"סבא שלי היה רב"

את המשפט שבכותרת תוכלו לשמוע מכל יהודי שני שאינו שומר תורה, למה חשוב להם להגיד את זה? • הרב אריה שכטר על הגעגועים של כל אחד מאיתנו לטעם המתוק של לימוד תורה והרצון לחוש קירבה לאבא שבשמים בורא עולם  

אולי אתה מרגיש לפעמים שחסר לך משו ואתה לא יודע מה הוא. שים לב, הנפש היהודית מתגעגעת, ונמשכת אל הטעם המתוק של קרבת השם, הנשמה שלך רוצה עוד קצת מהתורה ועוד קצת מהמצוות. אם תשימו לב תוכלו לראות אנשים מבוגרים שרחוקים מהדת, ולזהות עליהם שהיו פעם דתיים, משהו בהם שונה, כמהה ומתגעגע לטעם של פעם, לתחושות הישנות שאותם הרגישו אחרי שלמדו קצת תורה וקיימו מצווה לכבוד בורא עולם.

כשם שאדם שלא טעם בחייו שוקולד לא יידע לעולם מהו טעמו, כך מי שלא טעם טעם של תורה ומצוות לא יכיר את מתיקות טעמן. אבל מי שטעם את הטעם הזה, גם כשהיה ילד, לא יוכל לשכוח אותו. יש לו כמיהה ומשיכה לדבר המתוק הזה שממלא את הנשמה באושר ובסיפוק. גם אם התרחק, אפשר לזהות ששפוכה עליו איזו נימה של צער, הנשמה שלו אינה שלמה עם המצב.

אבל אל דאגה, יום אחד הוא ישוב. הפתח קיים, הוא רק צריך למצוא אותו. לכן גם כשהוא התרחק, כדאי לו להשאיר פתח, שתמיד יוכל לשוב.

 

הנפש מזהה את האמת

אין יהודי שאין לו ניצוץ של קדושה. גם ליהודים הרחוקים ביותר יש רגעים של געגועים, של כמיהה להיות שייכים אל האמת הנצחית.

פעם התקיים סמינר במלון 'המלך שאול' באשקלון. כשהגעתי למקום הייתה שם ניידת משטרה. מה קרה? אחד השכנים התלונן שמרעישים בקומת המרתף של המלון, ומפריעים לו לישון… ידעתי כי מדובר בהצקה מכוונת ובתלונה קנטרנית. בכל לילה התקיימו במרתף אירועים רעשניים, מסיבות הוללות והכל בסדר. דווקא הסמינר מפריע לו?

הבטחתי לשוטרים כי נקפיד לא להרעיש, אך הם חזרו שוב ושוב, עד שלבסוף הם הופיעו עם השכן. ומה אמר השכן? "תאמינו לי, יש לי סימפטיה לדת, אבל דעו לכם, אם תרעישו ותפריעו לי לישון, אני אנקום בכם"…

ניגשתי אל אותו אדם, הנחתי עליו יד ידידותית ולקחתי אותו הצידה , הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו: "תגיד לי את האמת, נכון שמה שמפריע לך לישון זו דמותו של הסבא שלך, שהיה יהודי שומר תורה ומצוות? תהיה אמיתי אתי, נכון בתוך תוכך היית רוצה להיות כאן, בסמינר, יחד עם כל שאר המשתתפים שמגלים את האור? לא הרעש מפריע לך, מפריע לך שהם זוכים לשמוע דברי תורה ואתה לא. כואב לך שאתה לא יחד איתם, הקנאה מניעה אותך. נכון או לא?"

ראיתי איך העיניים שלו מתחילות להצטעף ולהתמלא בדמעות. ואז הוא הודה לי "סבא שלי היה רב" ואכן בסתר ליבו יש לו משיכה להשתתף בסמינר…

כמובן הוא ביטל את התלונה ושלח את השוטרים לדרכם.

כך הוכחתי שוב לחברי הצוות שנכחו במקום, אלו שמארגנים את הכנסים הללו מטעם ארגון 'ערכים', כי אין רשעים בעם ישראל. כל אלה שמנסים להצר את צעדינו, עושים זאת מכאב, מקנאה, מתסכול, מהתמרמרות – לא משנאה אמיתית. כואב להם לראות אחרים קרובים אל השם – והם  רחוקים. קשה להם להודות באמת הזאת. אלמלא כל הגורמים המונעים שיש להם, היו מצטרפים מיד.

 

כל יהודי מסוגל לצאת מהבוץ

יש לנו הבטחה מבורא עולם שעם ישראל יוכל תמיד לחזור בתשובה על החטאים שלו. גם במצב הקשה ביותר, השם לא יתן ליהודי שליבו יכביד עליו את רצון ההתקרבות והחזרה וכך יוכל תמיד לשוב אל אלוקיו!

אם יחשוב אדם בלבו: אחרי ששקעתי בתוך בוץ, איך אפשר לצאת מהבוץ הזה? אומרים לו : אל דאגה, אם יצאנו ממצרים, שמה התנהגנו בהרבה תחומים כמו גויים, גם אתה יכול לצאת!

אבל איך זכו עם ישראל לצאת ממצרים? בזכות מסירות נפש!

אתה שואל איך לצאת מהבוץ? אם אתה באמת רוצה לצאת – תוכל! תעשה משהו במסירות נפש, ואז תראה שהשם יעזור לך. מסירות נפש תמיד מועילה לקבל מהשם שפע של עזרה בדרך להצלחה! אנחנו רואים זאת על כל צעד ושעל. פעמים רבות השם נותן לאדם ניסיון שנראה לו גדול וקשה, ואם הוא עומד בו במסירות נפש, פתאום הוא רואה שההר הפך למישור, כל הקושי נעלם.

('אריה שאג' פורים)

 

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.