מאת: יהושע הכהן רוזובסקי
ראש השנה בפתח, איזו שנה עברה עלינו, אף אחד לא תיאר שזה מה שמחכה לנו בפתח השנה ולמשך כל כך הרבה זמן.
כל מילה מיותרת.
זה מחדד לנו יותר ויותר את מה שלימדו אותנו חכמינו זכרונם לברכה שבראש השנה כל העולם כולו עומד לדין.
זה לא סתם קוד. זו המציאות!
התפילות שלנו חשובות!
כן! הקדוש ברוך הוא מצפה לתפילות שלנו, לכל קבלה טובה, לחיזוק אמיתי כלשהו.
אך למען האמת, דווקא העובדה הזו (לכאורה) מציפה בנו תמיהה, מה עלינו אם כן לעשות? איך נדע שעשינו מספיק בכדי למנוע דברים לא נעימים..?! נראה שזה די אמור להלחיץ אם יש כזה משקל כבד למעשים והתפילות שלנו…
לכן עלינו לחדד:
ראש השנה הוא בהחלט יום הדין, עלינו ועל כל העולם.
בנוסח התפילה של ראש השנה אנו אומרים – "ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב וכו'" ועוד שלל דוגמאות נעימות ופחות נעימות…
כל מה שיקרה בכל העולם בשנה החדשה, מלחמות ושלום, שובע ורעב, הטוב והרע ח"ו, הכל עולה על שולחן הדיונים.
אך יחד עם זאת עלינו לזכור היטיב שזה יום שהקדוש ברוך הוא רוצה שנשמח בו, נהיה רציניים אך גם נשמח.
דוד המלך קורא למצב הזה בתהלים "גילו – ברעדה".
זהו יום שאנו צריכים להראות להשם ששווה לו כל בריאת העולם בכך שאנו שמחים במלכותו יתברך, אנו מקיימים מצוותיו בשמחה, אנו מקבלים ברצון ובשמחה את מלכותו.
וליתר ביאור איך אפשר להגיע לחג ברצינות אך לא בלחץ, נרחיב על ידי שאלה-
מה היה בראש השנה הראשון? מהיכן זה התחיל בכלל?:
נבאר. יום ראש השנה הוא היום שבו נברא אדם הראשון. כל מטרת בריאת העולם היתה בשביל האדם וכל מטרת בריאת האדם היתה בכדי שהוא וכל עם ישראל יקיימו את רצון הבורא יתברך, (נציין שגם אומות העולם מצווים ב-7 מצוות בני נח, זהו גם כן רצון השם יתברך שכל הברואים, גם הגויים ישמרו על המצוות הללו, אך) נזר הבריאה הוא עם ישראל שמקיימים את כל מצוות התורה וחכמי ישראל ולומדים את כל חלקי התורה הקדושה!.
ירדנו לעולם כדי להאדיר את שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
כל מה שקורא לכל אחד ואחד בכל שנות חייו הרי זה שליחות שהקדוש ברוך הוא הטיל על כתפיו ואף אחד אחר לא יוכל לעשות את השליחות הזו! השם רוצה לראות דווקא אותך מצליח במשימה הזו!
מדוע? אין לנו מושג!!! זה למעלה מהבנתנו! אך זה וודאי שהכל, ממש הכל ללא יוצא מן הכלל זה לטובתנו!!!
אם ניקח את כל חיינו כשליחות אחת גדולה שמתמשכת כך וכך מספר שנים ובאמונה שהכל לטובה אין שום מקום לפחד.
כמובן שזו עבודה לא קלה ועלול להיות נפילות וגם אחרי שהתקדמנו בשלב מסויים באמונה הזו עדיין ממתין לנו שלב גבוה יותר.
אך הכל בסדר, שלב אחר שלב מתקדמים בעבודת השם.
אם כן, עלינו להתחזק תמיד ובפרט בימים הקדושים הללו ולדעת שאנו עושים מה שמוטל עלינו, יותר מכך אסור לנו להתערב בדרכיו של הקדוש ברוך הוא, אסור לנו לחשוש מה יהיה בעתיד, עלינו לבטוח בו שהוא ינהיגנו על מי מנוחות וגם אם חס וחלילה יהיה משהו לא נעים נזכור שהכל לטובה.
כשאדם מקבל הכל בתמימות הוא מתקרב יותר להשם יתברך.
בתורה הקדושה נאמר "תמים תהיה עם א-דני א-להיך".
פירוש המילה "תמימות" בלשון התורה שונה לחלוטין מהסלנג שלנו.
בלשון התורה הכוונה היא לשלימות הנובעת מכך שהאדם אינו מנסה להתחכם באופן שלילי!
למשל, לפעמים הקדוש ברוך הוא מגלגל לאדם ניסיון כלשהו, נראה לו שאין דרך יציאה, מבוי סתום, האדם מבין היטיב שהקדוש ברוך הוא שלח לו את הניסיון הזה, אך במקום שהוא יקבל זאת באהבה הוא מנסה לפתור את הבעיה כביכול לבד… השם ירחם.
ונדגיש שזה ודאי שצריך לעשות השתדלות, האדם אינו יכול לשבת בביתו בשילוב ידיים ולומר שהוא מתנהג ב'תמימות' ולא מתכונן לצאת כלל וכלל להשיג את מבוקשו ואת צרכיו כי הוא מאמין שהקדוש ברוך הוא ישלח לו את כל צרכיו, הקדוש ברוך הוא קבע בסדר הבריאה שהאדם צריך לעשות השתדלות עבור הדברים שברצונו להשיג, אך יחד עם זאת חייבים לזכור שאנו עושים אך ורק השתדלות ולא יותר מזה וגם בשעת ההשתדלות נפנה בתחינה לקדוש ברוך הוא שיצליח דרכנו כיון שהתוצאה אינה תוצאה ישירה מההשתדלות.
