משה ויטמן
זה אולי נשמע מוזר, אבל הסיבה המרכזית שבגללה אסור לפתוח חנויות בשבת ולא רק זה, אלא גם אסור לתת מתנה, ללוות, לשקול או למדוד, לבצע הגרלה ולערוך חשבונות בשבת, היא משום "מלאכת כותב".
איך זה קשור? בשתי מילים: גזירת חכמים.
חכמינו ז"ל חששו מאוד שמא יבוא האדם לכתוב בשבת ולכן אסרו מכל וכול את כל הפעולות שיחד איתם רגילים לבצע רישום או כתיבה, תחת הכותרת "איסור מקח וממכר בשבת" ובתרגום לעברית "מקח וממכר" = משא ומתן, כלומר: מסחר. זוהי הסיבה המרכזית שבגללה חנויות צריכות להיות סגורות בשבת, אף שיש שמצאו לכך סימוכין מן התורה בציווי "וביום השביעי תשבות".
פתחנו בשלב השני של מלאכת כותב – גזירות חכמים שבאו בעקבותיה, אך זה לא פותר אותנו מלהכיר בקצרה גם את השלב הראשון – מה אסור ומה מותר במלאכת כתיבה בשבת.
על פי התורה, אסורה הכתיבה בשבת ואפילו של אות אחת, ואסורה גם פעולת הציור. התורה לא אסרה זאת אלא בכתיבה המתקיימת שנעשית בדיו מתקיים על גבי נייר מתקיים, אך חכמים הרחיבו את האיסור וקבעו כי כל פעולת כתיבה, אף אם היא לא תתקיים, כמו למשל: כתיבה ארעית לגמרי על גבי האדים שהצטברו על שמשת החלון, או כתיבה על גבי כתב קיים, אסורה בשבת. זאת ועוד, על פי התורה רק כתיבה ביד העיקרית של האדם אסורה, חכמים קבעו כי גם כתיבה ביד שמאל לימניים וימין לשמאליים או כל שינוי אחר שייעשה בצורת העשייה שלה, אסורה בשבת.
לאור זאת, יש להימנע מכל פעולה של כתיבה או רישום, אותיות או איור בשבת בכל דרך שהיא. אם מתחשק לך לכתוב כתיבה דמיונית באוויר – אל דאגה, זה דווקא מותר, מהטעם המובן כי לא נוצרת כאן שום תוצאה של רישום.
אמרנו כבר שיש להיזהר מכתיבה או שרטוט באדים או במשקים שנשפכו על השולחן וכדומה, נזכיר גם כי בצעצועי ילדים הבנויים על משחקי מילים ואותיות, עלול להיווצר מפגש עם מלאכת הכתיבה. הכלל הוא: חיבור של אותיות (פאזל) – אסור, קירוב של אותיות (דומינו) – מותר ולפי כלל זה יש לבחון כל צעצוע לגופו.
כפי שפתחנו את המאמר, בעקבות מלאכת כותב, גזרו חכמים גזירה על כל מקח וממכר בשבת וקבעו כי אין לבצע הקנאה של דבר מאדם אחד לשני, בין על ידי מכירה וקניה ובין על ידי נתינת מתנה או הלוואה.
"הגעתי לשבת בר המצווה של האחיין, איך אפשר לא לתת לו את המתנה"?
"הגעתי להתארח ואני מאוד רוצה לתת מתנה קטנה, מה עלי לעשות?
שאלות אלו ודומות להן עולות לנו בראש בעקבות היכרות עם האיסור, אך יש לכך פיתרון: ניתן להקנות מראש, ביום שישי, את המתנה למקבל, באמצעות הקנאה דרך מישהו אחר. מה הכוונה? על פי הלכות קנייני התורה, ניתן להקנות לאדם המרוחק פיזית מאיתנו חפץ כלשהוא, אם נותנים אותו למישהו שיגביה אותו טפח (=10 ס"מ) ויזכה בו בשביל אותו אדם. לאחר ביצוע הפיתרון הזה, שיכול להיעשות גם ללא ידיעתו של מקבל המתנה, ניתן להעניק לו את המתנה ללא כל חשש.