הבהלה לקניות בקניונים החזירה אותי אל התקופה שלמדתי בלונדון

ד"ר איציק אלפסי -האיש שכתב את הפוסט: תלמדו מהחרדים

הבהלה לקניות הקניונים החזירה אותי אל התקופה שלמדתי בלונדון

מאת: עמית אורן

 

ד"ר איציק אלפסי הביט בחוסר נוחות על תורי הענק בכניסה לקניונים, והחליט להציב מראה בפני הציבור בישראל,
כשהוא מבצע השוואה בין המאבק של הציבור החרדי על ערך החינוך למאבק שהתנהל במגזר החילוני סביב פתיחת חנויות הבגדים. הוא הופתע לגלות איזו סערה חוללו דבריו

ד"ר איציק אלפסי, 41, בעל הפודקאסט סטייט אוף מיינד העוסק בחברה ופסיכולוגיה,

רק ביקש להעלות על הכתב את מה שעלה בליבו כאשר צפה בתמונות של תורי הענק מול הקניונים שנפתחו,

לאחר תקופה ארוכה בה היו נעולים על מסגר ובריח בעקבות מגפת הקורונה.

בפוסט שפרסם בפייסבוק התייחס אלפסי להחלטת הממשלה שהתירה את פתיחת מרכזי הקניות,

ולבהלה שפרצה בעקבותיה עם המוני בני אדם שהסתערו על החנויות כדי לרכוש ממוצריהם.

שתי תמונות שהעלה אלפסי סיפרו את הסיפור כולו, ללא צורך להשתמש בהרבה מילים.

בהודעה שפרסם נכתב: "בסופו של דבר, כמו שאומרים, הטבלה לא משקרת:

תראו מה חשוב להם ועל מה הם נלחמים, ועל מה אנחנו… תחת המלל הזה הציב אלפסי שתי תמונות:

האחת, בה נראים המוני צעירים עומדים בשורה אחת לפני כניסה לחנות בגדים בקניון,

ובתמונה התחתונה נראה היכל ישיבה המאוכלס במאות בחורי ישיבה ההוגים בתורה כשהם מחולקים לקפסולות,

בהתאם להוראות משרד הבריאות. המסר היה ברור:

החשיבות שמייחס הציבור החרדי והערכים שעליהם הוא נאבק שונים לטובה מהערכים שעומדים בפני האוכלוסייה הכללית.

הפוסט האמור הפך להיות ויראלי והתפרסם ברחבי הרשת כאש בשדה קוצים;

הוא צוטט בכלי תקשורת ועבר מיד ליד בפלטפורמות החברתיות השונות.

האמירה החדה והברורה של אלפסי הדהדה כקול קורא במדבר. בשיחה עמנו הוא מספר על הפוסט שהעלה;

על התגובות שקיבל בעקבותיו ועל מחשבות נוגות בצל מגפת הקורונה.

 

פוסט עם עומק

מה הביא אותך לפרסם את הדברים הללו?

"קודם שהעלתי את הפוסט", הוא משיב, "חלפה בראשי מחשבה, שלא נתנה לי מנוח.

אני אדם חילוני אומנם, אולם התמונה הזו של אנשים העומדים בתור לקניון ועל כך הם נלחמים,

בו בזמן שהציבור החרדי, שהושמץ כל כך בתקופת הקורונה, נאבק על דברים חשובים בהרבה; ע

ל דברים שעליהם באמת צריך להילחם: החינוך והערכים שעליהם אנו גדלים.

מצב זה טלטל אותי. אמרתי לעצמי, רק לפני תקופה ראינו תמונות דומות מהמגזר החרדי,

אך שם ההצטופפות הייתה סביב בתי הכנסת ותלמודי התורה – דברים נעלים הרבה יותר,

בעוד כאן אנו רואים המונים שמצטופפים סביב הקניון. ביקשתי להציג בפני החברה שלי, החברה החילונית,

את מה שחשוב לנו מול מה שחשוב לציבור החרדי".

איציק אלפסי מוסיף ומבהיר כי הוא מוטרד במיוחד ממה שמתחולל בחברה המערבית, בניגוד לזו החרדית.

"גם החרדים קונים", הוא אומר, "אבל מה שצריך יותר ויותר להטריד אותנו הוא המאבק שנמנענו – החברה הכללית –

לקיים בעקבות סגירת מוסדות החינוך, והחצי-לימוד באמצעות הזום.

זה שהילדים לא הולכים לבתי הספר ולא פוגשים חברים זו עובדה קיימת שמלווה אותנו זה כתשעה חודשים,

ובכל זאת, המצב הבלתי נסבל הזה נשאר כך, כמעט ללא תגובה מצד הציבור הרחב. בניגוד לזה,

הקניונים היו פתוחים בחלק גדול מתקופת הקורונה. וזה קרה כי עליהם החברה הכללית כן נלחמה.

השאלה שצריכה להישאל היא מדוע לא נלחמנו על פתיחת מוסדות החינוך כפי שנלחמנו על פתיחת הקניונים?

