מצוות ציצית רק ביום, מצוות קריאת שמע גם בלילה

קריאת שמע

פרק א' משנה ה'

ב'קריאת שמע' אנחנו אומרים פסוקים מהתורה שבהם כתובים מצוות חשובות מאוד,

למשל שצריך להאמין בבורא העולם, לאהוב אותו, לדעת שהוא המלך של העולם ואין

אחר שמולך יחד איתו, וכן שצריך לשמור את המצוות, והשכר הגדול המובטח למי

שמקיים את המצוות, ולהיפך העונש הגדול למי שעובר עבירות.

יש פסוקים נוספים שצריך לומר בסוף אמירת קריאת שמע, שבהם אנו מזכירים שני דברים,

הדבר הראשון – הוא מצות 'ציצית', שלכל יהודי יש מצוה ללבוש בגד מרובע בעל ארבע

פינות, שבכל פינה קשורים ארבעה חוטים.

הסיבה שצריך להזכיר מצוות ציצית היא בגלל שעל ידי המצוה הזו נכנסת האמונה

בבורא עולם ללב של כל יהודי.

והדבר השני – הוא זכירת יציאת בני ישראל מארץ מצרים, שיש מצוה לזכור כל יום את

הנס הגדול שעשה הקדוש ברוך הוא לבני ישראל כשהוא הוציא אותם מהעבדות

המשפילה של המצרים בארץ מצרים.

במשנה שלנו אנו נלמד, האם גם בקריאת שמע שאומרים בלילה, צריך לומר את הפסוקים

שבהם כתובים מצוות 'ציצית' ויציאת מצרים,

עכשיו נלמד ביחד את המשנה ונסביר:

אומרת המשנה: מזכירין יציאת מצרים בלילות – שגם בקריאת שמע שאומרים בערב

צריך כל יהודי לומר את הפסוק שמדבר על יציאת מצרים, שבו כתוב "אני השם אלוקיכם

אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".

 

והמשנה מסבירה: אמר ר' אלעזר בן עזריה – התנא רבי אלעזר בא ללמד אותנו היכן

כתוב בתורה שצריך להזכיר את היציאה ממצרים בערב,

ועל כך הוא אמר: הרי אני כבן שבעים שנה – כלומר, אני נראה כמו זקן בן שבעים שנה,

ובכל זאת, לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות – שעדיין אינני יודע היכן כתוב בתורה

שצריך לומר בקריאת שמע שאומרים בערב את הפסוק של יציאת מצרים,

עד שדרשה בן זומא – עד שבא חכם אחר ששמו 'שמעון בן זומא' והוא לימד אותי היכן זה כתוב,

שנאמר   "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך  " – שבפסוק הזה כתובה המצוה,

שכל יהודי צריך להזכיר בפה את יציאת מצרים בכל יום ויום,

ומהפסוק הזה הוא למד הלכה נוספת: "ימי חייך  " הימים – שמספיק שהיה נכתב בתורה "למען תזכור…

בימי חייך" והיינו יודעים שבכל יום צריך לומר יציאת מצרים, וממה שכתוב     "כל ימי חייך " – בודאי כוונת

התורה לרבות את הלילות – שגם בלילה צריך לומר את הפסוקים של יציאת מצרים.

אגב, הסיבה שרבי אלעזר בן עזריה השתמש במילים 'הרי אני כבן שבעים שנה', היא בגלל שהאמת

היתה שהוא היה באותו זמן צעיר בן שמונה עשרה שנים בלבד, ובגלל שהוא היה חכם גדול, מינו אותו

חכמי ישראל שבאותו דור להיות נשיא ישראל – המנהיג של הדור, אבל בגלל שהוא היה נראה בחור

צעיר לא היו האנשים נשמעים להוראותיו, ונעשה לו נס משמים וצמח לו בלילה אחד זקן לבן עד שהיה

נראה כבן שבעים שנה.

 

המשנה מסיימת, שלא כל חכמי ישראל הסכימו עם ההלכה שאמר רבי אלעזר בן עזריה:

וחכמים אומרים – 

ישנם חכמים שלא הסכימו עם דעתו של בן זומא ורבי אלעזר, והם סוברים שלא צריך לומר בקריאת שמע

של הערב פסוקים שמדברים על יציאת מצרים,

ואת הפסוק שהביא בן זומא הם דורשים כך: "ימי חייך  " העולם הזה – שמהמילים ימי חייך אנו לומדים

שצריך לומר יציאת מצרים כל יום ויום שהאדם חי בעולם הזה,

והתוספת של המילה  "כל ימי חייך  " באה ללמד אותנו להביא לימות המשיח – שגם לאחר שיבוא

המשיח והיהודים יגאלו מהצרות של הגויים, עדיין יצטרכו להזכיר ולומר את פסוקי יציאת מצרים,

שאפילו שתהיה מצוה להזכיר את הגאולה שניגאל על ידי המשיח, בכל זאת עדיין נצטרך לזכור בכל יום

גם את הגאולה מארץ מצרים.

 

הלכה בימינו

v     אנו למדים ממשנתנו הלכה למעשה:

שצריך לומר בכל יום פעמיים, בבוקר ובערב, את פרשת 'ויאמר השם אל משה לאמר', שבה כתובה יציאת עם ישראל מארץ מצרים. ואפילו שהחכמים סוברים שלא צריך לאומרה אלא בבוקר ולא בלילה, ההלכה כרבי אלעזר בן עזריה,

ויש לזה הוכחה ממהלך המשנה, שרבי אלעזר אמר ' ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא', שבהתחלה הוא לא הצליח לנצח את החכמים ולהביא מקור מהתורה לשיטתו שיש מצוה להזכיר יציאת מצרים בלילה, אבל אחרי ההוכחה שהביא בן זומא, נפסקה ההלכה כדבריו.