הרבנית שתחיה סיפרה לי שפנתה אליה אישה בבכי וסיפרה לה ששום דבר לא הולך לה בחיים

רבי שלום ארוש: תדליקו את האור ותתחילו לראות

הרבנית שתחיה סיפרה לי שפנתה אליה אישה בבכי וסיפרה לה ששום דבר לא הולך לה בחיים אור

 

הרבנית שתחיה סיפרה לי שפנתה אליה אישה גרושה בבכי וסיפרה לה

ששום דבר לא הולך לה בחיים: היא לא מצליחה למצוא שידוך חדש והיא

לא מצליחה למצוא פרנסה; המצב הזה גורם לה לתנודות קשות במצבי

הרוח ולהרגשת תסכול מתמדת. היא מתפללת ומתפללת אבל היא לא

רואה שום התקדמות, אפילו לא זיק קטן של אור, היא כבר מרגישה שה'

לא שומע אותה, והיא שואלת איך אפשר להמשיך כך, היכן היא טועה, מה

עליה לשפר,  על מה עליה להתפלל, אולי יש משהו שמעכב אותה. בקיצור,

מה לעשות? אמרתי לרבנית שתגיד לה כך: תגידי לי, אם את מחפשת את

הארנק שלך בחדר ויש חושך בחדר – מה הדבר הראשון שאת עושה? את

צריכה כמובן להדליק את האור. אין שום טעם לגשש באפלה ללא שום רמז

או כיוון. כשאפשר פשוט להדליק את האור ולראות את כל החדר בסקירה אחת.

נכון? זה בדיוק המצב שלך. את בחיפוש קדחתני, אבל לא הדלקת את האור;

אז כל המאמצים שלך הם ממש לשווא. אני ממליץ לך "להפסיק את החיפוש"

הבלתי יעיל, ופשוט להדליק אור. כשהאור כבוי אין סיכוי לפתור שום בעיה,

אבל כשהאור דולק כבר עשית את רוב העבודה.

שלח אורך ואמיתך

 

ומה זה אומר להדליק אור? 'אור' זה אומר קשר עם ה' – 'כי אשב בחושך

ה' אור לי". את עצובה ואת מרגישה שה' לא שומע אותך –  זה אומר שאת

חיה בשקר. השקר הזה הוא חושך שעוטף אותך ולא נותן לך שום סיכוי להתקדם

באמת. וגם כל התפילות שאת מתפללת להשיג את הדברים שאת רוצה הם בשקר.

לכן תפסיקי את "החיפושים", כלומר אל תתפללי בכלל על הבעיות שלך.

ומה כן? תתפללי על האמונה, שתחיי את האמת. זה נקרא "להדליק אור", כי

האמת היא האור. עלייך לחיות את האמת שאת כל מה שאת צריכה את מקבלת

מה', ובשביל לקבל מה' צריכים להיות מחוברים עם ה', וחיבור נקרא ידיעה. ומה

היא הידיעה? מה צריכים לדעת? צריכים לדעת שה' הוא אבא אוהב שרוצה שיהיה

רק טוב לילדים שלו והוא משגיח על כל אחד מהילדים שלו לטובתו.

אם את לא מרגישה את זה, אז אין לך את העיקר, אין לך את האור, אין לך סיכוי

למצוא שום דבר. ולא רק שלא מוצאים, אלא גם החיים עצמם שחורים משחור. תארי

לעצמך אדם שיש לו ארמון מפואר מעוצב ומאובזר אבל הכול חשוך ואין שם טיפת אור –

האם הוא נהנה מכל היופי והפאר? משל מוכר נוסף הוא מתחום האוכל. אדם שאוכל ולא

רואה את האוכל נהנה הרבה פחות, אם בכלל. זו הייתה עיקר תשובתי לאותה אישה.

 

המאיר לארץ ברחמים

 

לכן התפילות של אותה אישה ושל כל אחד ואחת צריכות להיות בעיקר על העיקר,

כלומר על האור. צריכים לומר לה': "ריבונו של עולם, אני לא רוצה כלום. אני רק

רוצה אותך. אני לא רוצה לחשוב עליך שום מחשבה של שקר, אני לא רוצה לחיות

בשקר ובחושך, אני רוצה לחיות את האמת שאתה משגיח עלי ואוהב אותי ואתה

אבא טוב ואתה רק רוצה להיטיב ולעשות אתי חסדים גדולים ועצומים לטובתי הנצחית".

 

ולא מדובר כאן באמונה אלא מדובר כאן בדעת, בידיעה.

