאמר לו "ויתן לך אלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", וכך את שאר הברכות שבפסוקים הנאמרים.
מעניין לציין ,שבספרי הקודש מובא הסבר לכך שאומרים במוצאי שבת את הפסוקים הללו, בכך שחכמנו זכרונם לברכה אמרו שהרשעים שנידונו על ידי בית דין של מעלה להיענש בגהינום, יוצאים מהגהינום בכניסת השבת, ואינם חוזרים אליו עד שעם ישראל מסיים את ההתכנסות של הקהילות בבתי הכנסת במוצאי השבת. לכן אנחנו מאריכים מעט בתפילה, כדי להעניק לאותם רשעים עוד קצת זמן של חנינה שבו הם אינם נידונים בייסורי הגהינום.