אין זה כי הדבר לא כל כך חשוב עבורנו", משיב אלפסי וממשיך:

"מצב הדברים הזה מאיר באור בעייתי במיוחד את סדר הערכים של החברה הכללית בניגוד לזו החרדית".

לדבריו, היחס של החברה הכללית לבתי הספר בתקופת הקורונה מושפע מההתנהלות סביב בתי הספר במגזר לאורך כל השנה,

גם בתקופות שגרה.

"ההרגשה היא כי בתי הספר הם יותר סוג של 'בייבי-סיטר' מאשר מקום חינוך המנחיל ערכים", הוא מציין.

"כל יומיים אנו שומעים איומים על סגירת בתי ספר על ידי איגוד זה או אחר, וגם המעמד של המורים נמצא בשפל".

אלפסי, שאביו משמש כמורה בבית ספר, מכיר היטב את מצב המערכת. לדבריו, "מציאות בעייתית זו מתבטאת, בין היתר, במעמד

המורה.

אבא שלי, לדוגמה, משמש כמורה במשך שנים ארוכות ואני מאוד גאה בו על כך.

אך, הוא אינו מקבל את התמורה והערכה הראויה שהוא אמור לקבל כאדם שמציל אנשים.

היחס למורים במדינת ישראל בעייתי במיוחד, אם זה במעמד; אם זה בתמורה הכלכלית שניתנת להם תמורת עבודתם,

ואם זה בהערכה שהם מקבלים על עבודתם.

הרי לא ניתן להשוות בין מורה שכל חייו עמל בהצלת חיים של ילדים, לאדם שמכר איזה סטארט-אפ,

שהופך להיות כוכב מפורסם בעקבות כך, בעוד דווקא מורי ישראל אינם מקבלים את הערכה והתמורה שמגיעה להם,

ובקושי סוגרים את החודש", הוא מוסיף בנימת עצב.

תגובות מנוגדות

אלפסי, בוגר אוניברסיטה הממוקמת בצפון מזרח לונדון, שם למד פסיכולוגיה חברתית ודפוסי תקשורת בין בני אדם,

לא דמיין – למרות עברו האקדמי – את תשומת הלב הציבורית שתיווצר סביב הפוסט שפרסם ואת התגובות הרבות שיגיעו לפתחו בעקבות כך.

הפתיעה אותך הסערה שפרצה בעקבות הפוסט?

"האמת שכן", הוא משיב. "אני כותב פוסטים מושקעים מאוד. בחלק מהמקרים, כחוקר אני מעלה פוסטים לאחר מחקר שאני מקיים ובאמצעות פרסום נתונים שונים שאספתי,

ולפעמים מסתבר כי דווקא כאשר כותבים מחשבה מסוימת שעולה בראש, היא זו שהופכת להיות ויראלית ומתפרסמת מאוד.

הדברים שכתבתי בפוסט, נגעו כנראה בנקודה רגישה", הוא מוסיף.

אלו תגובות קיבלת בעקבות הדברים?

"היו תגובות שונות. כאלו שתמכו בדברי וכאלו שהתנגדו. כך זה מטבע הדברים בעולם שבו אנו חיים.

אבל הרבה מאוד תגובות תמכו בדברי. אנשים שאינם חרדים ואף אינם שומרים תורה ומצוות כתבו לי כי אני צודק בדברי.

הם הסכימו לחלוטין עם העובדה שסגירת מערכת החינוך לתקופה כה ממושכת היא ביזיון,

וכי היא מראה בדיוק מהו הערך של החינוך עבור החברה הכללית, בניגוד, כאמור, לזו החרדית.

"למעלה מכך", מוסיף אלפסי, "הבהלה לקניות לאחר פתיחת הקניונים החזירה אותי לאחור, אל התקופה בה למדתי בלונדון.

אני זוכר באותה עת את הבאזז סביב האירועים הנוצריים, שכוללים בעיקר מסעי ענק של קניות,

כך שהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה הנוצרי הם אירועים שעוסקים ברובם בקניות,

כאשר חודשים מראש מתכננים מה לקנות לאירוע הזה ומה לקנות למועד הזה.

הבטתי אז על כך ואמרתי לעצמי שהחגים שלנו, היהודיים, שונים כל כך. אלו חגים שמאחוריהם יש סיפור ונושא,

זה העיקר בחגים שלנו, לא דברים חומריים כמו קניית מתנות או בגדים, אלא הרבה מעבר לכך.

העובדה שאירועי הקניות חודרים לחיינו, כמו ה"בלאק פריידי" ועוד, זהו מצב בעייתי מאוד, שבמסגרתו מעודדים את תרבות הצריכה הבזבזנית ללא כל טעם, עבור סיפוק רגעי".

רגע לפני שאנו נפרדים, אלפסי מבקש לומר לסיום, כי לאמונתו, על העם בישראל לקיים דיאלוג בונה וטוב יותר בין האוכלוסיות.

"עלינו לכבד כל אוכלוסיה ולהבין עם מה היא מתמודדת. אני חושב שאם יהיה בינינו שיח טוב יותר, רק נרוויח מכך", הוא מסכם.

 

 

הקישור לפודקאסט של אלפסי, על פסיכולוגיה, חברה ועוד

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.