ירדתי מהמטוס והחלטתי לגשת לפקידי המכס

וזו העצה שהם נתנו לי...

ירדתי מהמטוס והחלטתי לגשת לפקידי המכס

אברהם פוקס

 

זה לא מכבר חזרתי עם בני ממדינת הים, נסיעה קצרה של תפילות והתרוממות הרוח

באוקראינה ערש החסידות, כשעשינו את דרכנו בחזור בארץ הקודש מכבש המטוס בואכה

אולם מקבלי הפנים, כבר התעדכנו על ידי קרוב משפחתנו שעוד כרבע שעה הוא יגיע לאסוף

אותנו. הורדנו את קצב ההילוך במרחבים הבלתי נגמרים שבשדה התעופה ופסענו בניחותא

לכיוון היציאה. כבר מרחוק הזדקרו השלטים המאיימים 'מכס', אך עלי הם לא השפיעו, לא

הצליחו להפחיד אותי כלל, כמו הסיפור על הגנב שניסה לפרוץ לביתו של העני באמצע הלילה,

כשלתדהמת הגנב בעל הבית פתח לו את הדלת לרווחה ואמר לו בוא נחפש יחד אולי נמצא משהו…

כשעברנו ממש בד' אמותיהם של המוכסים העפנו מבט לעברם, הם ישבו שם שניהם מנומנמים,

או לפחות ניסו לראות ככאלה, ופתאום נזכרתי בדברי הבעל שם טוב הקדוש שכל מה שיהודי שומע

או רואה יש בו משום הוראה בעבודת השם יתברך, כאשר יצחק אבינו אומר לעשיו שיביא לו מטעמים

והוא יברך אותו, אומרת התורה 'ורבקה שומעת', היא הבינה שאם היא שמעה את דברי יצחק לעשיו

היא צריכה לעשות משהו, נו, מה אפשר ללמוד כאן? חשבתי לעצמי, הרי כאן זה מקום שכולם עוברים

במהירות מבלי להעיף מבט לעברם, זאת אומרת מנסים לעשות כך. נגשתי אליהם במתינות עם חיוך

רחב וברכתי אותם בברכת לילה טוב, הם השיבו לי בברכת לילה טוב עם מבט שואל לרצוני ולהעזתי,

אמרתי להם, אתם יושבים בצומת דרכים, צומת שדרכו עוברים אנשים מסוגים שונים ומשונים, אנשים

שרוצים להתחמק ממכם וממבטיכם, ואתם, בדיוק אותם מחפשים, תנו לי איזו דבר חכמה ממקום שִׁבְתֶּכֶם,

הם הרהרו לרגע, ואז נפנה הצעיר ואמר: במכס לא רצים!

זה היה מספיק בשבילי, הודיתי לו בחום ופסעתי ליציאה כשאני מהרהר על המוסר השכל ששמעתי

בזה הרגע, לכאורה סתם משפט ש'נזרק' מאדם ללא מחשבה מרובה, אבל יש בו המון!

העולם שבו אנו חיים, הסביבה שבורא העולם שַׂם אותנו, דורשת מאיתנו כל הזמן עוד ועוד,

וכך גם האדם מטבעו, רוצה להספיק כמה שיותר, להגדיל את רכושו, להתעשר, וכן, גם להגדיל

את עולמו הרוחני, איזו שאיפה פנימית להיות מליארדר ולעזור לכל העולם, למצוא תרופות למחלות

חשוכות מרפא, לתמוך בעניים ואומללים ביד רחבה,לחטוף עוד ועוד,

המשנה במסכת אבות מביאה שבעה סימנים בחכם, וכהמשנה אומרת 'חכם' זה באמת חכם,

אחד הסימנים הוא 'ואינו נבהל להשיב' , זאת אומרת שאם הוא נשאל על דבר מה, הוא לא קופץ

עם תשובה מיידית, הוא ממש לא מנסה להיות חזק בשליפות שעל כל דבר יש לו תשובה במקום,

להיפך, הוא מקשיב לשאלה עד סופה, שוקל את צדדיה ורק כאשר התשובה ברורה לו כשמש

בצהריים, הוא יאמר אותה.

יעקב ועשו התאומים הכי מפורסמים, עשו מגיע עייף ורעב, הוא לא מוכן להמתין, הוא רוצה מיד

ועכשיו את התבשיל שטרם הספיק להתבשל, ובעבורו הוא מוכר את עולמו, יעקב אבינו לעומתו

ממתין שבע שנים כדי להתחתן עם רחל, וכך לזכות לשתים עשרה שבטי ה'.

בחיים, לא רצים, כדי לקנות מדה טובה, הרגל טוב, או סתם החלטה טובה,

צריך לפעול בזריזות אך במתינות ובשיקול

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.