ומה עם צער האשה שטרחה והכינה? נעלה לחמש דקות!!

זהירותו של הרב שטיינמן זצ"ל שלא לצער את הזולת

תקומה היתה לה לעיר הצרפתית ליאון, זכתה העיר לביקורו של מרן הגאון רבי אהרן ליב שטיינמן. היה זה בעת יצא מרן ראש הישיבה למסע חיזוק בגולה. לוח הזמנים היה צפוף, במעט ימים בקשו להטעים את מרב הקהילות והמוסדות שניתן, באור תורתו. סדר היום היה עמוס לעיפה, מתוכנן ומדוקדק בקפידה רבה: בשעה זו – בישיבה פלונית, משם אל תלמוד תורה, משם – אל בית כנסת, ומשם – לעיר אחרת…

הרבנים המתלוים, אף שהיו צעירים ממרן, התקשו להבין איך עומדים בעומס מאורעות שכזה, כשבין שיעור לשיעור ובין שיחת חיזוק למשנה, יש לעבור כברת דרך ארוכה בנסיעה ממושכת.

בהגיע הגאון רבי אהרן ליב לעיר ליאון, מדובר היה על פי המתוכנן כי הגאון רבי אהרן ליב יסור לביתו של הרב טובול לסעוד פת שחרית, מיותר לציין איזו תכונה הורגשה בבית הרב טובול.

בהתרגשות רבה, הכינו בני הבית ארוחת בוקר ראויה ומכובדת מתוך שימת לב מרבית לכל פרט. אמנם לעת בוקר התברר, כי אם יסור הגאון רבי אהרן ליב אל בית הרב טובול לסעוד בביתו, היה עלול לאחר את המטוס.

הודיעו אפוא בני הבית והנלוים אליו לרב טובול, כי עקב איחור בלוח הזמנים לא יוכל הרב להגיע אל ביתו. ניתן לשער עד כמה היתה האכזבה גדולה. הרב טובול ניסה לשדלם אך לא היה בידם פיתרון כיצד אפשר לקיים את שניהם: גם לבוא לביתו, וגם לא להפסיד את הטיסה.

מששמע הגאון רבי אהרן ליב כי הביקור בביתו של הרב טובול התבטל, פנה אל מקורבו ונאמנו הרב יצחק לוינשטיין זצ"ל ואמר: "ומה עם צער האשה שטרחה והכינה? נעלה לחמש דקות. צודק הרב טובול בהפצרותיו הן אשתו טרחה ואי אפשר לאכזבה".

אחר ביקור קצרצר נסעה המשלחת אל שדה התעופה. ובסיעתא דשמיא הם הגיעו בעוד מועד למטוס ובלי לגרום עגמת נפש לאי מי.

 

(משולחנם של גדולי הדור)

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.