"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אלוקים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'"
הימים האלה כבר כאן, מספר לנו הרב אהרן ידלר רכז מדרשיות ארצי בארגון 'אחינו'. הצימאון לדבר ה' ההולך וגובר אצל הנוער, "בתקופה האחרונה יש צימאון אדיר של צעירים שבאים אל המדרשיות הם רוצים לגמוע עוד ועוד תורה, מוסר". עם כל החומריות הממלאת את יומם, הם מרגישים ריקים ומחפשים את הקדושה. הצימאון ליהדות הוא גדול ביותר, כל אחד לפי רמתו, הם באים למדרשיות ורוצים ללמוד, פותחים את הגמרא ומכאן – כל השאר היסטוריה..
"שאלתי בחור אחד שהגיע אלינו, 'תגיד, מה הביא אותך לפה?'. 'תקשיב' הוא עונה לי, 'יש לי בבית הכל, יש לנו הרבה כסף, לא חסר לי מאומה, כל כלי טכנולוגי חדש שיצא לאור, אני הראשון שיחזיק בו, אבל בסוף היום אני מרגיש שמשהו חסר לי, מרגיש ריקנות, כשאני מגיע למדרשיה אני פתאום מרגיש סיפוק, אי אפשר להסביר את זה".
"המאור שבה מחזירו למוטב" – התורה מחוללת בם שינוי עצום, ממלאת אותם סיפוק ומימוש עצמי. ניתן לראות את זה, אחרי 3 חודשים של פעילות הם רוצים לעבור לישיבה. הם לא יכולים להתנתק מלימוד התורה, התורה היא מקור האור לחייהם, וזה מראה על ההשפעה של לימוד התורה על התלמיד.
ניתן גם לזהות את השינוי בכל הליכותיהם, בהתנהגות ובמידות. זו הסיבה שבד"כ ההורים יסכימו ויגבו בסוף את בנם, הם רואים את השינוי המבורך שהוא עובר באישיותו, איך הוא מתחיל לכבד אותם, לעזור, לפרגן. איך חזר לו פתאום שמחת החיים. וכך האור ממשיך ומשפיע גם על משפחתו ומחולל מהפך בעשרות בתים בישראל
ישנה אימרה אמר "חושך לא מגרשים עם מקלות, חושך מגרשים עם אור". זהו כח התורה, מנער שחי ברחוב עם תאוות, עם יצרים, העוצמה של התורה נותנת לו כוחות לשבור תאוות, לשבור יצרים והרגלים.