למה לשלם אלף שקלים על חניה, כשיש לו חניה פנויה ממש בצמוד. לא?
יעקב א. לוסטיגמן
מספרים על אותו יהודי שהגיע פעם באיחור קל לפגישת עסקים חשובה מאוד.
לרוע מזלו, לא נותר אפילו מקום חניה אחד פנוי בכל האזור, ובעוד אנשי העסקים הנכבדים שאיתם הוא רצה להיפגש יושבים וממתינים,
הוא נסע עם מכוניתו סחור סחור, בחיפוש נואש אחר חניה.
בצר לו פנה היהודי לבורא עולם, ונשא לפניו תפילה חרישית הבוקעת מעמקי הלב:
"אבא שבשמים" זעק ללא קול, "חוס עלי, אני עלול להפסיד מאות אלפי שקלים אם הפגישה הזאת תרד לטמיון חלילה.
אני חייב למצוא מקום חניה הרגע!!! אלוקים יקר שלי, סדר לי בבקשה מקום חניה ואני מתחייב לתת אלף שקלים לצדקה עוד היום…".
עוד שפתיו נעות וקולו נשמע בלחישה, והנה צדה עינו מכונית הדורה שמחליקה החוצה ממקום החניה שלה,
ומפנה עבורו מקום חניה מצוין, צמוד לחזיתו של בניין המשרדים בו אמורה להתקיים הפגישה.
ראה האיש את המתחולל, ופנה לאבינו שבשמים עם תוספת קצרה על תפילתו הקודמת:
"בעצם לא צריך אבא, הסתדרתי כבר, יש לי חנייה".
אחרי הכל חבל לשלם אלף שקלים על חניה, כשיש לו חניה פנויה ממש בצמוד. לא?
זה לא הוא, זה אני
כולנו מכירים את הבדיחה הזאת. לא אנחנו המצאנו אותה, ובכל זאת החלטנו לכתוב אותה, דווקא לקראת ימי החנוכה הקרבים ובאים.
למה באמת?
כי הבדיחה הזאת לא כל כך מצחיקה, בגלל שהבדיחה הזאת היא לא על אותו יהודי אלמוני ודמיוני שעמו אירע המעשה הזה כביכול.
הבדיחה הזאת היא עלי ועליך, על כולנו.
חז"ל הקדושים כבר אמרו "אין בעל הנס מכיר בניסו". ולמעשה כל אחד ואחד מאתנו זוכה לכאלו ניסים יום יום יום ושעה שעה.
אנחנו פשוט לא שמים לב אליהם, ומתייחסים אליהם כאילו היו מקרים טבעיים שלא נגרמו חלילה וחס על ידי יד מכוונת משמי מרום.
כמה פעמים אנחנו מתפללים מעומק הלב על משהו, ורגע לאחר מכן הכל הסתדר ואנחנו שוכחים בכלל שהתפללנו?
כמה פעמים אנחנו מבטיחים הבטחות ומקבלים קבלות ברגע של מצוקה, ושניה לאחר שהבעיה נפתרה אנחנו בכלל לא זוכרים מה התחייבנו וכמה התפללנו?
הרעיון של ימי החנוכה, הוא ההיפך הגמור להתנהגות הזאת. להודות ולהלל, להכיר בנס,
להכיר בטובה שעשה עמנו הקב"ה, ולהודות לו על כך מעומק הלב, לא פעם אחת, ולא פעמיים,
אלא להודות ולהלל שוב ושוב, למי שעשה לנו את כל הטובות הללו.
חנוכה זה הזמן
הסיבה שתיקנו חכמי אותו הדור את ימי החנוכה היא לא רק כדי להודות ולהלל על שמו הגדול של הקב"ה שעשה לאבותינו את כל הניסים והנפלאות הללו,
אלא גם כדי שאנחנו נתחנך ונחנך את עצמנו ואת ילדינו להכיר בניסים הקורים עמנו יום יום ושעה שעה.
שנדע להעריך, שנזכור מי הוא זה שעשה ועושה לנו את הניסים הללו,
ונוכל להודות ולהלל מעמקי לבבנו, ומתוך הכרת הטוב אמתית הנובעת מידיעה חדה וברורה, כי אכן ניסים גדולים נעשים לנו בכל יום ובכל שעה.