אוהד אטינגר
מה הקשר בין ל"ג בעומר ובין תפוחי אדמה?
ובכן… אין כל כך קשר.
למעשה, אין בכלל קשר!
אבל בכל זאת, מאחר ובל"ג בעומר נהגו להדליק מדורות לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
שנפטר ביום זה, ומאחר ולרבים מאתנו יש תחביב מאוד מעניין ומאוד טעים, להטמין תפוחי אדמה
עטופי נייר כסף בתוך גחלים לוהטים ולאחר מכן לאכול אותם בעודם רותחים עד כדי כווייה,
החליט משרד החקלאות לפרסם במיוחד לכבוד ל"ג נתונים מעניינים מאוד על תפוחי האדמה
והצרכן הישראלי הצורך אותם, ואנחנו תמיד שמחים לקרוא תוכן מעניין, אז למה לא?
אבל לפני שאנחנו עוברים לקרוא את הסקירה של משרד החקלאות, אנחנו רוצים לומר לכם
שיש ויכוח הלכתי מאוד מעניין לגבי הברכה שאותה אנו מברכים על תפוח האדמה, לפני שאנו אוכלים אותו.
רוב רובם של פוסקי ההלכה סבורים שעל תפוחי האדמה מברכים "בורא פרי האדמה",
כי הם גדלים באדמה בדיוק כמו מלפפון, עגבניה, סלק, אבטיח, בצל, פלפל, מלון או גזר,
ועוד מינים רבים מאוד של ירקות ופירות האדמה שעליהם מברכים 'בורא פרי האדמה'.
אבל… יש גם דעה נוספת
תפוח אדמה בכלל לא יונק מהאדמה אלא מהלחות שבה, בשונה משאר מיני פירות האדמה
שיונקים גם מהאדמה עצמה. ולכן, כך סוברת אותו דעה, על תפוח אדמה צריך לברך 'שהכל
נהיה בדברו'. כמו שמברכים על פטריות למשל, שיונקות את הגידול שלהם מהעובד הנוצר
על פני האדמה ולא מהאדמה עצמה. כולם מסכימים שפטריה יכולה לצמוח גם על מצע של צמר
למשל, או צמר גפן וכדו', ולכן ברכתה 'שהכל נהיה בדברו', ולא 'בורא פרי האדמה', ויש הסוברים
שכך גם דינו של תפוח האדמה. בפועל, ברוב קהילות ישראל נוהגים לברך על תפוח אדמה 'בורא
פרי האדמה', ורק בכמה קהילות בודדות ההולכות בדרכו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז זכר צדיק
לברכה, מברכים על תפוחי אדמה 'שהכל נהיה בדברו'. אחרי שאוכלים את תפוח האדמה, מברכים
עליו כמובן ברכת 'בורא נפשות', כמו אחרי כל סוגי הירקות והפירות ובכלל זה גם הפטריות.
'רק' 359 מיליון טון בשנה
ועכשיו נעבור לנתונים שמפרסם משרד החקלאות על הצריכה הישראלית של תפוחי האדמה:
"תפוחי האדמה הם מקור לפחמימות, מינרלים, ויטמינים, סיבים תזונתיים וחלבון. הם גם נחשבים
לגידול הרביעי(!) בחשיבותו, מבחינת נפח הייצור וצריכתו בעולם, אחרי תירס, חיטה ואורז.
אבל יש שיופתעו לדעת כי הייצור העולמי של תפוחי האדמה, עמד נכון לשנת 2020 על כ-359 מיליון
טון בשנה (על פי ארגון המזון והחקלאות FAO).
" בראש הטבלה ממוקמת סין, הנחשבת למובילה בענף, ומייצרת כ-78 מיליון טון. לעומתה, מדינת
ישראל מייצרת כ-509 אלף טון תפוחי אדמה, נכון לשנת 2021. בתוך כך, כ-222 אלף טון מתוך
התוצרת המקומית, הם לצריכה הישראלית, כ-97 אלף טון כחומר גלם לתעשייה, כ-22 אלפי טון
משמשים כזרעי תפוח אדמה ליבול הבא וכ-169 אלפי טון הם לייצוא, ומהווים כ-48% מסך כמויות
היצוא של ירקות מישראל.
זן לבן, זן אדום ומה שבניהם
בישראל מייצרים מעל 60 זני תפוח אדמה, וכל שנה מאמצים זנים חדשים. בחלוקה גסה מרבית
תפוחי האדמה הנמכרים ברשתות השיווק, נחלקים לשני סוגים: תפוחי אדמה לבנים ואדומים.
אולם, מומחי משרד החקלאות חילקו את הענף למספר זנים אשר שכיחים ביותר ברשתות השיווק.
בזני הקליפה האדומה: דזירה, ממפיס, מוצארט, קנברה ורודאו; נוספים בעלי קליפה לבנה: סיפרה
וטייסון וזנים מובחרים צהובים ביניהם נמצאים הזנים: סלטיא, שרלוט וניקולה.
מה לגבי מחירים?
בישראל, על פי נתוני רשתות השיווק בשנת 2021, רבים מהצרכנים רכשו תפוח אדמה לבן, שמחירו
בממוצע עומד על כ-3.81 ₪ לק"ג. מדובר בירידה של 3.7% במחיר ביחס לשנת 2020. המחיר הממוצע
לתפו"א אדום, יקר יותר, ועומד על כ-4.55 ₪ לק"ג. גם כאן מדובר בירידה במחיר של כ-7% ביחס לשנה
הקודמת. מחירם של כלל זני תפוחי האדמה ירד ב-4.2% ביחס לשנה שעברה. לצד הזנים שהוזכרו,
ישנם זני גורמה שבדרך כלל קטנים יותר וטעימים במיוחד שבינתיים נמכרים בארץ בכמויות קטנות בלבד.
איפה אנחנו ביחס לשאר העולם?
בעוד שבמדינות אירופה הצריכה לנפש בשנה נאמדת בממוצע בכ-80 ק"ג, הישראלי הממוצע צורך בשנה
כ-35 ק"ג תפוחי אדמה. בחלק ממדינות אירופה, כדוגמת: פולין, בריטניה, הולנד ובלגיה, הצריכה לנפש
אף מגיעה לעד 100 ק"ג בשנה(!) .
ועל מה כדאי לשים לב בעת הרכישה?
מגדלי תפוחי האדמה ומומחי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות קיבצו את הטיפים הטובים:
- בחרו בתפוחי האדמה בגודל אחיד בעלי קליפה יציבה, הנקיים מכתמים ירוקים. הצבע הירוק
המופיע על תפוחי האדמה, מלווה בדרך כלל גם בחומרים נוספים העלולים להקנות לתפו"א טעם מר. - בחרו בתפו"א המיועד לאפייה. טעמם הטבעי של הזנים האלה, בשילוב אופן ההכנה על גחלים יהיה מעדן אמיתי.
- הניחו את תפוחי האדמה על גחלים לוחשות ולא על אש גלויה, כדי ליהנות מתפו"א מוכן גם במרכזו,
ורק מעט שרוף בקליפה.
וכיצד עלינו לאחסנם עד ההכנה?
- יש לאחסן את תפוחי האדמה במקום חשוך, קריר, מאוורר, עדיף בקרטון, ולא בשקית פלסטיק.
- מומלץ שלא לשטוף את תפוחי האדמה לפני אחסונם, אלא רק לפני השימוש. דבר שימנע ריקבון
מוקדם, וישמור על איכות תפוח האדמה לאורך זמן.