ואז פנה אלי סגן הרמטכ"ל הניגרי ובעיניו לחלוחית דמעה
הם עמדו מהופנטים ליד דלת הכניסה. לנגד עיניהם, כחיילים סדורים, עמדו שורות צפופות של תלמידים צעירים,
מתנועעים בקצב אחיד, כורעים ברך ומשתחווים בלהט. הם לא ראו כזאת מימיהם. אף לא אחד עומד מעליהם
ומשגיח את צעדם. עיניהם מביטות רק בספר המונח לפניהם, ואין הם מבחנים כלל באורחים רמי המעלה
ורבי הדרג העומדים למרגלותיהם בשער הכניסה ל'מתיבתא'.
עוד דקות ארוכות יחלפו עד אשר יפסעו תלמידי-החכמים הצעירים, תלמידי "מגדל אור" , שלוש פסיעות
לאחוריהם, יכרעו לימין ושמאל ויעמדו באימה ויראה לקראת חזרת הש"ץ.
היה זה עוד יום שגרתי בהיכל המתיבתא של "מגדל אור". מאות בחורי החמד עמדו והתפללו תפילת מנחה
ברתת וזיע, כעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. משלחת המפקדים הבכירה מניגריה, העומדת
בהלם ובאלם, לא יכלה לעמוד על סוד הדברים. הם דמעו בהתרגשות, וניכר בהם כי הבינו כי אדמת קודש היא.
בסבלנות חיכו משך זמן רב עד אשר תסתיים התפילה. או אז ביקשו לחבוש לראש כיפת בד או קרטון מאימת המקום,
ונכנסו לסקור מקרוב את מעשי התלמידים והתנהגותם.
***
הכנסתי אותם אחר כבוד למשרדי המוסדות, ושוחחתי עימם למטרת ביקורם. מתברר כי האיש הנכבד
העומד בתווך הוא סגן רמטכ"ל צבא ניגריה, שבא לביקור באזור. באותם ימים שירתה פלוגת חיילים
ניגרים מטעם האו"ם בלבנון, וסגן הרמטכ"ל הופיע בלבנון לביקור חיזוק.
בביקורו שם פגש את עמיתו הישראלי, והם שוחחו על דא ועל הא. בתוך הדברים פנה הניגרי
לעמיתו הישראלי בבקשה: "מקטנותי שמעתי על 'הולי לנד' – ארץ הקודש, ועל 'הולי ניישן' – עם קדוש שנמצא בה.
ברצוני לבקר במקום, לראות זאת מקרוב". על אתר הזמין המפקד הישראלי את סגן הרמטכ"ל
ומשלחתו לביקור בישראל. הם נפגשו בגבול לבנון בשעת בין הערביים ונכנסו לנהריה.
המפקד הישראלי לקח את המשלחת הנכבדה מניגריה והוביל אותם אחר כבוד למועדון לילה בעיר.
פניו של סגן הרמטכ"ל הניגרי התכרכמו. לא לזאת ציפה. הוא הביא בגלוי את מורת רוחו באומרו:
"זאת יש שם בניגריה ובפריז. זה ה'הולי' שעליו דיברנו? אני מחפש 'הולי' שונה וייחודי". המפקד הישראלי,
שתפס את גודל הטעות, אמר לעמיתיו הניגרים: "אני יודע מה אתם מחפשים.
יש לי מקום שבו תוכלו לראות את הקדושה במו עיניכם".
וכך הם הופיע למחרת היום במוסדות "מגדל אור", והמחזה שהם ראו לנגד עיניהם היה בדיוק המחזה שלו הם ציפו וייחלו.
***
בשלב זה פנה אלי המפקד הניגרי ושאל אותי:
"אני מאמין באמונה שלמה כי היהודים הם עם קדוש, וגם ראיתי זאת עכשיו במו עיניי. ובכל זאת מבקש אני לדעת:
מה אכן הזכות של עם ישראל להיות 'הולי ניישן'- עם קדוש?"
פתחתי לו את ה "בייבל" – התנ"ך המתורגם המונח על שולחני, והקראתי לו את הפסוק:
"דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם–קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, ה' אֱלֹקיכֶם.
הוספתי ואמרתי לו כי הציווי נאמר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל- אל כולם. תביעת הקדושה אינה מכוונת
ליהודים צדיקים ותלמידי חכמים דווקא. כולם מוזהרים עליה, ועל כל אחד להתקדש כדרגתו ולהתעלות
מדרגה נוספת בהתקדשותו. רק אז, מבטיחה לו התורה בסוף הפרשה, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ- תגיעו ותזכו
למדרגת הקדושה הנעלה.
כדברים הללו כותב רבנו האלשיך הקדוש, מגדולי פרשני התורה, שזכה ודבק בו הכינוי "קדוש".
רבים סבורים שלא כל אדם יכול להגיע לטהרה ולקדושה; סבורים המה כי רק בעלי מידות מזוקקות,
ואולי אף מי שניחן בזכות אבות או בכוחות מיוחדים, יכול להגיע לקדושה. בפסוק זה שלל הקב"ה
סברה זו מיסודה, והורה למשה רבינו לכנס את כל היהודים- מאהרן בחירו, שבעים הזקנים
ועד האחרון שבישראל- ואמר להם: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ.
ואם תשאלו: כיצד ניתן להתקדש? התשובה היא: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, ה' אֱלֹקיכֶם. כוח מיוחד ועליון ניתן לבני ישראל,
עם סגולה. בקרבם יש חלק אלוק ממעל, כמו שאנו מתפללים בכל בוקר ואומרים: "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא" .
כל יהודי הוא יציר כפיו של הקב"ה, בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לה' אֱלֹקיכֶם. אצל כל יהודי יש חלק מהקב"ה, ועל כן כל אדם,
בכל מדרגה ומצב, ככל שינסה יותר להתקרב יותר ולהתעלות- יש בכוחו לעלות עוד שלב בסולם הקדושה.
וכשיעשה זאת, בוודאי יצליח להתקדש ולהיטהר, כי מהותו קדושה.
חברי המשלחת הניגרית שחומי העור הנידו בראשם כמבינים. ואז שאל המפקד את השאלה המתבקשת ביותר:
"ומה הזכויות שלכם לארץ הזו?" דפדפתי לתחילת התנ"ך והצבעתי על הפסוק הראשון:
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים. אומר רש"י הקדוש- שאף הוא התכנה בתואר זה למוכח התקדשותו והתעלותו
לדרגות גבוהות בקדושת ה': "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו.
ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
"העבודה של איש ישראל", הוספתי ואמרתי להם, "היא להיות 'ישר בעיניו' של ה' יתברך. כך, ורק כך,
אנחנו זוכים להיות עם קדוש בארץ קדושה". ביציאתו פנה אלי סגן הרמטכ"ל הניגרי, ובעיניו לחלוחית דמעה:
"אם אשמור על מצוות בני נח באדיקות, יהיה זה רק בזכות הקדושה שחוויתי כאן, בביקורי ב'הולי לנד' ".
(מתוך הספר אור השבת)