האם נהנינו לאחרונה מקילוף בטטה ומקיצוץ סלרי?

אילו היינו יכולים לקחת תינוק, ולִצְפות בשלוש שנותיו הראשונות בהילוך מהיר, סביר להניח שהיינו נדהמים:

כמה מהר הופך תינוק מיצור שנהנה מכל פעילות – לילד שרק מחכה לדעת מה יקרה בסוף!

בגיל שנה הוא ניסה מאה פעמים ללכת, נפל וקם כדי לנסות שוב ללכת. סתם ללכת.

בגיל שלוש, כשאומרים לו: "בוא נלך", הוא מברר: "לאן הולכים?"

בגיל שנה וחצי הוא קשקש על הדף בהנאה, בגיל שלוש הוא מקפיד על התוצר: ציור של בית ופרח.

בעצם, למה שנדבר על ילד אלמוני? הרי הילד הזה הוא גם אנחנו.

האם נהנינו לאחרונה מקילוף בטטה ומקיצוץ סלרי? או שבזמן שבו קילפנו וקצצנו, ראינו מול עינינו

את המרק שעוד מעט יהיה כאן ואת הילדים השבעים?

בשביל רוב האנשים, יום עבודה הוא כך וכך שקלים בתלוש של סוף החודש.

הליכה היא כך וכך גרמים של ירידה במשקל.

תרגול בחשבון הוא כך וכך סיכויי הצלחה במבחן.

אנחנו חיים על מסלול ריצה שבסופו מהבהב לנו תמרור: זו המטרה שלך.

ולא לחינם. מאז שהיינו קטנים, חינכו אותנו להתאמץ כדי להגיע להישג – ובצדק. אנחנו רוצים חיים

בעלי משמעות והתקדמות, ולא דשדוש בכאן ובעכשיו.

אבוי לנו אם היינו נשארים פעוטות שנהנים מבניית מגדל קוביות שאין לו שום עתיד.

אבל לפעמים ההישג רחוק מאוד, והדרך אליו ארוכה ומעייפת.

אי אפשר לאכול כל הדרך הזו את מנת האושר העתידית. אנחנו צריכים משהו שיזין אותנו גם בינתיים,

עד שנגיע אליה.

מה גם שהאושר הזה הוא לפעמים פיקציה. לא כל מאמץ מייצר סיר מרק תוך שעה.

נלך לעבודה, נתאמץ, אפילו נוסיף שעות, נתמיד בכך חודש שלם – ואז מה?

האם יהיה לנו כסף להגשים חלומות?

בדרך כלל המשכורת שלנו מסיימת את חייה בחברת החשמל או האשראי, הרבה לפני שהיא מספיקה

להגיע לחלומות. ונכון שתשלום חשבונות הוא מטרה ראויה, אבל זה לא בדיוק מה שנותן לנו חשק לקום

לעוד יום עמל אפור.

ובינינו – גם המרק הוא לא בדיוק הגשמת חלומותינו. נהנינו ממנו, כן, אבל תוך כמה זמן נגמרה ההנאה

ונשאר רק סיר לשטיפה?

אכן, אי אפשר לבנות יותר מדי על האושר של סוף הדרך. או שהוא רחוק מדי, או שהוא קטן מדי,

או שהוא מתפוגג מהר מדי.

לא שבאנו לקחת את הטעם מהעשייה, כמובן. להפך, אנחנו כאן כדי להעניק לה טעם חדש:

הבשורה היא שאנחנו לא מוכרחים להישאר רעבים עד שנגיע למנת האושר הרחוקה.

אנחנו יכולים להשיג לנו מנות של הנאה גם בדרך.

אנחנו יכולים, וכדאי לנו מאוד, למצוא מה גורם לנו הנאה בתהליך עצמו:

למצוא משמעות ברגעים העייפים של השכבת הילדים, ולא רק לחכות שהם כבר יישנו, או מוטב, יגדלו.

לגלות איזה ערך אנחנו מעניקים לָעולם בעבודה שלנו.

לשים לב לנוף שבמסלול הליכת הבריאות שלנו. להתלהב מעצם העובדה שהתגברנו הערב על העצלות ויצאנו להליכה.

ואפשר גם לנסות מתכון חדש של מרק, סתם בשביל חדוות היצירה.

 

מילון מונחים:

מטרה –   הישג אישי או קבוצתי, המכוון לעתיד.

דרך – תהליך שהופך את המטרה ממצב עתידי שעדיין לא באמת קיים למציאות בהווה.

 

משהו לקחת לדרך:

בחרו פעולה פשוטה ביותר: צחצוח שיניים, שתיית קפה או כל פעולה שגרתית אחרת.

נסו להתייחס אליה, בלי חשיבה על התוצאה:

הרגישו את הכוח של מברשת השיניים על החניכיים, או שימו לב לטעם ולחמימות של הקפה.

כשאתם מרגילים את עצמכם להיות מודעים לתחושותיכם במהלך הפעולה, אתם מלמדים את עצמכם לשים לב לתהליך ולא רק לתוצאה.

 

משפט:

הטייס האוטומטי יכול להגיע רחוק, אבל כשתכבה אותו תוכל להגיע גבוה.

 

 

 

(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו בהמדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)