למה הם רוקדים במשך שעות בלי די ג'יי? – שמחת תורה
יעקב א. לוסטיגמן
את חג 'שמחת תורה', אנחנו חוגגים מיד אחרי חג הסוכות, צמוד ממש. אבל זה רק בארץ. בחוץ לארץ חוגגים יהודי התפוצות את שמחת התורה, יום אחד אחרינו.
מוזר, לא?
אז בואו נבדוק למה זה קורה לנו…
בעיקרון אין חג כזה במקרא שנקרא 'שמחת תורה'. היום הזה מכונה בתורה 'שמיני עצרת', וזה שמו האמיתי של החג.
אז למה אנחנו קוראים לו 'שמחת תורה'?
כי ביום הזה אנחנו מסיימים לקרוא את ספר התורה כולו, לאחר שקראנו כל שבוע פרשה אחת, פרשת בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, וכו' וכו', הגענו לפרשה האחרונה בתורה, פרשת 'וזאת הברכה', ואותה אנחנו קוראים בחג 'שמיני עצרת'.
בגלל שאנחנו כל כך שמחים עם שמחת התורה, אנחנו לא ממהרים לקרוא בתורה ולהחזיר את ספר התורה לארון הקודש. כשמוציאים את ספרי התורה כדי לקרוא בהם, אנחנו רוקדים איתם, שרים וצוהלים, זקני הקהל מתחלפים וכל אחד מחזיק ספר תורה בתורו, רוקד עמו ככל שכוחותיו מאפשרים לו, ובהמשך גם הצעירים יותר רוקדים עם ספרי התורה, עד כלות הכוחות.
מכאן הודבק לחג הזה הכינוי 'שמחת תורה'.
שמחת תורה ושמיני עצרת
אבל רגע, מה הוא בכלל חג שמיני עצרת?
ובכן, בתורה כתוב שבחודש תשרי יש לנו ארבעה חגים: בראשון לחודש תשרי 'ראש השנה' או בשמו המקראי 'יום הזיכרון'. בעשירי לתשרי 'יום הכיפורים'. בחמישה עשר לתשרי חג הסוכות שנמשך שבעה ימים, ומיד לאחר מכן ב-22 לחודש תשרי, חג נוסף. 'עצרת'. בגלל שהוא בעצם היום השמיני של סוכות אנחנו מכנים אותו 'שמיני עצרת'.
אבל זה לא באמת היום השמיני של סוכות. ב'שמיני עצרת', או כמו שאנחנו מכנים אותו בלשון העם 'שמחת תורה', אנחנו לא יושבים בסוכה, לא מנענעים לולב ואתרוג, ובתפילות אנחנו לא מזכירים את חג הסוכות, אלא רק את חג 'שמיני עצרת'.
למה אנחנו חוגגים בכלל את שמיני עצרת? זה כבר נושא נפרד, וכתבנו עליו מאמר נפרד
אז בואו נסכם בקצרה:
בכל שבוע במשך השנה קוראים פרשה אחת בתורה, ומסיימים את כל ספר התורה בשמיני עצרת, ובגלל זה אנחנו שמחים ורוקדים בלי סוף.
כמובן שהריקודים הם בלי מוזיקה, כי בחג אסור להשמיע מוזיקה.
אבל רגע, מה קורע בחו"ל, למה יהודי ארה"ב או בריטניה ובלגיה ובכל מקום אחר בעולם חוגגים את שמחת תורה יום אחרינו?
התשובה היא שאצלם נהוג 'יום טוב שני של גלויות', כי בזמן שבית המקדש היה קיים היו קובעים את התאריך בכל פעם לפי 'מולד הלבנה', כלומר, כשהגיעו עדים לבית הדין הגדול בירושלים, והעידו שהם ראו את הירח מתחדש, לאחר שבסוף החודש הקודם הוא נעלם לחלוטין.
החגים כמובן קבועים לפי התאריך, והתאריך נקבע לפי הירח, כך שבחוץ לארץ לא ידעו מתי בדיוק חל חמישה עשר בתשרי ומתי יש לחגוג את חג הסוכות.
לכן הם עשו חג במשך יומיים, וההלכה הזאת נשארה לדורי דורות שבחוץ לארץ חוגגים כל חג במשך יומיים, חוץ מיום הכיפורים.
ומאחר ואצלם 'שמיני עצרת' נמשך יומיים, הם מסיימים את הקריאה בתורה, את פרשת 'וזאת הברכה', רק ביום השני של החג, ובו הם חוגגים את שמחת התורה.