את הבוקר שלי אני פותח דבר ראשון בכוס קפה….
אני פותח את הבוקר במקלחת חמה… בלי זה אני לא מתפקד
אני רק פוקח את העיניים אני חייב לפתוח את המייל שלי, אני חייב לראות אם לא הפסדתי משהו.
הבוקר שלי הוא ספל מים על הידיים.. אני לא זז מטר בלי 3 פעמים מים על הידיים שלי…
כן חברים, יום של יהודי לא נפתח בלי נטילת ידיים, ולא פעם אחת אלא 3 פעמים
על מה ולמה?
מהי נטילת ידיים של בוקר?
תקנו חכמים שבכל בוקר ובוקר מיד כשאדם מתעורר משנתו, קודם שהוא מתחיל את יומו ואפילו קודם שהוא לובש את בגדיו, עליו ליטול את ידיו שלוש פעמים לסירוגין (ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל). הוא ממלא ספל (ה"נטלא" ומכאן כינוי המעשה – "נטילה") במים ושופך על כל יד ויד שלוש פעמים מים מהכלי. פעולה זו מטהרת את הידיים על ידי המים ומכשירה אותם להתחיל יום נוסף של עבודת השם בעולם.
ישנן כמה סיבות לתקנת הנטילה ולהן משמעות מעשית הלכתית. סיבה אחת היא, מפני שאנו דומים לכהנים הפותחים יום חדש בעבודת ה' ועלינו להדמות להם גם בפעולה זו של נטילת ידיים שהיתה נהוגה במקדש. על פי סיבה זו, יש ליטול את הידיים גם כאשר היינו ערים כל הלילה, משום שהתחדשות הבוקר היא הסיבה לנטילה ולא השינה. סיבה שניה היא, מפני שידעו חכמים ש"ידיו של אדם עסקניות הן" ומן הסתם נגע במהלך הלילה באיזורי גופו המוצנעים, לכן עליו ליטול את ידיו לנקותן ולטהרן. על פי סיבה זו, השינה היא סיבת תקנת הנטילה ולא הלילה לכשלעצמו, לכן כאשר ישן האדם עליו ליטול ידיו אפילו אם שינה זו היתה ביום. לעומת זאת, אם לא ישן, אין צורך שיטול את ידיו אפילו אם עבר עליו הלילה כולו.
תחושת הרעננות שאופפת אותנו בבוקר, אינה רק מפני שגופינו נח ואזר כוחות, אלא בעיקר מפני שהנשמה שבתוכנו קיבלה קצת שחרור מהגוף במהלך הלילה, כאשר לפי היהדות יש בשינה קורטוב מן המוות שהוא הפרדת הנשמה מהגוף. בבוקר אנו מקבלים חיים מחודשים ופותחים דף טהור ונקי. זו גם כן סיבה לנטילת ידיים, שעלינו לטהר את גופינו מטומאת המוות ששרתה עליו בשינה. לכן על פי הקבלה, עד לנטילת הידיים, ישנה רוח רעה מחווית המוות הזו ששורה על ידיו של האדם בבוקר ועליו להמנע מלנגוע באיברי גופו קודם לנטילה, כדי שלא יזיק להם. באמצעות נטילת הידיים, הטומאה עוברת אל המים והאדם נותר טהור ונקי. לכן יש להתייחס אל מי הנטילה כמים מלוכלכים ואין לשופכם על הרצפה או לרחוץ בהם כלים וכדומה אלא יש לשופכם בביוב או בכיור מיד.
מצוות נטילת ידיים של בוקר היא מדברי חכמים. לאחר הנטילה, יש לברך את הברכה הבאה: "ברוך אתה ה' אלוה-ינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים". נשים לב, כי למרות שחכמים הם אלו שתקנו את הנטילה, אנו מזכירים בברכה שנצטווינו בכך על ידי הקב"ה עצמו. זאת משום, שהקב"ה הוא שצוונו לשמוע בקול חכמים ולקיים את מצוותיהם באומרו בתורה "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ומכח ציווי זה עלינו לקיים את תקנת הנטילה. לכן יש להתייחס בכובד ראש למצוות חכמים בדיוק כמו למצוות התורה עצמה.
ברכה זו היא רק כאשר האדם ישן בלילה. אבל אם ישן ביום או היה ער בלילה, שעליו ליטול את ידיו רק לפי אחת מן הסבות המתוארות קודם, אין לו לברך על הנטילה.
נטילת ידיים צריכה לכתחילה להיות על ידי כלי ולא להסתפק בשטיפת הידיים בברז. אמנם אם אין לו כלי או כאשר טעה ושטפם בברז, יצא ידי חובת נטילה ואף יכול לברך את הברכה שתקנו על הנטילה.
בנטילת ידיים יש לשפוך את המים על הידיים, על כל כף היד ולא רק על האצבעות. בתשעה באב וביום כיפור, שאסורה הרחיצה, נסתפק בשפיכת המים רק על האצבעות.
מאחר ולפי הקבלה שורה על הידים רוח רעה עד הנטילה, יש להשתדל להצמיד את נטילת הידיים לקימה בבוקר כמה שאפשר ולהמנע אפילו מלהסתובב בבית קודם הנטילה ובוודאי שלא לגוע בחפצים ומאכלים.
אתה ב"קמפינג" או בטירונות, ישן בשטח ואין לך מים לנטילת ידיים: עליך לנקות את ידיך בפיסת בד, בחול, או בכל דבר אחר וגם על כך אפשר לברך את ברכת הנטילה.
ומשהו נוסף:
קימה בבוקר. השמש עולה, החדר מתמלא באור ואנחנו מתעוררים משנתינו ליום חדש, רעננים ומלאי מרץ. עוד יום מלא במשמעות, יום של התקדמות, יום של מילוי תפקיד בעולם הזה, יום שבאמצעותו נזכה לערכי נצח בעולם הבא. כמו הכהנים שזכו לעבוד את הקב"ה בבית המקדש, להקריב לפניו את קרבנות העם, להיות החוליה המקשרת בין העולם לבין אלוקים, כך גם אנו זוכים לעבוד את הקב"ה. אמנם אנו לא עובדים בבית המקדש, אנחנו גם לא מקריבים קרבנות, אבל אנחנו עובדים אותו וממלאים את רצונו, בדרכינו, במקומינו ובחיינו. לכן, ממש כמו הכהנים בבית המקדש, שהיו פותחים את יום העבודה בקידוש ידיים מהכיור שהיה בבית המקדש, כדי להכין את הידיים לפני תחילת עבודתן ולטהר אותן מחיי החולין שמחוץ לבית המקדש. כך גם אנו פותחים את היום ב"נטילת ידיים"