יעקב לוסטיג
נוהגות הנשים להמנע מעשיית מלאכה כשנרות חנוכה דולקים, מפני הנס שנעשה על ידי אשה – יהודית בת יוחנן כהן גדול.
יש נוהגים שגם האנשים נמנעים אז ממלאכה: כדי שלא יבואו לעשות מלאכה לאור נרות חנוכה.
ימים אלו נקראים חנו-כה, שחנו ונחו ממלאכה, וזכר לכך נמנעים מעשיית מלאכה.
נוהגים לאכול מאכלי גבינה בחנוכה, זכר לתבשילי גבינה שהאכילה יהודית לצורר.
נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים בשמן – לביבות וכדומה, זכר לנס פח השמן.
נהגו ילדי ישראל לשחק בחנוכה במשחק הסביבון, שעליו חרוטות האותיות נ.ג.ה.פ. (או נ.ג.ה.ש.) ראשי תיבות נס גדול היה פה (או "שם"), כדי לחנך את הילדים לזכור את הנס אף בעת משחקיהם.
בשבת חנוכה ירבה בסעודה יותר משאר שבתות וכל שכן אם חל ראש חודש בשבת זו. (בן איש חי)
נוהגים להרבות בסעודות, ואם אומרים בהם שירות ותשבחות ודברי תורה – הוי סעודת מצוה. (שו"ע רמ"א)
נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת. הטעם למנהג זה הוא כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקיא ואינו יודע להדליק הנרות בביתו, או להוציא את מי שאין לו שמן, או את האורחים שאין להם בית ללון בו. ותקנו להדליק בבית הכנסת דווקא, מפני שהוא מקדש מעט והרי זה זכר לנס המנורה שאירע בבית המקדש, וגם מפני שרבים מצויים שם ויש בזה פרסומי ניסא.