מה קרה בשמיני עצרת, ולמה אנחנו חוגגים את היום הזה?

חג 'שמיני עצרת' מגיע מיד אחרי סוכות, למרות שלא היה מאורע מיוחד שלזכרו אנחנו מציינים את החג הזה. אז למה באמת אנחנו חוגגים אותו?

יעקב א. לוסטיגמן

 

חכמי התלמוד תוהים מה היא המטרה בחג 'שמיני עצרת' – 'שמחת תורה', על מה ולמה אנחנו חוגגים אותו.

 

כמובן שאנחנו חוגגים את החג כי כך ציווה עלינו הקדוש ברוך הוא בתורתו הקדושה והטהורה. אבל עדיין אנחנו צריכים להבין למה הוא ציווה כך, מאיזו סיבה.

את חג הפסח אנחנו חוגגים זכר ליציאת מצרים והבצק שלא החמיץ, את שבועות אנחנו חוגגים כי ביום זה זכינו לקבל את התורה הקדושה במעמד הר סיני. את סוכות חוגגים זכר לנידודים שנדדו בני ישראל במדבר לאחר צאתם ממצרים והקדוש ברוך הוא סוכך עליהם בענני הכבוד.

אבל למה 'שמיני עצרת'?

לזכר מה אנו חוגגים אותו?

התשובה היא, מסבירים חכמי התלמוד, שהחג הזה בא לפי בקשה מיוחדת של הקדוש ברוך הוא מסיבה מאוד מאוד מיוחדת שאותה הם מסבירים באמצעות משל:

 

עוד סעודה אחת

 

היה פעם אב מבוגר שהילדים שלו גדלו והתחתנו והתפזרו כל אחד בעיר ובארץ אחרת.

לימים ביקש האבא מבניו שיגיעו כולם יחד, לשהות איתו כמה ימים בביתו, כולם באותה העת.

הוא שלח להם מכתבים מספר חודשים מראש, ובהגיע המועד התייצבו כולם לפי בקשתו, ושמחו מאוד לראות זה את זה.

המשפחה כולה נהנתה מהאיחוד הנדיר, וכך אחרי ימים ארוכים של שמחה גדולה, נאלצו כל אחד לשוב לביתו, למשפחה שהקים, לעסק שבבעלותו ולתפקידים שעליו למלא.

אמר להם האבא: "בניי היקרים… אני מבקש מכם בקשה אחת קטנה… לפני שאתם מתפזרים כל אחד לביתו, בואו חביבים שלי, בואו נעשה סעודה אחת קטנה נוספת, נשב עוד פעם אחת לארוחה משפחתית, כי קשה לי להיפרד מכם…".

אותו הדבר בחג 'שמיני עצרת' – שמחת תורה'.

הקדוש ברוך הוא כינס אותנו בבתי הכנסת, בחגים משפחתיים. חגגנו בצלו. אמרנו סליחות בחודש אלול, התפללנו בכוונת הלב בראש השנה, השתדלנו להיטיב את המעשים שלנו בעשרת ימי תשובה, צמנו והתפללנו מעומק הלב ביום הכיפורים, שמחנו בסוכות וקיימנו את כל המצוות של החג בשמחה ובהידור.

עכשיו כל זה נגמר. אנחנו כביכול עומדים להתרחק מהקדוש ברוך הוא חלילה וחס, כל אחד חוזר לעיסוקיו האפרוריים והשגרתיים. עבודה, לימודים, פרנסה, טיפולים, כל אחד והשגרה שלו.

 

עוד שמיני עצרת אחד

 

אומר לנו הקדוש ברוך הוא, ילדיי היקרים, יהודים חביבים, עם ישראל הקדוש שלי… בואו טהורים, בואו נשב פעם אחת נוספת כולנו יחד. בואו נתכנס עוד פעם בבית הכנסת, לתפילות של חג, תשבו בבית בסעודות משפחתיות, נשמח יחד עוד יום אחד.

כי קשה לי להיפרד מכם.

"קשה עלי פרידתכם…".

אני לא רוצה שתיפרדו ממני, ואני לא רוצה שתיפרדו זה מזה. בואו נדחה את הפרידה הזאת ביום אחד נוסף, שתראו כמה אני אוהב אתכם, כמה אני אוהב שאתם מאוחדים, וחיים בשלום ובשלווה, בחיק המשפחה והקהילה, שמחים יחד, אוכלים, שותים ומקיימים מצוות בשמחת הלב והתרוממות הרוח.

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.