למה בכלל צריך להדליק נרות חנוכה?

מה המשמעות של הנסים שהתרחשו בימים ההם לזמן הזה? ומה אפשר ללמוד מנס החנוכה על הדרך להתמודד עם התקופה המורכבת שאנו חווים כעת? שיחה מרתקת עם הרב של שכונת גילה בירושלים, הרב אליהו שלזינגר

חג החנוכה

מאת: עמית זינגר 

הערב יורד על שכונת גילה בירושלים בשעה שאנו פונים לראיין את רב המקום, הרב אליהו שלזינגר.

הקור הירושלמי חודר מבעד למעילים המחממים, מבדר קלות את צמרות העצים שממעל.

בעוד דקות ספורות נשמע מפיו של הרב, שמאחוריו ספרי הלכה רבים ועשרות שנות רבנות, על החג המתקרב, שכמוהו עוד לא חווינו.

מדי שנה, בחג החנוכה, יהודי העולם מתכנסים בשעות הערב ומדליקים נרות חנוכה, מדוע בכלל יש צורך להדליק נרות בחג החנוכה? אנו תוהים תחילה.

"חנוכה היא מצווה שחכמים תקנו אותה", משיב הרב שלזינגר. "הסיבה לתיקון החג והדבר החשוב ביותר בחנוכה

הוא פרסום הנס שהתרחש לעם היהודי בימים ההם, לפני אלפי שנים, אז ניצחו היהודים את הרומאים והגיעו לבית המקדש,

ומצאו שם פח שמן קטן ששימש אותם להדלקת נרות המנורה. באורח נס,

למרות שפח השמן היה אמור להסתיים לאחר יום אחד בלבד של שימוש בנרות, שדלקו במשך 24 שעות ביממה –

השמן בצלוחיות המנורה לא הסתיים במשך שמונה ימים, עד להכנת שמן חדש, נקי וזך עבור הדלקת נרות המנורה לכבודו של הקב"ה,

כך שרק כאשר הגיע השמן החליפי, נגמר השמן שהיה בפח הקטנטן. בעקבות הנס הפלאי והגדול הזה,

אנו מדליקים נרות חנוכה מדי שנה, כדי לציין את הנסים הגדולים שראו אבותינו בימים ההם.

לכן יש צורך בהדלקת נרות חג בפתחי הבתים.

"מה שעומד מאחורי חג החנוכה כולו", ממשיך הרב שלזינגר, "זה להודות ולהלל לקב"ה,

על הניסים והנפלאות שעשה לאבותינו ולנו, הן על ידי הניצחון של רבים בידי מעטים ושל טהורים בידי טמאים,

ורשעים ביד צדיקים, וגם על הנס שאירע בבית המקדש עצמו, דבר שהראה על חביבותם של בני ישראל בפני הקב"ה.

שני הניסים הללו: הניצחון במלחמה ופח השמן שדלק במשך שמונה ימים, מוזכרים לנו מדי שנה על ידי הדלקת הנרות,

וכך אנו זוכרים את הנס הגדול שעברו אבותינו".

מדוע תקנו חכמים את חג החנוכה כדי להודות על נסים שאירעו אז? הרי אמור להיות צורך להודות תמיד בפני הקב"ה על ניסים שהוא עושה עמנו בכל יום? מדוע לקבוע חג דווקא עבור הנס ההוא?

"אכן. יהודי צריך להודות תמיד. כפי שאנו אומרים מדי יום: "על ניסך שבכל יום עמנו" – מדי יום, הקב"ה גומל עמנו נסים וחסדים.

ובאמת, יש ניסים שהם טבועים בתוך הטבע, ואיננו מרגישים בהם כל כך. עצם הדבר שאנו עומדים על רגלינו,

ויכולים לראות דרך זוג עיניים, ולשמוע דרך זוג אוזניים, אלו נסים לכל דבר. הרי אנו רואים לבדנו שלא כל אחד זוכה לזה.

מציאות זו כלולה בציטוט שהבאתי קודם: "על ניסך שבכל יום עמנו.

"אך ההבדל בין הנסים הללו – היום יומיים – לנס החנוכה הוא, שנס החנוכה הוא נס על-טבעי.

האירוע הזה של פח שמן אשר דולק במשך שמונה ימים למרות שתכולתו נועדה ליום אחד בלבד –

הוא נס שמעל הטבע. גם הניצחון של מעט היהודים את הרומאים, שהיו אז האימפריה החזקה בתבל,

היה נס שמעל הטבע הרגיל. על ניסים כאלו אנו חוגגים יום טוב".

יום טוב פרטי

מה אדם צריך לעשות כהודיה לקב"ה? וכיצד אפשר להודות לקב"ה בדרך הטובה ביותר על הנסים השגרתיים שאדם עובר מדי יום?

