יעקב א. לוסטיגמן
הלכות שבת וחג הן הלכות רבות ומורכבות, וראוי לכל יהודי לערוך עמן 'היכרות', ללמוד ולשנן אותן
באופן תמידי. אבל כשהחג והשבת יוצאים צמודים זה לזו, הם מייצרים יחד כללים הלכתיים חדשים
שחובה לדעת לפני כן, כדי שנוכל להיערך מראש בהתאם, לשמור את השבת ולחגוג את החג כדת
וכדין, בלי להיכשל חלילה וחס באיסורים חמורים.
לקראת חג השבועות המתקרב, שיחול השנה (תשפ"ב 2022) במוצאי שבת וביום ראשון,
ריכזנו לכם כאן את עיקרי ההלכות הנחוצות למקרה זה:
- • חשוב לדעת שלמרות שבחג עצמו מותר לבשל, בכפוף לתנאים הלכתיים מסוימים, ההיתר הוא לבשל
אך ורק לאחר שנכנס החג, ולאחר שיצאה השבת. כל עוד לא יצאה השבת, עדיין חלים כל כללי ההלכה
הנוגעים לשבת ואסור באיסור חמור לבשל או להדליק אש בשום פנים ואופן, גם לא לצורך החג.
- • האיסור לבשל כולל כמובן גם איסור להניח אוכל מבושל על פלטת השבת כדי לחמם אותו בשבת
אחר הצהרים לכבוד סעודת ליל החג וכדו'.
- • מעבר לכך, יש איסור של 'הכנה משבת לחול', וכמו כן אסור להכין שום דבר משבת לחג שאחריה.
אסור לשטוף כלים בשבת לצורך החג, אסור לערוך את השולחן בשבת לצורך החג, וכן לקפל בגדים,
לפרוס מפה ועוד.
- • עם זאת, מותר לישון בשבת אחר הצהרים כדי שיהיה לנו כח להישאר ערים בליל חג השבועות,
אבל אסור לומר זאת בפה מלא: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כח בלילה", כי הדבר פוגע בכבוד השבת.
- • מומלץ להקדים את אכילת הסעודה השלישית של שבת לשעות אחר הצהרים המוקדמות,
כדי שבמוצאי שבת נוכל לסעוד את סעודת החג ולאכול את מאכלי החג בתיאבון. בכל מקרה יש להקדים
את הסעודה השלישית ולאכול אותה לפחות שלוש שעות לפני שקיעת החמה, ואם אירע שלא אכלו קודם,
יש לאכול גם לאחר מכן עד שקיעת החמה, אבל יש לאכול רק מעט, כדי שלא ניכנס לחג כשאנו שבעים
ונימנע חלילה מלסעוד את סעודת ליל החג.
- • בתפילת ערבית של ליל החג, מתפללים תפילת חג רגילה, ובתפילת העמידה מוסיפים את תפילת
'ותודיענו', כפי שמופיע במחזורים השונים.
- • בליל החג, לאחר צאת השבת, מדליקות הנשים נרות חג, ומברכות:
"ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב".
וכן ברכת 'שהחיינו והגיענו לזמן הזה'
- • אשה שלא התפללה ערבית לפני הדלקת נרות, תאמר לפני הדלקתן , וכן לפני שהיא מבשלת
או מחממת את האוכל: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", כדי להוציא את השבת, על מנת שנוכל
לבצע מלאכות המותרות בחג ואסורות בשבת.
- • את הנרות מדליקים על ידי העברה של אש דולקת מנר שדלק מלפני שבת. ולכן צריך לזכור
להדליק בערב שבת 'נר נשמה
' או כל נר אחר שיידלק עד לאחר צאת השבת וממנו נוכל לקחתאש להדלקת הנרות ולבישולים.
- • אין להדליק בחג אש חדשה על ידי גפרור או בכל דרך אחרת, ואם שכחתם להשאיר נר דולק
מערב שבת, או שהנר כבה, יש להשיג אש מהשכנים וכדו'.
- • לאחר שמדליקים את הנרות, יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור חלילה, כי בחג אסור לכבות אש.
ולכן, מומלץ להכין עוד לפני שמדליקים את הנרות, צלחת זכוכית או תבנית אלומיניום וכדו',
בה נוכל להניח את הגפרור הבוער כדי שייכבה מעצמו.
- • בתחילת סעודת ליל החג מקדשים על היין כמו בכל חג, אלא שהפעם הקידוש מיוחד במינו וכולל
בתוכו גם הבדלה של צאת שבת יחד עם הקידוש שאנו מקדשים את החג הנכנס, ולכן תיקנו
חכמי התלמוד שבקידוש זה נאמר חמש ברכות, לפי הסדר יקנה"ז שמשמעותו:
יין (ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון)
נר (בורא מאורי האש) הבדלה (המבדיל בין קודש לקודש) זמן (שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).
- • מי שטעה בסדר הברכות יצא ידי חובתו, ואינו צריך לשוב ולקדש על היין.
- • כשמברכים 'בורא מאורי האש' צריכים להסתכל לאחר מכן על נר דולק, ולכתחילה טוב להסתכל
על שני נרות דולקים, ולכן חשוב לוודא לפני שמתחילים לקדש על היין, שיש על השולחן
או בסמוך שני נרות דולקים.
- • אפשר כמובן לברך 'מאורי האש' גם על נרות החג שהדליקה האשה, ואין צורך להדליק נרות מיוחדים לשם כך.
אז שיהיה לכולנו שבת וחג שבועות שמח!