אני תמיד אומרת שממצוות צדקה אף פעם לא מפסידים. תשמעו סיפור יפה על הכנסת כלה.
בקהילה רחוקה בדרום אפריקה, חי הגאון רבי אהרן פפויפר זצ"ל שפעל שם גדולות ונצורות והנהיג את קהילתו על מי מנוחות.
באחד הימים, הגיעה לביתו צעירה המתמוגגת בבכייה. מבין יפחותיה היא מצליחה לספר כי היא כלה יתומה העומדת לפני חופתה. זה עתה קיבלת תכשיטי זהב מצד החתן. ועל פי המוסכמות, גם עליה להעניק לחתן מתנה – שעון זהב, אולם אין לה מאומה. ואיך תיתן לו?
עולמה חרב עליה והיא באה לרב הקהילה, עומדת וגועה בבכייה.
ריחם עליה הרב פפויפר זצ"ל, חיפש בכליו ומצא שם את שעון הזהב היקר, שקיבל לנישואיו מכלתו הרבנית. צחצח אותו היטב מעקבות הזמן שאחזו בו, ארז אותו כראוי והעניק אותו בשמחה לכלה הבוכיה – כדי שתתן אותו במתנה לחתנה.
שמחה הכלה עד מאד וכשדמעות בעיניה הלכה לדרכה בטוב לבב.
לפתע, ננער הרב והרהר לעצמו, מה יאמר לרעייתו הרבנית נוות ביתו – אם יום אחד היא תבקש לדעת לאן נעלם השעון ואיננו, והלא גם היא קנתה שעון זה ברוב רגש ובדמים מרובים!
הלך אפוא לאחד מידידיו ולווה ממנו סכום של אלפיים דולר. שם פעמיו אל המרכז המסחרי בעיר ונכנס לאחת מחנויות התכשיטים הידועות. הוא בחר שעון זהב הדומה לשעון שהיה לו ונעמד בקצה התור לפני הקופה, בהמתנה לשלם בעבור השעון שבחר.
בעודו ניצב בציפיה שיגיע תורו, תהה הרב פפויפר לעצמו, כיצד ישלם את חובו הטרי מהיום המסתכם בהון רב של אלפיים דולר טבין ותקילין. אך לרגע לא התחרט ושמח עד מד על המצוה הגדולה בה זכה.
פתאום, ברגע בו הגיע תורו לשלם בקופה, הוא שומע ברמקול של החנות הכרזה האומרת, כי הנה זה עתה הגיע לקופה, הלקוח ה"מליון" של רשת התכשיטים. לרגל זאת, הוא יקבל את המוצר אותו קנה – בחינם.
הרב פפויפר זצ"ל ניעור באותו רגע ממחשבותיו, הביט אנה ואנה וראה כי הכרוז מכוון אליו- הוא הוא הקונה ה"מליון", את שעון הזהב שבחר הוא יקבל בחינם.
תראו איך הרב פפויפר קיבל את פירות שכרו מן השמים.
(מתוך הספר 'שלישי באשמורת' כל מה שסיפרה לי הרבנית קנייבסקי ע"ה)