"בתפילה שאנו מתפללים, אנו מודים לקב"ה על חסדיו ונפלאותיו עמנו. זה בנוגע לנסים השגרתיים כביכול,

אלו שמתקיימים עמנו מדי יום. אולם אדם שאירע לו נס פרטי מעבר לדרך הטבע – יכול ואף ראוי כי יקבע לשם כך –

הוא ובני ביתו – נס שיצוין מדי שנה באותה עת שאירע לו הנס. אנו רואים מקרים דומים,

של קביעת נסים על ידי יחידים ולפעמים גם עיירות יהודיות שעמדו בפני גזרה קשה וניצלו, שקבעו את יום הצלתם לחג הודיה".

"בימים הללו של החג", מבהיר הרב שלזינגר, "יש חשיבות בקיום סעודת מצווה ובאמירת הלל ללא ברכה,

בגלל שברכות תוקנו רק על ידי החכמים וגדולי ישראל בדורות עברו". לדוגמה, מציין הרב שלזינגר את ה"פני יהושע",

שיום אחד כאשר למד בביתו, קרס ארון הספרים שלצדו והוא נלכד תחתיו.

באותם רגעים שבהם שהה תחת לארון הבטיח כי אם יינצל הוא יחבר ספר על התורה. ה"פני יהושע" אכן ניצל ממוות,

ואת יום ההצלה שלו הוא ציין מאז כיום טוב. וכמובן, שגם את הבטחתו קיים וחיבר את ספרו הגדול שהאיר את עיני ישראל.

מה המשמעות של חג החנוכה שהתרחש לפני אלפי שנים לתקופתנו?

"רבים ביד מעטים מתקיים גם בתקופתנו. היהודים היו ונותרו מעטים בעולם, וגם השנאה שיש כלפי העם היהודי נותרה כשהייתה.

אז כהיום. ממש עכשיו למדנו על ההלכה, שעשיו שונא ליעקב. ללא כל סיבה, הבנה ורעיון במציאות.

ואם לא הייתה לנו סייעתא דשמיא, ברור שלא היינו מצליחים להתקיים ולו לרגע קט בעולם הזה, מול השנאה העזה שיש כלפינו.

"בכל זאת, למרות השנאה העזה הזו, עם ישראל חי וקים. ויתירה מכך, לא הייתה עוד תקופה בה יש כל כך הרבה תורה ותפילה בעם ישראל.

זהו נס פח השמן שלנו, היות והתורה נמשלה לפח השמן הקטן. הנה שגם בדור הזה, שנראה כה רחוק ממציאות של נסים,

אנו רואים בחוש את הנס הגדול מכולם, את נס ההישרדות היהודית ואת נס עולם התורה והמצוות המשגשג.

והפח הזה אינו דולק שמונה ימים בלבד, אלא אלפי שנים, ועדיין הולך ודולק גם ברגעים אלו,

ולכל אחד מאיתנו יכול להיות בו חלק אם נפתח כעת דף גמרא או משנה או חומש ונצטרף ללהבה הבוהקת,

העולה היישר אל כיסא הכבוד של בורא העולם".

בתקופה זו עם ישראל מתמודד מול מגפת הקורונה המשתוללת ופוגעת ברבים מאוד. מה המסר שחג החנוכה מלמד אותנו על התמודדות, שנוכל לקחת עמנו כעצה לימים אלו?

"המסר החשוב ביותר שמלמד אותנו חג החנוכה, זו העובדה שמעטים ניצחו את הרבים, שהקב"ה לא זנח ועזב את עם ישראל,

אלא נלחם בעבורו. כן בכל הדורות, אנו מלמטה והקב"ה מלמעלה נלחם בעבורנו.

"בנוסף נוכל לקחת מהחג את האומץ והעוצמה שהיו ליהודים המעטים שהיו אז, שהלכו להילחם מעטים נגד רבים,

העזות הזו, האומץ הזה, מראה לנו כי הם ידעו שאין להם סיכויים כלל, אבל החליטו לעשות את שלהם ולסמוך על הקב"ה שילחם עבורם.

כן גם כעת, אנו נעשה את המוטל עלינו, מול המגפה המשתוללת, ונזכור כי הקב"ה יילחם עבורינו ויחלץ אותנו במהרה מהמגפה המשתוללת".

כאשר יצאנו אל הרחוב הקר לאחר תום השיחה עם הרב שלזינגר, הקור היה מצמרר פחות.

חמימותם של דברי התורה ששמענו זה עתה, המשיכה לבעור בנו כשלהבת העולה מאליה עוד זמן רב לאחר מכן.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.