ופתאום בתוך כל הבלאגן של הריקודים הוא צועק לי: היי צדיק בא לפה רגע
מאת: מענדי ויזל
לפני שנה דודו התחתן.
אני זוכר את החתונה שלו.
זה היה יום חמישי בערב, היה אירוע יפה, מוזיקה טובה, אוכל מצוין, וכמובן כלה נאה וחסודה…
אבל לא בגלל זה אני זוכר את החתונה של דודו.
אני מציין היום שנה לחתונה של דודו בגלל שזה אירוע משמעותי בשבילי, כי באמצע החתונה
של דודו כשאני ככה רוקד בעליזות פתאום נכנס לאולם הרב מלכה.
הרב מלכה הוא רב חשוב מאד שגר בשכונה שלנו, ופתאום בתוך כל הבלגן של הריקודים הוא צועק לי:
היי צדיק בא לפה רגע,
נותן לי צ'פחה, מה שלומך?
ברוך השם.
– הכל בסדר?,
ישתבח שמו לעד, יש אישה, יש ילדים, יש פרנסה, איך אומרים, יותר טוב מזה נשתגע…
– מה אתה עושה ככה במשך היום?
עובד, עובדים, עבדנו, נעבוד, מה יש לעשות.
– אתה לומד משהו במשך היום?
הופה לזה לא התכוננתי… משהו אני לומד..
– מה הכוונה 'משהו'?
משהו.. פה שם וזה.. משתדל לפעמים…
– תקשיב יקירי, אני הכרתי את אבא שלך זכרונו לברכה, היה איש ירא שמים אמיתי ואוהב חסד,
גם בעבודה לא שכח את בורא עולם, אתה בתור הבן שלו לא יכול להסתפק בללמוד 'משהו',
'משהו' תשאיר לאחרים, אתה צריך לימוד קבוע כל יום עם חברותא, משהו רציני.
אבל מחילה מכבודו אין לי זמן לזה, אני כל כך טרוד ועסוק מעל הראש בעסק, לא רואה איך שאני מצליח
לעשות דבר כזה. זה טוב לאברכים שלומדים בכולל, אני יש לי עסק לנהל, לא מתאים לי, מחילה.
אבל הרב לא התרשם מהטענות שלי…
– תקשיב טוב, מור אביך זכרונו לברכה היה לוקח אותי כל יום שישי לאסוף צדקה בבתי כנסת
לעניי השכונה, אני חייב לו הכרת הטוב גדולה, אני לא אתן לבן שלו שיעבור ככה ימים שלמים
בלי לפתוח ספר יהודי, זה לא חיים ככה, התורה שלנו תורת חיים, אתה תעשה מה שאני אומר לך
ואתה תראה פתאום שיש לך מלא זמן וגם יותר ברכה בכסף.
תיקח לך שותף רציני שילמד אתך כל בוקר חצי שעה דף גמרא, לא יקרה לך כלום.
רק טוב יצא לך מזה תאמין לי יא חביבי.
טוב, אמרתי לרב, מזל טוב מזל טוב ורק שמחות וכל טוב כל טובבב.
חשבתי שבזה זה נגמר, אבל מסתבר שהרב יותר רציני ממה שחשבתי…
למחרת בערב בום הטלפון מצלצל הרב על הקו,
– מה שלומך ידידי הצעיר, התקדם משהו?
באיזה עניין? מה התקדם?
– אתה לא מתבייש הרי אמרתי לך אתמול בלילה משהו, לא הלכת לחפש לך מישהו
שילמד אתך כל בוקר? תקשיב לי יא איבני תקשיב לי ואני אומר לך אתה עוד תודה לי.
בקיצור, מפה לשם לא היו לי הרבה ברירות והבטחתי לרב שאני אעשה משהו בעניין.
עברו עוד כמה ימים ופנה אלי הרב יעקב, אחד מתלמידי החכמים הרציניים בבית כנסת שלנו
ואמר לי שהוא מחפש ללמוד עם מישהו כל בוקר (בסוף התברר כמובן שהרב שלח אותו אלי…)
אז קבעתי אתו שלמחרת אני אשתדל להגיע בשעה 8 בבוקר לבית כנסת נראה אם זה יחזיק מעמד.
– – –
מה אומר ומה אדבר, אני מסתכל עכשיו שנה אחורנית, אתמול בערב עשינו סיום מסכת אצל הרב בבית,
ומכבדים אותי לדבר לפני הציבור, ואני עומד עם דמעות בעיניים וקשה לי להסביר איך החיים שלי השתנו
בשנה האחרונה, זה פשוט לא יאומן איך פתאום אני בנאדם הרבה יותר רגוע, הכל יותר פשוט פתאום,
יש פחות לחץ מהעבודה, יש זמן גם קצת לשתות קפה ולחייך, פתאום בא לי ללכת גם למנחה במניין
בבית כנסת שליד העבודה שלי בשעה 1 בצהריים כל יום למרות שזה על חשבון ההפסקה שלי,
פתאום אשתי שואלת אותי מה קרה שלאחרונה אתה בנאדם הרבה יותר רגוע, כל דבר עונה ככה
ביישוב הדעת בלי אימפולסיביות, ואז אני קולט שבעצם השעה הזאת שאני לומד ביום משפיעה
עלי לטובה לכל אורך היממה.
ומי מדבר בכלל על התענוג שאני מרגיש בשעת הלימוד עצמו. זה פשוט הרגשה של גן עדן.
שעה אחת ביום אני עובר לעולם אחר שכולו אור, אין שם חובות ואין משכנתא, אין סוחרים
שלוחצים עלי ואין לקוחות שכועסים, אין שם אימא אלמנה ואין שם אחים קטנים יתומים,
הכל שם מלא אור מתיקות ודבש, אתה נכנס לטריפ ארוך שלא נגמר אף פעם…
זהו אין לי מה להגיד יותר —
ממליץ מאד לנסות את זה בבית 🙂