האדם יכול לעשות השתדלויות רבות ואם השם יחליט אחרת לא יעזרו לאדם כל המאמצים הרבים.
כאשר משליכים על הבורא יתברך הכל זוהי תמימות חיובית ביותר! אז מחוברים לקדוש ברוך הוא באופן נפלא.
עלינו להפנים את האמונה הזו שהוא יתברך מנהל את הכל.
אם כן אפשר לגשת ברוגע יותר לקראת ראש השנה, הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, אין לנו מושג מדוע קורים דברים כואבים לעם ישראל במשך הגלות אך זה ודאי שזה סימן מובהק שעלינו להתחזק, כל הקשיים הם בכדי לזכך אותנו ולקרב אותנו אל הגאולה השלימה, הכל מגיע מאהבתו של השם יתברך ומה שאיננו מבינים לא נבין אף פעם. לעתיד לבוא נזכה לראות את כל הפאזל בשלימות.
כעת ניגש להכנות לראש השנה:
לאחר שעם ישראל חטא בחטא העגל ביקש משה רבינו רחמים עליהם.
בראש חודש אלול נתרצה הקדוש ברוך הוא ואמר לו עלה אלי ההרה. כשעלה משה רבינו העבירו קול שופר במחנה שמשה עולה לרצות את הקדוש ברוך הוא ולקבל את לוחות הברית השניות לאחר שמשה שבר את הראשונות כשירד מן השמים ושמע שהעם חטא ואינו ראוי לקבל את הלוחות. קול השופר מעורר ביותר וזה היווה לתזכורת עבור עם ישראל שלא יפלו שוב.
לכן נהגו שמראש חודש אלול תוקעים בשופר עד הבוקר שלפני ראש השנה כדי להבדיל בין התקיעות שהם מנהג לבין התקיעות של ראש השנה שהם מצוה מן התורה.
אמירת 'סליחות':
מספר ימים לפני חג ראש השנה מתחילים באמירת 'סליחות'. בני ספרד מתחילים באמירתן כבר בתחילת חודש אלול לעומת זאת בני אשכנז נהגו להתחיל באמירתן במוצאי שבת שלפני ראש השנה באופן שיהיו לפחות ארבעה ימים של אמירת הסליחות.
אם מוצאי שבת קרוב יותר לראש השנה, יתחילו באמירת הסליחות במוצאי שבת שלפני כן.
ראש השנה הסמוך לשבת:
השנה (תשפ"ה) ראש השנה יהיה 3 ימים רצופים האסורים בעשיית מלאכה!
ראש השנה בכל שנה מתפרס על פני יומיים והשנה מוצאי ראש השנה הוא ליל שבת קודש!
ובכדי שיהיו מוכנים צרכי השבת והיא לא תתבזה חלילה בכך שבחג היה הרבה סעודות עם מטעמים מיוחדים ובשבת חלילה הם לא יהיו, יש לעשות 'עירוב תבשילין', דהיינו, מערב החג שמים בצד ביצה ולחמניה (אפשר כמובן לייחד משהו מכובד יותר מביצה כגון דג, אך חייבים לחם) ומייחדים אותם לאכילה בחג. לאחר שייחד אותם יכול האדם לבשל באופן המותר לכבוד שבת.
!יש ליזהר מאוד בכל המלאכות האסורות כאשר מבשלים בחג לכבוד שבת, למשל לא להבעיר אש חדשה ח"ו, כל מה שמותר זה להעביר אש מלהבה קיימת אך לא להצית אש חדשה. כמו כן, צריך ליזהר מאוד לא לבשל סמוך לשקיעת החמה שלקראת מוצאי החג כיון שבשבת אסור לבשל כלל וכלל גם לא עם אש קיימת!
על כן יש לברר אצל רב היודע היטיב את ההלכות כיצד לקיים את עירוב תבשילין באופן הנכון ומה מותר ומה אסור בבישולים.
ברכת העירוב:
ישנה ברכה מיוחדת על מצות העירוב, "ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב".
לאחר הברכה יש לומר, "בזה העירוב, יהיה מותר לנו לאפות, לבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו, מיום טוב לשבת".
קבלות טובות לקראת השנה החדשה:
לפעמים ישנם ניסיונות שאנו מתמודדים עימם די הרבה פעמים.
כנראה שההתמודדות שלנו באה מכך שזה קצת יותר חזק מאיתנו.
אפשר לחלק את הענין ל3 קומות.
א. יש ניסיונות שהם חזקים מאיתנו (וכמובן שזה לא תירוץ וחובה עלינו לנצח את היצר הרע).
ב. ניסיונות שבאים לפתחנו אך אנו מצליחים לגבור עליהם גם אם לא בקלות אך עדיין ממש רוב הפעמים לא ניפול ברשת היצר.
ג. דברים שהם כבר אפילו לא 'קורצים' לנו. כבר מזמן הצלחנו להרחיק ולשרוף את היצרים הללו מתוכנו (ועדיין תמיד יש ליזהר).
לכן עלינו לעשות 'שינוי בבחירה', דהיינו, עלינו להביא את הדברים שאנו בהתמודדות רבה עימם לכל הפחות לקומת הבחירה, שנוכל להתגבר לכופף את היצר הרע וליישם את הדבר הנכון. בשלב הבא נגיע גבוה יותר ונצליח לעלות עוד עד כדי כך שההתגברות על הניסיונות הללו יהיו כבר מוטבעים בנו והשליטה על היצר הרע תהיה חזקה ביותר, בעזרת השם.
יהי רצון שנזכה לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים, כל אויבנו ינוסו ויפלו מפנינו ונזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.