 

הידיעה שה' הוא אבא אוהב. וכי יש אבא שלא אוהב את הילדים שלו? וכי יש

אבא שלא רוצה שלילדים שלו יהיה כל הטוב שבעולם? וכי יש אבא שלא מצטער

כשהילדים שלו סובלים? וכי ה' נהנה לראות אותך סובלת ח"ו? לחשוב כך זה חוסר

דעת. צריכים להתחנן ולבקש מהחונן לאדם דעת שייתן לנו דעת שנדע אותו באמת,

שנדע כמה הוא אוהב אותנו וכמה הוא רוצה לעזור לנו. ואז כל מהלך החיים שלנו

ובעיקר התפילות שלנו ייראו אחרת לגמרי. כשאתה מבקש משהו מאבא שלך או אפילו

מחבר שאוהב אותך ואתה יודע שהוא ישמח לעזור לך – אתה קודם כול ניגש אליו עם

הדעת שאתה יודע שהוא אוהב אותך. זה מה שעומד תמיד ברקע. אבל כשאתה ניגש

להתפלל בלי דעת, אתה פונה לה' בלי לדעת באמת שהוא רוצה לתת לך – אז אתה

כמו אחד שיורה חיצים בצורה עיוורת בלי לכוון ובלי לראות את המטרה שהסיכוי

שהוא יפגע שואף לאפס.

 

עזור לו לעזור לך

 

באים אלי בחורים שאומרים לי שהם רוצים להתחתן, הם חושבים שאגיד להם להתפלל

או לעשות סגולות כאלה ואחרות, ואני רק אומר להם" "ומה אתה חושב, האם אתה חושב

שה' רוצה שתתחתן?" השאלה הזאת מפתיעה אותם והם מתחילים להתבלבל כי הם לא

תמיד בטוחים בכך בעצמם. יוצא שלפי דעתם להתפלל זה אומר לשכנע את ה'. אבל אני

מסביר להם שהם טועים, כי ה' רוצה שהם יתחתנו יותר ממה שהם רוצים בעצמם, ורק כך

צריכים לגשת אל ה' ולבקש ממנו זיווג, מתוך הידיעה הברורה שה' רוצה לתת, וכשאתה

ניגש לתפילה אתה בעצם בא לקבל. כפשוטו. כל תפילה שלך רק בונה כלים שבהם ה'

ייתן לך את השפע, וכביכול "עוזרת" לה' לתת לך את מבוקשך.

כשאתה לא מאמין בזה, זה אומר שאתה בחושך וגם אם אתה מתפלל בחושך הזה – אתה

למעשה מונע מבורא עולם לתת לך, אתה מונע ממנו את התענוג שלו ואת גילוי מלכותו

שהוא "מקבל" כביכול מזה שהוא ייתן לך, ואתה גורם לו גם צער גדול שהוא מצטער בכל

רגע שהוא לא יכול לתת לך, וזה כביכול עלבון לה' שאתה חושב עליו שהוא לא רוצה לתת לך.

 

ולכל בני ישראל היה אור

 

בעשר המכות ה' מלמד את עם ישראל את יסודות האמונה: שהוא שולט בכל העולם ומשגיח

השגחה פרטית על כל נברא וכו', אבל ה"מכה בפטיש", השפיץ של האמונה, מגיע רגע

לפני היציאה הגדולה ממצריים – אז מגיעה הידיעה הגדולה, בצורת מכת חושך.

במכת חושך התברר מי חי באור ומי חי בחושך. המצרים היו בוודאי בחושך גדול ולא

יכלו אפילו לזוז ממקומם, כי החושך משתק את האדם שיתוק מוחלט. אבל לבני ישראל

לא היה שום חושך ואדרבה, האיר להם אור גדול מאוד, והתגלו להם אוצרות גדולים,

כדי ללמד אותך שבכל חושך בחיים ישנו אור גדול ועצום ואוצרות גדולים.

אם אתה חי את ה' ואת האמונה אתה נמצא באור, והחיים שלך מתוקים, אתה מוצא

אוצרות, ואתה כבר נמצא בגאולה; אבל אם אתה לא חי את האמונה, אז אתה חי

בחושך גדול ואתה פשוט תקוע במקום,כמו המצרים שלא יכלו אפילו לזוז ממקומם

במכת חושך. לכן בכל אצלכם תְּקִיעוּת בחיים תבדקו קודם כול אם האור אצלכם דולק,

אל תנסו לפתור שום בעיה בחושך. חבל על הזמן ועל הכוחות. אל תרצו שום דבר,

תרצו פשוט לחיות את האמת שה' אוהב אתכם כדי שתחיו באור, ואז תראו שהכול

פשוט וקל ויפה ולא זו בלבד שאתם כבר בגאולה הפרטית שלכם, אלא אתם גם

מקרבים את הגאולה הכללית של כל העולם.

 

[מתוך 'חוט של חסד', בא תשפ"א]

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.