מים אחרונים: מי נוטל אותם ולמה?
אוהד אטינגר
נטילת ידיים זה אחד הדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו מכירים בדת היהודית.
כל מי שגדל בבית עם קצת קשר למסורת של עם ישראל, יודע מה היא נטילת ידיים,
וגם יודע ליטול בעצמו ידיים פחות או יותר.
מה הסיפור?
לוקחים ספל, ממלאים מים ונוטלים את הידיים לפני שואכלים לחם (לינק למאמר על נט"י).
אבל מה זה 'מים אחרונים', מי נוטל אותם ולמה בכלל עושים את זה?
ובכן: מים אחרונים הם מים שבהם נוטלים את הידיים בסוף הסעודה, לפני שמברכים את ברכת המזון
הם נקראים 'מים אחרונים', כדי להבדיל אותם מה'מים הראשונים', אלו המים של נטילת הידיים שלפני הסעודה.
מה הסיבה שאנחנו נוטלים מים אחרונים?
אז ככה.
בעיקרון יש שלוש סיבות: אחת הלכתית, אחת רפואית, ואחת קבלית.
שימו לב: בעבר היה נהוג לאכול עם הידיים. הסכ"ום לא היה כל כך בממצא, ואנשים היו אוכלים עם הידיים.
כמובן אחרי ארוחה הידיים היו מלוכלכות והיה צורך לשטוף ולקנח אותם.
ומה עוד עושים אחרי הארוחה?
מברכים ברכת המזון.
אז מה נעשה? נברך קודם עם ידיים מטונפות ואחר כך נשטוף אותן? זאת כמובן לא התנהגות נאותה
למי שמברך מלך, על אחת כמה וכמה כשאנו מברכים את מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
לכן נוטלים 'מים אחרונים' ומנקים את הידיים.
וזו היתה הסיבה ההלכתית.
ישנה סיבה רפואית, והיא בגלל המלח שאתו מתבלים את המאכלים בסעודה.
כאמור היו אוכלים עם הידיים, והיו משתמשים בזמן התלמוד במלח מאוד מאוד איכותי
אותו היו מכנים 'מלח סדומית', כי הוא נחצב מההרים באזור סדום.
החשש היה שאחרי האוכל אנשים ייגעו בטעות בעיניהם עם האצבעות המלוחות, ויגרמו לעיניים שלהם נזק,
עד כדי עיוורון חלילה וחס, ולכן נטלו מים אחרונים, לשטוף את הידיים מהמלח, כדי שלא תהיה סכנה.
הסיבה השלישית והאחרונה היא סיבה קבלית, ומאחר ואנחנו לא מבינים ולא יכולים להסביר
עניינים קבליים עמוקים במאמרים קלילים באינטרנט, נשאיר זאת כך.
בזמנינו כשאוכלים עם סכו"ם, אין לנו סיבה הלכתית ליטול, וגם לא סיבה רפואית.
נותרה רק הסיבה הקבלית.
לכן מים אחרונים בזמנינו אינם בגדר חובה של ממש, אבל רבים נוהגים לקיים את המנהג מהסיבה הקבלית שהזכרנו.
איך עושים את זה בפועל?
ממלאים כלי כלשהו עם מים, ונוטלים על קצות האצבעות עם מעט מים.
עם זאת, יש הנוהגים ליטול את הידיים נטילה מלאה, כמו 'מים ראשונים', וכל אחד ינהג בעניין זה
כמו שנהגו במשפחתו, או ישאל רב מבני עדתו כיצד נוהגים אצלם.