המדריך המקוצר לחג החנוכה
מי מדליק?
מצוות נרות חנוכה חלה על כל דם מישראל, גבר ואישה, שמעל גיל מצוות.
אולם נשים ובנות נוהגות לצאת ידי חובתן בנרות החנוכה שמדליקים הבעלים או האבות.
רווקה או אישה שבעלה אינו מדליק בבית, צריכה להדליק בעצמה.
יש לחנך גת את הבנים שמתחת לגיל מצוות לקיים מצווה זו.
פרסום הנס
ההלכה המקורית הייתה להדליק את החנוכייה על פתח הבית, מבחוץ, ורבים נוהגים כך גם כיום.
מפני רדיפות הגויים הנהיגו להדליק בתוך הבית, וכך נשאר המנהג. בבתי קומות אפשר להציב
את החנוכייה בחלון הפונה לרחוב, רק בתנאי שגם בבית רואים היטב את הנרות, ושהחלון איננו גבוה
מקרקעית הרחוב יותר מ- 9.60 מטר. יש הנוהגים להדליק את החנוכייה סמוך לפתח פנימי שבין החדרים.
מעמידים אותה מול הצד שבו נמצאת המזוזה, כדי שהמזוזה תהיה בצד אחד והחנוכייה בצד השני, וכך נהיה מוקפים במצוות.
מהדרים בשמן
רצוי להדליק את החנוכייה בשמן זית, שבו נעשה הנס בבית המקדש,
אך כל סוגי השמן והנרות כשרים להדלקת נרות חנוכה.
אפשר בלי חנוכייה
החנוכייה היא פתרון טכני להדלקת הנרות ולא עניין עקרוני. אפשר להדליק גם בלי חנוכייה.
למשל, להדביק את הנרות על משטח כלשהו או על אדן החלון. אך מובן שעדיף להדליקם בחנוכייה,
כדי להוסיף יופי וכבוד למצווה. חשוב בעיקר שהנרות לא יהיו קרובים זה לזה עד שייראו כיחידה אחת,
כי אז אין יוצאים בהם ידי חובה כלל. טוב לשמור על רווח מזערי של 2 ס"מ בין נר לנר.
אין להשתמש בחנוכייה שהקנים שלה אינם עומדים בקו ישר. את ה'שמש' יש להעמיד בגובה שונה,
למעלה משאר הנרות, כדי שיהיה ניכר שהוא אינו נמנה עם מספר הנרות שמדליקים בערב זה.
להדליק בזמן
הזמן הרצוי להדלקת הנרות הוא עם שקיעת החמה, או כעשר דקות אחר השקיעה.
יש המעדיפים להדליק עם צאת הכוכבים. מי שאיחר, רשאי להדליק ולברך במשך כל הלילה,
כל עוד בני ביתו ערים (ואם הוא מציב את החנוכייה מחוץ לביתו – כל עוד אנשים מהלכים ברחוב).
אם כולם ישנים ואין באפשרותו להעיר מישהו מבני הבית, ידליק, אך לא יברך.
מי שנמצא מחוץ לביתו בזמן הדלקת נרות חנוכה, יבקש מאשתו או מבן גדול להדליק בזמן,
ואם הוא רוצה להדליק בעצמו בשובו הביתה – יתכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקה זו, ואז יוכל להדליק ולברך,
בתנאי, כאמור, שעוד מישהו יהיה נוכח בהדלקה.
משך ההדלקה
יש לדאוג שהשמן או הנרות יספיקו לבעירה של חצי שעה לפחות, ואם מדליקים את הנרות לפני צאת הכוכבים –
צריך שיהיו מסוגלים לדלוק 50 דקות. נוהגים שלא לכבות את הנרות גם לאחר שעבר הזמן, אלא להניח להם לכלות מאליהם.
ההדלקה בערב שבת
ביום שישי מקדימים את ההדלקה. מדליקים בזמן הדלקת נרות השבת. תחילה מדליקים את נרות החנוכה
ורק אחר-כך את נרות השבת. מכיוון שמקדימים את ההדלקה, יש להשתמש לנר חנוכה בנרות גדולים יותר,
ולא בנרות הדקים – כדי שידלקו לפחות 70 דקות. אם שכחו והאישה הדליקה נרות שבת קודם שהודלקו נרות החנוכה –
יכולים הגברים שטרם קיבלו עליהם את השבת להדליק את נרות החנוכה כל עוד לא שקעה השמש.
מוצאי שבת
במוצאי שבת חנוכה ממהרים לחזור מבית הכנסת, מזדרזים לערוך 'הבדלה', ואחר-כך מדליקים נרות חנוכה
(יש נוהגים לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", להדליק את נרות החנוכה ואחר-כך להבדיל על היין).
מה עושה אורח?
מי שמתארח לכל ימי החנוכה אצל אחרים נחשב כאחד מבני הבית, ומן הדין הוא יוצא ידי חובתו בנרות
שמדליקים בבית המארח; אלא שלפי הנהוג, שכל אחד מבני-הבית מהדר להדליק בעצמו, ידליק גם הוא שם.
אדם האוכל ארוחת ערב חד פעמית על שולחן חברו, ידליק את הנרות בשובו לביתו. אם הוא צריך להתעכב
ולא יגיע לביתו כל עוד בני הבית ערים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים שמעל גיל מצוות להדליק בשליחותו.
גם ילד המתארח אצל חברו, אין עניין שידליק שם, אלא בשובו לביתו.
בישיבה ובבסיס
תלמידי ישיבה הלנים בפנימייה וחיילים השוהים בבסיסם יוצאים ידי חובתם בהדלקה שבחדר האוכל.
אם הם מתכוונים שלא לצאת ידי חובתם באותה הדלקה, וכן לא בזו שנעשית בבתיהם הפרטיים,
יוכלו להדליק ולברך בחדרי השינה שלהם. ויש פוסקים הסבורים שלא יברכו על ההדלקה בחדריהם הפרטיים.